כותב החיד"א בספרו מדבר קדמות עמוד 78 "קיווי. אמרו בילקוט תהלים רמז תשל"ו אפילו אין ביד ישראל אלא הקווי כדאי הם לגאולה בשכר הקווי כו' שמא תאמר עבר קציר וגו' ת"ל קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', לא נושעתם קוו ושובו וקוו כו' ע"ש. ובזה פירוש הרב מהרי"ד זלה"ה בס' הנחמד צמח דוד מחדש ד' קכ"ג פ' ויחי מטבע ברכת את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום, דאמרו כי לישועתך אינו מובן מה נתינת טעם היא, דאם מן הדין, נזכה בלא קווי , והן לא, מה ויעיל הקווי. אבל ע"פ האמור א"ש והכי פירושא את צמח דוד כו' וכי תימא שאין לנו זכות מ"מ תצמיח כי לישועתך קוינו ויש לנו הקווי ובשכר הקווי כדאי שתגלנו:" עד כאן לשונו
ועוד בעניינו יש בפירוש הרד"ק בסיום פירושו על התנ"ך, בסוף שמואל ב' בעניינים בלתי רצויים כלל וכלל שבימי דוד המלך כפי שמסיים בשמואל ב' היתה אז רחמנא ליצלן (על שונאי ישראל) מגפה ואחר כך המגפה נעצרה. מפרש הרד"ק " ובדרש כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית מקדש והרי דברים קל וחמור ומה אלא שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם נפלו על שלא תבעו אותו אנו שהיה שימינו וחרב בימינו על אחת כמה וכמה לפיכך התקינו זקני' ונביאים ליטע בפיהם של ישראל להיות מתפללים שלשה פעמים בכל יום השב שכינתך ומלכותך לציון וסדר עבודתך לירושלים אכי"ר סלה"
דברי הרבי מילובביץ' "וכאשר מדובר על דבר שכנזכר לעיל החיד"א אומר והרד"ק אומר שזהו חיוב גמור על כל יהודי שאומר "כי לישועתך קוינו כל היום" ואומר זאת בתפילה – עליו לחשוב פירוש המלות כפשוטו ואינו צריך לחפש בזה פירושים, ישנו הפירוש מן המוכן מגדול בישראל ומוסמך בישראל (שהגאולה תבוא בגלל שמקוים לה), אלא שישנו יהודי שאינו יודע מזה. והנה כאשר הוא יכתוב לעשרה אנשים מישראל, שבנוגע אליהם יש אצלו ספק אם הם יודעם מזה ,ויוסיף ויכתוב שם לאמור: שאינו אומר כלום משלו הוא רק רוצה להעתיק לו מה שכתב גדול אחד בישראל, גדול שני בישראל, ו"תבוא עליו ברכה" (אם ישלח זאת לעוד עשרה) מכל הברכות האמורות בפרשה ובתורה שבכתב ותורה שבעל-פה ."
בבקשה לשלוח את זה לעוד עשרה אנשים ותבוא על השולח ברכה
