|
|
| נשלח ב-30/1/2012 02:15 |
|
| |
אתה מדייק בלשון ומתעלם מהתוכן הפשוט
הטעם להתרחקות מהנשים היא כי נפשו של אדם מחמדתן ולכן מה שאמר הרב ריסקין אינו בגדר הלצה או העלבה או שינוי מפני השלום אלא זהו טעמו של מי שביקש מהזוג להועיל להחליף מקום
לגופו של מקרה, אין לנו את כל הפרטים ואין לנו אפילו ידיעה אם המקרה אכן קרה או משל היה. ועל כל פנים ניתן להעמידו באופן שתהיה הנהגת האדמור ברורה ומובנת ונכונה וניתן להעמידו באופן שתהיה תמוהה ושלא על פי הלכה ושלא על פי אנושיות. מדוע אתה מעדיף את האפשרות השניה?
אם יש מחלוקת באחרונים ויש מהם המצדדים להיתר באופנים שונים ובוודאי שלא לכתחילה, מדוע השתדלות לצאת ידי המחמירים אינה במקומה?
כאשר הגבאי מסביר את מה שעלול להתרחש אם האדמור ירד מהטיסה אתה ממהר לקבל זאת כאיום. מדוע? נסה לדמיין אותו מסביר עד כמה זה חשוב, עד כדי שהאדמור ומלויו היו מוכנים לרדת מהטיסה ולהפסיד את דמי כרטיסיהם אם לא שהדבר היה גורם עיכוב מיותר ונזק לכלל הנוסעים. ודוק והבן שלא איום יש כאן אלא הסברה עד כמה הדבר חשוב לאדמור מחד ועד כמה הוא מוכן לוותר כדי לא לגרום נזק לאחרים ולפיכך מתחנן הגבאי שיגמלו עמו חסד ויסכימו להחלפה.
במקום אחר ראיתי מי שכתב שהיה צריך הזוג להתעקש עד כדי מסירות נפש כדין ערקתא דמסאני כדי לא לתת לגבאי ולרבו שליטה חלילה (עפ"ל) האמנם? מדוע מי שמבקשים ממנו להחליף מקומות במטוס צריך לעשות כזה סיפור ולרדת לחקר המניע של המבקש במבוקשו? מדובר הרי במקומות זהים בנוחותם, אז למה להכביד ולחכות להסברים ברחל ביתך הקטנה. ביקשו מהם טובה פעוטה, צריך לעשות ממנה כזה סיפור? אם זו אינה מידת סדום שכופין עליה ילמדנו רבינו על מה כן יש לכפות.
טוב לך שתראה את ישראל ואת ראשי בני ישראל בעין טובה ובכך תמנע לזות שפתיים מעצמך כלפי אחרים ומאחרים כלפיך.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2012 05:31 |
|
| |
מיימוני. כרגיל כשמעורב אדמורון עולה לך הפיוז... מפני כבודו של הרב ריסקין לא ננסה להכחיש את הסיפור ונניח שהוא היה כמו שתיאר . א, כרגיל יש לשער שהגבאי הוא האלים והברוטאלי וייתכן שהאדמור כלל לא ביקש זאת ... ב׳ בהחלט יכל האדמור לרדת מהטיסה ולהשאיר את מטענו בחסות החברה כנהוג בטיסות המשך... ולפלא על הזוגון ורבה של אפרת שלא ניסו לזרז את האדמור לרדת באופן זה ... ג׳ למה אינך מבין שלא מראה האשה הפריע לאדמור אלא שהילת הקדושה שסביבו ניזוקת ונפגמת מאשה זרה שייתכן וגם לא היתה טהורה ואף אם כן , סגנון וטיב מחשבותיה מפריע לחוט המחשבה הטהורה של אדמורים למיניהם... ד׳ לאו דווקא שהרב ריסקין משבח את האדמור כמו שהוא משבח את עצמו שהשכיל כדרכו לרקוד על שתי החתונות...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 22:28 |
|
| |
באשר לדיון על הטלת שרטת משמעותית ע"י אשה בעצמה - יש להעיר מאסתר שלא הטילה כזאת בעצמה להמנע מאחשוורוש
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2012 22:50 |
|
| |
לא רק שלא הטילה מום בעצמה- היא הלכה לתחרות מלכת היופי להיות מלכה של פרס.
