|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:07 |
 |
| |
אכן. מה ציפית לקבל בתגובה לדייסת המילים הזאת?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:08 |
|
| |
רדף,
זה בלתי אפשרי ככה!
הנחה 1
אתה לא יכול לצפות שאגמור תואר ראשון בפילוסופיה הלילה.
הנחה 2
לא נוכל לערפל את עצמנו באלכוהול, בטרם נדע במדויק מה מתערפל ואיך.
מסקנה לוגית
עליך לתת לנו הגדרה מקוצרת שתניח את דעתנו.
any questions?
תוקן על ידי thepresent ב- 20/03/2011 20:09:39
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:10 |
|
| |
לפרזנט: במילים אחרות, אתה כמו אותו גר שביקש מהלל שהלה ילמדו תורה על רגל אחת...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:12 |
|
| |
והבעיה היא...
1. שאתה לא הלל?
2. שהתורה שלך ארוכה מהתורה של הלל?
3. משהו אחר?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:32 |
|
| |
במיוחד בשבילך, פרזנט, אציין בראשי פרקים ובאופן סכמטי את הכיוונים העיקריים של הבחנה בין "חומר" למה שאיננו חומרי [שכל אחד מהם כמובן יעורר מדנים וחוסר נחת וכמו כן, יש נ"מ שונות בין הגדרות אלה]:
1) הגדרה קארטזיאנית/שפינוזאית (שניתן גם למצוא כדוגמתה אצל אפלטון):
דבר מה חומרי הוא דבר מה שנמצא בחלל//בעל התפשטות (=אקסטנציה) חללית.
לפי הגדרה זו, החלל עצמו איננו חומרי וכך גם הזמן, מספרים, צורות גיאומטריות, סטרוקטורות (=צורות, מבנים) אבסטראקטיות (=מופשטות), אנרגיה, כוח וכן הלאה.
2) הגדרה אריסטוטלית:
X הוא חומר של Y אם Y מורכב [גם] מ-X.
תחת הגדרה זו, חומר הוא מושג יחסי: המלט הוא החומר של הלבנים והלבנים הם החומר של הבית. תחת הגדרה זו, "חומר" הוא שם נרדף ל"תוכן". אריסטו כותב, למשל, שהטענות הן החומר של הטיעון.
3) הגדרה אפלטונית [קשורה לקודמת במידת מה]:
חומר הוא דבר מה קונקרטי בעוד שרוח היא דבר מה אבסטראקטי [מופשט].
העץ הספציפי הוא חומרי בעוד ש"עציות" (=התכונה: היות עץ) היא רוחנית...
4) הגדרה קארטזיאנית אחרת:
תופעת רוח היא תופעה מודעת//בתודעה//סובייקטיבית בעוד שה"עולם בחוץ"//בחלל, כלומר, העולם האובייקטיבי, הוא חומרי.
5) הגדרה רווחת בקרב פילוסופים היום:
יש פיזיקאלי הוא יש שמונח על ידי [posited by] מדעי הטבע. תכונה פיזיקאלית היא תכונה המונחת על ידי מדעי הטבע.
6) ..
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/03/2011 20:37:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:42 |
|
| |
קבלתי החלטה שתגובות בפורום הזה כבר לא ירגיזו אותי יותר. אבל אני מרגיש שהנה זה מגיע...
אני לא מבין למה חימאייר וקנר (היו פה גם אור24 ואבי ועוד כמה נפלאים) שיכלו לנהל דיאלוגים באיפוק והבנה, ולא לומדים מהם. האם שמא קא גרים?..
עכשיו משהו בקשר לעצמי ולעוד אחרים פה. ניסינו להתקבל לכמה וכמה אוניברסיטאות. אך כששמעו ששמינו הוא "דיויד יום", נענינו ב -סליחה. אנחנו כבר יודעים הכל, חשבנו על הכל, אין לכם מה להוסיף לאצולה החושבת, אתם עד כדי כך לא מבינים שאפילו את עצמכם לא תבינו.
