|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:05 |
 |
| |
אוקיי -- ומה היית מציעה שאכתוב במקום ה"כך וכך" ובמקום ה"בכלל משהו אחר"?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:11 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | הרי ידיעה היא מלשון ידע ואמונה מלשון אמון.
המהות של ידע הוא האיחוד כלומר אני והידיעה הפכנו לאחד ואותה ידיעה הופנמה כבר כחלק ממני .
לעומת זאת המהות של אמון היא שהדבר איננו איתי ואיננו חלק ממני אלא שאני נותן אמון חיצוני בלבד.
|
|
האם אני מבין נכון שלדעתך ההבדל בין ידיעה לאמונה הוא הבדל פסיכולוגי ["הופנמה" לעומת "חיצוני בלבד" או מה שלא יהיה]?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:13 |
|
| |
למה פסיכולוגי ? כאן היא יודעת וכאן היא סומכת על אחר שיודע,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:20 |
|
| |
| maxmen כתב: | | למה פסיכולוגי ? כאן היא יודעת וכאן היא סומכת על אחר שיודע,
|
|
לא כך היא הגדירה זאת -- עיין היטב בדבריה -- אף אחד אחר לא מוזכר שם
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:32 |
|
| |
לרדף
"מעבר לכך יש את השאלה הכללית , מה המשמעות של ידיעה. האם העובדה שאני יודע שאני כותב עכשיו, אומרת שאני אכן "יודע". זו השאלה הפילוסופית פסיכולוגית הידועה על משמעות התודעה בכלל."
אלה היו דבריו של יתכן.
כלומר הוא לא נכנס כאן לשאלה "האם העובדה שאני יודע שאני כותב אומרת שאכן אני יודע שאני כותב"
אלא האם הידיעה שלי שאני כותב היא אכן אמיתית ואיננה חלום או הזיה-שאלת התודעה האנושית בכלל.
לגבי שאלתך על הפנמה של ידיעה אין כאן כלל עניין פסיכולוגי אלא עניין תודעתי.-קוגניטיבי.
כל הדברים שאנחנו יודעים אותם הופכים לחלק מתודעתינו מה שאין כן הדברים שאנחנו מאמינים בהם שהם תלויי אמון במשהו חיצוני לנו .
אדגים זאת באמונה ברב או אדמו"ר.
למשל אם אתה אומר לכולם שאתה מאמין באדמו"ר מקרנשמננט שהוא מסוגל לעשות ניסים-האמונה הזאת היא תלוית אמון-אם תווכח שאותו אדמו"ר פישל מספר פעמים האמונה שלך תתפוגג.
יתכן שבמשך השנים האמונה הזאת שלך תתבסס בגלל עשר מקרים של ניסים שנעשו לך אישית בזכות אותו אדמו"ר מקרנשמננט ואותה אמונה הפכה בתודעתך לידיעה שאינה תלויה יותר בגורם חיצוני (כמו נס נוסף שיקרה או לא יקרה.)
שים לב שגם ידיעה יכולה בסופו של דבר להתברר כשקר אבל אין זה משנה לגבי ההגדרה וזאת כפי שהסברתי לגבי הנשוי שגם אם הוא יתגרש אין זה סותר את העובדה שבשעה שהיה נשוי ההגדרה היתה נכונה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:43 |
|
| |
לצענע:
לגבי ייתכן -- יפה שסינגרת עליו -- ויכול להיות שהוא באמת התכוון למה שאתה כתבת, אבל זה בכל אופן לא מה שהוא כתב. איך שאדם מדבר, כך הוא, כנראה, חושב. אם אדם איננו מתבטא בצורה בהירה ומובנית, אז כנראה שגם בראש שלו יש דייסה.
בכל אופן לגבי הגדרתך את הידיעה, את כותבת:
" אין כאן כלל עניין פסיכולוגי אלא עניין תודעתי.-קוגניטיבי.