ראוי גם לציין כי גם מרדכי לא היה שם עברי- וגם אסתר- שניהם שמות פרסיים.-לא שינו את שמם?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2012 20:10 |
|
| |
כל הדוגמאות מכתבי הרב זילברשטיין לא ללמד על עצמן יצאו אלא על תופעה בת זמננו יצאו.
והנה דוגמא אחרת מרב אחר.
הגר"נ קרליץ: היום כ' סיוון - אין לערוך חופות הגאון רבי ניסים קרליץ הורה שלא לערוך חופות היום • בעבר נקבע יום כ' סיוון כיום אבל לזכר הרוגי ת"ח-ת"ט • המליץ לתלמידו: "דחה את החופה עד לאחר השקיעה" פסק מפתיע של הגר"נ קרליץ: מומלץ לא לערוך חופה מחר (א) ביום כ' בסיוון.
יום כ' בסיון, צויין בעבר כיום תענית לזכר גזירות ת"ח ת"ט וכיום זיכרון להרוגי עלילות הדם בימי רבינו תם.
אחד ממקורבי הגר"נ קרליץ שביקש לחתן את בתו בכ' סיוון שאל את הגר"נ אם להקפיד ולנהוג ביום זה כיום אבל שאין מתחתנים בו.
הגר"נ השיב כי בימינו השתכח הדבר, ואין זוכרים שיום זה נקבע כיום תענית, אך מאחר ושאל ראוי שלא יעשה את החופה עד לאחר השקיעה, כשכבר יהיה ליל כ"א בחודש, למרות שהשקיעה חלה בשעה מאוחרת יחסית ראוי שימתין לה.
יצויין כי בשנים האחרונות הנהיג האדמו"ר מבעלזא אצל חסידיו לומר סליחות ביום כ' סיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2012 20:16 |
|
| |
אם הדיווח מדוייק ומהימן, מה אז?
הנה המשפטים המעניינים בעיני:
1. בימינו השתכח הדבר, ואין זוכרים שיום זה נקבע כיום תענית,
2. אך מאחר ושאל ראוי שלא יעשה את החופה עד לאחר השקיעה המשפט הראשון מעיד וממחיש כיצד תקנה או מנהג נעלמים. הם פשוט נשכחים!
הרב קרליץ לא נכנס לשאלה כיצד "נקבע" הדבר ומה הסמכות לקבוע ומה החיוב לציית - ועל מי זה חל.
המשפט השני יכול להתפרש בכמה פנים. אבל שימו לב לפתיחה החשובה מאד. "כיון ששאל".
האם זה גדר של "שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא"? (אם אדם טוען טענה מסויימת הרב או בית הדין יחייבו אותה לנהוג כאילו היא אמיתית, גם אם זה מטיל עליו חיובים לא נעימים ומגבילים).
מה אני הייתי עונה במקום הרב קרליץ?
אני הייתי מנסה להסביר כי תקנה זו אינה שייכת בזמננו, ולכן - למרות שתמיד טוב לשאול - התשובה היא שזו לא שאלה אלא רק הזדמנות ללמוד שלא כל מה שהופיע פעם במקום ובזמן מסויים, גם אם היה בו ערך לשעתו, אזי אין להתייחס לכך בזמננו.
שאלה נוספת, מתחום הסוציולוגיה, היא מה הניע את השואל.
אני משער שהוא מאד ירא שמים, בדרכו שלו (שהיא אופיינית לרבים), ולכן כאשר מצא תקנה חדשה, רצה מייד לשמור עליה.
