|
|
| נשלח ב-17/6/2016 09:14 |
 |
| |
| שירהיהודית כתב: |  | כמו שכבר כתבתי התחלתי לשמוע את פרחי מיאמי בעקבות שיחה עם חברה. וחיפשתי קליפים של מיאמי כדי להחליט איזה דיסק אני רוצה לקנות. ופתאום 'פרחי בני הישיבות - כל המתפלל', תודו שזה נשמע צדיק כזה... פתחתי וטוב שישבתי כי ממש הזדעזעתי, מה זה הפרצופים האלה?- זה בדיוק המילים שכתבתי על הקליפ "אשרי יושבי" באשכול שמהלעלעל פתחה על " מה הקליפ עושה לנו" . ממש ממש לא יהודי לדעתי.
! אני זוכרת שקיבלתי את הרושם שמדובר במקהלה של ת"ת, היו שם מורה, תלמידים ולוח, ואיזו מקהלה מכובדת תאפשר פרצופים כאלה למצלמה?! חחחחחחח
מה ששיכנע אותי סופית שמדובר במקהלת ת"ת היה שהעברתי לאמצע והיה שם ילד קטנטן ששר בקול צפצפני (אין בזה משהו רע, קול אופייני לילדים בגיל הזה), איזו מקהלה מצרפת לשורותיה ילד מה'מכינה'?! - זה גם משגע אותי. למה ילדים כ"כ קטנים בגיל חיידר צריכים להשתתף במקהלה?! זה אומנם מקהלת ילדים, אבל לא מקהלת תינוקות.
אחרי שסיימתם לצחוק, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא.
עד היום לא הצלחתי לראות את הקליפ הזה, למרות שאני יודעת שזו מקהלה מפורסמת, ואת האלבומים 'ואהבת' ו'שבחי' אפשר לומר שאני ממש אוהבת.
בד"כ לא יצא לי להשוות בין המקהלות, כל אחת והתחום שלה אבל:
זה התחיל שקניתי את 'יבא' וזה היה בערך ככה: שמעתי את 'איום ונורא', ואז השיר הסתיים והייתי חייבת לשמוע אותו שוב, ועוד כמה פעמים עד שהצלחתי לעבור לשיר הבא, שהיה לא פחות ולא יותר 'מעם ה''. טוב, לקח כמה ימים עד שהגעתי לשיר 'עזור נא' שרק אותו שמעתי ברציפות כמה ימים.- מוכר..:)
ואז, יצא 'שמו של מלך' וציפיתי שאם ירחמיאל הוציא אלבום מושקע אז גם פה יהיו לי כמה ימים של מוסיקה חדשה. איזה... השיר הראשון נקטע בפתאומיות שלא גרמה לי לרצות לשמוע אותו שוב. השיר השני נמרח וכו', זה לא שלא היו שירים טובים, אבל... גם האלבום היה נשמע כמו להקה של 4-5 סולנים בליווי מקהלה.- זו ההגדרה.
עימות 2 התרחש שיצאו האלבומים לצפייה, קניתי את שניהם ביחד. ואחותי ואני התיישבנו לצפות. התחלנו ב'יבא' של מיאמי, פותחים בטוב, לא? היה כיף! קודם כל הראו לנו את כל הסולנים, תלבושות מעניינות (שתינו הסכמנו שהחולצה הכסופה יותר יפה, אבל חייבים את האדומה בשביל שישבור את הצבע, האפודה הסולידית והווסט המנצנץ השתלב יפה עם התאורה). הריקודים אחידים ויפים, הסולנים מצויינים (יאיר עם העוצמות, יושי עם הקצב, דוד עם הכישרון, בנימין רבינא והטונים המטורפים, האחים אייל עם הכימיה המדהימה בינהם ויהודה גורקין - מה לא?)
- את הדיוידי הזה צפיתי לפחות 10000 פעם, בלי הגזמה. כמה 'ניתוחים' ניתחנו את כל אחד מהילדים, התלבושות והתנועות...
ואז עברנו לישיבה בויס. וראינו את הקהל וזה היה מעצבן שילמתי על מקהלה, לא על קהל, ונראה לי שיש פה בעיה של צניעות.- זה משהו שאני מסכימה במיליון אחוז. חברה שלי רצתה להראות לי את ההופעה המושקעת של ybc,היא העבירה לי אותה,
וזה הכי הפריע לי. למה צריך להתמקד על קהל ולהסריט אותו לדיוידי של המקהלה.?! וזו בהחלט בעיה של צניעות.
נראה שההתמקדות בקהל ובהתפרעויות באה להראות כמה אוהדים יש להם.. אבל זה"מוזיל" את ערך המקהלה וההופעה. אצל מיאמי בחיים לא יעשו כזה דבר! הופעה זה ארוע רציני, לא של התפרעויות. וגם אם יש התפרעויות מאנשים מסויימים, לא מנציחים את זה בדיסק דיוידי של המקהלה.
שוב, מעט סולנים והרבה מקהלה. רגע של הלם, הם עדיין עם האפודות האדומות. הריקודים - אני לא באמת יכולה להאמין שהם שרים ורוקדים ככה, לא מסתדר עם ההגיון. הרבה פעמים הריקוד עולה על השיר. היה שם סולן עם קול מדהים - אלכסנדר רוסל,שבקושי זכה לסולואים וזה ממש עיצבן.
בקיצור, אחרי שסיימנו, אחותי אומרת לי "בואי נראה שוב את פרחי מיאמי" צודקת, צריך לסיים עם טעם טוב.
שהגענו לשיר 'משיח' היא אמרה "ירחמיאל נותן את החלקים הגבוהים לילדים שיכולים לעשות את זה בלי שזה ישמע צעקה", צודקת 2. בהחלט!