לכן לא הייתה לנו ברירה אלא לחשוף את בגדי המלך מבחוץ. וככל שהתאמצנו, לא עזר. התברר שהוא פשוט ערום. הוא אמנם מצהיר מפעם לפעם שהוא יודע מזה, אבל הוא מדבר בלשון מוזרה לנו, אנחנו לא יודעים האם הוא באמת מודע שישנם אחרים שיודעים את סוד ערוותו, או שלשונו משמשת לו עלי תאנה.
[נכתב שלא ברצינות. בפורימיות-:)].
עכשיו אני ינסה להסביר עצמי בפעם האחרונה. אם אני לא יובן, אולי יגיע דור שתהיה לי עדנה. אני מקווה שחלקיקי הפזורים יהנו קצת מזה...
אני על כל פנים יימשיך לחשוב, ולחפש פתרונות למצוקות מחשבותי.
"פעילות מוחית" פיסית, איננה ביטוי מהותי של החומר כשאר בטויו המוחשיים לנו ב(מישוש, מראה, וכד').
הוא "התנהגות" של החומר.
משא"כ "נפשיות" היא ביטוי נוסף של החומר (ולא משנה איך נגדיר את הביטוי הזה, עובדה היא שישנו "ביטוי סובייקטיבי" המכונה "נפשיות".
גם אם הביטוי הזה יוצא אל הפועל רק ב"פעילות" של המוח, ולא בהיותה חומר לא פעיל. הביטוי הזה הוא לא של הפעילות המוחית עצמה [הלא הפעילות היא התנהגות של החומר, אין לה מהות לכשעצמה. היא שינויי מצב של מהות החומר והאנרגטיות שלו],
הוא ביטוי של ה"חומר המוחי" עצמו, המופיעה רק בהיותו פעיל. ממילא סביר מאוד לומר שבחומר גם ללא פעילות, ישנה כבר ניצני ושורשי הנפשיות (אמנם ללא הגדרה ותפיסה, אבל נמצאת).
תוקן על ידי יש_לי_שאלה ב- 20/03/2011 20:54:08
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:47 |
|
| |
מצטער -- עדיין לא מבין כלום.
[זאת חרף העובדה שאת הסוגיה הפסיכופיזית אני מכיר מקרוב מאד ולעומק...]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:49 |
|
| |
אני אתמקד במה שמעניין אותי:
| רדףהשיג כתב: |  | במיוחד בשבילך, פרזנט, אציין בראשי פרקים ובאופן סכמטי את הכיוונים העיקריים של הבחנה בין "חומר" למה שאיננו חומרי [שכל אחד מהם כמובן יעורר מדנים וחוסר נחת וכמו כן, יש נ"מ שונות בין הגדרות אלה]:
1) הגדרה קארטזיאנית/שפינוזאית (שניתן גם למצוא כדוגמתה אצל אפלטון):
דבר מה חומרי הוא דבר מה שנמצא בחלל//בעל התפשטות (=אקסטנציה) חללית.
לפי הגדרה זו, החלל עצמו איננו חומרי וכך גם הזמן, מספרים, צורות גיאומטריות, סטרוקטורות (=צורות, מבנים) אבסטראקטיות (=מופשטות), אנרגיה, כוח וכן הלאה.
לא אהבתי. זוהי הגדרה מעגלית הלא כן? חומר הוא מה שיש לו מרחב וכל השאר, על ההבדלים ביניהם, הם באותה קטגוריה. אם היו אומרים שחומר הוא משהו סגול - אזי כל הדברים שלא היו סגולים היו רוחניים.
ברוב חוצפה, עוסקת הפיזיקה כיום ברוח (אנרגיה). למה אנרגיה כן ותודעה לא?
2) הגדרה אריסטוטלית:
X הוא חומר של Y אם Y מורכב [גם] מ-X.
תחת הגדרה זו, חומר הוא מושג יחסי: המלט הוא החומר של הלבנים והלבנים הם החומר של הבית. תחת הגדרה זו, "חומר" הוא שם נרדף ל"תוכן". אריסטו כותב, למשל, שהטענות הן החומר של הטיעון.