זה יכול להיות לשם שמים, כדי להיזהר בתקנה שאולי מחייבת, וזה יכול להיות לא לשם שמים (ראוני שאני צדיק ומדקדק גם בזה, מה שאחרים אינם יודעים, ולכן אני גם ת"ח גדול מהם).
מדוע אם כן פנה לרב לשאול?
אני משער שזו שאלה מהסוג של: הרב, תאמר לי שאני צודק וצריך להחמיר. ולפי זה הרב ענה לפי השואל.
אמנם, האם לא חשב הרב על כך שמעתה יש לנו חומרה חדשה, ובקרוב בתי דינים יאסרו לקיים חתונות בתאריך הזה, מה גם ש"יצא הדבר מפי אחד מפוסקי זמננו"?
לו רק מסיבה זו, היה על הרב לאסור את ההחמרה, אילו היה סבור שאין בה ממש והיא רק ההחמרה הפרטית או השגעון הפרטי של השואל.
זאת כמובן לדעתי שלי, וכידוע אני מתנגד לחומרות, מנהגים ותוספות. ובוודאי לכאלו שעלולות להיות מוחלות על אחרים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2012 21:41 |
|
| |
מיימוני,
מה מועילים כל הקיטורים שלך כאן במחתרת ? למי ולמה אתה מועיל ? קום על רגליך, פתח לך בית הוראה, הצג את עמדותיך באומץ והתמודד עליהן בצורה גלויה. כל עוד אינך עושה כך אני חושש שאתה בגדר "מכה רעהו בסתר".
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2012 22:07 |
|
| |
שותף סוד!
ברוך השב!
תודה על ההערה.
אם יש צד של "קיטורים" בדברי, זה חבל מאד. נכון שזה חורה לי שיש גישות מוטעות בציבור שלנו, אבל זו אחת המטרות שלי בכתיבה, לתקן. לפרסם את הטעות ואת ההסבר, בתקוה שילמדו.
כמובן, אם אני עצמי טועה, אשמח לדעת וללמוד. שגגת תלמוד עולה זדון.
לגבי פתיחת בית הוראה - חוששני שפתיחת בית הוראה שיפסוק בהתאם לכללים שאני כותב כאן לא אפשרית במקום מגורי. גם חתימת שמי במקום הכינוי תעלה לי ביוקר. יש כאלו שיסברו כי הדברים שאני כותב לא רק מוטעים ומטעים אלא גם עלולים להזיק, ומתוך המניעים הטהורים ביותר של יראת שמים יבואו לרדוף אותי. והלוואי והייתי טועה בחשש זה.
[אמנם (תוספת מאוחרת לאחר מחשבה) אני מוכן בהחלט לספק שירותי בית הוראה כאן בפורום. ואולי כדאי לעגן אשכול "שאלות בהלכה נוסח מיימוני"?
ושוב לדבריך.]
בהמשך לקודם, השאלה היא למה אתה מתכוון במילה "התמודדות". אם כוונתך להתמודד במובן של בדיקה מול המקורות, מול הסברות, ניהול שקלא וטריא, אשמח על כך בכל מקום. ואני מאד מייחל לכך שיבוא תלמיד חכם (אולי אתה?) ויצביע על נקודות שבהן אני שוגג. אם יש. כמה וכמה פעמים, בין כאן בוירטואליה, בין בחיים "האמיתיים", דיון כזה חשף אצלי טעויות או למצער איפשר לי להגדיר מחדש מה אני חושב ולמה.
אמנם אם יש חשש בדברי של "מכה רעהו בסתר" זה חמור מאד. התוכל להסביר מדוע וכיצד? האם זה מפני שאיני נותן הזדמנות לרע (התלמיד חכם) לענות? או בגלל שאיני מזדהה? לכן לדוגמא אני משתדל להדגיש שמה שאני כותב הוא דעתי שלי והפרשנות שלי, כדי להשאיר מקום לכל אחד לחשוב ולנתח בעצמו ולא לדרוש "קבלו דעתי".
זה מעלה שאלה מעניינת. גם אותם רבנים שמפרסמים פסקים או אפילו חותמים על הצהרות שמתפרסמות על לוחות המודעות או נכתבות בספרים אינם חוששים שהם כופים את דעתם ואם הם חולקים על אחרים אז יש בזה איסור. האם אותם רבנים מותירים מקום לדיון פתוח על דעותיהם? חושבני שלא. לצערי איני סבור שהרב זילברשטיין ידון איתי פנים אל פנים בביקורת שאני כותב על דעותיו. גם לא הרב קרליץ, שהינו מבוגר יותר, עמוס יותר. כמו כן, סבורני שהשוני בגישותינו מתבסס על הנחות יסוד שלא תמיד הכל, גם תלמידי חכמים, מודעים להן. למשל, אני בטוח שגם הרב קרליץ וגם הרב זילברשטיין מודעים למשקל שיש לפרסום על פני תשובה פרטית, לכך שדברים יכולים להיות מצוטטים ומוצאים מהקשר. אבל עד כמה הם מנסחים "תורת ההתייחסות לתשובה שעלולה לצאת החוצה?" זאת איני יודע. הם מקבלים את סמכות המנהג והמקור המקומי כאילו הוא מחייב את הכל. מדוע הם חושבים כך? איני יודע. מסתבר לי שהם יכולים להצביע על מקורות קודמים, בין בש"ס, בין בראשונים, בין באחרונים. אמנם הבדל מהותי בינינו הוא בכך שאם אחד הפוסקים האחרונים (נניח המגן אברהם) יכתוב דבר ללא מקור, הם יראו בו חיוב מעצם הופעתו בדברי פוסק מראשוני האחרונים, ואילו אני אשאל מייד מה המקור ואסרב (אסרב! - לא ניסוח עדין ולא זהיר, נכון?) לקבל שום דבר כמחייב בלי בדיקת המקור. או לפחות לא כאשר המקורות שקבילים בעיני אינם מצדיקים זאת. כלומר, המקורות המחייבים שלי שונים משלהם.
אני רואה שהדיון מתרחב ומתעמק. איני יודע אם מקומו פה. אולי כן. אני מחכה לתשובתך ובינתים מסכם מה שעלה בינינו.
א. האם יש אפשרות לדון פנים אל פנים עם הרבנים שמוזכרים כאן (לדעתי לא).
ב. האם יש איסור לפרסם במסגרת אינטרנט ובשם בדוי (אמנם שם בדוי קבוע ועם מייל לקבלת תגובות אישיות) ותוך נכונות לדיון אינטרנטי קביעה הלכתית חולקת?
ג. האם יש בכך "מכה רעהו בסתר"? מה הם גדרי "מכה רעהו בסתר"?
ד. מה עומד בבסיס המחלוקת ביני לבין הרב זילברשטיין והרב קרליץ (שאמנם מייצגים גישות שונות גם בינם לבין עצמם, אבל השוני ביניהם קטן מאשר הפער ביני לביניהם).
ה. אני שמח מאד על כל תגובה שדנה בדברי, מצביעה על טעויות אפשריות, וכיו"ב.
ו. אני מקפיד, לצד ההצהרה כי אני סבור שאני צודק, גם על כך שאיני אומר "קבלו דעתי" אלא שמעו וחשבו ובדקו לעצמכם. אמנם, כאשר אני כותב משהו, כל דבר, הלכה למעשה, אני משתדל לקחת אחריות שאם הקורא ירצה להסתמך על זה, אני מוכן שיסמכו על דבר זה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2012 22:09 |
|
| |
ומיהו אותו רעהו שאותו מכה כביכול מיימוני בסתר?
ומה כתוב על מכה רעהו בסתר?
