בית פורומים עצור כאן חושבים

הקדמת רס"ג לספר משלי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/3/2011 11:00 לינק ישיר 
הקדמת רס"ג לספר משלי

.


בהקדמות ניתן למצוא הרבה. פעמים רבות, ההקדמה מתמצתת בתוכה את כל מה שיבוא אחריה בצורה מתודולוגית יותר, בצורה סדורה ומובנית. קיימות לא מעט דוגמאות בהיסטוריה הספרותית של העולם, בהן ההקדמה "גברה" על הספר אותו הקדימה. דומני כי יותר אנשים קראו את הקדמתו של הרמב"ם לפירושו למסכת אבות, מאשר כאלו שקראו את הפירוש עצמו. הקדמה זו זכתה לשם עצמאי - "שמונה פרקים", ואף יצאה לאור בנפרד. דוגמא טובה נוספת היא ההקדמות למדע ההיסטוריה של אבן ח'לדון, ואין מה להאריך כאן.


על רבי סעדיה גאון לא כאן המקום לכתוב. רבות נכתב, ויש לא מעט חומר טוב גם באינטרנט, נגיש לכל קורא. אני רוצה לפתוח כאן דיון, או קבוצת לימוד, בהקדמתו של רס"ג לתרגום ולפירוש שכתב לספר משלי. אם יסתייע, אשתדל להעלות אחת לשבוע לכאן פסקה - או יותר - מההקדמה, ולהעיר עליה כמה הערות. אשמח לכל דיון שיתפתח.


על השקפתו של רס"ג ניתן ללמוד הרבה מאד מההקדמה, כמו גם ממקומות אחרים. דומני כי מי שיביא לשולחן הדיונים ידע שהוא "חיצוני" לטקסט הנדון, צריך לעשות זאת בזהירות, ותוך ציון העובדה. "הנבחר באמונות ובדעות" נגיש גם הוא לגולשים באינטרנט, ואין בעיה לראותו.



שתי הערות "טכניות":

1.
כל פסקה אעלה לכאן בנוסחה המקורי, כפי שמופיע במהדורתו של הרב קאפח זצ"ל.

2.
לאחר הנוסח המקורי, אכתוב תרגום חופשי של הפסקה. אני מודיע מראש, אין כוונתי להעלות לכאן תרגום מדעי משלי, מדובר בתרגום חופשי, האמור להיות זורם יותר. אני לא מתבייש להכריז כי אני מחזיק מולי - בזמן שאני כותב - את תרגומו של הרב קאפח זצ"ל, ומשתמש בו מאד. כדי להקל על הבנת הדברים, וגם בשל כמה מחלוקות שיש לי עם דרך התרגום באופן כללי, ועם מספר דוגמאות ספציפיות, אני מעדיף לנהוג בדרך של "תרגום חופשי".






דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2011 11:04 לינק ישיר 
פסקה ראשונה.

.


 

הקדמת רס"ג לתרגום ופירוש ספר משלי

 

ספר דרישת החכמה [1]

הקדים המפרש תחילה ואמר:

ברוך ה' אלוהי ישראל, היחיד באמת, הקדמון לכל דבר[2], אשר חכמתו היא בכך שהוא יודע הכל, ומשמעות כוחו היא בכך שהוא שולט על כל דבר, שהוא חפץ עבורנו את הטוב ואת האושר. בראשם של הטוב והאושר, והמפתח לשניהם – הידיעה.

 

כתאב טלב אלחכמה

צדר מעברה אולא באן קאל:

תבארך אללה אלאה אסראיל, אלפרד עלי אלחקיקה, אלואחד, אלקדים על מעני אלאוליה, אלד'י חכּמתה הו אנהו עאלם באלכּל, ומעני קדרתה הו אנה קאדר עלי כל שי, אלמריד בנא אלכ'יר ואלסעאדה. וראסהמא ומפתאחהמא אלמערפה.

 

הערות לפסקת הפתיחה:

הפתיחה מתחילה כפתיחות רבות של ספרים באותה התקופה, וכמקובל גם בין המסלמים. דברי שבח לאל. אלא שהדמיון לשאר הפתיחות, חיצוני בלבד.

 

לאחר הברכה – ברוך/מבורך ה', כבר מגיע התיאור, למען הסר ספק: "אלהי ישראל". לא "אללה" בלבד, שהוא המשותף לכל בני התמותה, אלא "אלוהי ישראל". אכן, מדובר במטבע לשון המופיע כבר בתנ"ך[3], אולם אי אפשר להתחמק מהמשמעות הפשוטה והברורה של תואר זה. השיוך לעם ישראל.

