|
|
| נשלח ב-23/3/2011 21:44 |
|
| |
לרב מיכי: הרב טוען שלהאמין ולדעת זה אותו הדבר? הבנתי נכון?
אז יוצא לפי דבריו שאם ראובן מאמין שהארץ שטוחה, ראובן יודע שהארץ שטוחה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2011 22:40 |
|
| |
ייתכן
ראה - מה שקרה לעם ישראל לאחר שקיבלו הוכחה מוחלטת לקיומו של אלוקים בקריעת ים סוף מעמד הר סיני וכו'. אולי זו הוכחה דוקא שלא כל כך קרה מה שקרה ולא הייתה הוכחה מוחלטת. האם ייתכן שבאמביציה להוכיח את צדקתך אתה מתעלם מכך- שעם ישראל ראה במו עיניו את ה'- הם אמרו- זה קאלי ואנוה- כפי שחזל מסבירים כל אחד הראה באצבעו על ה' במתן התורה כל העם ראו ושמעו את הקולות- של ה', כל זאת אינה הוכחה לאדם להאמין? אפשרית הוכחה יותר טובה? יותר מוחצת? ובכל זאת כפי שאמרתי מי שלא מאמין הוא לא מאמין- ואפילו כל החוכחות בעולם יוכיחו אחרת, אבל אתה בשביל להוכיח את דעתך כמוהם- למרות ההוכחה שכאמור הבאתי- אתה לא משתכנע. כי אתה לא מוכן להאמין.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2011 23:58 |
|
| |
הווה, את כל זה הסברתי שם, ואני לא מבין את טענותיך. לגבי כללי המשחק, לא דיברתי על כללי משחק מסויימים אלא על אמונה באלוהים (או בכל דבר אחר) באופן כללי. לגבי הקוביה אתה לא יודע מאומה, אלא אם ידוע לך לך (מדדת ושקלת( שהקוביה היא הוגנת. אבל מה לגבי קוביה שלא ידוע לך עליה דבר? אנחנו אומדים כל הזמן סיכויים של אירועים במצב של מידע חלקי או חסר (זו קבלת החלטות בתנאי אי וודאות), וההנחה היא שכל האפשרויות שאין לנו מידע עליהן הן שוות משקל. למה זה כל כך מסובך? הטיעון לגבי הטואטולוגיות ניתן להעלות כלפי כל חישוב סטטיסטי. אם אתה יודע שקוביה היא הוגנת אז הטענה שהסיכוי לכל פאה הוא 1/6 הוא טאוטולוגיה. מתמטיקה היא תמיד טאוטולוגיה, לא?
רדף, לא. 'אני מאמין שהארץ שטוחה' שקול בעיניי לטענה 'אני חושב שאני יודע שהארץ היא שטוחה'. אבל זה נכון גם ביחס לאמונות אמיתיות ולא רק ביחס לשגיאות כמו זו שתיארת כאן. לכן עדיין אין הבדל מהותי בין אמונה לידיעה. אמונה אינה אלא הצהרה על ידיעה או דיווח על תחושה'חווייה של ידיעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 00:14 |
|
| |
לרב מיכי, האם יש הבדל לדעתך בהקשר הנוכחי בין "אני חושב ש.." לבין "אני מאמין ש.."?