כל הדברים שאנחנו יודעים אותם הופכים לחלק מתודעתינו מה שאין כן הדברים שאנחנו מאמינים בהם שהם תלויי אמון במשהו חיצוני לנו ."
שאלות שלי:
(1) את כותבת "תודעתי-קוגנטיבי" לאפוקי מ-"פסיכולוגי". למה כוונתך? עד כמה שידוע לי, במינוח המקובל, קוגניציה היא פונקציה פסיכולוגית.
(2) את כותבת: "כל הדברים שאנחנו יודעים אותם הופכים לחלק מתודעתינו" --- ז"א יוצא מדברייך שאם אני פתאום יודע משהו על יוסי, שעד כה גר בכפר סבא, אז באותו רגע יוסי עוזב את כפר סבא ומהגר לתוך התודעה שלי?
[להיזהר עם המטאפורות!]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:43 |
|
| |
"נניח שמישהו מאמין שכך וכך ומישהו אחר מאמין שלא כך וכך ומישהו שלישי מאמין בכלל משהו אחר. במקרה כזה, בין המישהו למישהו השלישי לא קיימת בהכרח מחלוקת וגם בין המישהו האחר למישהו השלישי לא קיימת בהכרח מחלוקת, ועם זאת המישהו השלישי לא יכול להסכים גם אם המישהו וגם עם המישהו השני"
זה הנוסח הראשון שכתבת.
והנה הנוסח שלי:
ראובן מאמין באלוקים ושמעון לא מאמין באלוקים..לוי מאמין בחיזרים..
במקרה כזה בין ראובן ללוי לא קיימת בהכרח מחלוקת וכו' וכו'.
האם התמונה לא מתבהרת כאן הרבה יותר?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:44 |
|
| |
ומה אם לא מדובר על אלוקים וחייזרים? הרי כל היופי באותיות שניתן להחליף אותן בכל דבר שהוא
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:49 |
|
| |
אז תוסיף את המילה לדוגמא וכל אחד יבין שזו דוגמא.
ולכן אני עדיין מצפה ממך לדוגמא ממשית באשכול הסמוך.
לגבי יתכן-הוא כתב את הדברים בצורה בהירה .תקרא אותו שוב.
ומהי קוגניציה?
המונח הכרה או קוגניציה מתאר את תופעת הידיעה האנושית (ידע או מידע המצוי ברשותו של אדם) ואת תהליכי רכישתה, עיבודה ויישומה;
ולא הבנתי איך יוסי מכפר סבא סותר הגדרה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:51 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | | " .והנה הנוסח שלי: ראובן מאמין באלוקים ושמעון לא מאמין באלוקים..לוי מאמין בחיזרים..במקרה כזה בין ראובן ללוי לא קיימת בהכרח מחלוקת וכו' וכו'. |
|
יש מחלוקת הרי מי שמאמין באלוקים חייב להאמין ביחיד, מה שאין כאן בחיזרים שהם הרבה כוחות,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:56 |
|
| |
למקסמן
זו היתה רק דוגמא תאורטית שניתנה טכנית לצורך הדיון..
(אבל גם במציאות אפשר להאמין באלוקים ובחיזרים גם יחד כמו שאפשר להאמין באלוקים ובסיפור כיפה אדומה.)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 18:56 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | אני עדיין מצפה ממך לדוגמא ממשית באשכול הסמוך.
אני לא בדיוק יודע למה כוונתך ב"ממשית" -- אבל ראי שם -- נתתי שם עוד דוגמא.
ומהי קוגניציה?
המונח הכרה או קוגניציה מתאר את תופעת הידיעה האנושית (ידע או מידע המצוי ברשותו של אדם) ואת תהליכי רכישתה, עיבודה ויישומה;
יוצא שאת מגדירה "ידיעה" באמצעות "קוגניציה" ו"קוגניציה" באמצעות "ידיעה" -- יפה לך.
ולא הבנתי איך יוסי מכפר סבא סותר הגדרה זו.
