אשמח אם תוכלו לפשוט לי את הספק: האם צער האדם שווא בין המינים רק משתנה לפי קביעת יכולת הסבל של האדם ע"י הקב"ה? ואני יסביר, ידוע שמעמידים אדם בניסיון כפי כוחו, ממילא לדוגמא אם יכולתיו של האדם הם 10 נעמיד אותו בניסיון של 9.9, אולם אם יכולתו 6 נעמיד אותו בניסיון של 5.9, לשני אנשים האלו הערך של קושי הניסיון לכא' הוא שווה, או שלא, כי לזה ניסיון בחוזק 9.9 ולזה 5.9? האם ילד שאימו לוקחת לו משחק שהוא מאוד רוצה, והוא בוכה וקורע שמלותיו... האם צערו כגביר אדיר שברגע מצא עצמו חסר כל? יש צד שכן.
תוקן על ידי barbrav ב- 16/03/2011 21:45:20
נשלח ב-17/3/2011 20:36
אף אחד לא מעמיד את אף אחד בניסיון,
האדם חייב לדעת לא להיכנס בהם, החיים הם לא ספורט,
אומרים מה הבדל בין חכם לפיקח ?? "פיקח הוא מי שנחלץ מצרה שהחכם נמנע ממנה מלכתחילה."
ועוד דבר חשוב: יש הלומדים מנסיון של אחרים, וזה החכם,
ויש שרוצים ללמד על בשרם, וזה הפקחים או השוטים,
אל תעשו את החיים לקשים אין נסיונות ואין כלום, יש חיים טובים ותורה טובה, אף אחד לא מחפש אותנו אחרי הסיבוב,
סליחה מבעל האשכול, היית חייב להגיב ואנוס אני,
נשלח ב-18/3/2011 15:54
מקסמן, מה ההתלהמות? שבת שלום!
נשלח ב-20/3/2011 00:42
דודבר כתב:
מקסמן, מה ההתלהמות?
שבת שלום!
התלהמות ממה ??
הגיע הזמן פשוט לגנוז את כל הספרים האלה ולהפסיק לאיים ולהפחיד,
חקר הנפש התקדם מאוד בשנים האחרונות, וחייבים לעשות אוברול בעניין ומהר, אצלינו בחינוך ובטיפול הנוער,
תוקן על ידי maxmen ב- 20/03/2011 00:44:17
נשלח ב-23/3/2011 14:45
"ממילא לדוגמא אם יכולתיו של האדם הם 10 נעמיד אותו בניסיון של 9.9, אולם אם יכולתו 6 נעמיד אותו בניסיון של 5.9, לשני אנשים האלו הערך של קושי הניסיון לכא' הוא שווה, או שלא, כי לזה ניסיון בחוזק 9.9 ולזה 5.9?"
אכן כך מובן מהמקורות וגם מבחינה הגיונית. לא הבנתי מה ההוא אמינא לחשוב אחרת? המטרה היא להביא את האדם לקצה גבול היכולת עד לרמה שאינה מסכנת אותו. אבל צריך לזכור שלכתחילה נדרש מהאדם להגיע בכוחות עצמו לנצל את מלוא היכולת, אולם כשהאדם בעצמו לא עושה זאת או מכל סיבה אחרת לפעמים הקדוש ברוך הוא מתערב ומאלץ אותו לעבוד יותר או שולח לו ייסורים גופניים כדי להגביל את יכולתו כדי שיותאם לעבודתו.
מקסמן.. מאז שהמדע התחיל להתעסק בתורת הנפש כמות האנשים הסובלים מדיכאון ןחרדה רק הולך וגדל מה שמוכיח שאין משמעות למידת הידע. כך או כך הדברים שכתבת הם כפירה מוחלטת בהשגחה פרטית. ואגב במקרה זה לא מדובר בהפחדה אלא בחיזוק, ההבנה שהייסורים הם לטובה מקלה מאוד על ההתמודדות.
לגוף העניין, אין לזלזל בחינוך של פעם, אכן שיטת ההפחדה לפעמים מוקצנת אך גם הכרחית לא פחות, ולכן חשוב לעשות את האיזון הנדרש ולא רק לפסול.