אז מה יש בפרחי מיאמי?
- בפרחי מיאמי יש את ירחמיאל ביגן, שעושה מה שבא לו גם אם ההגיון אומר אחרת - מאוד מאוד נכון! מזכיר לי את האשכול הזה- http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=19&topic_id=3101984&forum_id=21217 .
(בא לו להוציא אלבום צפיה שצולם ברחובות ירושלים - הוציא, בא לו להקים מקהלה בארץ - הקים... וכו'). לא נראה לי שיש מישהו שיכול לאמן ילדים כמו שהוא עושה את זה. מה שמשפיע על ההבדלים הבאים:
הילדים בפרחי מיאמי פשוט יודעים לשיר. נקודה! לעלות זה לעלות, קול שני זה קול שני.
הלחנים - שאני שומעת שיר אני רוצה לדעת בוודאות שהוא יהודי ובלי השראות זרות... זה אחד מסימני הדגל של מיאמי. -
זאת הסיבה למה דווקא מיאמי. הכי יהודי שאפשר.
בהופעות יש אינטראקציה בין הילדים, החיוכים והמבטים בהופעות זה אחד הדברים המעניינים בהופעות שלהם. אין את זה במקהלות אחרות (אולי זה פחות קשור לירחמיאל).
תלבושות - יהיו שיגידו שלמיאמי יש תלבושות צבעוניות מדי, אני חושבת שילד במקהלה לא אמור להראות כמו ילד שאמא שלחה לבית כנסת. אבל אם יש תלבושת שלא אוהבים - אל דאגה, תוך שנתיים המקהלה מחליפה תלבושות. -
מה שנכון נכון .( אני למשל ממש לא אוהבת את החליפות הלבנות.. אבל מאמינה שזה יוחלף כבר בהופעה הקרובה)
היו עוד כמה הבדלים שלא עולים לי עכשיו. |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2016 13:23 |
|
| |
מיאמוש- החליפות הלבנות הכי מזכירות ומזוהות עם פרחי ירושלים....
שירהיהודית- כתבת ברור. אין לי מה להוסיף. יישר כח!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2016 12:50 |
|
| |
כחלק מסינדרום ערב 'שלושת השבועות' אני פשוט עוברת ושומעת את כל האלבומים בנגן שלי, כולל את אלו שלא שמעתי מפסח... חוץ מפרחי מיאמי (שזה הרוב) יש גם הרבה אברהם פריד, וגם מרדכי בן דוד, ברוך לוין (מאוד אוהבת את השירים שלו, זה שהוא כמעט לא מושמע ברדיו – בעיה שלהם), ישראל ורדיגר, בני פרידמן (ושמישהו יסביר לי איך לוקחים זמר עם קול כזה ונותנים לו לשיר שיר מזעזע כמו 'כולם שרים'!!! למה להרוס?), שלומי גרטנר... מה לגבי מקהלות ילדים? אז בעבר הייתי שומעת כמעט כל מקהלת ילדים, היום זה רק פרחי מיאמי ו'אידיש נחת'. אבל בנגן שלי עדיין קיימים האלבומים של פרחי לונדון, צליל וזמר, אנעים זמירות (כן...) פרחי שירה חדשה (האלבום השני שלהם) וישיבה בויס (את השני והשלישי אני שומעת יש שם לחנים יפים, ניסיתם פעם לדמיין את הילדים מפרחי מיאמי שרים את השיר 'הדרכני' או 'קרוב ה''?, מהראשון אני שומעת רק את 'אלוקי', ואת הרביעי בחצאים) שמתי לב לתופעה מעניינת, הילדים במקהלות עד שנת תש"ס (2000, בערך). היו שרים!! באמת, אף אחד מהם לא חשב לצעוק. במקהלות שקמו אחרי, כולל 'שבת חברים' ו'שושלת ג'וניור' בחלק מהשירים שלהם, הילדים פשוט צועקים. מישהו חושב שצעקות נשמעות יותר טוב? אז מה מיוחד בפרחי מיאמי שאין במקהלות אחרות? דבר ראשון, קראתי גם באשכול זה וגם באשכול בקישור שמיאמוש צירפה, שפרחי מיאמי לא מחדשים. והגיע הזמן לשבור את המיתוס הזה, כי הוא באמת לא מוצדק. ישנם שני תחומים שירחמיאל לא חידש בהם ב-40 שנות קיומה של המקהלה (נראה לכם שיהיה משהו מיוחד לציון שנת ה-40, או שזה מדי צפוי וירחמיאל יפתיע שנה אחרת, כמו בשנת ה-36, מישהו חשב על 'חי חי'?!): 1. 1. המוזיקה התורנית של המקהלה, מוזיקה יהודית אמיתית בלי שום השראות זרות. 2. 