 

מהי החכמה ומהו הכח? דומה כי רס"ג, בשבחים אלו, כבר מגדיר גם את המושגים המופשטים הללו. החכמה היא היכולת לדעת כל דבר. הכח – היכולת לשלוט בכל דבר, להיות בעל היכולת לקבוע כל מה שקורה.

 

מה רוצה ה' עבורנו? התשובה לכך, על פי רס"ג, מורכבת גם היא. ה' רוצה עבורנו את הטוב ואת האושר. הוא רוצה שנהיה טובים, ושיהיה לנו טוב. הוא רוצה באושרנו. אבל מהו הטוב? האם טוב לאדם שיהיה עשיר מופלג, או שמא טוב לו יותר במצב אחר? הרי שאלת טיב הטוב והגדרת מהות האושר, אינן קושיות פשוטות!

 

וכאן מגיעה הקביעה של רס"ג: בראש הדברים המביאים לטובה ולאושר, עומדת הידיעה. המפתח להגעה אל הטוב ואל האושר – הידיעה. ה' רוצה עבורנו שנדע. שתהיה לנו ידיעה.



[1] על דרכו של רס"ג במתן שמות לספרי המקרא, ראו הקדמת הרב קאפח.

[2] התרגום חופשי. בצורה מדוייקת יותר: הקדמון ביותר, לעניין הראשוניות, וראה הערת הרב קאפח שם.

[3] הביטוי "ה' אלהי ישראל" נפוץ בתנ"ך. למשל – יהושע פרק ז'.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2011 13:23 לינק ישיר 

למואדיב

לגבי עצם הרעיון-לדעתי רעיון מצויין והלוואי שהיו כאן יותר אשכולות של לימוד ענייני.



מה כוונת רס"ג באמרו הטוב והאושר ומה ההבדל ביניהם?
 
מה כוונתו במילה ידיעה?
 
(מן הסתם הוא עונה על שאלות אלה בהמשך לכן אין לי מושג מה כוונתך באמרך שאתה מקווה שיתפתח דיון לאחר פסקה כה קצרה וחלקית.).



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/3/2011 14:07 לינק ישיר 

מואדיב

איקון ירוק מאד.

היכן משיגים את הספר עצמו? האם הוא בהוצאת מוסד הרב קוק (ואז שווה לחכות למכירות של מוצאי פסח)?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2011 16:09 לינק ישיר 

מואדיב
לא עלי לתת אייקונים ירוקים אבל אייקון כפול ומכופל.

רס"ג כאן נראה קרוב מאד לאריסטו לכל הפחות ביחס שבין אושר וטוב.
אריסטו באתיקה הניקומכאית טוען שכולנו שואפים לטוב. ושאנחנו מכנים את הטוב הזה אושר.
הנה ציטוט מהתרגום הימיבינמי שלו :
"אמר ארסטו נאמר כבר זכרנו כי כל ידיעה ובחירה תכסוף שום דבר טוב מה הוא הדבר אשר תכסוף המדינית ומה הוא הטוב העליון בכל מעשי בני אדם מוסכם הוא כמעט לרבים בשם אושר."
לא ידוע על ציטוטים מפורשים של האתיקה לאריסטו אצל רס"ג למרות שיש שטענו שהפרק האחרון מ'הנבחר באמונות ובדעות' מושפע מהאתיקה של אריסטו.דרך אגב: אושר תורגם בימי הביניים פעמים רבות כהצלחה.

הטענה שאושר וטוב קשורים בידיעה דווקא ולא בפעולה או עשייה מצוייה יותר אצל אפלטון מאשר אצל אריסטו. והיא מקובלת גם אצל פילוסופים מוסלמים רבים ניאופלטונים בני זמנו של הרמב"ם.