זה לא מסביר הבדל בין שולחן לתודעה. לשניהם יש חומר (האטומים של השולחן והאלמנטים הקטנים של התודעה)
3) הגדרה אפלטונית [קשורה לקודמת במידת מה]:
חומר הוא דבר מה קונקרטי בעוד שרוח היא דבר מה אבסטראקטי [מופשט].
העץ הספציפי הוא חומרי בעוד ש"עציות" (=התכונה: היות עץ) היא רוחנית...
ומי מגדיר מה קונקרטי ומה אבסטרקטי? למה אנרגיה היא קונקרטית ותודעה היא אבסטרקטית (אולי להפך?)?
4) הגדרה קארטזיאנית אחרת:
תופעת רוח היא תופעה מודעת//בתודעה//סובייקטיבית בעוד שה"עולם בחוץ"//בחלל, כלומר, העולם האובייקטיבי, הוא חומרי.
זוהי שוב הגדרה מעגלית - היא אומרת את מה שהיא. אבל למה לחלק?
(לפי דעתו גם האידיאות לשעצמן, או א-לוהים, הם חומר? או שצריך לשפץ את ההגדרה ל "מה שיכול להתפס בחושיהם של אחרים הוא חומרי")
5) הגדרה רווחת בקרב פילוסופים היום:
יש פיזיקאלי הוא יש שמונח על ידי [posited by] מדעי הטבע.
אני לא מכיר בדיוק את המשמעות של posited by. האם כוונתך לאמירה מתחמקת (דוגמה מתחום הפסיכולוגיה - תשאל פסיכולוג מהי אינטיליגנציה והוא יענה לך שזה מה שמבחני אינטיליגנציה בודקים...) או שיש כאן משהו מעבר?
השאלה שלי היא בדיוק זו - מדוע תיאור מתמטי של חוויות (נניח לומר למישהו 'אתה מטומטם' וסיכום מתמטי של החוויות בעקבות זה לפי אחוזים) אינו כלול במדעי הטבע? יש תופעה A, שאנחנו צופים שתגרום לתופעה B ב mind (למי שמניח שזה אופן הפעולה. לאו דווקא מטריאליסטים הסבורים שגלי הקול האלו פוגעים בנוירונים שיצרו קשרים שמושפעים מצורה זו של גלי קול) לפי נוסחה מסוימת צפויה מראש, שאפשר למודדה באמצעות כלי מדידה (שאלת המהימנות והתוקף שלו היא שאלה אחרת כמובן)
6) ..
_________________
|
|
נראה שאאלץ להטיל פקפוק בתוקפה של הנחה 2 דלעיל - לא אבין את זה הלילה...
תוקן על ידי thepresent ב- 20/03/2011 20:54:59
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 20:50 |
|
| |
לרדףהשיג:
על המשפט הראשון אתה נאמן.
על המשפט השני אתה בעל דבר ונוגע.
_________________
תוקן על ידי יש_לי_שאלה ב- 20/03/2011 20:51:13
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 21:01 |
|
| |
לגבי ההגדרה הקרטיזיאנית/שפינוזאית, למה לאנרגיה וכח אין מיקום והתפשטות במרחב? אם לאלה אין, למה בדיוק יש? ואפילו לגבי רעיונות למה כל כך ברור שאין להם מקום והתפשטות? רעיונות מתחילים במקום מסוים ואז עוברים דיפוזיה ממקום למקום ואפשר גם לייחס להם התפשטות כלומר התחום שבו יש להם השפעה.
התוכן היחיד שיש לקביעה שלדבר מסוג פלוני יש מיקום והתפשטות במרחב, הוא ששימושי ומועיל לכלול ציון מקום והתפשטות בחבילת התכונות של אותו חלק מהמציאות שאנו מעוניינים לתחום בתוך המושג שכולל את אותו דבר.