נשלח ב-23/3/2011 17:51
אסטרו_נט כתב:
מקסמן.. מאז שהמדע התחיל להתעסק בתורת הנפש כמות האנשים הסובלים מדיכאון ןחרדה רק הולך וגדל מה שמוכיח שאין משמעות למידת הידע. כך או כך הדברים שכתבת הם כפירה מוחלטת בהשגחה פרטית.
ואגב במקרה זה לא מדובר בהפחדה אלא בחיזוק, ההבנה שהייסורים הם לטובה מקלה מאוד על ההתמודדות.
לגוף העניין, אין לזלזל בחינוך של פעם, אכן שיטת ההפחדה לפעמים מוקצנת אך גם הכרחית לא פחות, ולכן חשוב לעשות את האיזון הנדרש ולא רק לפסול.
1, אם האמת מביא דיכאון וחרדה ?! אז נשקר ?? לדעתי חייבים לחפש דרכים אמתיות שלא ניפול לדיכאון וחרדה,
2, מה זה קשור להשגחה פרטית ? בכלל אולי תסביר מהי השגחה פרטית,
3, כל זמן שמחנך לוקח דחפים טבעים ואומר שהם ניסיון ?! הוא שקרן ומפחיד ודווקא לא מחזק רק גורם לבחור להיות אשם כל הזמן,
4, מי מזלזל ? אני מדבר על להחכים, כל דור מחכים יותר מדור קודם, ולכן נכון היה החינוך פעם ולא היום, ולכן חייבים לגנוז אותם,
נשלח ב-23/3/2011 19:43
1. בהחלט צריך לנסות, לא בטוח שחייבים להצליח 2. אולי כדאי שאתה תסביר מה זה השגחה פרטית לשיטתך 3. יש כאן שתי צדדים ונראה לי שאתה מתמקד רק בצד אחד, מצד אחד כשמחדירים לילד שהוא מחויב להתגבר על הניסיון הוא יחוש ברגשות אשם במידה והוא לא יעמוד בניסיון, מצד שני החדרת המחויבות גורמת לילד תחושת סיפוק ואושר כאשר הוא עושה דברים. כדי שהדבר לא יגרום לתחושות אשם צריך להכיר את האיזון הנכון, את יכולותיו וקשייו של הילד, ולתת לו משנה סדורה וברורה ולא לבלבל אותו במחויבויות סותרות, אני לא חושב שבמקרה הזה המדע עולה על תורת הנפש המובא בספרי חכמי היהדות אלא להפך, מה שכן אני לא בטוח עד כמה המחנכים בקיעים בתורת הנפש כך שלפעמים אפשר לגרום לנזקים, אז מה עדיף? לתת לילד לגדול בלי מחויבות?= אדישות- שעמום- בטלה 4. כאמור: הגזמה פראית ולא אחראית, צריך לאזן וללמוד כיצד להחדיר מחויבות בלי לגרום לנזק אבל לא לבטל את תרי"ג המצוות.
נשלח ב-23/3/2011 20:17
אסטרו_נט כתב:
1. בהחלט צריך לנסות, לא בטוח שחייבים להצליח
2. אולי כדאי שאתה תסביר מה זה השגחה פרטית לשיטתך
3. יש כאן שתי צדדים ונראה לי שאתה מתמקד רק בצד אחד, מצד אחד כשמחדירים לילד שהוא מחויב להתגבר על הניסיון הוא יחוש ברגשות אשם במידה והוא לא יעמוד בניסיון, מצד שני החדרת המחויבות גורמת לילד תחושת סיפוק ואושר כאשר הוא עושה דברים. כדי שהדבר לא יגרום לתחושות אשם צריך להכיר את האיזון הנכון, את יכולותיו וקשייו של הילד, ולתת לו משנה סדורה וברורה ולא לבלבל אותו במחויבויות סותרות, אני לא חושב שבמקרה הזה המדע עולה על תורת הנפש המובא בספרי חכמי היהדות אלא להפך, מה שכן אני לא בטוח עד כמה המחנכים בקיעים בתורת הנפש כך שלפעמים אפשר לגרום לנזקים, אז מה עדיף? לתת לילד לגדול בלי מחויבות?= אדישות- שעמום- בטלה
4. כאמור: הגזמה פראית ולא אחראית, צריך לאזן וללמוד כיצד להחדיר מחויבות בלי לגרום לנזק אבל לא לבטל את תרי"ג המצוות.