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 24/03/2011 00:16:21
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 00:39 |
|
| |
לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 00:55 |
|
| |
והרב יסכים שכשפלוני רק חושב ש-p [או מאמין ש-p --- שזה אותו הדבר, כפי שהרב מודה], p יכול להיות שקר, בעוד שכשפלוני יודע ש-p, אין p יכול להיות אלא אמת? למשל: פלוני יכול לחשוב שהארץ שטוחה [או להאמין שהארץ שטוחה -- שזה אותו הדבר, כפי שהרב מודה], אבל אין פלוני יכול לדעת שהארץ שטוחה -- פשוט משום שהארץ איננה שטוחה. אז הנה הבדל משמעותי אחד בין אמונה לידיעה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 11:37 |
|
| |
ירוחם, מה זאת אומרת אתה מתעלם מכך- שעם ישראל ראה במו עיניו את ה'- הם אמרו- זה קאלי ואנוה-כפי שחזל מסבירים כל אחד הראה באצבעו על ה'. אני כלל לא מתעלם. פשוט אין, למרבה הצער, הוכחה רצינית ומשכנעת שאכן "עם ישראל ראה במו עיניו את ה'" (לא אכנס עכשיו לשאלה מה זה בדיוק "לראות" את ה'). חז"ל מסבירים, זו לא הוכחה ואפילו לא טענה. ברור שחז"ל האמינו שזה מה שהיה (האמת, גם זה לא ברור לגמרי ואכ"מ). כתבת, במתן התורה כל העם ראו ושמעו את הקולות- של ה', כל זאת אינה הוכחה לאדם להאמין? אפשרית הוכחה יותר טובה? יותר מוחצת? טוב. נו זו בדיוק השאלה. היה או לא היה. ברור שאפשרית הוכחה טובה יותר. העובדה שיש אינטרנט מוכחת בצורה הרבה יותר טובה ממעמד הר סיני, שאין לו שום הוכחה סבירה מעבר לטענת אנשים מסוימים הטוענים שכך אמרו להם שזה מה שהיה. אתה מכיר בית דין אחד שהיה מוציא ממון עם "הוכחה" ברמה הזו? לא מבין למה אתה קורא לזה בכלל הוכחה ועוד מפקפק באפשרות של הוכחה טובה יותר. כתבת, ובכל זאת כפי שאמרתי מי שלא מאמין הוא לא מאמין- ואפילו כל החוכחות בעולם יוכיחו אחרת. אתה לא יכול לקבוע קביעה כה גורפת ומאשימה מבלי לבדוק או לנסות להוכיח הוכחה אחת סבירה, כזו שאתה בעצמך משתכנע ממנו בחיי היום יום. כתבת, אבל אתה בשביל להוכיח את דעתך כמוהם- למרות ההוכחה שכאמור הבאתי- אתה לא משתכנע. כי אתה לא מוכן להאמין. אני מתחייב כאן להוריד את ראשי בפני כל הוכחה משכנעת. לוגית או אמפירית. אין לי כמעט נגיעה בעניין. אני הרי חי חיי תורה מלאים. במידה מסוימת אחוש הקלה. אין שמחה כהתרת הספקות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 11:49 |
|
| |
יתכן ראה- אנחנו מדברים כאן בשפה של אמונה- כל אמונתו מבוססת על התורה, על מסריה וסיפוריה- כל מחזירי התשובה המקצועים והחובבים מדברים בשפת התורה, ונאמנים למסופר בה, ולפרשניה, ובשפתם כתבתי מה שכתבתי, ואליהם כיונתי. אבל אם אתה שולל את הכתוב בתורה, כלומר אתה לא מדבר בשפה שלי- בנושא הזה-, אם לא מדברים באותה שפה, גם אי אפשר לשכנע- אני לא רוצה לשבנע- ולא להוכיח כלום. קודם כל יש לדבר באותה שפה, ולצאת מאותה נקודת מוצא. אחרת חבל על הזמן. אין בדברי אלה חוסר כבוד לדעותיך, בעיני יש לך את כל הזכויות להאמין- כלומר לא להאמין בכלום.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 12:07 |
|
| |
דברי טעם אמרת. אם כי מהראוי לדון גם על הנחות ונקודות מוצא. אני רואה בדברך חזרה מייחוס מניעים לא ענייניים והאשמה בחוסר מוכנות לשמוע דעה אחרת, את כל מי שלא מאמין בדיוק במה שאתה מאמין
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 12:21 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | המאמין מאמין בלי הוכחה- והכופר לא יאמין עם הוכחה.
|
|
מקרה קלאסי של wishful thinking, שגם אם היה נכון (ולא ניכנס לבעיות הפילוסופיות שיש בתנאי נוגד מציאות) - לא היה יותר מהכשל הלוגי tu quoque - "גם אתה".