2. השירה המקצועית של הילדים. בשני התחומים, חידוש פירושו ירידה. ובמילים אחרות, חסר לירחמיאל לחדש בתחומים האלה!!! רק בפרחי מיאמי - הילדים יודעים לשיר באמת. שמתם לב שכמעט בכל מקהלה או להקת ילדים יש ילד קטנטן (בשתי הקבוצות של 'שבת חברים' יש ילד קטן, ואני יודעת שבקבוצה הראשונה זה היה הבן של ארי). הכי קל לתת לילד קטן לשיר ושכולם יגידו "איזה חמוד, איך הוא שר מכל הלב", וזה נכון, הוא באמת חמוד ובאמת שר מכל הלב, אבל לא יותר מזה. (גם אחי הקטן שאתמול בערב הפיק את הגרסה האוקראינית ל'שיר התורה' של התורה קידס, היה נשמע חמוד מאוד, איזה שיבושים באנגלית...). מה גם שאני חושבת שחבל, ברגע שהקול של הילד בשל, הוא מאבד את התום הילדותי שלו ונהיה מהוקצע. רק בפרחי מיאמי – יש מלא ילדים עם קולות מעולים. אם כבר הזכרנו את 'שבת חברים' אז אני אגיד שלמרות שאין שם הרבה ילדים (5), הקולות לא מספיק ייחודיים ובאלבום שלהם אני הכי אוהבת את הקטעים של ארי... (חבל שיש רק קצת). גם שאני שומעת שירים של 'שירה חדשה' ו'פרחי ניו יורק' (בגלל הקליפים, אבל אף אחד מהם לא עשה לי חשק לשמוע יותר), לא ממש יוצא לי לשמוע קול ולחשוב "וואו, איזה קול, איך קוראים לילד הזה? איך הוא נשמע בשיר אחר קצבי/שקט", ב'אידיש נחת' זה דווקא כן קרה, יש שם בהחלט כמה קולות מדהימים. ומתבקש לציין גם את ישיבה בויס, שאם בפרחי מיאמי אני בהחלט יכולה לעשות רשימה של 10 סולנים מעולים מה-15 שנה האחרונות (לא לפי הסדר: שאול אלסן, יוסי שיק, יאיר קניג, דוד הרשקוביץ, יושי בנדר, יהודה גורקין, בנימין רבינא אברמוביץ, דוד פרלמן, אביגדור גלוק, צבי שמחון. וזה עוד לפני שנכנסתי לילדים פחות מוכרים כמו שמולי ברוין, משה אריה הריס, משה יעקב בראון, אברהם אלמן, נעצור כאן...) בישיבה בויס לא הצלחתי לעשות את זה וגם ראיתי שאוהדי ישיבה בויס לא הצליחו להגיע ל-10 סולנים (ברור שיש יותר מ-10 סולנים, אבל לא כאלה שיכולים להיכנס להגדרה – הסולנים הכי טובים). לצליל וזמר ופרחי לונדון היו קולות טובים, רק שהם כבר לא קיימים. בהופעות – (לא קשור לשירים בנגן, אבל אם כבר פתחתי את הנושא...) את התלבושות כבר הזכרנו, אגב תלבושות מצועצעות – יצא לכם פעם לראות את התלבושות של 'פרחי לונדון' ו'צליל וזמר'? תראו ואז תדברו. אני בכל אופן מעדיפה שנתיים של חליפות לבנות (בהופעה האחרונה הם כבר לא השתמשו בהן...) מאשר להיתקע עם אותה תלבושת שעדיין לא הבנתי מה יפה בה. העמדות במה – בקטע הזה, נראה לי שירחמיאל השתמש כמעט בכל העמדה אפשרית, עם פסנתר באמצע, בקהל (שירו לו וליהודים), מדרגות, ישיבה על קצה הבימה, כסאות ועוד. שאר המקהלות פחות משתמשות בהעמדות, ולפעמים נראה שירחמיאל השתמש בכ"כ הרבה העמדות, שגם אם מקהלה עושה איזה העמדה או שימוש באביזרים, אז בפרחי מיאמי כבר עשו את זה... הצחיק אותי לראות הסרטה של הופעה של שירה חדשה שלכל אחד יש מיקרופון אישי (מוכר, לא?). ריקודים – אני חושבת שאפשר לומר שפרחי מיאמי יותר משתמשים בכורוגרפיה מאשר בריקוד (ויש קצת קטעי ריקוד בקטעי מעבר) מהסיבה הפשוטה – הילדים שרים בלייב, ויש גבול למה שאפשר לדרוש מהם. אני מעדיפה שירה בלייב (ככה אני נהנית מכמה גרסאות של השיר) וריקוד פחות מושקע מאשר שירת פלייבק. תחום אחד שירחמיאל חייב להשתפר בו זה תחום היחצנות... עד שיש מישהו שדואג למוזיקה איכותית, למה שרק אנחנו נהנה מזה?! וואו, יצא ארוך... יישר כח למי שהחזיק מעמד עד כאן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2016 01:10 |
|
| |
וואו, כתבת טוב:)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2016 20:37 |
|
| |
| שירהיהודית כתב: | | כחלק מסינדרום ערב 'שלושת השבועות' אני פשוט עוברת ושומעת את כל האלבומים בנגן שלי, כנ"ל.. כולל את אלו שלא שמעתי מפסח... חוץ מפרחי מיאמי (שזה הרוב) יש גם הרבה אברהם פריד, וגם מרדכי בן דוד, ברוך לוין (מאוד אוהבת את השירים שלו, זה שהוא כמעט לא מושמע ברדיו – בעיה שלהם), ישראל ורדיגר, בני פרידמן (ושמישהו יסביר לי איך לוקחים זמר עם קול כזה ונותנים לו לשיר שיר מזעזע כמו 'כולם שרים'!!! למה להרוס?), שלומי גרטנר... אצלי בפלאפון יש את מיאמי מכל האלבומים, שיר או שתיים של שוואקי, פריד, מ.ב.ד, בני פרידמן וברוך לוין. שלומי גרטנר שמעתי אז כשהוא הופיע עם מיאמי ,ומאוד נהניתי מה לגבי מקהלות ילדים? אז בעבר הייתי שומעת כמעט כל מקהלת ילדים, היום זה רק פרחי מיאמי ו'אידיש נחת'. אצלי מיאמי וכמה שירים בודדים של שלשלת ג'וניור. למען האמת נמצא אצלי בפלא גם daddy come home של ישיבה בויס, ובזה זה מסתכם. לא הכרתי את אידיש נחת עד שהם הוציאו קליפ.(כן שמעתי את התקבצו מלאכים, הבנתי שזה שלהם)