2, אין השגחה ישיר, ומי שמחנך לזה הוא משקר, וגורם הרבה סבל לאדם, וגם לעצלות כי אלוקים גדול ויעזור,
יש בטבע את כל הצרכים לאדם שיוכל לחיות טוב ולקיים את התורה והמצוות, כלומר האלוקים עשה הכל מראש ואין שינויים,
האדם חייב לדעת שיש עליו אחריות למעשיו לו ולדורות הבאים שלו,
אלוקים לא תתערב לא לטוב ולא לרע, הכל קיים מתחילה הטוב והרע, וחייבים לבחור בטוב,
3, צריך לחנך לפי דרכו של ילד, אבל אין שום סיבה להפחיד אותו, להפך הוא צריך לדעת שאף אחד לא מאיים עליו,
בידו להיות טוב לו ולדורותיו,
חייבים לחנך לרציונליות, ולא למכור לו לוקשים,
4, מה זה קשור לתריג מצוות ? איפה בתריג מצוות יש הפחדות ??
אני אתן דוגמא קיצונית אבל בכל זאת בכדי לראות את האבסורד,
המחנך לא יכול לשקר לבחור שלאונן אסור וזה שפל וכדומה, בזמן שהוא בעצמו מעונן עם אשתו כל שני וחמישי, אפי' שהוא כבר בגיל ששים ותלמיד חכם ויושב במזרח,
אפשר פשוט להסביר לו שאם הוא יתרגל לזה ?! הוא יתמכר לזה כמו לסמים, ואז הוא יסבול מזה וגם אשתו תסבול מזה כי הוא מספק את עצמו על חשבונה,
נשלח ב-23/3/2011 21:32
2. כנראה גם הרמח"ל שיקר וגם תורת הקבלה משקרת, רק מקסמן אומר את האמת. לגבי הטענה שהאמונה בהשגחה פרטית גורמת לעצלות כי אפשר לסמוך על אלוקים שיעשה בשבילי הכל, זה אינו נכון כי ההשגחה פרטית מתייחסת להתנהלות בעולם הזה, לגבי העולם הבא רק אנחנו אחראים וזה גם מה שמחנכים, בדבר הזה לא רק שאין חיסרון אלא להיפך, אנחנו מאפשרים לאדם להיות רגוע לגבי העולם הזה, אבל מצד שני להרגיש את חובת ההשתדלות שגורמת לו לפעול ולעשות אך בלי לצפות לתוצאה כאן ועכשיו, כשאין צפיות אין אכזבות, זו נקודה חשובה בפסיכולוגיה היהודית.
3. הפחד הוא רגש חיוני, כמובן כל עוד הפחד הוא רציונלי, כאשר הפחד אינו רציונלי הוא מוגדר כחרדה. אין כל רע בלהפחיד ילד שלא לעבור באור אדום וכך גם ברוחניות, כל עוד ההפחדה היא רציונלית זה לא יגרום לבעיה נפשית.
4. בהעדר הפחדה אין תחושת מחויבות לתורה ולמצוות בין היתר. אמנם ניתן לתת תחושת זכות על ידי גרימת התלהבות אבל גם לפחד רציונלי יש תפקיד חשוב, לפעמים צריך לפחד לפעמים צריך להתלהב, נניח להגיד לילד שאם יעבור באור אדום הוא עלול להיפגע נשמע הגיוני יותר מאשר להגיד לו שאם הוא יעבור באור אדום הוא יזכה לאריכות ימים. יתר על כן גם לרגש מתלהב יש לשיטתך את הצד השלילי של תחושת העדר רווח במקרה של חוסר הצלחה.
הדוגמה שהבאת עם הסמים לגרום לו לחשוב שהוא יסבול זו הרי גם הפחדה אז כאן אתה סותר את עצמך.
