פסקה נבואה כאליבי

מתי פסקה נבואה?

ייתכן על הפסוק "זה לעומת זה עשה האלוקים" שמעת?
הרי זה יסוד ברור ומוצק שחייבת להיות בחירה חופשית לאדם ולכן ברגע שיש נבואה
וגילוי שכינה ורואים עין בעין את גילוי ה' חייב מנגד להנתן כח לצד השני שמתבטא בהשתוקקות
לעבודה זרה נבואות שקר וכו" אחרת תנטל הבחירה כי מי משוגע להחליף חיים במוות.
כשראו חכמים שזה לא מצליח העדיפו לרדת בדרגה לוותר על כל גילוי הפנים שהיה בימי בית ראשון
למרות שזה היה כרוך בביטול הנבואה.
יש עוד הסברים על כך שהנבואה באה מלמעלה למטה כלומר מהשמים כדי לתקן את העולם הארצי
אבל כשראו שהדור לא מוכשר שינו פאזה והחליטו לתקן מלמטה כלומר תיקון ע"י מעשים פרטי דינים
בלי נבואות גדולות ומתן מוסר מידי הנביאים.

דייר
האם הבחירה בתקופת הנבואה היתה מאוזנת? עובדה שחלק גדול מהעם, אם לא רובו נהה אחרי ע"ז.
והאם היום הבחירה מאוזנת, האם אתה מוכן לחתום שחצי מעם ישראל, שרובו אינו שומר מצוות, נמצא במצב מאוזן מבחינת הבחירה?

אני לא בוחן כליות ולב אין לי מושג איך חשבונות של מעלה מתנהלים ואיך ה' מנהל את העולם
כמאמר השיר "יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע לפעמים גם מותר לא לדעת הכל"
אך זאת עובדה שדרך הנבואה לא הצליחה ומאז שפסקה התחיל תהליך ארוך יסודי וסיזיפי
של תיקון האנושות והפעם בלי קולות וברקים נבואה וניסים וגילויי שכינה.

_________________

דייר
איך אתה מפרש את הפסוקים
כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות
אשפוך את רוחי על כל בשר?

"מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם". משמעותו שיש לאל שיח ושיג עם האדם
היו זמנים שהדיבור היה בצורה של נבואה שהוא פניה של הנביא בכוח הדיבור עצמו אל הרגש האנושי
ומאחר שהאדם החכים וההשפעה של הרגש עליו התמעט פנו אליו החכמים "בני הנביאים" אל דעתו ואל החכמה שלו
מבחינת התוצאה ההשפעה של הנבואה לא הייתה יותר מההשפעה של החכמה אלא פחות ממנה כיון שיש לאנשים רגשות אחרים שסותרים לאותם רגשות טהורים של צדק ויושר שהביאו הנביאים מלמעלה
והעתיד מדבר על "ולא יאמרו איש אל רעהו דעו את ה' כי כולם ידעו אותו" שהוא ההבנה העצמית שהעולם כולו מתקדם אליו 
ודבר נוסף - הנבואה כולה מדברת בלשון עתיד כיון שהעתיד יש בו הרחבת הדעת ואין השעה דוחקת וההשפעה שלו על ההווה הוא השפעה מכרעת כיון שהוא האידיאל שהאדם חושב עליו תמיד בכל מקום שיש בו בחירה וכל פניה שהוא פונה בה כיון שרק בה הוא מכיר את עצמו בתחומים של הנכון והראוי

_________________

דייר,

על סמך מה אתה קובע כי הרי זה יסוד ברור ומוצק שחייבת להיות בחירה חופשית לאדם. זו בסך הכול הנחת עבודה, המסייעת להסביר את הסתר הפנים ואת אי התגלותו של האלוהים לאנושות באופן ברור שלא ישאיר מקום לספק ביחס לקיומו ו/או למטרתו/רצונו.

אגב, אני מניח שאתה יודע כי אין זה הפשט בפסוק "זה לעומת זה עשה אלוהים".

האם אפשרות היות דבר ה' בידי עבדיו הנביאים, מסורה להחלטת חכמים, בחינת צדיק גוזר והקב"ה שותק?

מי בדיוק ראה שהדור לא ראוי. אלוהים חזר בו? חכמים החליטו בשבילו?

דווקא שיטת מלמטה למעלה לא כל כך הוכיחה את עצמה, אולי צריך לחזור לשיטת הנבואה.

 כשל לוגי לטעון מחד, אין לי מושג איך חשבונות של מעלה מתנהלים ואיך ה' מנהל את העולם ובה בעת להמשיך לפרשן. סוג של פוזיציה חלומית. מה שאני יכול להסביר הריני מסביר. ברגע שיש בעיה אני עובר לאין לי מושג איך חשבונות של מעלה מתנהלים ואיך ה' מנהל את העולם.

אני מקבל את מה שאתה מציג כעובדה שדרך הנבואה לא הצליחה. התהליך החלופי שהצגת אף הוא לא נוחל הצלחה מרשימה.

ירוחם,

אני חוזר. אתה מאשים את חז"ל בהאשמות חמורות ביותר וגם מעניק להם יכולת "לנצח" את אלוהים. אני לא כל כך מבין איך אתה מסתדר עם זה כשומר תורה ומצוות כאשר רוב החוקים וההלכות נוסחו ונקבעו ע"י חז"ל.

בעל,

נכוחים הם דבריך.

אוסיף רק שאי ציות העם לנביאים ואי התרשמותו משאר הגילויים, רק תומכים בהשערתי שהגילויים והנבואות כלל לא היו כה חד משמעיים. אני מכיר את כל ההסברים האחרים להתנהגות בני ישראל לאחר הגילוי הנורא של מעמד הר סיני, שהוא מקור ההשראה הבלעדי של הדת היהודית. דומני שכולם לא נועדו אלא לנסות להתמודד עם ההסבר היותר פשוט ויותר הגיוני שהצגתי.

סוסרטי,

אני מסכים כי הפסקת הנבואה קשורה גם לטרנספורמציה שעברה היהדות מדת התנ"ך לדת הפרושים, המתעניינים בדיקדוקי הלכות בני-ברקיים במקום בחוויה דתית. אבל אולי זו רק תוצאה ולא סיבה. דהיינו מקודם "פסקה נבואה" מהסיבה שכתבתי ולכן נוצר הצורך בטרנספורמציה שהצגת.

_________________

חוקי מדינה הם בסך הכול הסכמות חברתיות וכל זמן שאינן רומסות זכויות אזרח או מפריעות לסדר החיים התקין, כלל לא חשוב מי המחוקק. עובדתית המחוקקים במדינות דמוקרטיות נבחרים על ידי הרוב ואין משמעות מי עוד מצטרף לחקיקה זו אחרת ומה דעותיו ומעשיו.

הדת, להבדיל, היא מערכת ערכית. אם אתה סבור שמה שהיה בראש של חז"ל זה הגמוניה ושליטה, מדוע הנך מקפיד (אם אתה מקפיד) על כל התקנות והריטואלים שיסדו, תקנו והנחילו אותם אנשים שההגמוניה עמדה בראש מעיניהם.

לגופן של האשמות, לא נראה לי כי המוטיב המרכזי שהדריך את חז"ל היה ההגמוניה. כדרך כל הארץ הם ודאי הושפעו גם משיקולים מעין אלו, אבל לומר שזו הייתה האג'נדה הראשית ומכוחה הם "ביטלו" את הנבואה, נראה לי קצת היסחפות. מה גם שתמיד הייתה להם האפשרות להתנבאות.