עוד שאלה שמתעוררת, אתה מביא רשימה של 5 הגדרות שונות מושג "חומר" שאין ביניהם שום קשר, זולת העובדה שלכולם היה הוגה דעות שכינה את ההגדרה בשם "חומר". אז למה שלא נסכים פשוט לא להשתמש במילה שהיא לא חד משמעית ובכל הקשר נשתמש במילה שמציינת את המשמעות הספציפית שבה אנו מעוניינים?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 21:02 |
|
| |
עץ נטוע, (תגובה לתגובה מעמוד 3)
הגישה שמוצגת כאן מזכירה את תפיסת האלכימאים של ימי הבינים שחלמו לפרק עופרת ולהשיג ממנה זהב.
מבלי להבין שיש הבדלים איכותיים באובייקטים שמופיעים במציאות, שבדר"כ בלתי אפשרי לייצר אחד מהשני באופן טכני. (לעתים ובאופנים מסוימים ומוגבלים כן, אם כי לענ"ד גם אז נכנס הגורם האיכותי למשוואה)
בכל מקרה לענייננו, ברור שהחיים גורמים לפעילות כימית עדינה ומדויקת, וכמובן שאפשר להגדיר את הפעילות הכימית הזו כחיים עצמם, אלא שצריך לדייק שלא מדובר במצב כימי נטו (שהוא בטבעו מצב סטטי), אלא בתהליך כימי(או ליתר דיוק ברצף תהליכים) כלומר במצב דינמי, שנגרם מאיזושהיא סיבה, אפשר לקרוא לסיבה הזו חיים, או כל סיבה אחרת , או להיות אידיוטים שלא מחפשים סיבתיות , בכל מקרה לאדם החושב המצב הדינמי הזה דורש פיענוח.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 21:17 |
|
| |
יש-לי-שאלה
לדעתי הבחנותיך מבוססות על כשל שעומד בבסיס הרבה מאד התפלספות לא תקפה סביב בעיית הגוף והנפש והכשל הזה הוא חוסר ההבחנה בין מודלים של המציאות לבין תיאור שלם של המציאות (מה שזה לא יהיה). למשל, התפיסה הרווחת שהכל אטומים וכימיה, היא בסך הכל מודל של המציאות ולא תיאור שלם שלה. זה אומר שלצרכים מסויימים אפשר להתעלם מהיבטים שונים של המציאות ולנבא תופעות עד כדי קירוב מסויים, אם מעמידים פנים שהמציאות מתוארת בשלמות על ידי המודל. אפילו הקונספט של אטום הוא לא יותר מאשר הפשטה ולא משהו שקיים בטהרתו במציאות.
כעת, אין צריך ראיה לכך שיש תודעה ותופעות נפשיות. השאלה אם יש רדוקציה של תופעות הנפש לכימיה, היא בראש וראשונה השאלה האם יש מודל מופשט של המציאות שכולל בתוכו מושגים מופשטים כמו אטומים ותכונותיהם שממנה ניתן להסיק את תופעות הנפש באופן מתמטי (כמובן שאז יש את השאלה הבאה, האם המודל הזה אכן מהווה קירוב למציאות במובן כלשהו). התשובה על כך היא ככל הנראה שלילית. אפשרות אחרת שאתה מעלה הוא שאולי ניתן לבנות מודל אחר של המציאות שכבר במרכיבים שלה יכלול תופעות נפשיות. זה יכול להיותר רעיון, אבל בלי שתכניס יותר פרטים למה בדיוק אתה מתכוון ומה ברצונך להוסיף, אין בזה הרבה תוכן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 22:40 |
|
| |
| thepresent כתב: | | אני אתמקד במה שמעניין אותי:
במיוחד בשבילך, פרזנט, אציין בראשי פרקים ובאופן סכמטי את הכיוונים העיקריים של הבחנה בין "חומר" למה שאיננו חומרי [שכל אחד מהם כמובן יעורר מדנים וחוסר נחת וכמו כן, יש נ"מ שונות בין הגדרות אלה]:
1) הגדרה קארטזיאנית/שפינוזאית (שניתן גם למצוא כדוגמתה אצל אפלטון):
דבר מה חומרי הוא דבר מה שנמצא בחלל//בעל התפשטות (=אקסטנציה) חללית.
