פסקה נבואה כאליבי

ירוחם,

כתבת עם ישראל לא היה מחזיק מעמד כעם בלי חוקים שוליים ולכאורה לא חשובים- אלה. המשך קיומו של העם התאפשר, אך ורק הודות לחוקים אלה. אם חז"ל הפכו את הדת לחוקים שוליים ולכאורה לא חשובים, כהגדרתך, איזה חשיבות יש לקיומו של העם. יש איזה אידיאל העומד בזכות עצמו "קיומו של העם היהודי"?

עוצר,

אם הפרושים היו מבינים את כל מה שכתבת אולי היו פורשים  מהדת ולא מנסים לשמר אותה.

דייר,

אני מעדיף לנסח את טיעוני באופן זהיר יותר, לא רק מפני הכבוד לחז"ל ולאבותינו בכלל.

ולשאלותיך. 1. מי אמר לך שהעם היה טיפש באותם זמנים?. לא הייתי מתנסח באופן כה בוטה. העולם כולו, כידוע, האמין בכל מיני אמונות על התנהלות העולם, שאינם עומדות במבחני הביקורת המקובלים בדורות האחרונים. זאת עובדה היסטורית מוכחת.

זו גם התשובה לשאלתך התורה הרי שואלת את השאלה שלך איך נדע שהנביא הוא נביא אמת מכאן שהתורה עצמה כיבדה קצת יותר ממך את העם ולא התייחסה אליו כאל עם של טיפשים שאפשר למכור להם נבואות בשקל אז למה אתה מזלזל בעם ישראל ? אני בהחלט לא טוען שעם ישראל היה עם טיפש. אולי יחסית לתקופה הוא היה עם חכם במיוחד. עדיין האמונות הרווחות ודרך בדיקת הדברים באותם ימים אינה עומדת בפרמטרים הבסיסיים המקובלים כיום.

 3.התורה נותנת קריטריון ברור לנבואת אמת אם יתקיים מה שהנביא אומר אזי הוא נביא שקר ואם לא אחת דינו להמית בחנק אז איך ניתן להגיד שהנבואה היא בלוף?

נו, האם הנבואות התקיימו? לא מה שידוע. הם בדקו את "קיום" הנבואות בכלים שהיו תקפים באותה תקופה. ברור שגם נקבעו קריטריונים כדי למנוע מכל אחד לקחת את התואר נביא ולגרום לתקלות חמורות.

ההשוואה לעישון למרות הסכנה אינה רלוונטית. המעשנים מודעים לסכנה, אך מבכרים חיי שעה עם תקווה שהם לא ישלמו את המחיר. הרי גם לדעה הכי מחמירה העישון אינו גורם מוות בטוח ומיידי. בהחלט יש אנשים אשר מסיבות שונות למרות העישון יחיו חיים ארוכים ובריאים.

אני חושב שאל מול מחזה נבואה משכנע, אנשים סבירים היו מתייחסים מאד ברצינות. זה לא אומר שהחטא היה נעקר מהעולם אבל ברור לגמרי שהייתה לזה השפעה, הרבה מעבר להשפעה שהיתה בפועל.

עוצר,

ראשית, הטיעון איך יתכן שדורות אחרי הנבואה, עדיין החכמים ופילוסופים החשיבוה כנכונה ועסקו בלהסביר פשרה? הרי הם הם אלו שבלעגם ביטלוה? הוא בעייתי. בכל מקרה זו לא הוכחה. שנית, הטיב בעל לומר כי הם יצקו בנבואה תוכן שונה לגמרי, אם כי לשיטתם כלל לא ברור מדוע באמת פסקה אותה נבואה פילוסופית.

בכלל, אני לא חושב שאנחנו באמת יורדים לסוף דעתם של כל הפילוסופים, בהם גם הרמב"ם, שהגנו על הדת. האם הם אכן האמינו בזה, או שמא לא רצו לפרוץ גדר, או כל נימוק אחר שמנע מהם להסיק מסקנות, שחלקן כמעט הכרחיות,  מרעיונותיהם הפילוסופיים.

מקס,

ניסיתי יותר מפעם להבין איך ומדוע, אתה משלב דת בהשקפת עולמך. כפי שאני מבין אותך הנך דוגל במוסר וצדק קלאסי המיוצגים כיום היטב על ידי התרבות המערבית. החיבור לאלוהים ולדת נראה לגמרי מלאכותי.

הרב מיימוני,

אכן, בירור עניין הנבואה במבט אמוני הנו נושא בפני עצמו.

בהחלט טענתי מבוססת על כך שהנבואה אינה מציאות אמתית. אני לא חושב שהנביאים היו שקרנים, אם כי ברור שהיו גם כאלה, אבל אני מציג עמדה כי הנבואה היא לא תהליך התגלותי ניתן לבדיקה.

כפי שכתבת עליך החובה להוכיח מה בין אמונת הבל לאמונה טהורה, לא רק בעניין הנבואה. הקריטריונים צריכים להיות אחידים לגבי כל אמונה ללא דעה מוקדמת, ללא הנחות (תרתי משמע) וללא משא פנים.

הידע אינו מעניק חסינות מפני אמונות הבל. הוא מצמצם מאד את האפשריות ללהטט ובהחלט משמש כגורם חשוב מאד בפקיחת עיני מי שרוצה לדעת ולהבין. מי שמתעקש להתרפק על חוצנים מכל סוג שהוא אין בכוח הידע למנוע זאת ממנו. על משקל דברי ר"א וסרמן הייתי אומר שבעידן הידע אין טענת אונס על אמונות תפלות.

למנהלים,

הדיון החשוב על דברי ירמיהו וישעיהו, הסותרים לכאורה, את הנאמר בתורה, ראוי לאשכול נפרד.

ייתכן

אני שמח שהבהרנו כי שאלתך מתבססת על הנחת יסוד. אולי הנחה זו היא פשוטה בעיניך, אבל בעיני היא חשודה.

האם הנבואה היא תופעה לא טבעית ולא הונאה עצמית (יש כאן שני ענינים לפחות) או לא.

לגבי עצמי, העובדה שאני מאמין שהנבואה היא תופעה אמינה אינה נובעת מאמונתי הדתית (בלבד) אלא מהיכרות עם הטקסטים ותוכנם.

סבורני שהיכרות עם תכני הנבואה ועם מה שמתואר אודותיה יכול להוביל למסקנה יותר זהירה שלא תציג אותה, לדעתי בשטחיות, כטעות, הונאה עצמית, אמונת הבל ועוד ועוד.

אשר על כן, הטענה שהנבואה הועלמה כדי שלא לחשוף את ערוות האוילות של האמונה היא הסבר שאיני זקוק לו.

אמנם אני סבור שהדיון על אמיתות הנבואה ומשמעותה של אמת זו ראוי לאשכול בפני עצמו. זה כבר ארוך דיו. 

כמו כן, צדק יתכן שהדיון על סתירות בירמיהו ובישעיהו ראוי לאשכול בפני עצמו. כיון שאין זמני בידי, אבקש מן הדנים לארגן אשכול (מספיק שאחד מהם יפתח אשכול חדש כזה).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הרב מיימוני,

לא זכיתי להבין אמאי הפשטות הפשוטה, שעד שלא יוכח אחרת, אין לנו סיבה להאמין שהייתה איזושהי התגלות בנבואה מעבר לקול פנימי שהוא סובייקטיבי לחלוטין, זוכה לכינוי "הנחת יסוד" ועוד יותר מכך לא הבנתי מה מקום לחשד יש כאן.

ניתן לראות בנבואה באופן עקרוני 3 סוגים, מבלי להיכנס לדיון על משמעותה של נבואה.

הסוג הראשון, הוא האמונה האורתודוקסית קלאסית, פשוטו של מקרא ופשוטם של רוב דברי חז"ל אודות הנבואה. התגלות. דבר ה' ביד הנביא.

הסוג השני, הנבואה הפילוסופית. לא ברור לי בדיוק מה טיבה, אבל עדיין לכאורה הכוונה לאיזושהי התנוצצות של גילוי.

הסוג השלישי, מה שרמזת אליו, הוא הקול הפנימי.

דבריי כוונו אל הסוג הראשון ואולי גם השני. אנו יודעים שבשלב מסוים פסקה נבואה. כל ההסברים המסורתיים הם בסך הכול סוג של הצדקת ו/או הסברת המבוקש. אין בהם משום סיבה אמתית לניתוק החד בין אלוהים לנביאיו. העליתי השערה שלפי דעתי סבירה והגיונית לחלוטין ונותנת הסבר מלא גם לנבואה וגם להפסקתה. הבוחר יבחר.

גם חסידי הסוג השני יצטרכו להסביר מה קרה שלפתע פסקה נבואה. השערתי תקפה גם ביחס לסוג זה. וראה מה שעניתי לעוצר בעניין.

הסוג השלישי עדיין חי וקיים ולפיו מעולם לא פסקה נבואה מישראל.

למה אתה מתכוון כאשר אתה כותב לגבי עצמי, העובדה שאני מאמין שהנבואה היא תופעה אמינה אינה נובעת מאמונתי הדתית (בלבד) אלא מהיכרות עם הטקסטים ותוכנם. לנבואה מאיזה סוג? ומה סיוע יכול אתה להביא מהטקסטים ותוכנם? וכי התעלמתי מתוכנם העמוק והיפה של חלק מהנבואות?

זו היתה הדרך באותו זמן של איש רוח מיסטיקן, לחוש ולחוות את האלוהים. אם שמת לב אני כל הזמן מדגיש שאינני סבור שמדובר בהונאה (אם כי מדרך הטבע גם זה היה) אלא בדמיון. אקסטזה רוחנית מיסטית של ענק רוח מחשבה ורגש עדיין לא יצאה מכלל דמיון.

אני גם לא טוען שהנבואה "הועלמה" כדי לא לחשוף את "ערות איוולת האמונה". אינני טוען כי ההחלטה על פסקה נבואה נפלה בהתייעצות במרתף אפל עם קריצות עיניים נכלוליות. מדובר בהתפתחות אבולוציונית טבעית שהתרחשה בתהליך הדרגתי אשר בסופו הוכרז על "פסקה נבואה".

הדיון בהחלט נוגע בשאלות ליבה אמוניות. לא התייחסת כלל לדרך לפיה אתה מבדיל בין אמונת הבל לאמונה טהורה. זו כל התורה ברוב הדברים הנידונים. ואידך פירושא הוא.

ירוחם,

אולי זו ההזדמנות לפרוש את משנתך. במה אתה מאמין ומדוע ומהי ליבת האמונה והאם יש לה תכלית מסוימת ומהי ומה הם הדברים השוליים שהנך כה סולד מהם.

מקס,

הסבר נא אחת ולתמיד מה נצמדת ליהדות ומדוע אתה מגן עליה בכל תוקף. הקשר המשפחתי לבדו הוא אולי עניין אישי וודאי שאין לא שום משמעות רעיונית מחשבתית.

אתה בעד עולם טוב. מעולה. תגדיר מהו עולם טוב. והכל על מקומו יבא בשלום.

אתה מייחס לתרבות המערבית רעיונות שמעולם לא עלו על דעתה. אתה כל כך רגיל לפרש את התורה כרצונך ואתה משתמש באותם כלים לפרש את תרבות המערב. אבל, להבדיל מהתורה תרבות המערב חיה וקיימת ואין טעם לפרשנה.

תרבות המערב (אני מתכוון לאידאולוגיה ולא לתרבות במובן חיי התרבות) גורסת כי כל האנשים שווים בזכויותיהם ללא הבדל מגדרי כלשהו. תרבות המערב דוגלת בחרות פיזית ורוחנית, רציונליזם, חינוך, מחקר והתפתחות.

"תרבות" הסלבס והכסף אין בה שום עומק שאתה מנסה לתלות בה. זו בסך הכול דרך של אנשים להתפרנס וליהנות מהחיים. אף אדם שפוי לא רואה בזה מטרה וגם לא אמצעי למטרה רעיונית כלשהי.

אנשים חיים ורוצים ליהנות מהחיים. "יש לו מנה רוצה מאתיים" לא הומצא על ידי המערב  "והנפש לא תימלא" אינה סיסמא הוליוודית. יש מי שמנצל את החולשה האנושית הזאת וגורף הון רב. אף אחד לא רואה את זה כתופעה חיובית. במסגרת חירויות הפרט, התרבות המערבית לא רואה את עצמה כמי שיכול להתערב במצב הזה. הא ותו לא.

למדני נא היכן מופיע בתורה רעיון האבולוציה? ומה אתה כל מתלהב מהרעיון. כל השנים עוד לפני שאנשים ידעו לחשוב על אבולוציה האנושות התקדמה. (זו בעצם האבולוציה). אינני מזלזל ח"ו בכל ההתפתחות האנושית עד למהפכת המדע אך הפריצה הגדולה התרחשה דווקא כאשר אנשים התחילו לחשוב מחוץ לקופסא לא נצמדו לטקסטים או לרעיונות ובדקו כל דבר מחדש.