תרגמת:



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/3/2011 16:27 לינק ישיר 

ברוך ה' אלוהי ישראל, 
כלומר: כידוע חז"ל והראשונים חילקו את שאר האומות לשרים\מלאכים (= דטרמיניזם) ורק ישראל היא ישירות תחת האלוקים, ולכן דווקא אלוקי ישראל,

היחיד באמת,
נראה שיש ח"ו הרבה כוחות, (ולפני רגע אומר אלוקי ישראל משמע שיש ח"ו עוד כוחות אלוקי שאר האומות ) ולכן אומר שהוא יחיד באמת, כמו מטוס אחד היא אחת אפי' היא מורכבת מהרבה חלקים, כך האלוקים הוא אחד כלומר כל הבריאה ביחד איתו הם אחד,

הקדמון לכל דבר,    
כלומר שאלוקים קדמון לפני הבריאה, וכאן זה סתירה למילים שהוא יחיד באמת, אפשר לומר שאפי' שהוא היה לפני הבריאה, אבל הבריאה היא גם הוא בעצם, במילא הוא ממשיך להיות יחיד,

אשר חכמתו היא בכך שהוא יודע הכל,
כלומר חכם = ידע,אז כל מי שיודע הוא חכם, ולפי הכמות ידע הוא חכם יותר, ולכן חכמתו היא בזאת שהוא יודע "הכל"
(מרגיז אותי כל פעם מחדש דעת הראשונים בעניין,  שהכל חכמה אצלו, ואז יוצא שחכם מספיק גדול הוא חצי אלוקים)

ומשמעות כוחו היא בכך שהוא שולט על כל דבר,
כנ"ל כל בעל כוח שולט, ולכן הוא בעל הכוח הכי חזק ולכן שולט בכל,
(שוב כנ"ל, מרגיז מאוד להדביק לאלוקים כוח, ומזה לחשוב שאלוקים פשוט יותר בעל כוח מנמרוד למשל, אבל כך גם התנ"ך מגדיר בעלי כוח כאלוקים, כמה שמשה יהיה אלוקים לפרעה,)

שהוא חפץ עבורנו את הטוב ואת האושר.
כלומר הטוב שלו לא מוכרח להיות האושר שלנו, ולכן אומר הטוב ואת האושר, או אפשר לומר, הטוב לאו דווקא טוב לנו בכל מצב, יכול להיות שמעשה טוב לכלל היא לא גורם לאושר  לפרט והפוך, ולכן אומר שאלוקים רוצה שיהיה לנו טוב וגם שנהיה מאושרים, כלומר טוב לבד היא לאו דווקא אושר, ואושר לבד היא לאו דווקא טוב, במילא חייבים את שניהם,

בראשם של הטוב והאושר והמפתח לשניהם  = דיעה.
כלומר, איך יש באפשרותינו להיות טובים ומאושרים ?! המפתח של הטוב ולאושר היא הידיעה, (אבל רק המפתח לכספת, אבל חייבים למלא את הכספת על ידיי מעשים, ובאיזה מעשים ?! כאן צריך את הידיעה,)

יוצא לי לומר שהרס"ג אחז בדיעה, שהכל בידינו אנו, כלומר כמה שנחכים יותר כך נהיה טובים ומאושרים,
ובלי חכמה ודעת אין כלום,
והדגש היא על הידיעה שהיא רק "מפתח"  כלומר שלא נהיה כחמור נושא ספרים ?! חייבים מעשים בכדי להשיג את הטוב והאושר



תוקן על ידי maxmen ב- 24/03/2011 16:43:07





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2011 16:36 לינק ישיר 

לחימאייר

מכיוון שהוא כתב שהמפתח לשניהם היא הידיעה הרי ברור שהוא לא חושב שהמונחים זהים במשמעות שלהם.

והמילה הצלחה גם היא אינה מובנת בלי פרוט. 
 
ולגבי הידיעה-אם הכוונה העיסוק בידע גם פה כנראה הוא התכוון לידע מסוג מסוים ולא ידיעה מכל סוג.
 


תוקן על ידי צענערענע ב- 24/03/2011 16:37:49




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/3/2011 19:26 לינק ישיר 

.


צענערענע:

"טוב" ו"אושר", הם מושגים. לא ראיתי שרס"ג מגדיר אותם בהמשך, אבל כשנמשיך - אולי נראה משהו.


גם לגבי הידיעה, דומני כי רס"ג לא טורח להגדירה, משום שמדובר במושג ברור. "אנא עארף" = אני יודע. המלה בה הוא משתמש היא מאותו השורש - מערפה. ידיעה. לדעת דברים. או כפי שראינו איך מגדיר הרס"ג את החכמה - לדעת דברים - ניתן גם להסביר מהכיוון ההפוך.


מיימוני,

המהדורה שאני מחזיק בידי היא בהוצאת "הועד להוצאת ספרי רס"ג".  אין לי מושג היכן ניתן להשיג, אולם הדפוס הוא דפוס "עקיבה יוסף ירושלם", ושנת ההוצאה היא "ה,תשל"ו ליצירה, ב,רפ"ז לשטרות".













דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2011 21:43 לינק ישיר 

[מצטרף לברכות על היזמה. לתועלת המשתתפים הנה הספר לקריאה והורדה.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/3/2011 22:23 לינק ישיר 

תודה למרחביה.

באשר למושג ידיעה נאמר בהערה 7 שהרס"ג מתכוון למשמעות המפורטת במורה נבוכים ח"ג פרק י"ב.







דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/3/2011 22:41 לינק ישיר 

צענע


המתרגם דכאן הוסיף את המילה לשניהם. תרגום מילולי יותר של רס"ג יהיה "בראשם ומפתח להם הידיעה".
גם אני לא כתבתי שהם זהים וגם אריסטו לא. תדקדקי בדבריו. 
אושר הוא טוב אנושי. או אושר הוא טוב אבל הוא לא זהה לחלוטין עם הטוב יכול להיות טוב שאיננו אושר.
לגבי ידיעה. בהחלט הוא סבור שידיעת המושכלות היא המפתח לאושר.
אינני יודע להערתו של מי הפנית אבל לא הייתי ממהר להצמיד את הידע במונחיו הרסג"ים לזה של הרמב"ם, גם אם זה נורא מפתה.  





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/3/2011 23:29 לינק ישיר 

מואדיב, תודה.
הייתי מבקש ממך לנסות לבאר את שורות הפתיחה להאמוה"ד. הם גם מרתקות (מזווית אחרת).


מרחביה, תודה.
האם יש ברשת ספרים אחרים של הר' קאפח (בpdf).


(למי ששאל היכן ניתן להשיג את הספרים הללו. אני הזמנתי אותם אצל הר' רצון ערוסי בקרית אונו).





תוקן על ידי ja_mubarak ב- 24/03/2011 23:40:25





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2011 10:50 לינק ישיר 

צענערענע כתב:
תודה למרחביה.

באשר למושג ידיעה נאמר בהערה 7 שהרס"ג מתכוון למשמעות המפורטת במורה נבוכים ח"ג פרק י"ב.








חובה רק לציין: זו משמעות המונח "ידיעה" - לפי פרשנותו של הרב קאפח את רס"ג. רס"ג עצמו, שחי לפני הרמב"ם, לא פירש כאן למה כוונתו, ודאי שלא הפנה מראה מקום לספר שיחובר בעתיד.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2011 10:53 לינק ישיר 

חימאייר כתב:
צענע

המתרגם דכאן הוסיף את המילה לשניהם. תרגום מילולי יותר של רס"ג יהיה "בראשם ומפתח להם הידיעה".
...


הכתוב במקור הוא "...וראסהמא ומפתאחהמא אלמערפה."


הצורה הדקדוקית במלה הערבית היא צורת הזוגי. "בראשם" היה נכתב "ראסהם", ו"מפתח להם" - "מפתאחהם". הסיומת היא יציקת המלה בתבנית הזוגית; בראש שניהם, וכן במפתח שניהם. שניהם - כמובן - הם הטוב והאושר שהוזכרו לפניכן.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/3/2011 12:10 לינק ישיר 

"חובה רק לציין: זו משמעות המונח "ידיעה" - לפי פרשנותו של הרב קאפח את רס"ג. רס"ג עצמו, שחי לפני הרמב"ם, לא פירש כאן למה כוונתו, ודאי שלא הפנה מראה מקום לספר שיחובר בעתיד "

מקריאה שטחית של ההקדמה נראה שכוונתו במילה ידיעה היא לשכל.

הוא מדבר בהמשך שהמפתח לטוב והאושר הוא בהתגברות השכל על הטבע-התאוות.

הוא מתאר את יתרון התבונה על הטבע :"לפי שזה יודע מה שידוע לזה וזה אינו יודע מה שידוע לזה"
בקיצור לא מצאתי חידוש מרעיש.
אשמח אם אתבדה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2011 20:58 לינק ישיר 

מואדיב היקר,


גם הרב קאפח עצמו תרגם בדומה להצעתי וז"ל: "וראשם ומפתחם היא הידיעה".  
אין בדבר אלו כדי לשלול את תרגומך שהוא לגיטימי לחלוטין. תדכורך, שגם בעברית ראשם ומפתחם זה ברבים, ויכול להתפרש כשניהם.  




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הקדמת רס"ג לספר משלי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext