הפרדוקס העצכחי

תנוח דעתך. לא לקחתי את זה אישי.

תודה,

אני חייב להגיד לך שאתה מאד מאתגר אותי ומצליח להפתיע אותי כל הזמן מחדש.

אתה מציג השקפת עולם סדורה, מקורית ומרתקת. דומני שלא קדמך אדם מעולם.

שוב תודה, אנא אל תגזים, יש עוד טיפשים כמוני ובודאי קודמני כמה בטיפשותי, (ברצוני לאמין בכך,)

אבל, בסופו של דבר אני מסתייג משני דברים עיקריים.

הראשון, לדעתי אינך מסיק את המסקנות הנגזרות מהשקפתך. אתה מוכן לזרוק אולי פה ושם עצם, דוגמת חזרת הש"ץ שבאמת אין לה שום מובן בזמננו ואף חשבתי לפתוח אשכול בעניין.

 מה עם יו"ט שני של גלויות? בחג הפסח הגיחוך שבזה מתעצם. אנשים חוגגים שני לילות ברציפות את אותו טקס בגלל שבעבר לא השתמשו בלוח. מה גם שאין סברת מהרה יבנה המקדש, כיוון שאף אם יחזרו לקבוע את המועדות והחדשים על פי הראיה השלוחים יגיעו לכל מקום בזמן קצר ביותר, שלא לדבר על אמצעי התקשורת המהירים. ועוד ועוד

רציתי לתת דוגמא: איך יכולים לבטל מצוות, שקודם כל צריך להיות גדול הדור וכו' לא שאני חושב וחז"ל חשבו שדווקא רק לגבי הש"ץ,

ברמה העקרונית אתה מקבל עליך את עול רוב המצוות למרות שאין בהם תועלת מעשית או חינוכית.

לדעתי יש בהם צורך, ולא ?! לא הייתי נוהג כך, אני פוסק לעצמי בלי מורה, תבין שצורך המצוות הם לאו דווקא המצווה עצמה, רק יותר מהסביב לה, כמו מצוות זיכרון וחינוך וכדומה

השני, החרות שאתה נותן לעצמך לפרש כל מה שנכתב לפי הבנתך. אני חייב להודות שאתה עושה זאת בכישרון מדהים וברמת הדרש אני מאד נהנה לקרא את פרשנותך. ברמת הלימוד אני סבור שאתה מרחיק לכת בחירות שאתה נוטל לעצמך להפקיע לגמרי את הטקסט מידי כתבו ולפרשו כרצונך תוך התעלמות מוחלטת מרוח הדברים ומהקונטקסט בו נאמרו.

רוח הדברים היא כוונתו של הכותב שתחשוב כך, ולהבין מה עומד מאחריו צריכים ללמוד את כל כתביו בכל מקום, לדוגמא: הרבה לפני שמצאתי את הרמב"ן הנ"ל חשבתי בזו הדרך  (בלי להתגאות, כן)
והאמת שגם למדתי יותר מפעם את הרמב"ן הזה ולא שמתי לב לכך, כי בגלל שהיה לי דעות קדומות כלפיו, מצד שני הוא נלחם בעד האבן עזרא שלא היינו מצפים ממנו לפי הדעות קדומות כלפיו, כלומר הוא היה צריך להחרים את האבן עזרא, והוא דווקא מזכיר אותו כל הזדמנות, ולמעשה הוא הכניס את האבן עזרא לקונצנזוס היהודים והחרדית, במילא צריך אני לבקש ממנו מחילה וסליחה, הוא כן היה מן החכמים שידעו טוב מה הם רוצים מהאומה,

ומאוד שמחתי שמצאתי את הרמב"ן הנ"ל,

אפשר ח"ו לומר כמו שיש אומרים על הרמב"ם שסבל ח"ו מ,,, וכן אפשר לומר כך על האבן עזרא וכו'

אבל למה לא נראה לכם כדעתי ? כלומר הם ידעו בדיוק מה הם רוצים, כלומר ההמון העם יכול להיות מאוד ברברי אילולי האמונה הפשוטה, על דרך טענת אברהם לאבימלך שאם אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני,
הם גם היו מנהיגים על קהילות קטנות ביותר, זה לא כמו היום שמנהיג צריך לקחת בחשבון את כל האומה בכל המקומות שהם פזורים בגלות,

הערותיי אלו גולשות מהנושא וראויות לאשכול נפרד, אך אשתמש בהם לצורך הבהרת עמדתי בדיון הנוכחי.

אני לא מנסה כלל להציל את הרמב"ן. אני חושב שפרשנותי לדבריו קרובה יותר בהרבה אל כוונתו המקורית.

ראה לעיל, אני חושב שהרמב"ן ביטל מתוכנו את ששת ימי בראשית בזה שטען על כוח היולי, אם כי לקח זאת מחז"ל,

החזון איש וודאי היה אורתודוקס קלאסי ובמידה מסוימת הוא כונן את החרדיות החדשה לטוב ולרע. העובדה שאנו קרובים אליו מבחינת הזמן מצמצמת מאד את האפשרות לפרשן אותו באופן שונה ממה שברור מקריאת כתביו ומעדויות תלמידיו. אפילו רג"נ לא תלה עצמו בו באופן ישיר, אם כי קיבל ממנו את צורת ההסתכלות שהובילה אותה לאן שהובילה.