לאיזה דרגה נמוכה הן של הבנה והן של אהבת אדם מביאה הקבלה אנשים עם הרכב נפשי מסוים- ישמרנו השם..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2012 22:48 |
|
| |
מנסיוני הדל אוכל לומר שאפשר אם רוצים לדון גם עם הרב זילברשטיין וגם עם הרב קרליץ בנושאים כאלה, כמובן מתוך נתינת כבוד ראויה. נסיונך להציג זאת כמשימה בלתי אפשרית מצטרף לאותה הכאה בסתר שעליה דברתי, וכן דבריך אודות העתיד הנורא המצפה לך אם תיחשף.
אגב, לעניין בדיקת הקשר שבין כתיבה אינטרנטית בעילום שם והכאה בסתר די להקליד "הכאה בסתר" בגוגל ולקבל הפניות אין קץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2012 23:51 |
|
| |
שותף
אז יש לנו מחלוקת במציאות. אתה טוען שיש נגישות לרב זילברשטיין ולרב קרליץ לדיון בשיטותיהם, ואני טוען שלא.
לגבי הקשר שאתה טוען לו בין כתיבה בעילום שם באינטרנט לבין "הכאה בסתר" חוששני שלא יפה נהגת. ראשית, יכולת להביא לינק. אך לא די בזה לדעתי, אלא צריך לסכם את עיקרי הדברים. אתה רוצה שאאמין לך שיש יסוד בדבר, ואנוכי לא ידעתי. כמובן, הבורות שלי רבה מאד, אבל עדיין הייתי מצפה ממי שמבקר שגם יסביר את יסודות הביקורת שלו ולא יסתפק בהשלכת כותרות כלליות. כך לפחות אני מקוה שהייתי נוהג בעצמי.
לפיכך, סלח לי אם אדחה לפרק זמן בלתי מוגבל את העיון בשאלה שכתבת. רק מכוח כך שאתה טוען שיש בהתייחסותי משום הכאה בסתר לא אטריח עצמי לבדוק. יותר מכך, הצעתי בפניך לעיל חילוק בין מי שכותב ומפיץ שמועות (כרווח בפורום השכן שמותר להזכיר את שמו) לבין מי שמזדהה בקביעות בשם ממוחשב ומוכן להתייצב לדיון תורני בכל עת. (אולי מבחינה מסויימת אפילו יותר מן הרבנים שהוזכרו כאן...).
אתה רשאי כמובן להראות כיצד מה שכתבתי לגבי נגישות מוטעה. כלומר, לך לך לבית הדין של אחד מהם, הצג את מה שכתבתי כאן, והבא את הפרכות שלהם. אשמח מאד להתנצל ולומר: הנה, אני טעיתי ושותף סוד החכם צדק.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2012 00:15 |
|
| |
"אגב, לעניין בדיקת הקשר שבין כתיבה אינטרנטית בעילום שם והכאה בסתר די להקליד "הכאה בסתר" בגוגל ולקבל הפניות אין קץ. "
מה יועילו הפניות עד אין קץ לאדם שלא מסוגל להבחין בין מושגים?
הנה דוגמא לאחת מההפניות אין קץ שמבהירה מיהו מכה רעהו בסתר:
..... "מכה רעהו בסתר" שנשמעה בהר עיבל; היא מביאה לידי ביטוי את שאט הנפש הציבורי מזיהומה של הרשת בדברי לשון הרע ושקרים, ומאפשרת לנו להיות חברה מוסרית ויהודית יותר. "
מיימוני הביע את דעתו על דבריו של אותו אדם-אין כאן לשון הרע ואין כאן שקרים ןלכן אין כאן מכה רעהו בסתר.
יש כאן ביקורת לגיטימית ולכן זה כלל לא משנה אם היא אנונימית או אם היה חתום עליה מישהו מוכר.
מידי יום ביומו מתפרסמים עשרות מאמרי ביקורת וכל מי שמחליף בין לשון הרע לבין ביקורת לגיטימית צריך רק להתבייש..
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2012 00:29 |
|
| |
צענע
תודה על המקור. אפשר אמנם ששותף התכוון למשהו אחר כי אם התכוון למה שהבאת באמת לא ברור מה רצה.