נשלח ב-23/3/2011 21:44
אסטרו_נט כתב:
2. כנראה גם הרמח"ל שיקר וגם תורת הקבלה משקרת, רק מקסמן אומר את האמת.
לגבי הטענה שהאמונה בהשגחה פרטית גורמת לעצלות כי אפשר לסמוך על אלוקים שיעשה בשבילי הכל, זה אינו נכון כי ההשגחה פרטית מתייחסת להתנהלות בעולם הזה, לגבי העולם הבא רק אנחנו אחראים וזה גם מה שמחנכים, בדבר הזה לא רק שאין חיסרון אלא להיפך, אנחנו מאפשרים לאדם להיות רגוע לגבי העולם הזה, אבל מצד שני להרגיש את חובת ההשתדלות שגורמת לו לפעול ולעשות אך בלי לצפות לתוצאה כאן ועכשיו, כשאין צפיות אין אכזבות, זו נקודה חשובה בפסיכולוגיה היהודית.
3. הפחד הוא רגש חיוני, כמובן כל עוד הפחד הוא רציונלי, כאשר הפחד אינו רציונלי הוא מוגדר כחרדה. אין כל רע בלהפחיד ילד שלא לעבור באור אדום וכך גם ברוחניות, כל עוד ההפחדה היא רציונלית זה לא יגרום לבעיה נפשית.
4. בהעדר הפחדה אין תחושת מחויבות לתורה ולמצוות בין היתר. אמנם ניתן לתת תחושת זכות על ידי גרימת התלהבות אבל גם לפחד רציונלי יש תפקיד חשוב, לפעמים צריך לפחד לפעמים צריך להתלהב, נניח להגיד לילד שאם יעבור באור אדום הוא עלול להיפגע נשמע הגיוני יותר מאשר להגיד לו שאם הוא יעבור באור אדום הוא יזכה לאריכות ימים. יתר על כן גם לרגש מתלהב יש לשיטתך את הצד השלילי של תחושת העדר רווח במקרה של חוסר הצלחה.
הדוגמה שהבאת עם הסמים לגרום לו לחשוב שהוא יסבול זו הרי גם הפחדה אז כאן אתה סותר את עצמך.
1, הרמח"ל לא חיי היום במילא הוא בכלל לא רלווטי היום,
חוץ מזה שהשכילו להבין שהחינוך של פעם גרם ש90% מהאומה היתבוללו או במקרה הטוב הם חילונים,
ואם ברצונך להמשיך להפסיד את צאצאיך כמו במאות אחרונות ?! אז רק שתדע שאתה לוקח אחריות לזה לדורי דורות,
לגבי עולם הבא:
העולם הבא כפשוטו היא צאצאיך, ואם אתה רוצה להפסיד את העולם הבא כפשוטו לטובת עולם הבא של הדרש ?! זכותך ! אבל אתה כנ"ל לוקח אחריות על מעשך ואל תחכה לאלוקים שיבוא להציל אותך או את צאצאיך,
2, לא לעבור באדום היא פשוט אמת שיכול להיפגע, מה שאין כן לשקר,
התמכרות לסמים היא אמיתית, וכך התמכרות ל..... היא אמיתית והיא שאלה של בין אדם לחברו שזה אשתו,
אין כאן עבירה של בין אדם למקום, נקודה,
נשלח ב-23/3/2011 21:51
את האמת, אין לי סבלנות אליך..
נשלח ב-23/3/2011 22:18
אסטרו_נט כתב:
את האמת, אין לי סבלנות אליך..
לא יעזור לך כלום מותק, התשובה הקלסית היית צריך להיות שזה אלוקים עשה ולא אנחנו,
ובדיוק על זה אני זועק העצלות גורמת לזרוק הכל על אלוקים,
מילא לא היה מזיק, אבל זה מזיק והיזיק אותנו בכל ימי ההיסטוריה שלנו,
לו הייתי לרגע "יעקב אבינו" הייתי זועק ומחריב עולמות בשמים, איפה עשרת הבנים שלי ??? איפה הם עשרת השבטים ??
וכך זועקים רחל ולאה בלהה וזלפה,
כל גדול הדור שעולה השמימה פוגש מיד את יעקב אבינו וארבע האמאות ומקבלים מהם זעקות וצרחות מה עושו לשמור על צאצאיהם,
אז מה הם עונים להם ?? לא היית לנו ברירה רצינו אוטובוסים נפרדים והם לא הסכימו לכן זרקנו אותם מקהל השם,
זה מה שהם עונים להם ???
מיד יעקב אבינו יביא את ר' פנחס שיצטט להם את דבריו של לפני אלפיים שנה,
אל פתח אהל מועד יקריב אותו: ואל פתח אהל מועד לא הביאו ר' פנחס בשם ר' לוי משל לבן מלכים שגס לבו עליו והיה למוד לאכול נבלות וטרפות, אמר המלך זה יהיה תדיר על שלחני ומעצמו הוא נידור, כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר עבודה זרה במצרים והיו מביאים קרבניהם לשעירים, ואין שעירים אלא שדים וכו' והיו ישראל מקריבים קרבנותיהן באיסור במה ופורענות באות עליהן, אמר הקב"ה יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באהל מועדוהן נפרשים מעבודה זרה והם ניצולים (ויקרא רבה כב ח)
על אוטובוסים אתם מדברים ?? נבילות וטריפות הייתם צריכים להאכיל אותם על שולחנכם בבית,
ורחל ולאה רצות להביא את ר' חייא לצטט את דבריו של לפני אלפיים שנה,
אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת, תני ר' חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא יפול ויקצץ הנטיעות,
על אוטובוסים אתם מדברים ?? ר' חייא מדבר על תקנות כמו כלי זמר בשבת, שהייתם צריכים להתיר בשבת העיקר שלא יקצצו בנטיעות,
על איזה אוטובוסים אתם מדברים כלל ????
שר' יוחנן חשב על הרוח הוא חשב קודם שיהיה מי שילמד את הרוח, אחרת מה הועיל כלל ??
ומה עשו מהרוח ?? שכל יום ויום נפסיד את ילדינו ובנותינו ??.
היסוד העיקרי שברוח שהיא נדבק בלבבות, ולא רוח שדוחף את הלבבות החוצה מהאומה,
נשלח ב-2/6/2011 00:39
barbrav כתב:
אשמח אם תוכלו לפשוט לי את הספק:
האם צער האדם שווא בין המינים רק משתנה לפי קביעת יכולת הסבל של האדם ע"י הקב"ה?
ואני יסביר, ידוע שמעמידים אדם בניסיון כפי כוחו, ממילא לדוגמא אם יכולתיו של האדם הם 10 נעמיד אותו בניסיון של 9.9, אולם אם יכולתו 6 נעמיד אותו בניסיון של 5.9, לשני אנשים האלו הערך של קושי הניסיון לכא' הוא שווה, או שלא, כי לזה ניסיון בחוזק 9.9 ולזה 5.9?
האם ילד שאימו לוקחת לו משחק שהוא מאוד רוצה, והוא בוכה וקורע שמלותיו... האם צערו כגביר אדיר שברגע מצא עצמו חסר כל? יש צד שכן.
תוקן על ידי barbrav ב- 16/03/2011 21:45:20
"ידוע שמעמידים אדם בנסיון כפי כוחו" -כך כתבת.
האם המציאות מוכיחה את זה?
לדוגמא האם כל אותם האנשים בשואה ששלחו יד בנפשם או שיצאו מדעתם האם הנסיון שעברו היה לפי כוחם?
אתמהה.
נשלח ב-5/1/2012 08:59
אולי לא. אולי לפעמים יש לאדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, והוא אכן לא עומד בו כמובן, אך לא נתבע על זה?
חוץ מזה- לפעמים אדם בעל כח סבל של 10 מתנסה בנסיון של 9.9 ולמחרת בנסיון של 4.4?
נשלח ב-5/1/2012 19:29
שלום אופק!
האם יש טעם להעמיד אדם בנסיון שאינו יכול לעמוד בו בידיעה מראש שבאמת הוא לא יעמוד בו?
האין זה מיותר?
נשלח ב-8/1/2012 09:05
שלום :)
לא מיותר, אולי לפעמים המעשה נעשה בשביל אדם אחר, שיראה משהו וילמד מזה.