אותו דרך\מנהרה עוברת לכולם, לאן שר"ג הגיע, לשם מגיע כל חושב,
במילא לא רחוק היא לומר שגם החזו"א היגיע אליהם לפניו, אותו עמקים של חז"לים, אותו כעס של האבן עזרא כלפי ריקי מוח וקשי שפה וההמון, ואותו כעס שלו בשאלותיו הידועות, אותו דרך איך המלבים פירש הרבה חז"לים,

שראתי לראשונה את ספרו של הרב קוק לנבוכי הדור לא ממש התפאלתי מתכנו כמו שהתפלתי איך בדורינו אנו מעיזים לכתוב כך ברבים, וכן לגבי ספרו של ר"ג,

אבל כולם בעצם חזקו את דעתי והשקפתי,

אני לא רואה שום סיבה לחכות למשיח כדי לפסוק בשאלת קו התאריך. הן מהבחינה העניינית והן בגין העובדה שהראשונים כבר עסקו בכך. אין גם אפשרות טכנית לחכות למשיח כי אנשים צריכים תשובה איך להתנהג כאן ועכשיו.

הראשונים לא עסקו בזה נקודה, רק בעקיפין, ואפי' שכן עסקו בזה אז אתה רק מעלה את הקשיה יותר למעלה,

לגבי חשמל בשבת אני מסכים שהוא כנראה דיבר מתוך תחושה פנימית שאם נתיר את השימוש בחשמל בטלה שבת. אינני רואה את זה כעניין חינוכי גרידא אלא כמשמרת למשמרתי קלאסי שלא תתבטל שבת מישראל.

נכון כל תורה של בעל פה היא כך, במילא אתה מחזק את טענתי שחז"ל לא חיפשו את התורה הקלסית רק ההיגיון של תורה, לא פיחדו לבטל תורה, ולהוסיף לתורה, אפי' שלפעמים הדרשות הם אבסורדיות לגמרי כמו הדרש של החזו"א לגבי שבת, והם דרשות בשביל ההמון האורתורדוקסי הקלסי בכדי להשתיק אותם,

אני גם מקבל שהוא הרגיש בעלות על התורה, אבל אני לא חושב שזה נבע מעצכחיות כלשהי, אלא מתחושה פנימית עמוקה שהוא נבחר למלא תפקיד גדול והיסטורי. במהלך ההיסטוריה היו לא מעט אנשים שהתייחסו כך לעצמם.

אתה עושה ממנו חולה נפש ח"ו כאילו היה מדמיין שהוא המשיח של הדור, אני חושב שדעתי יותר הגיוני, החזו"א וקודמיו היו רציונלים ביותר, ידעו שהתורה אצלהם כחומר ביד היוצר, ואמרו שתורה לא בשמים היא,

המושג "תורה לא בשמים היא" היא הדבר האבסורדי ביותר ששמעתי בצעירותי שלמדנו את הגמ' הזאת,
הרי מה פי' תורה לא בשמים היא ??? הרי הכל משמים ?? משה דיבר משמים כל החכמים דיברו ברוח הקודש שהם גם משמים, (מה לי רוח הקודש מה לי נבואה ?? הרי התוכן העיקר ולא הדרך איך אלוקים אומר לנו,)

שאלתי בזמנו אם האלוקים מעניש ישירות למה אמר לנו לעניש בבית דין, למה צריך כלל בית דין ??
וכך לגבי התורה משמים, אם יש תורה משמים למה צריך גם חכמים בכל דור ? הרי לא יכול להיות שאלוקים דיבר ולא הבינו אותו לעולמים, הרי אני לא ידבר עברית עם גוי משוויץ כי הוא לא יבין אותי, כך אלוקים לא יתן תורה בלי שנבין אותו לעולמים,

הדרך איך שאתה רואה את האורתודוקסיה ?! היא אבסורדית לגמרי !! במילא חייב אתה וכולכם כאן להגיע לתובנה שלי,

האופטימיות שלך נוגעת ללב. המחשבה כי אי פעם מישהו יוכל לבטל את המצוות היא רומנטית לחלוטין. גם האר"י וגם הבעש"ט לא נגעו כמלא נימה בהלכה. האר"י רכב על גל שהחל להתפתח לפניו בהדרגתיות. הבעש"ט חידש בעיקר בהדגשים ועם כל זאת ההתנגדות כמעט הצליחה. החסידים הורידו קצת פרופיל והגויים הגבירו את הגזרות ולאט לאט ההתנגדות שככה.
 
