בין ה"מוח" ל"אבן"

I have a question

ההשפעה של החומר על הרוח מאוד בולטת ובצורה מאוד קיצונית במקרה האלכוהול (שהוא בסך הכל סידור מסוים של אותם יסודות הנמצאים במים - OH), אבל לאמיתו של דבר כל תחושה כמו ראייה, שמיעה או ריח/טעם היא השפעה של חומר ואנרגיה(אור, תנודות התווך הקרויות גלי קול, ואינטראקציות ספציפיות של קונסטלציות ספציפיות של חומר ואנרגיה עם הקולטנים - שאף הם בסך הכל קונסטלציות של חומר ואנרגיה - בלשון או באף; בהתאמה) על ה'פסיכה'.
למעשה המצב התודעתי נגזר ממצב החומר.
מנגד, לא ידוע לי על הוכחה להשפעות הפסיכה על החומר.

לגבי חשיבות המוח - אריסטו טען שמדובר באיבר קירור בעלמא, כאשר מוקד ההתנהלות הפסיכית הוא דווקא הלב, כמדומני.
מעניין אם מבחינה אטימולוגית משמעותה המקורית של המילה מוח היא פשוט... המילוי של הראש (כמו מח עצמות)....

תוקן על ידי thepresent ב- 20/03/2011 15:34:54

מה עם פעימות לב במצב של התרגשות?

ומה עם סתם החלטה לעשות משהו והמעשה שבא בעקבותיה?

_________________

בעל בעמיו

אני מניח שהשאלה שלך מופנית כלפי האמירה שלי
"מנגד, לא ידוע לי על השפעות של הפסיכה על הגוף"

פעימות הלב המוגברות במצב של התרגשות הן בסך הכל פעילות של המערכת הסימפתטית שמקורה בסך הכל אבולוציוני לצרכים שרידותיים (יותר דם רווי בחמצן לשרירים > יותר אנרגיה לפעילות מסוג fight or flight). מדובר בפיזיקה וכימייה טהורות.
אם אתה מדבר על ריגושים כתוצאה מגירויים פיזיים, עליי מקובלת התיאוריות המניחות שהחוויה המנטלית של ההתרגשות היא תוצר לוואי של הריגוש הסימפתטי או לכל היותר מופיעות במקביל כתגובה לאותו טריגר, ולא כפי שמקובל לחשוב שהחשיבה מעוררת את הריגוש הפיזיולוגי.
בכל מקרה, גם במקרה שבנאדם מתחיל לחשוב על משהו ללא שום טריגר ו'נכנס לסרטים' הרי שניתן בהחלט לומר שמה שמפעיל את המערכת הסימפתטית הוא פעילות הנוירונים המתואמים עם אותם נושאים מנטליים (ומקושרים עם האמיגדלה ושאר מערכות נוירואנדוקריניות ונוירוטרנסמיטריאיליות הקשורות לרגש). והשאלה האם יש פסיכה שחושבת ומפעילה את הנוירונים המתאימים, או שהפסיכה והנוירונים פועלים במקביל, או שפעילות דטרמיניסטית (כתוצאה מטריגרים בסביבה או כימיים במוח) או מקרית של נוירונים היא היא מה שממנו נגזר מה שאנחנו חווים כפסיכה - היא היא השאלה הפסיכופיזית עצמה הנתונה במחלוקת, ואינה יכולה להוות ראיה לאף צד. וכן הוא לגבי מה שאנחנו קוראים 'החלטה' (לרדףהשיג) - הלא כן?

תוקן על ידי thepresent ב- 20/03/2011 16:03:49

המתנה

נכון זה די דומה,
גלי האור וגלי הקול מומרים לאותות עצביים שהם כחלק מפעילות המוח מתבטאים ב"נפשיות" ראייתית ושמעית. זה חלק מהתופעה הפסיכופיסית.

אלכוהול כבר פועל בעקיפין, הוא משבש את המוליכות הכימית, הוא מגביר ומעכב סוגי העברה עצבית נורמליים, וכך גורם לשיבוש רב מערכתי.


בעלבעמיו, פעילות הלב בזמן התרגשות (או מצבי רוח אחרים. כחרדה וכד') זהה לפעילות מעיים וכפות הידים והרגלים. מדובר בהיערכות הגוף לתגובות מגוונות אפשריות, הצורכות הספקת חמצן מוגבר למוח ולשרירי פעולה.

רדףהשיג, אמרת שתחזור אחרי פורים. הוא כבר נגמר אצלך או טרם החל. (-:

תחת להוסיף שאלה, תנסה תשובה.

לפרזנט, זה מה נפשך:

אם אתה מטראיליסט [מסוג זה או אחר], אזי ה"פסיכה" [תהא אשר תהא] היא לדעתך חומרית ---- מושפעת משאר הדברים החומריים ומשפיעה עליהם. ואם אינך מטריאליסט [אלא דואליסט מסוג זה או אחר] אזי הנפש איננה חומרית לדעתך, אזי או שהיא מקיימת אינטראקציה עם הדברים החומריים [אינטראקציוניזם] -- כלומר, משפיעה עליהם וגם מושפעת מהם; או שלא [פאראלליזם]  --- כלומר, לא משפיעה על דברים חומריים ואיננה מושפעת מהם. 

עכשיו, יש גם עמדת ביניים [דואליסטית!] -- שאותה אתה, בלא מודע [בחושבך את עצמך למטריאליסט], מייצג והיא האפיפנומנאליזם -- הגורסת שהנפש היא בלתי חומרית [באופן זה או אחר], מושפעת מן החומר ועם זאת איננה משפיעה עליו. קרי: שההשפעה היא חד כיוונית. 

זו אכן עמדה קיימת -- אך מן הסתם ניכר לעין שזו עמדה "מוזרה" לכל הפחות. אבל גם אם יש לה רגליים חזקות, בוודאי שאיננה מובנת מאליה, כפי שאתה הצגת אותה.