*** שותף
עלי לתקן את דברי כי אפשר שהשתמע מהם ששני הרבנים האלו, הרב קרליץ והרב זילברשטיין, מזלזלים בציבור ואינם מוכנים להסביר את עצמם. ולא היא. ממה שאני מכיר הם זמינים מעט מאד אם בכלל אך זאת מסיבה טובה ומוצדקת. הם עמוסים לעייפה בחובות תורניות, ויש להם זמן בקושי לעצמם, כמו כל גדולי התורה. הם נאלצים לסנן את הפונים אליהם. כמו כן, הם לא יטרחו לנמק למישהו שמערער על כללי הדיון המקובלים עליהם.
הגע בעצמך, נניח שמישהו מגיע לאשכול הזה ושואל: מדוע בכלל אתם טורחים לדון מה המצוות והחוקים והמשפטים אשר צווה ה' אלקינו אתכם. מי אומר שיש השם, למשל?
זו שאלה טובה מאד, (ויש לה תשובה כמובן) אבל לא באשכול הזה. האשכול הזה מבוסס על כך שיש תורה ויש מצוות וצריך לברר מה הן, מה הפרשנויות השונות, על מה הן מתבססות, והצעת עמדות, ביניהן עמדתי שלי.
כיון שאני כותב מהר מאד וכיון שאני משתדל להקדיש זמן מיוחד לפורום הזה אז אני מטפח את האשכול. למשל הערב ביקרתי באשכול ארבע פעמים כדי לענות תשובות נפרדות.
זה לקח לי בסך הכל פחות משעה בדילוגים והצטרפויות של קטעי הזמן. ושילבתי זאת בפעילויות אחרות, למשל בכתיבה של נושאים אחרים (שאולי אפרסמם פה אם יתאימו).
האם היה לי זמן מספיק כדי לשבת עם אורח שרוצה לדון בהנחות היסוד של דיון תורני? אני סבור שחשוב מאד לסייע למי שמתעניין, אבל האם לי היה זמן לזה? לא בכתיבה אלא בדיבור ומפגש חי?
והאם היה ראוי להקדיש את המשאב היקר ביותר שיש לנו, כלומר הזמן שלנו בעולם הזה, אם ברור לנו מראש, וכך הוא מודיע בעצמו, שלא ישנה את עמדתו גם אם נציג בפניו את שיטותינו?
כל זה מוליך לדעתי להשערה (שכמובן עשויה להתבדות) כי שני הרבנים לא היו מוצאים שזה שיקול רציונלי והלכתי להקדיש זמן להפריך את מה שכתבתי כאן מעבר להצבעה על מקורותיהם באחרונים. מקורות שבעיני טעונים הצדקה נוספת. יש בינינו מחלוקת מתודולוגית כיצד פוסקים הלכה ומהו מקור. ומדוע שיטרחו על דבר שבעיניהם הוא ברור והנחת יסוד לדיון יעיל?
כל זאת כפי שאני מבין את שיטתם.
אם אני טועה בהבנתם, ואם אתה מוכן לטרוח, העבר להם את השאלות. וכתוב כאן מה הם עונים. זה יהיה שירות גדול מאד גם עבורי וגם עבור כל מי שעלול חלילה להתפתות לדעתך לביקורת שאני מפרסם כאן.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2012 06:31 |
|
| |
באשר חגזירת כ סיון - אני לתומי חשבתי שאין בכוחנו לתקן תקנות חדשות על פורענויות, ושהעדר כח זה כבר היה לפני 300+ שנים. כך לפחות ראיתי בשם החזו"א אי שם
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2012 06:59 |
|
| |
ת"ט
אז זה צריך להיות מעניין לשלוח שאלה לרב נסים קרליץ אודות מי שקבע חתונה ליום השואה, או יום לזכר חללי צה"ל, ונזכר שהמדינה תיקנה אותו כיום אבל...
האם גם שם התשובה תהיה זהה?
(יש גמרא המראה שמותר להמציא שאלה כדי לבחון את דעת הרב).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
|