הכופר טוען כי איננו מאמין משום שאין הוכחה. מי אתה שתכניס מילים לפיו?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 12:34 |
|
| |
יתכן
"אני הרי חי חיי תורה מלאים "
האם אין סתירה בדבריך אלה למה שכתבת כאן:
"בפועל, כיוון שזה לא לעניין לחיות כל הזמן במחתרת הריני מקיים את רוב המצוות, אבל ללא שום לחץ. בהזדמנויות שונות אני אוכל בשר (טרף) בחלב ומחלל את השבת. בשגרה, כדי לא להיות עסוק כל הזמן בהסתרה אני מתנהג כחרדי לכל דבר אם כי ללא שום נערווין ח"ו. "
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 12:35 |
|
| |
יתכן כאמור אמונה אי אפשר להוכיח- אם אפשר היה להוכיח היא לא היתה אמונה, היתה הופכת לידיעה. אמנם בשפת התורה לידיעה יש משמעות עמוקה יותר- אבל הפעם דיברתי בשפת האנשים.
ולנורת אזהרה אכן כן הדבר- הכופר לא מאמין כי הוא רוצה הוכחה, אבל כשיש הוכחה הרי אין זו אמונה. כלומר הוא רוצה לדעת ולא להאמין.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 13:02 |
|
| |
צענע, אין כאן סתירה. התייחסתי לכך שמבחינתי לקבל עול תורה ומצוות מתוך אמונה לא יצריך (כמעט) שינוי באורח חיי היום יומי. ירוחם, אני מצטט את מה שכתבתי בעניין בעמוד הקודם. ישנה טענה מגוחכת להפליא האומרת שאם אנו יודעים משהו אז בעצם אנו יודעים ולא מאמינים. "הצורך באמונה - אלוהים הוא דבר שיש להאמין בו. לו הייתה נמצאת הוכחה לקיומו, לא היה עוד צורך להאמין בו. ולפיכך, אין כל צורך לחפש אחר הוכחה לקיומו של אל או אלוהים כלשהו". כפי שציטטה צענע אוקיי. נשמע מעניין. אבל רבש"ע מי אומר שיש באמת צורך להאמין? ומי אומר שיש בכלל דבר כזה להאמין. אולי זה רק צורת ביטוי של מסתבר ו/או נראה לי ואולי זה ביטוי מעודן של אני רוצה לחשוב. יהיה איך שיהיה, גם אם נכריז חד משמעית שאין דבר כזה להאמין כי הרי אם רואים לא מאמינים, אין בכך משום הוכחה לשום דבר. מקסימום שיעור חביב בלשון. המושג אמונה הוא לא איזה מוכרח המציאות, שמכוחו אפשר להוכיח, שאי אפשר להוכיח את קיום האלוהים, כי אם תהיה הוכחה, זה הרי לא אמונה. סליחה על המשפט הארוך, זו הדרך הכי קצרה שהצלחתי לבטא את טענתי. בכלל, לפי טיעון זה אסור להוכיח שיש אלוהים והיה אסור על עם ישראל להשתתף במעמד הר סיני כיוון שהיו עלולים להיכשל בראיה ולאבד בעקבות כך את האמונה חס ושלום.
תוקן על ידי ייתכן ב- 24/03/2011 13:07:36
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 13:08 |
|
| |
כמעט.
כמו ההבדל בין מלך פורימי למלך אמיתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 13:10 |
|
| |
ירוחם חלק מרבותינו הראשונים לא סברו שאמונה היא מעבר לידיעה. מעניין לבדוק אם תגישה זו לא הגיעה לעולם כתגובה לכשלון התבונה.
|
|
|
|
|