אבל בנגן שלי עדיין קיימים האלבומים של פרחי לונדון, צליל וזמר, אנעים זמירות (כן...) פרחי שירה חדשה (האלבום השני שלהם) וישיבה בויס (את השני והשלישי אני שומעת יש שם לחנים יפים, ניסיתם פעם לדמיין את הילדים מפרחי מיאמי שרים את השיר 'הדרכני' או 'קרוב ה''?, מהראשון אני שומעת רק את 'אלוקי', ואת הרביעי בחצאים) לא מכירה את השירים:) שמתי לב לתופעה מעניינת, הילדים במקהלות עד שנת תש"ס (2000, בערך). היו שרים!! באמת, אף אחד מהם לא חשב לצעוק. במקהלות שקמו אחרי, כולל 'שבת חברים' ו'שושלת ג'וניור' בחלק מהשירים שלהם, הילדים פשוט צועקים. מישהו חושב שצעקות נשמעות יותר טוב? יש אנשים שחושבים שזה מסמל על קולות משובחים יותר, ומוסיקה מודרנית ומתקדמת.. אז מה מיוחד בפרחי מיאמי שאין במקהלות אחרות? דבר ראשון, קראתי גם באשכול זה וגם באשכול בקישור שמיאמוש צירפה, שפרחי מיאמי לא מחדשים. והגיע הזמן לשבור את המיתוס הזה, כי הוא באמת לא מוצדק. ישנם שני תחומים שירחמיאל לא חידש בהם ב-40 שנות קיומה של המקהלה (נראה לכם שיהיה משהו מיוחד לציון שנת ה-40, או שזה מדי צפוי וירחמיאל יפתיע שנה אחרת, כמו בשנת ה-36, מישהו חשב על 'חי חי'?!): 1. 1. המוזיקה התורנית של המקהלה, מוזיקה יהודית אמיתית בלי שום השראות זרות. 2. 2. השירה המקצועית של הילדים. בשני התחומים, חידוש פירושו ירידה. ובמילים אחרות, חסר לירחמיאל לחדש בתחומים האלה!!! - משפט חזק. את צודקת, אבל ירחמיאל חייב לעשות משהו שישאיר אותו על הבמה גם אצל הצעירים. הדור של היום, לא כ"כ מכירים את מיאמי כמו פעם, שאז זה היה הלהיט! מיאמי משום מה נתפסים כמוסיקה למבוגרים, ויש מה לשפר בענין.(קליפים ,שידור בלייב לכל העולם לעיתים תכופות יותר ולא רק הופעה אחת פעם בכמה שנים)
רק בפרחי מיאמי - הילדים יודעים לשיר באמת. ובאמת מכל הנשמה . כי כמו שיהודה בראון מסר לנו "מוסיקה זה דבר מאוד עוצמתי"...שמתם לב שכמעט בכל מקהלה או להקת ילדים יש ילד קטנטן (בשתי הקבוצות של 'שבת חברים' יש ילד קטן, ואני יודעת שבקבוצה הראשונה זה היה הבן של ארי). הכי קל לתת לילד קטן לשיר ושכולם יגידו "איזה חמוד, איך הוא שר מכל הלב", וזה נכון, הוא באמת חמוד ובאמת שר מכל הלב, אבל לא יותר מזה. (גם אחי הקטן שאתמול בערב הפיק את הגרסה האוקראינית ל'שיר התורה' של התורה קידס, היה נשמע חמוד מאוד, איזה שיבושים באנגלית...). מה גם שאני חושבת שחבל, ברגע שהקול של הילד בשל, הוא מאבד את התום הילדותי שלו ונהיה מהוקצע. רק בפרחי מיאמי – יש מלא ילדים עם קולות מעולים. אם כבר הזכרנו את 'שבת חברים' אז אני אגיד שלמרות שאין שם הרבה ילדים (5), הקולות לא מספיק ייחודיים ובאלבום שלהם אני הכי אוהבת את הקטעים של ארי... (חבל שיש רק קצת). גם שאני שומעת שירים של 'שירה חדשה' ו'פרחי ניו יורק' (בגלל הקליפים, אבל אף אחד מהם לא עשה לי חשק לשמוע יותר),לא אוהבת בכלל. מזכיר לי ילדי גן, קליפים מחרידים. לא נראה חרדי כ"כ.. לא ממש יוצא לי לשמוע קול ולחשוב "וואו, איזה קול, איך קוראים לילד הזה? איך הוא נשמע בשיר אחר קצבי/שקט", ב'אידיש נחת' זה דווקא כן קרה, יש שם בהחלט כמה קולות מדהימים. ומתבקש לציין גם את ישיבה בויס, שאם בפרחי מיאמי אני בהחלט יכולה לעשות רשימה של 10 סולנים מעולים מה-15 שנה האחרונות (לא לפי הסדר: שאול אלסן, יוסי שיק, יאיר קניג, דוד הרשקוביץ, יושי בנדר, יהודה גורקין, בנימין רבינא אברמוביץ, דוד פרלמן, אביגדור גלוק, צבי שמחון. וזה עוד לפני שנכנסתי לילדים פחות מוכרים כמו שמולי ברוין, משה אריה הריס, משה יעקב בראון, אברהם אלמן, נעצור כאן...) בישיבה בויס לא הצלחתי לעשות את זה וגם ראיתי שאוהדי ישיבה בויס לא הצליחו להגיע ל-10 סולנים (ברור שיש יותר מ-10 סולנים, אבל לא כאלה שיכולים להיכנס להגדרה – הסולנים הכי טובים). לצליל וזמר ופרחי לונדון היו קולות טובים, רק שהם כבר לא קיימים. - אצל ישיבה בויס פחות מכירים כל סולן באופן אישי כי התחלפוה שם גבוהה. בהופעות – (לא קשור לשירים בנגן, אבל אם כבר פתחתי את הנושא...) את התלבושות כבר הזכרנו, אגב תלבושות מצועצעות – יצא לכם פעם לראות את התלבושות של 'פרחי לונדון' ו'צליל וזמר'? תראו ואז תדברו.