לפי הגדרה זו, החלל עצמו איננו חומרי וכך גם הזמן, מספרים, צורות גיאומטריות, סטרוקטורות (=צורות, מבנים) אבסטראקטיות (=מופשטות), אנרגיה, כוח וכן הלאה.
לא אהבתי. זוהי הגדרה מעגלית הלא כן? למה מעגלית? הגדרה מעגלית היא הגדרה שמשתמשת במילה המוגדרת. פה זה לא קורה. חומר הוא מה שיש לו מרחב וכל השאר, על ההבדלים ביניהם, הם באותה קטגוריה. כל הגדרה זה ככה, לא? מגדירים תכונה מסויימת ועל פי הגדרה זו מחלקים את כל העולם לדברים שנופלים תחתיה ולדברים שלא נופלים תחתיה -- יהיו אשר יהיו ההבדלים ביניהם. אם היו אומרים שחומר הוא משהו סגול - אזי כל הדברים שלא היו סגולים היו רוחניים. נכון.
ברוב חוצפה, עוסקת הפיזיקה כיום ברוח (אנרגיה). למה חוצפה? אם לא הפיזיקה, מי כן יעסוק באנרגיה? גורואים ניו-אייג'יים? למה אנרגיה כן ותודעה לא? אולי פיזיקה תעסוק פעם גם בתודעה.
2) הגדרה אריסטוטלית:
X הוא חומר של Y אם Y מורכב [גם] מ-X.
תחת הגדרה זו, חומר הוא מושג יחסי: המלט הוא החומר של הלבנים והלבנים הם החומר של הבית. תחת הגדרה זו, "חומר" הוא שם נרדף ל"תוכן". אריסטו כותב, למשל, שהטענות הן החומר של הטיעון.
זה לא מסביר הבדל בין שולחן לתודעה. לשניהם יש חומר (האטומים של השולחן והאלמנטים הקטנים של התודעה) נכון. זו הגדרה אחרת. כפי שאמרתי: יש נ"מ שונות בין הגדרה להגדרה.
3) הגדרה אפלטונית [קשורה לקודמת במידת מה]:
חומר הוא דבר מה קונקרטי בעוד שרוח היא דבר מה אבסטראקטי [מופשט].
העץ הספציפי הוא חומרי בעוד ש"עציות" (=התכונה: היות עץ) היא רוחנית...
ומי מגדיר מה קונקרטי ומה אבסטרקטי? למה אנרגיה היא קונקרטית ותודעה היא אבסטרקטית (אולי להפך?)? שוב -- אתה מנסה בכוח להכניס הגדרה אחת בתוך הגדרה אחרת. אלו הגדרות שונות -- שאמנם יש ביניהן חפיפה אך גם מקרים שנופלים תחת אחת ואינם נופלים תחת האחרת.
4) הגדרה קארטזיאנית אחרת:
תופעת רוח היא תופעה מודעת//בתודעה//סובייקטיבית בעוד שה"עולם בחוץ"//בחלל, כלומר, העולם האובייקטיבי, הוא חומרי.
זוהי שוב הגדרה מעגלית זוהי שוב איננה הגדרה מעגלית - היא אומרת את מה שהיא. אבל למה לחלק? למה לא?
(לפי דעתו גם האידיאות לשעצמן, או א-לוהים, הם חומר? אלוהים לא -- כי גם הוא סובייקט כמונו ורעיונות גם כן לא -- כי הם תופעות רוח של סובייקט זה או אחר. או שצריך לשפץ את ההגדרה ל "מה שיכול להתפס בחושיהם של אחרים הוא חומרי") מה שיפוץ כזה יעזור? מה שמוחש, עבור דקארט וממשיכיו, הוא רוחני בכל אופן. זה כולל את כל החוויות כולן: צבעים, תחושות, תאוות, ..
5) הגדרה רווחת בקרב פילוסופים היום:
יש פיזיקאלי הוא יש שמונח על ידי [posited by] מדעי הטבע.
