|
|
| נשלח ב-3/4/2011 13:45 |
 |
| |
שתי סיבות שלא הוזכרו: - בזמנו רוב הגדולים שמשו ברבנות. האחריות מנווטת ללימוד תכליתי ומסקני. משא"כ היום.
- בזמנו מששמשו ברבנות נבחנו לפי רמתם וממילא הטובים התפרסמו. כיום יש כמה אברכים ת"ח גדולים עלומים היושבים בירכתי מיר, כולל חזו"א ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 15:03 |
|
| |
יהיר
למה התכוונת שעולם התורה שלא הצליח לעלות לרמת מחקר אקדמי?
שאלת המודל שהועלתה כאן היא סניף שהועלתה פעם באשכול שהיה ואיננו עוד, על צורת עבודת ה', האם אנחנו חיים מודל של מלך ועבד או לא. יתכן שהגישות ההתחברותיות למיניהם ומניני קרליבך גם הם מגיעים מאותה נקודה.
צענע
לא ראיתי את תגובתך המוקדמת לשלי, אך משנה לא זזה ממקומה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 03/04/2011 15:05:14
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 15:28 |
|
| |
מה שיפה בתשובתו של הרב אזרחי שהוא מודה ביתרון הדור הנוכחי בלי לוותר על העקרון של ירידת הדורות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 16:15 |
|
| |
בעל בעמיו,
התבוננתי בראשית דבריך באשכול- ברצוני להציע שני מודלים.- הראשון שמרני- הגדולים צריכים להשיג שני הישגים: הראשון, ברמת ההוראה, להגיע לכזאת רמה של הוראה ששווה יהיה גם ללמדנים עצומים לשמוע מהם שיעורים. אני לעצמי תוהה באיזה מידה יש טעם לבטל לימוד תורה אישי של למדן כמוני מסדר גודל בינוני בשביל שיעור אפילו של ת"ח גדול.
שנית, צריך שהם יגיעו לרמה כזאת שהם יוכלו כמו חז"ל לתקן תקנות וגזירות.
המודל השני- הוא השני שהצעתי. איננו צריכים 'גדולים'. גם אם הם קיימים הם מיותרים בוודאי אם הם רבים ולומדין לעצמם בלבד. אם הציבור זקוק לרבנים פוסקים ולרבנים הנושאים בצרכי ציבור אולי למדנות היתר על רוב עומקה היא באמת מיותרת וזה בעצם מה שאתה הצעת. אולם אולי נוכל להוסיף לזה את הפן של התמקצעות התלמיד חכם. כל תלמיד חכם ראוי שישלב תורה ומלאכה או בניסוח מודרני תורה וחכמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 16:19 |
|
| |
בעל בעמיו,
לגבי הערתי על אי התעלות המחקר התורני לזה האקדמי התכוונתי שלמיטב הבנתי יש סגירות בבתי המדרש התורניים. אין תנועת ידע מבית מדרש זה לאחר. זה מייתר במידה רבה את התועלת הלמדנית כשהכל נשאר סגור ואחת היא אם הסגירות אצל הפרט או בבית מדרש זה או אחר. באקדמיה יש כנסים, יש התפתחות ידע ויש תנועה מכוונת במחקר. לפחות זה הרושם שלי מתוך התחום ממנו אני מגיע.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2011 01:37 |
|
| |
דוגמה לשילוב בין אגדה להלכה ב-YU (רב מיכאל רוזנצווייג), הפניה מן הערך בויקיפדיה
http://en.wikipedia.org/wiki/Michael_Rosensweig R. Rosensweig emphasizes the harmonized conceptual principles and values expressed in individual halachik dicta. He highlights the ideational elegenance and unity of the halachik system. http://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/749846/Rabbi_Michael_Rosensweig/Family_Structure:_Halakhic_and_Anthropological_Perspectives
שיעור בעברית של הנ"ל: המקור האיסור להזיק, קלאסי, אבל שימו לב לסקלאביליות של חיוב התשלומים
http://www.etzion.org.il/vbm/update_views.php?num=2300&*/vbm/archive/10-halak/09mazik.rtf
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2011 09:58 |
|
| |
א. יש לברר מה גדר 'גדול' ע"מ להבין מדוע הם אינם צומחים בישיבות. שהרי 'גדול' אינו הת"ח המופלג. הגריד"ס מבוסטון אינו נמנה על ה'גדולים' אף שהיה ת"ח עצום יותר מכל ה'גדולים'. הגר"ש פישר אינו נמנה על ה'גדולים' ואף בעירו הוא לא מוכר (במשמעות של הכרה) שהרי בספרים שחברו אברכים מאתרי לא הוזכר בהקדמה הגם שקטנים ממנו בהרבה הוזכרו. ללמדך ש'גדול' הוא בעיקר עניין של השקפה. ואם כך, הישיבות מצמיחות המון גדולים.
ב.מלבד זאת. לאור התפיסה של ה'גדול' הרי יש רק אחד בדור או מקסימום שניים, אחד לירושלים ואחד לבני ברק. וא"כ אין אפשרות שיהיו הרבה גדולים. שהרי ברגע שיש הרבה אזי הם לא גדולים היוצאים מגדר הרגיל. מלבד זאת, אם יהיו הרבה גדולים יהיו דעות שונות, וזה מנוגד לתפיסת ה'דעת תורה' האחת. או במילים אחרות השאלה דומה לשאלה מדוע מוסדות הכנסייה והותיקן לא מצמיחות הרבה אפיפיורים. התשובה היא פשוטה. יש מקום רק לאחד....
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2011 02:16 |
|
| |
מהיכרות אישית של הרבה ישיבות בשורה הראשונה אני יכול לבשר שהם דוקא מוציאות המון "גדולים" אבל לא מוציאות תלמידי חכמים או בני אדם למצער
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2011 09:43 |
|
| |
לימוד המוני שכלתני ומנותק מהיומיום, מהשטח לא יכול להצמיח גדולים.
"גדולים" נולדים כאלה, והלימוד בא רק להוסיף למה שממילא יש בהם.
כמו שאי אפשר ליצור אמן אם אינו כזה מלידה.
לימוד אמנות בא רק להוסיף ידע לכישורים שממילא קיימים.
אבל אם קיימים כישורים ואין לימוד, גם אש הביטוי של האמנות לא ייראה החוצה כי חסר הידע ההשכלתי.
כך גם כאן.
ייתכן שיש בישיבות גדולים מלידה, אבל אופי הלימוד כיום, כנראה מדכא להם את "גדלותם", או שאינו מעודד אותה להתפתח ולצאת החוצה, דבר שבעבר היה אחרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2016 17:24 |
|
| |
הואיל ונגזרה עלי גזירת צינים ופחים אני מעיין באשכולות ישנים ורואה דברים שכבר שכחתי, כולל שלי.
איני רוצה לנקוב בשמות, אך בזמן האחרון אני שומע על תלמידי חכמים גדולים ממש, חלקם הלכו לעולמם וחלקם עמנו לאורך ימים טובים, חלקם מפורסמים יותר וחלקם פחות, ואני תמה, מתי הם הספיקו ללמוד כ"כ הרבה חומר, הלא סדר היום הישיבתי בקושי מאפשר לימוד מסכת כל בוריה במשך זמן אחד.
אם נאמר שהם למדו מחוץ למסגרת הישיבתית, אולי המסקנה היא שהמסגרת אינה ממלאת את ייעודה, או שמא יש לה ייעוד אחר.
ושאלה נוספת, האם ראשי הישיבה יודעים מה הם מצפים מתלמידיהם?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2016 19:46 |
|
| |
רפו"ש
סדר היום מאפשר לסיים מסכת וגם יותר מכך. להזכירך סדר א הינו 4 שעות בסה"כ
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2016 20:44 |
|
| |
ומישהו מכוון לכך? או שהמעמדש נקבע אך ורק על היכולת לשאול קושיה טובה בשיעור הכללי?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2016 08:42 |
|
| |
יש הבדל בין הכוונה למעמד
מי שמגיע לכך שיודע היטב את המסכת מעמדו גדול פי כמה ממקשן טוב
ויש ישיבות שיש בהן יודעי ש"ס עם ראשונים. מידיעה
כמובן שמערכת המטפלת במאות אינה מכוונת לכך. זה לא ריאלי. אבל היא יודעת לתת מקום והערכה לבודדים שעושים כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2016 09:46 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  |
ומישהו מכוון לכך? או שהמעמד נקבע אך ורק על היכולת לשאול קושיה טובה בשיעור הכללי? |
|
"...כל העיירות שבמעמד
מתכנסות לעיר של מעמד...
ולמשכים היה הממונה אומר:
"קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלהינו".
אתה שב אל הישיבה. יש לא מעט אנשים שמעמדם נקבע בקהילה. היכולת לענות תשובות לשאלות המתעוררות בבית הכנסת ובחיי היום-יום, מסירת שיעורים, ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2016 10:29 |
|
| |
סיפור
בבית מדרש גדול בבני ברק. הדבר היה ידוע כי כשהרבי הקדוש שליט"א היה יוצא ל3 דקות ידעו כולם כי הרבי יצא לקטנים.
כשהרבי שליטא היה יוצא ל10 דקות. כולם ידעו כי הרבי יצא לגדויילים.. הדבר היה נהוג שנים רבות.
והנה יום אחד הרבי יצאה ל7 דקות. והחלה המהומה בבית המדרש. ממש נחלקו לשניים.
צד אחד טען כי אלו היו קטנים. והצד השני טען כי אלו היו גדויילים בית המדרש התפלג ל2. שותפויות בוטלו שידוכים בוטלו וחברותות בוטלו. בין הסוברים קטנים ובין הסוברים גדוילים.
כיון שראה הגבאי בכך. נכנס בחרדת קודש אל הרבי, ואמר לו - הרבי שיחיה לאריכות ימים ושנים. בית המדרש רותח
תגלה לנו מה זה היה היציאה הזו? אם קטנים- אז למה לא 3 דקות? ואם גדויילים למה לא 10 דקות?
נשען הרבי אחורה בכסאו ליטף את זקנו נאנח ואמר. זה היה גדויילים! ויפה אתה שואל- אם כן למה לא 10 דקות?
נאנח שוב ואמר - כך נראים הגדיילים של היום!
|
|
|
|
|