לא ראיתי... מוכנה להעלות תמונה? אני בכל אופן מעדיפה שנתיים של חליפות לבנות (בהופעה האחרונה הם כבר לא השתמשו בהן...) מאשר להיתקע עם אותה תלבושת שעדיין לא הבנתי מה יפה בה. העמדות במה – בקטע הזה, נראה לי שירחמיאל השתמש כמעט בכל העמדה אפשרית, עם פסנתר באמצע, בקהל (שירו לו וליהודים), מדרגות, ישיבה על קצה הבימה, כסאות ועוד. שאר המקהלות פחות משתמשות בהעמדות, ולפעמים נראה שירחמיאל השתמש בכ"כ הרבה העמדות, שגם אם מקהלה עושה איזה העמדה או שימוש באביזרים, אז בפרחי מיאמי כבר עשו את זה... הצחיק אותי לראות הסרטה של הופעה של שירה חדשה שלכל אחד יש מיקרופון אישי (מוכר, לא?). זה באמת נכון. עכשיו מצטייר בעיני רוחי השיר "אור חדש" ממיאמי אקספריאנס 2. איזו כניסה מתוקה! ריקודים – אני חושבת שאפשר לומר שפרחי מיאמי יותר משתמשים בכורוגרפיה מאשר בריקוד (ויש קצת קטעי ריקוד בקטעי מעבר) מהסיבה הפשוטה – הילדים שרים בלייב, ויש גבול למה שאפשר לדרוש מהם. אני חושבת שבלייבעדיק הכוריאוגרפיה היתה יותר מדי, בגלל הסיבה הזאת שהילדים שרים בלייב.(וממיאלא זה שיר שאי אפשר לנשום בו..) אני מעדיפה שירה בלייב (ככה אני נהנית מכמה גרסאות של השיר) וריקוד פחות מושקע מאשר שירת פלייבק. תחום אחד שירחמיאל חייב להשתפר בו זה תחום היחצנות... עד שיש מישהו שדואג למוזיקה איכותית, למה שרק אנחנו נהנה מזה?! חייבים לעשות משו בנידון... אולי נעזור לו בקטע הזה? מה אתם אומרים?:) וואו, יצא ארוך... יישר כח למי שהחזיק מעמד עד כאן. היה מרתק!! |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2016 22:47 |
|
| |
דווקא לא נראה מחריד כ"כ. אלה עם הכובעים הזכירו לי את התלבושת במיאמי אקספריאנס 1993 והמקלות בידיים... אגב יש אשכול על התלבושות, עדיף שנדון שם;) (כשאהיה על המחשב אעביר את ההןדעות מכאן..) נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2016 23:06 |
|
| |
| מיאמוש כתב: | | כחלק מסינדרום ערב 'שלושת השבועות' אני פשוט עוברת ושומעת את כל האלבומים בנגן שלי, כנ"ל.. כולל את אלו שלא שמעתי מפסח... חוץ מפרחי מיאמי (שזה הרוב) יש גם הרבה אברהם פריד, וגם מרדכי בן דוד, ברוך לוין (מאוד אוהבת את השירים שלו, זה שהוא כמעט לא מושמע ברדיו – בעיה שלהם), ישראל ורדיגר, בני פרידמן (ושמישהו יסביר לי איך לוקחים זמר עם קול כזה ונותנים לו לשיר שיר מזעזע כמו 'כולם שרים'!!! למה להרוס?), שלומי גרטנר... אצלי בפלאפון יש את מיאמי מכל האלבומים, שיר או שתיים של שוואקי, פריד, מ.ב.ד, בני פרידמן וברוך לוין. שלומי גרטנר שמעתי אז כשהוא הופיע עם מיאמי ,ומאוד נהניתי יש קווי דמיון בין הרשימות, לא?! זו שאלה מעניינת, איזו מוזיקה אתם שומעים חוץ מפרחי מיאמי? מה לגבי מקהלות ילדים? אז בעבר הייתי שומעת כמעט כל מקהלת ילדים, היום זה רק פרחי מיאמי ו'אידיש נחת'. אצלי מיאמי וכמה שירים בודדים של שלשלת ג'וניור. למען האמת נמצא אצלי בפלא גם daddy come home של ישיבה בויס, ובזה זה מסתכם. לא הכרתי את אידיש נחת עד שהם הוציאו קליפ.(כן שמעתי את התקבצו מלאכים, הבנתי שזה שלהם)
אבל בנגן שלי עדיין קיימים האלבומים של פרחי לונדון, צליל וזמר, אנעים זמירות (כן...) פרחי שירה חדשה (האלבום השני שלהם) וישיבה בויס (את השני והשלישי אני שומעת יש שם לחנים יפים, ניסיתם פעם לדמיין את הילדים מפרחי מיאמי שרים את השיר 'הדרכני' או 'קרוב ה''?, מהראשון אני שומעת רק את 'אלוקי', ואת הרביעי בחצאים) לא מכירה את השירים:) את ממש מיאמיסטית רצינית!!! האלבומים של 'אידיש נחת' ממש יפים, ומי שמסתדר עם הבהרה חסידית כבדה, יכול ממש להנות מהם. יש שם קולות מעולים והם לא צועקים... שמתי לב לתופעה מעניינת, הילדים במקהלות עד שנת תש"ס (2000, בערך). היו שרים!! באמת, אף אחד מהם לא