|
|
| נשלח ב-3/3/2013 00:21 |
 |
| |
| שלישישי כתב: |  | אם ההלכה הייתה קובעת כי גם בנו של יהודי מגויה הינו יהודי, לא היה בכלל מושג כזה שנקרא התבוללות. |
|
זה היה כך עד התבוללות עשרת השבטים,
בכדי שזה לא יקרה שוב ובעיקר שלא ניקח גויות מול יהודיות הצטרכו לתקנה הזו,
בן של אב יהודי יכול להתגייר, בן של יהודיה ישאר יהודי בכל מקרה,
הרי יוצאים מהנחה שהאימא היא זאת המגדלת את ילדיה,
בתורה יש את הטיעון הזה
דברים פרק ז (ג) וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ:
(ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יְקֹוָק בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר:
כתוב לא להתחתן עם שניהם, אבל ההסבר בפסוק ד' ניתן רק על בנות הגויים, כי יסיר את בנך, כי זה טבעי יותר, (ידוע דעת חז"ל שלא כפי שפירשתי כפשוטו)
תוקן על ידי maxmen ב- 03/03/2013 00:21:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2013 22:20 |
|
| |
MAXMAN ניסיון אחרון ..... ( בלי נדר ) האם כל כך קשה להבין שאם היה נקבע להלכה כי גם בנו של יהודי מגויה יחשב גם ליהודי אז המושג התבוללות היה עובר מן העולם וכיום חלק משמעותי מתושבי כדור הארץ היו יהודיים, והיו מתקיימות הברכות לאברהם אבינו כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ. יז כִּי-בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו. יח וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי. ליצחק אבינו ד וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל-הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. ליעקב אבינו יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. אפשר לראות שהברכות לעיל לא התקיימו ועם ישראל נשאר אחד העמים הקטנים בעולם. בעניין הפסוקים שהבאת (ג) וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ: משמעות הפסוק היא שאסור לאב להשיא את בתו או את בנו לגויים אבל אין איסור על הבת או הבן להינשא לגויים.
ואם הם כבר נישאו לגויים למה להרחיקם ( בעצם את הבן ) נבלות וטרפות........... ?. (ד) כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יְקֹוָק בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר: כאן דווקא לאשת יפת תואר יש עניין להעביר את היהודי על דתו מאחר והיא רוצה נקמה על מה שעשו לה. בכל זאת אנו רואים בברור כי התורה מתירה לקחת אשת יפת תואר (בניגוד לפסוקים שהבאת ) למרות שהיא נלקחה בכח ובנה יחשב ליהודי. אבל סתם גויה שנישאת ליהודי מרצונה, בנה לא יחשב ליהודי. מה קורה כאן מבחינת גזרה שווה הרי יש כאן שתי גויות ?. השאלה העקרונית שיש כאן היא למה לתת לבניה של יהודייה מגוי להמשיך להשתייך לעם ישראל ולמנוע מבניו של יהודי מגויה להמשיך להשתייך לעם ישראל ?.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2013 23:37 |
|
| |
תשמע ידידי היקר,
אני האריך כי ממש אין לי ברירה, ותנסה להבין מה אני אומר,
אין טעם סתם שכל הגויים יהיו צאצאי יהודי\ צאצאי אברהם,
הרי כולם צאצאי אדם הראשון אז מה רצה התורה עם אברהם ?
