הצימחונות לאור ההלכה והמוסריות

לגוונא

הרי דבריך הם בדיוק נמרץ דבריו של הרב קוק:

"כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו. "

http://www.bac.org.il/ContentPage.aspx?id=1290

הדם הוא הנפש

שחיטת בעלי חיים כמתנה לאלהים אינה באמת שונה משפיכות דמים ועל כן יש צורך להבדיל ביניהן באופן מובהק וחד-משמעי. תמר דבדבני על סייגים, הבדלים ושאלה מרכזית אחת - מה יש בו בדם הקורבן שמאפשר לו לכפר על מעשינו?

___________

צענע

<הרי דבריך הם בדיוק נמרץ דבריו של הרב קוק: "כי חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו">

והנה דברי הר"י אלבו (ספר העיקרים מאמר ג פרק טו) בדיוק לא פחות נמרץ:

"... וכשנתנה תורה לישראל שכבר נמחה זה הדעת מן העולם, אסר להם קצת הבעלי חיים המולידים עובי ועכירות בנפש, ואפילו מה שהתיר מהם לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתיר להם יפת תואר על זה הדרך, וכן אמרו רבותינו ז"ל כי תאוה נפשך לאכול בשר (דברים י"ב כ'), למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון, הנה גלו בפירוש שאכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח".   

"שמחונות"

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1221947.html

"והנה דברי הר"י אלבו (ספר העיקרים מאמר ג פרק טו) בדיוק לא פחות נמרץ: "...
 
וכשנתנה תורה לישראל שכבר נמחה זה הדעת מן העולם, אסר להם קצת הבעלי חיים המולידים עובי ועכירות בנפש, ואפילו מה שהתיר מהם לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, כמו שהתיר להם יפת תואר על זה הדרך, וכן אמרו רבותינו ז"ל כי תאוה נפשך לאכול בשר (דברים י"ב כ'), למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא לתאבון, הנה גלו בפירוש שאכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח".

לנישטאיך

לא בדיוק.

בעוד שהר"י אלבו מתפשר עם המציאות הרב קוק לא מתפשר.


(קביעת התורה בעניין יפת התואר היא התפשרות מכוערת עם המציאות.

אם התורה היתה סבורה שהרעיון פסול היא היתה אוסרת אותו לחלוטין ללא התחשבות ביצר הרע בדיוק כמו בדיני עריות שאין בהם פשרה על אף שיצר הרע קיים גם בהם באותה עוצמה ואולי יותר.)

צענע
הרב קוק כתב שם גם את זה-
"אחרי שמוסריותו של אדם עודנה תלויה ברפיון, אהבת עצמו הבהמית עלולה להתגבר עליו באין גבול, עד להשחית את כל חקי הצדק והיושר, עד שכל הוד המוסר יהיה לו למשחק - מובן הדבר שצריך הוא למצא את עצמו עומד בספירה מרוחקת מחברת בעה"ח השפלים, מרחק עצום ועמוק, שלא ירגיש את עצמו שהוא כאחד מהם"
אני חושב שכל עוד העולם עומד בנקודה נמוכה כל כך של חוסר צניעות שיש בו החפצת הגוף והפיכה שלו לאידיאל כיון שהדבר הזה מגביר את השליטה של הרגשות הכהים ואת חוסר היחס למודעות העצמית שברצונות ושבמעשים לכן כל הפיכה של רגש כהה של רחמים לבעלי חיים הוא רק מגביר את השיתוף והשוויון איתם והדבר הזה רק מביא לעולם נמוך יותר 
אמנם ודאי שהוויתור על האכילה מסיבות מוסריות יש בו מעלה וגם צער בעלי חיים אסור מהתורה וכבר אמרו חז"ל "הטוב שבטבחים שותפו של עמלק" כיון שהוא מתרגל לאכזריות על בעלי חיים ובכל זאת כיון שבאכילת הבשר אין זכר למעשה אכזרי מאחר שהוא מוכן לאכילה ואין כאן אלא את הידיעה העקרונית לכן אם איסור השחיטה הופך לחוק הדבר הזה מעמיד את האדם בגובה המוסרי של בעלי החיים שהוא דבר שעל אף שהוא שקר ידוע ישנם אנשים שהדבר הזה עדיין צריך בשבילם בירור והם עדיין מוכנים להסתפק בו.. ולכן כל סיוע ליחס הזה הגם שהוא מהצד המוסרי הוא רק מגרע
ועל זה וכיוצ"ב אמרו חז"ל "לא דייך מה שאסרה תורה וכו'" כיון שקודם כל צריך להעמיד את האמת כמות שהיא ורק אח"כ אפשר להוסיף חומרה ולכן כל המוסיף גורע

_________________

צענע

<בעוד שהר"י אלבו מתפשר עם המציאות הרב קוק לא מתפשר>

אם איזו מציאות אין הרב קוק  מתפשר?  האם הוא טוען שהתורה לא התירה אכילת בשר?

תוקן על ידי נישטאיך ב- 24/03/2011 10:58:31