חשב לצעוק. במקהלות שקמו אחרי, כולל 'שבת חברים' ו'שושלת ג'וניור' בחלק מהשירים שלהם, הילדים פשוט צועקים. מישהו חושב שצעקות נשמעות יותר טוב? יש אנשים שחושבים שזה מסמל על קולות משובחים יותר, ומוסיקה מודרנית ומתקדמת.. מי האנשים? אותם אלו שחושבים שמילים חסרות תוכן, לחן משעמם ועיבוד אלקטרוני זה מה שהקהל רוצה? השירים האחרונים במוזיקה החסידית פשוט מזעזעים, אין לי מילה אחרת, ועם כל שיר גרוע שיוצא, אני מבינה שיש מי שחושב שזה נשמע טוב, וחבל :( אז מה מיוחד בפרחי מיאמי שאין במקהלות אחרות? דבר ראשון, קראתי גם באשכול זה וגם באשכול בקישור שמיאמוש צירפה, שפרחי מיאמי לא מחדשים. והגיע הזמן לשבור את המיתוס הזה, כי הוא באמת לא מוצדק. ישנם שני תחומים שירחמיאל לא חידש בהם ב-40 שנות קיומה של המקהלה (נראה לכם שיהיה משהו מיוחד לציון שנת ה-40, או שזה מדי צפוי וירחמיאל יפתיע שנה אחרת, כמו בשנת ה-36, מישהו חשב על 'חי חי'?!): 1. 1. המוזיקה התורנית של המקהלה, מוזיקה יהודית אמיתית בלי שום השראות זרות. 2. 2. השירה המקצועית של הילדים. בשני התחומים, חידוש פירושו ירידה. ובמילים אחרות, חסר לירחמיאל לחדש בתחומים האלה!!! - משפט חזק. את צודקת, אבל ירחמיאל חייב לעשות משהו שישאיר אותו על הבמה גם אצל הצעירים. הדור של היום, לא כ"כ מכירים את מיאמי כמו פעם, שאז זה היה הלהיט! מיאמי משום מה נתפסים כמוסיקה למבוגרים, ויש מה לשפר בענין.(קליפים ,שידור בלייב לכל העולם לעיתים תכופות יותר ולא רק הופעה אחת פעם בכמה שנים) .
כל כך נכון, וזה לא שאין ביקוש למוסיקה של מיאמי!!! נכון שהשירים הם לא שירי רדיו, אבל אנשים רוצים את זה. הפסקתי לספור כמה חברות שאלו אותי מה אני שומעת, וכשאמרתי "פרחי מיאמי" הן היו בהלם שהם קיימים... וגם אני, אם לא הייתי נכנסת לפורום לא הייתי יודעת על הקליפ של 'אט אט', לא ראיתי על זה שום פרסום... רק בפרחי מיאמי - הילדים יודעים לשיר באמת. ובאמת מכל הנשמה . כי כמו שיהודה בראון מסר לנו "מוסיקה זה דבר מאוד עוצמתי"....(הראיון הראשון שראיתי... מסר מדהים, בגללו הלכתי לבדוק את שאר הראיונות) שמתם לב שכמעט בכל מקהלה או להקת ילדים יש ילד קטנטן (בשתי הקבוצות של 'שבת חברים' יש ילד קטן, ואני יודעת שבקבוצה הראשונה זה היה הבן של ארי). הכי קל לתת לילד קטן לשיר ושכולם יגידו "איזה חמוד, איך הוא שר מכל הלב", וזה נכון, הוא באמת חמוד ובאמת שר מכל הלב, אבל לא יותר מזה. (גם אחי הקטן שאתמול בערב הפיק את הגרסה האוקראינית ל'שיר התורה' של התורה קידס, היה נשמע חמוד מאוד, איזה שיבושים באנגלית...). מה גם שאני חושבת שחבל, ברגע שהקול של הילד בשל, הוא מאבד את התום הילדותי שלו ונהיה מהוקצע. רק בפרחי מיאמי – יש מלא ילדים עם קולות מעולים. אם כבר הזכרנו את 'שבת חברים' אז אני אגיד שלמרות שאין שם הרבה ילדים (5), הקולות לא מספיק ייחודיים ובאלבום שלהם אני הכי אוהבת את הקטעים של ארי... (חבל שיש רק קצת). גם שאני שומעת שירים של 'שירה חדשה' ו'פרחי ניו יורק' (בגלל הקליפים, אבל אף אחד מהם לא עשה לי חשק לשמוע יותר),לא אוהבת בכלל. מזכיר לי ילדי גן, קליפים מחרידים. לא נראה חרדי כ"כ.. לא ממש יוצא לי לשמוע קול ולחשוב "וואו, איזה קול, איך קוראים לילד הזה? איך הוא נשמע בשיר אחר קצבי/שקט", ב'אידיש נחת' זה דווקא כן קרה, יש שם בהחלט כמה קולות מדהימים. ומתבקש לציין גם את ישיבה בויס, שאם בפרחי מיאמי אני בהחלט יכולה לעשות רשימה של 10 סולנים מעולים מה-15 שנה האחרונות (לא לפי הסדר: שאול אלסן, יוסי שיק, יאיר קניג, דוד הרשקוביץ, יושי בנדר, יהודה גורקין, בנימין רבינא אברמוביץ, דוד פרלמן, אביגדור גלוק, צבי שמחון. וזה עוד לפני שנכנסתי לילדים פחות מוכרים כמו שמולי ברוין, משה אריה הריס, משה יעקב בראון, אברהם אלמן, נעצור כאן...) בישיבה בויס לא הצלחתי לעשות את זה וגם ראיתי שאוהדי ישיבה בויס לא הצליחו להגיע ל-10 סולנים (ברור שיש יותר מ-10 סולנים, אבל לא כאלה שיכולים להיכנס להגדרה – הסולנים הכי טובים). לצליל וזמר ופרחי