מי שמכיר חשבון יודע שכולם צאצאים של כולם, קשה למצוא שבט ששרד לבד,
(אני טוען זאת כלפי אלה שמתגאים שהם צאצאי דוד המלך, חשבון פשוט יתן לכל מסתפק את הוודאות שהוא מצאצאי דוד)
בכל אופן: התורה טוענת שהאדם הראשון היה מספיק , אבל כשלו והגיע חורבן המבול, החורבן הגיע מאנרכיה חברתית אי חוקיות המשפחה ואי חוקיות חברתית,
אחרי נח, אותו סיפור אבל במצב יותר טוב,
יש חברה עם חוקה ובעיקר חוקי המשפחה, אבל שוב כשלו בדור הפלגה, כשלו כי החברה היית בנויה על סמלים או אלילים שהם אותו דבר לעומק,
אז מגיע אברהם, אברהם טוען שני דברים עקרוניים,
העולם\האדמה חייב להיות מחולק למשפחות כמו שעשה נח עם בניו, ולכן הולך אברהם לארץ ישראל שיצא בגורל נח לבניו,
וזה חשוב מאוד העיקרון הראשון = האדמה,
והעיקרון השני שחברה חייבת להיות חברה טבעית = משפחה,
מכאן ברור למה חשוב את שניהם יחד, אדמה וחברה טבעית, בלעדיהם אין קיום לחברה, וכמובן חוקה = תורה,
מאז נמרוד (האימפריה הראשונה בהיסטוריה) עד ימינו אנו, אנו עוד באותו וויכוח עקרוני,
עכשיו: כל זמן שאין בני אנוש מכירים בתובנות האלה, אז חייבים לשמור על החוקה שבחוקה כבר נשמר גם העיקרון של האדמה = ארץ ישראל, וגם העיקרון של חברה טבעית = משפחה,
שהתורה מספרת לנו למה בחר האלוקים באברהם, היא אומרת בדיוק זאת, כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא יְקֹוָק עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו:
כלומר ברית המילה שמסמל את אשר יצוה את בניו אחריו, היא היא תביא לאברהם את ההבטחות שהבטיחה לו התבונה,
ומה הבטיחה ?
שהחברה הטבעית תתקיים בארצו שזה ארץ ישראל,
על זה ניסו לשמור בכל דורות הגלות,
מה שאני נזעק כאן, זה זעקת הספורנו והאבן עזרא ועוד ועוד, שנהפכנו לעובדי אלהים אחרים, במקום לדאוג לצאצאינו אנו,
הרי רק אם נדאג לצאצאינו יש את עניין לקיים את התורה, בלי זה בשביל מה התורה בכלל, בשביל מה ארץ ישראל בכלל,
בשביל העולם הבא הרוחני הדימיוני ? בשביל החיים אחרי המוות שהתורה לא הכירה בא בכלל,
זה בדיוק אלוהים אחרים, אנו אימצנו את השטויות של היוונים והנצרות והאיסלם (במקור רק להציל את הדור) ושכחנו בכלל למה בחר האלוקים באברהם,
מה שכן, הם הצליחו לשמור על התורה, ככה שאני ואתה וכל לומד לעומק נוכל ללמוד ולזעוק,
יותר נכון לומר, שעם כל האלהים אחרים שלנו הצלחנו לשמור על עיקרי התורה שהם ברית מילה וביקוש את הארץ שלנו בחזרה,
השאלה שלי האם היינו צריכים לעבור את כל הגלות הארוך,
השאלה השניה שלי האם אנו יודעים להשגיח שלא נחזור לגלות מהר יותר מאז ח"ו,
כלומר: אם נצליח עכשיו להשכיל ?! אז אולי נמחל להם על אורך הגלות,
אבל אם לא נשכיל, אז אנו ממשיכים עם קללות התורה,
שכל מי שעובד אלהים אחרים מקבל בדיוק את זה,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2013 01:35 |
|
| |
| שלישישי כתב: | |
|
|
רציתי לתת לך הדגמה של דעת חז"ל לגבי התבוללות, ( כל פעם שאני נזכר בגמ' אני פשוט נטרף, זו מהגמרות הכי מטריפות שאני מכיר,)
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב ומיום שפשטה מלכות הרשעה, שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצות,
ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן, (= ברית מילה max ) ואמרי לה: לישוע הבן, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. תנסה לחשוב מהו אומר בעצם,
אגב: תראה בתוס' שם משהו מענין מאוד, משמע בתוס' שמי שרוצה ח"ו שזרעו יכלה ח"ו. שיביא רק בן ובת מובטח לו ח"ו,,,,,,,
תוקן על ידי maxmen ב- 05/03/2013 01:42:34
|
|
|
|
|