אני לא מכיר בדיוק את המשמעות של posited by. האם כוונתך לאמירה מתחמקת (דוגמה מתחום הפסיכולוגיה - תשאל פסיכולוג מהי אינטיליגנציה והוא יענה לך שזה מה שמבחני אינטיליגנציה בודקים... למה זו אמירה מתחמקת? זו הגדרה לעילא ולעילא) או שיש כאן משהו מעבר?
השאלה שלי היא בדיוק זו - מדוע תיאור מתמטי של חוויות (נניח לומר למישהו 'אתה מטומטם' וסיכום מתמטי של החוויות בעקבות זה לפי אחוזים נסה לעשות סיכום מתימטי של חוויות ותזכה בפרס נובל) אינו כלול במדעי הטבע? יש תופעה A, שאנחנו צופים שתגרום לתופעה B ב mind (למי שמניח שזה אופן הפעולה. לאו דווקא מטריאליסטים הסבורים שגלי הקול האלו פוגעים בנוירונים שיצרו קשרים שמושפעים מצורה זו של גלי קול) לפי נוסחה מסוימת צפויה מראש, שאפשר למודדה באמצעות כלי מדידה (שאלת המהימנות והתוקף שלו היא שאלה אחרת כמובן) נו נו -- אז אני מזמין אותך לנסות לגלות את נוסחה הזאת --- תהילתך תעמוד לעד.. קרא אגב דברים פוקחי עיניים שכתב שנרב בנדון: http://woland.ph.biu.ac.il/uploaded/486.pdf
6) ..
_________________
נראה שאאלץ להטיל פקפוק בתוקפה של הנחה 2 דלעיל - לא אבין את זה הלילה...
תוקן על ידי thepresent ב- 20/03/2011 20:54:59 |
|
_________________
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/03/2011 22:41:38
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2011 23:33 |
|
| |
| אישציפור כתב: | | עץ נטוע, (תגובה לתגובה מעמוד 3)
הגישה שמוצגת כאן מזכירה את תפיסת האלכימאים של ימי הבינים שחלמו לפרק עופרת ולהשיג ממנה זהב.
מבלי להבין שיש הבדלים איכותיים באובייקטים שמופיעים במציאות, שבדר"כ בלתי אפשרי לייצר אחד מהשני באופן טכני. (לעתים ובאופנים מסוימים ומוגבלים כן, אם כי לענ"ד גם אז נכנס הגורם האיכותי למשוואה)
בכל מקרה לענייננו, ברור שהחיים גורמים לפעילות כימית עדינה ומדויקת, וכמובן שאפשר להגדיר את הפעילות הכימית הזו כחיים עצמם, אלא שצריך לדייק שלא מדובר במצב כימי נטו (שהוא בטבעו מצב סטטי), אלא בתהליך כימי(או ליתר דיוק ברצף תהליכים) כלומר במצב דינמי, שנגרם מאיזושהיא סיבה, אפשר לקרוא לסיבה הזו חיים, או כל סיבה אחרת , או להיות אידיוטים שלא מחפשים סיבתיות , בכל מקרה לאדם החושב המצב הדינמי הזה דורש פיענוח.
|
|
אני חוזר על דברי, אם הבעיה שלך היא הבעיה הפסיכופיזית, אני אכן מודה שיש קושי בכך.
לעומת זאת, ביחס לכל שאר המאפיינים של החיים , מדובר במצב שהוא כימי נטו. כלומר, אינטראקציות כימיות של תרכובות כימיות, שמוסברות היטב על פי החוקים הבסיסיים של הפיזיקה.
אני מניח שכמו אנשים רבים רבים שאין להם מושג בכימיה ובביולוגיה, אתה סבור ש"חיים" זה איזשהו כח מסתורי שבלעדיו לא ניתן להסביר כיצד דברים פועלים. אין לי כח להאריך בזה עכשיו, אבל רק אציין, שלומר במאה העשרים שחיים זה איזשהו כח חיצוני מעבר לחומר זאת אמירה ששקולה מבחינה מדעית לאמירה שכדור הארץ שטוח.