לונדון היו קולות טובים, רק שהם כבר לא קיימים. - אצל ישיבה בויס פחות מכירים כל סולן באופן אישי כי התחלופה שם גבוהה. כי יש הרבה ילדים (לא מבינה למה...) אבל בתור מקהלת ילדים שהתמקמה כ"כ גבוה, ואת זה אי אפשר להכחיש,הייתי מצפה שבטווח של 10+ שנים, יהיו לפחות 10 סולנים שיהיה אפשר לומר עליהם "וואו, איזה קול!", במיאמי אפשר לעשות רשימה של 10 סולנים. איכשהו מרגיש לי שהם פשוט בחרו לא להשקיע בזה... בהופעות – (לא קשור לשירים בנגן, אבל אם כבר פתחתי את הנושא...) את התלבושות כבר הזכרנו, אגב תלבושות מצועצעות – יצא לכם פעם לראות את התלבושות של 'פרחי לונדון' ו'צליל וזמר'? תראו ואז תדברו.לא ראיתי... מוכנה להעלות תמונה? אני בכל אופן מעדיפה שנתיים של חליפות לבנות (בהופעה האחרונה הם כבר לא השתמשו בהן...) מאשר להיתקע עם אותה תלבושת שעדיין לא הבנתי מה יפה בה. העלתי. העמדות במה – בקטע הזה, נראה לי שירחמיאל השתמש כמעט בכל העמדה אפשרית, עם פסנתר באמצע, בקהל (שירו לו וליהודים), מדרגות, ישיבה על קצה הבימה, כסאות ועוד. שאר המקהלות פחות משתמשות בהעמדות, ולפעמים נראה שירחמיאל השתמש בכ"כ הרבה העמדות, שגם אם מקהלה עושה איזה העמדה או שימוש באביזרים, אז בפרחי מיאמי כבר עשו את זה... הצחיק אותי לראות הסרטה של הופעה של שירה חדשה שלכל אחד יש מיקרופון אישי (מוכר, לא?). זה באמת נכון. עכשיו מצטייר בעיני רוחי השיר "אור חדש" ממיאמי אקספריאנס 2. איזו כניסה מתוקה! ריקודים – אני חושבת שאפשר לומר שפרחי מיאמי יותר משתמשים בכורוגרפיה מאשר בריקוד (ויש קצת קטעי ריקוד בקטעי מעבר) מהסיבה הפשוטה – הילדים שרים בלייב, ויש גבול למה שאפשר לדרוש מהם. אני חושבת שבלייבעדיק הכוריאוגרפיה היתה יותר מדי, בגלל הסיבה הזאת שהילדים שרים בלייב.(וממיאלא זה שיר שאי אפשר לנשום בו..) אני מעדיפה שירה בלייב (ככה אני נהנית מכמה גרסאות של השיר) וריקוד פחות מושקע מאשר שירת פלייבק. אז את מסכימה שמדובר בכוריאוגרפיה ולא בריקוד? תחום אחד שירחמיאל חייב להשתפר בו זה תחום היחצנות... עד שיש מישהו שדואג למוזיקה איכותית, למה שרק אנחנו נהנה מזה?! חייבים לעשות משו בנידון... אולי נעזור לו בקטע הזה? מה אתם אומרים?:) כבר אמרתי שירחמיאל היה צריך להכיר בפורום... עם כל החומר שיש כאן היה אפשר לנהל אתר פעיל... וואו, יצא ארוך... יישר כח למי שהחזיק מעמד עד כאן. היה מרתק!! תודה על ההערות... |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2016 01:34 |
|
| |
מיאמוש את ממש מכוונת אותי...
פרחי מיאמי מיוחדים לא בגלל סיבה מיוחדת אלא פשוט בגלל שירחמיאל הוא מלחין אמיתי שמלחין שירים באמת יפים עם עיבודים יפים ולא סתם צעקות עם דפיקות ברקע
חוץ מזה ירחמיאל הוא אדם רציני שמנהל את המקהלה בצורה טובה ובוגרת ומאמן אותם טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2019 15:45 |
|
| |
בין מיאמי לאידיש נחת
אין מי שלא מכיר את השיר 'התקבצו' של אידיש נחת. אחד הלהיטים הגדולים של שנת תשע''ה, ואולי אף של העשור כולו.
לפני כחצי שנה האזנתי לו לתומי, וגיליתי שמאחוריו עומדת מקהלת ילדים מבוססת עם 3 אלבומים איכותיים מלאים בשירים מדהימים, שהשיר 'התקבצו' לאו דוקא המוצלח מביניהם.
התאהבתי לגמרי ברגש, בקצב ובתכנים.
לדעתי, סוד הקסם שלהם הוא לחנים מצויינים המוגשים מצד אחד ברגש רב ובניחוח של 'פעם' ומצד שני בעיבודים עכשויים במינון הנכון.
י
מים שלמים האזנתי להם ללא הפסקה, התענגתי על כל צליל וכבר התחלתי לזהות סולנים, עד ש-
הראש שלי התחיל לכאוב.
ממש ככה.
התחלתי להבין את החסרונות שלהם:
רגש זה דבר מצויין, כיף מאוד לשמוע ילדים שמבינים מה הם שרים, אבל עומס רגש מהווה מטרד. ואידיש נחת בהחלט סובלים מעודף רגש.
יכול להיות שעם צעקות אפשר להתגבר על קשיי מנעד, אבל למאזינים זה לא ממש נחמד, בלשון המעטה.
(מי שהעז לטעון שפרחי מיאמי שרים בצעקות - שינסה לשמוע שיר של אידיש נחת)
אז למסקנה, אני עדיין מקשיב פה ושם לשירים שלהם, אבל חזרתי 100% למיאמי האהובים.