אתה שוב סומך על מזל, ואמרתי לך שאני לא סומך על מזל כלל, אגם שחז"ל אומרים שאפי' ספר תורה שבהיכל צריך מזל, אבל רק זמנית, כי בסוף יש לכל ספר תפקיד היסטורי, כמו המורה וכדומה,

לגבי מצוות עתידות להיבטל :
אתה חייב להבין את העומק בעניין, אני הסביר,
מנין העיזו לומר שעתידות להיבטל, הרי התורה היא נצחי, זה לא הגיוני לומר כך וגם לא פילוסופית, הרי אין טעויות בתורה משמים,
גם העיזו לומר לגבי החגים שיבטלו, כאמרם לא עוד יאמרו יצאנו ממצרים, וכו' רק נאמר שיצאנו מגלות אחרת,

וכאן הבן שאול איך הם מעיזים ?? האם ידעו זאת מנבואה מאלוקים ?? (הרי אלוקים לא מתחרט) 

התשובה שקיבלו בקבלה נכון, אבל מישהו חייב לומר את כל זה, אז אני שואל כלפיו, איך הוא מעיז ??

התשובה לכל זה, כי לא חשבו לרגע שנהיה מטומטמים כאלה כמו היום, הם לא חשבו לרגע שייקח אלפיים שנה עד שישכילו להבין דבר פשוט כזה, (לפי דת ההשקפה = אורתודוקס שלך ?! אין אפשרות שמשיח יבוא, כי כל משיח שיבוא יצטרך לשנות, ואז עיתון היתד לא יתן לו, וגם נתי גרוסמן לא יתן לו, הרי אתה מכיר את הסיפור מהסטמאר שאמר שאפי' אם פעם יתיר את הבחירות ?! שידעו שזה שקר וקיבלתי שוחד, זהו דת ההשקפה הקלסית)

תבין שחז"ל דיברו לגבי העתיד ?! לא חשבו עתיד כל כך רחוק כלל, חשבו כמו רבי עקיבא שבדור שלו יגיע משיח, (לא יגיע ממש רק הוא ימציא אותו,) חשבו כמו הרמב"ן שעד מאתיים שנה באלף השישי הוא חייב לבוא, מי חשב בכלל על אלפיים שנה ???

התוכנית שלהם היית שלאט לאט ישכילו ויבינו ויעלו לארץ ישראל,
לא חלמו כלל על קהילות נפרדות, לא חלמו כלל שדווקא חילונים כמו הרצל יעשה זאת,
לא חשבו שצריך את היטלר בכדי לחזור לארץ ישראל,
לפי התוכנית וההיגיון שלהם, פשוט חשבו שיהיה גדולי הדור כמו הרמב"ם וכל האומה ילכו אחריו,
מי חשב שכל טיפש יצליח יותר מהחכמים, כלומר, כל מקים קהילה מוזרה יסחבו אנשים יותר מה שהחכמים סוחבים אליהם,

ולכן שאמרו שמצוות וחגים עתידות להיבטל ?! הם חשבו פשוט ביותר שהם לא משמים, אחרת לא היו מעיזים לומר זאת,
אני אומר יותר מזה, עצם המושג לעשות משמרת למשמרתי היא מושג ששיך אך ורק לגבי מצוות בשר ודם, אלוקים לא נותן מצוות חלקיות, כלומר מוזר היא לומר שאלוקים נותן מצוה שאי אפשר לשמור עליה בלי משמרת,

לסיכום: כל מי שמתחכם עם תורה משמים ?! הוא חייב בהכרח לא לאמין שהוא משמים, אחרת אין לזה הסבר,
תורה משמים צריכה להיות זך ונקי מכל התערבות חיצונית, בוודאי לא להתחכם איתה ולעשות מה שרוצים,
אל כורחך שהיא לא משמים במובן הקלסי,
היא משמים כמו שהרמב"ן מפרש (כדרכי ולא כדרכך)
כלומר: ש"התבונה" היא היא התורה משמים ולכן מתאים לומר משה בדורו כהרמב"ם בדורו,
אתה חייב לכאוב את הכאב של האבן עזרא בכדי להבין גם את הכאב שלי,
האבן עזרא כואב מאוד איך אלוקים אומר למשל: לשמור צנצנת המן לדורות ?! ואין את הצנצנת כלל היום,
איך עשה לוחות הברית ומשה יכול לשבור אותו ?? איך אמר לעשות משכן רק לארבע חודשים, מניסין עד תחילת אב,
שאמורים היו להיכנס לארץ ישראל, ומשה היה בונה מיד את בית המקדש, כלומר אין אפשרות שליחותו הישיר של האלוקים יכשל ומיד, כמו שבירת הלוחות, כמו צנצנת המן,

ייתכן היקר: אני מבין לליבך, אתה חושב כמו אורתודוקס קלסי בעניין, לכן אמרתי שאתה לא כופר כלל, אתה צדיק אמיתי שיש לו כעס טבעי ושאלות טבעיות,

מה שאין כן  אני, אין בשבילי  תקנה, אני טיילתי בפרדס והשתגעתי לגמרי לא עליכם, ראה אשכול זה טיול בפרדס כפשוטו,