אני ממליץ לך מאד מאד מאד ללמוד קצת על תאוריית התא, ולהבין מדוע המצב הדינמי שאתה קורה לו "חיים", הוא לא יותר מאשר ריאקציות בין תרכובות כימיות שונות, שאינן צריכות שום סיבה חיצונית. פשוט חבל שתביע דעות מתוך בורות מוחלטת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2011 00:19 |
|
| |
רדף השיג לגבי הגדרה 1 - השאלה היא למה כל כך מקובל שפיזיקה עוסקת בחומר ואנרגיה בעוד שתודעה היא מעניינה של הפסיכולוגיה והפילוסופיה (וגורואים ניו אייג'סטים...). סתם! בלי סיבה! אשר להגדרה 3, האפלטונית - לא הבנתי דבריך. כדי לקטלג דברים כקונקרטי ואבסטרקטי עליך להגדיר מה כוונתך במונחים אלו הלא כן (אני בּוּר אבל בכל זאת לומד מהר כשמסבירים לי לאט...)? לגבי הגדרה 5 - שהיא עיקר העניין: ההגדרה 'אינטיליגנציה היא מה שמבחני אינטליגנציה מודדים' היא הגדרה טובה, מבחינה לוגית אולי (בתנאי שהשאלה הייתה למה כוונתך באומרך אינטליגנציה. אם השאלה היא מהי אינטליגנציה זו תשובה גרועה למדיי), אבל היא משרתת את הצורך להתחמק מהעובדה שהמושג אינטליגנציה בפסיכולוגיה אינו מוגדר היטב. באותה מידה יכלו לומר שאינטיליגנציה היא מה שמבחנים לעיוורי צבעים מודדים (אם כי יש להודות שככל הנראה מבחני וקסלר למבוגרים הם הגדרה אופרציונלית בעלת קירוב טוב יותר למשתנה התיאורטי הבלתי מוגדר היטב 'אינטיליגנציה' מאשר מבחנים לעיוורי צבעים) את הערותיי על המאסה השנרבית כתבתי כאן באופן כללי אינני רואה סיבה למה אמירות על התודעה אינן מדע. אפשר לדבר על שתי בעיות - שונות טעויות גדולה (מה ששנרב מצביע עליו במאמרו הנ"ל, ומסכם בתובנה ניו-אייג'יסטית למדיי) וכלי מדידה שלא מודדים היטב (נניח דיווח עצמי. שונות גדולה זו לא טענה רצינית לדעתי וגם כלי מדידה בפיזיקה מודדים את ההטלים על המכשיר ו/או התודעה ולא את האונטולוגיה עצמה אם יש כזו. יש נוסחאות לכל מיני מצבים ודברים בפסיכולוגיה (עם מספרים וסמלים מתמטיים וכל ההוּהָה - למשל ב חוק ובר/פכנר אבל גם בנושאים אמורפיים בהרבה שאינני זוכר כרגע לאחר ליטר בירה), וכמו בפיזיקה וכימייה ורפואה - יש בעלות מהימנות ותוקף גבוהות יותר ויש פחות. בקיצור - כל הבעיה נובעת מזה שאנשים החליטו שתודעה אינה subjected למחקר - והשאלה היא: למה (אני מתכוון לסיבה לוגית - מבחינה פסיכולוגית אני מבין את הרתיעה מהסתכלות קרה ומתמטית על קודש הקודשים האישי)? סיכמנו שהבחירה החופשית איננה פקטור לכך (בהינתן וניתן לסכם מתמטית את תוצאותיה בדיוק כמו בפיזיקה). אם זה בגלל שזו חומרית וזו רוחנית - מה משמעות המילים? ולמה זה נוגע לעניין (בטח אם רוחני מוגדר כמה שאינו posited by מדעי הטבע)? ופרס נובל לפסיכולוגיה לא אקבל - פשוט בגלל שאין כזה... היה פסיכולוג אחד שזכה - דניאל כהנמן - בפרס נובל ל כלכלה... ושוב - למה? מה בין פסיכולוגיה לפיזיקה מלבד העובדה שלאחרונה יש 'זקן' ארוך יותר כמדע אמפירי?
תוקן על ידי thepresent ב- 21/03/2011 00:31:57
|
|
|
|
|
|