הוא לא סותר כלום --- שאלתי אותך [לא בעקבות הגדרה זו של קוגניציה אלא בעקבות שכתבת שמה שיודעים נהפך לחלק מן התודעה] אם בעקבות שאני יודע משהו על יוסי, יוסי עזב את כפר סבא והיגר לתוך התודעה שלי... |
|
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 19:01 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | למקסמן
זו היתה רק דוגמא תאורטית שניתנה טכנית לצורך הדיון..
(אבל גם במציאות אפשר להאמין באלוקים ובחיזרים גם יחד כמו שאפשר להאמין באלוקים ובסיפור כיפה אדומה.) |
|
הדיון שלך עם מקסמן בדיוק מדגים את הבעייתיות שבשימוש בדומגאות ממשיות במקום במשתנים.
זה כמו שיבוא מורה ויגיד: "ראו, אם כל הסינים מדברים ספרדית, וביבי הוא סיני, אז ביבי מדבר ספרדית"
ואז תלמיד אחד יגיד: "אבל לא כל הסינים מדברים ספרדית!" ותלמיד אחר יגיד: "אבל ביבי לא סיני!" ותלמיד שלישי יגיד: "אבל ביבי לא מדבר ספרדית!".
וכולם כולם לא יצליחו לשים לב לעובדה שמדובר פה בטיעון תקף למהדרין, הנקרא "מודוס פוננס" והבנוי באופן הבא:
אם כל ה-A הם B ו-a הוא A, אז a הוא B.
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 24/03/2011 19:02:44
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 19:13 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: | |
יוצא שאת מגדירה "ידיעה" באמצעות "קוגניציה" ו"קוגניציה" באמצעות "ידיעה" -- יפה לך.
רקראת רק מילה אחת מתוך הגדרה רחבה :"המצוי ברשותו של אדם ואת תהליכי רכישתה עיבודה ויישומה-אגב הגדרה לא שלי אלא הגדרה שלקוחה מרבינו גוגל.
והרי השאלה שלך היתה אם זה קשור לפסיכולוגיה או לא אז ברור שאין כאן מינוח מתחום הפסיכולוגיה .
הוא לא סותר כלום --- שאלתי אותך [לא בעקבות הגדרה זו של קוגניציה אלא בעקבות שכתבת שמה שיודעים נהפך לחלק מן התודעה] אם בעקבות שאני יודע משהו על יוסי, יוסי עזב את כפר סבא והיגר לתוך התודעה שלי...
כל מה שנמצא בתודעתך היגר מספרים שונים ומשונים,מעיתונים,מידיעות שקיבלת בטלפון על יוסי מכפר סבא ובכלל ידיעות מארבע כנפות הארץ והעולם (כולל גוגל) כל זה היגר לתודעתך -וזוהי בדיוק ההגדרה של קוגניציה אם לא שמת לב...
_________________
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 19:30 |
|
| |
לצענע,
האם תסכימי שאם דבר מה הוא חלק ממשהו אחר, והמשהו האחר הזה הוא חלק מעוד משהו, אז הדבר הראשון הוא חלק מהדבר השלישי?
למשל, אם מלט הוא חלק מלבנה, והלבנה היא חלק מבניין, אז המלט הוא חלק מהבניין.
צורה אחרת לנסח זאת: אם הבניין מורכב [בין השאר] מלבנים והלבנים מורכבים [בין השאר] ממלט, הרי שהבניין מורכב [בין השאר] מממלט.
עד כאן מקובל?
עכשיו, את אומרת שאם אני יודע על משהו, אז המשהו הזה הפך לחלק מתודעתי.
עכשיו, נגיד שהמשהו הזה הוא בניין והוא מורכב [בין השאר] מלבנים שמורכבים [בין השאר] ממלט. האם זה אומר שעתה התודעה שלי מורכבת גם היא [בין השאר] ממלט?
_________________
|
|
|
|
|