ומי שבכל זאת רוצה השוואה ברורה:
מצד הלחנים: גם כשמדובר בירחמיאל ביגון - קשה להתחרות עם יוסי גרין, המלך הבלתי מעורער של המוסיקה החסידית בכל 4 העושורים האחרונים.
אבל עדיין פה ושם אפשר למצוא כמה לחנים 'מאולצים'.
מצד הילדים: מיאמי הרבה יותר טבעיים, בלי כל מיני אפקטים לקולות, וזאת מעלה ענקית. (עודף רגש וצעקות כבר הזכרתי)
מצד העיבודים: אני אישית מעדיף לחזור לקלאסי של מונה רוזנבלום ומשה לאופר, אבל אם כבר אלקטרוני - אז נפתלי שניצלער, אברמי ברקו ויאן פרייטור.
מצד כוריאוגרפיה - יש להם הופעה אחת שנקראת 'ברכה און נחת' , ויש שם אפס כוריאוגרפיה. וגם העמידה על הבמה לא ממש יציבה.
בכל אופן, מי שמתעניין אודות אידיש נחת - מומלץ בחום, רק כדאי לפעמים לעצור להתרעננות.
אגב, עוד אחד שסובל מעודף רגש זה מוטי שטיינמץ. יש לו קול מדהים וממש כיף ומעורר השראה לשמוע שיר או2 שלו. אבל אלבום שלם ברצף זה קשה. (ויש לו אלבום מצויין! שווה להאזין, אבל שיר ליום...)
חשוב להדגיש: אני עדיין סבור שהם מקהלה מוצלחת ביותר, הדובדבן שבקריירה המשובחת של יוסי גרין .
רק שלמיאמי אני מסוגל להקשיב יומם וליל ללא הפסקה, משא''כ לאידיש נחת.
תוקן על ידי אפרים1 ב- 27/05/2019 13:53:38
תוקן על ידי אפרים1 ב- 27/05/2019 13:58:29
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2019 16:05 |
|
| |
ואם כבר אידיש נחת, שמתם לב שהם התמזגו עם מקהלת הילדים של 'שירה'? (ששרים שומרי מצוותיה עם מב''ד ורצוננו עם פריד)
והמאמן שלהם זה מוישי קרויס מ'שירה'
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2019 15:22 |
|
| |
בכלל, אני בעד לפתוח אשכול 'אידיש נחת' או אפילו פורום...אהיה שם מאוד פעיל...
ובתור המלצה לשיר מדהים: 'זכור אהבת' מאידיש נחת 1
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2019 11:06 |
|
| |
| אפרים1 כתב: | | אין מי שלא מכיר את השיר 'התקבצו' של אידיש נחת. אחד הלהיטים הגדולים של שנת תשע''ה, ואולי אף של העשור כולו.
לפני כחצי שנה האזנתי לו לתומי, וגיליתי שמאחוריו עומדת מקהלת ילדים מבוססת עם 3 אלבומים איכותיים מלאים בשירים מדהימים, שהשיר 'התקבצו' לאו דוקא המוצלח מביניהם.
השוואה איכותית ומקיפה! נהנתי מאוד לקרוא והסכמתי עם הרבה מאוד נקודות שהעלת. מבחינתי, אידיש נחת היא המקהלה מספר 2 בתחום מקהלות הילדים העכשוויות. מאוד אוהבת את השירים שלהם, אבל כמו שאמרת, אי אפשר לשמוע את זה המן רב ברצף.
התאהבתי לגמרי ברגש, בקצב ובתכנים.
לדעתי, סוד הקסם שלהם הוא לחנים מצויינים המוגשים מצד אחד ברגש רב ובניחוח של 'פעם' ומצד שני בעיבודים עכשויים במינון הנכון.
י
מים שלמים האזנתי להם ללא הפסקה, התענגתי על כל צליל וכבר התחלתי לזהות סולנים, עד ש-
הראש שלי התחיל לכאוב.
ממש ככה.
התחלתי להבין את החסרונות שלהם:
רגש זה דבר מצויין, כיף מאוד לשמוע ילדים שמבינים מה הם שרים, אבל עומס רגש מהווה מטרד. ואידיש נחת בהחלט סובלים מעודף רגש.
יכול להיות שעם צעקות אפשר להתגבר על קשיי מנעד, אבל למאזינים זה לא ממש נחמד, בלשון המעטה.
(מי שהעז לטעון שפרחי מיאמי שרים בצעקות - שינסה לשמוע שיר של אידיש נחת)
לא יודעת אם זה עודף רגש כמו עודף קולות גבוהים, הילדים שם צעירים ברובם ואין להם קולות מתחלפים שמייצבים את הסאונד. מוישי קרויס אמר שהילדים עוזבים את המקהלה כשהם מגיעים לבר מצווה. הוא טען שממוצע הגילאים שלהם הוא 9, לדעתי הוא 10.5-11. מה שאומר שיש משהו קצת צעקני בסאונד של המקהלה למרות שהילדים שרים ממש בסדר ולגמרי לא צועקים כמו במקהלות אחרות.
הדבר האחרון שאפשר לטעון על פרחי מיאמי זה שהם צועקים. אמנם ירחמיאל מתלהב לאחרונה מקולות גבוהים כי זה אופנתי, אבל המקהלה עצמה והסולנים לא צועקים (אליהו לוי ציין בראיון איתו שירחמיאל מלמד אותם לשיר בלי לצעוק).
אז למסקנה, אני עדיין מקשיב פה ושם לשירים שלהם, אבל חזרתי 100% למיאמי האהובים.
נכון!
ומי שבכל זאת רוצה השוואה ברורה:
מצד הלחנים: גם כשמדובר בירחמיאל ביגון - קשה להתחרות עם יוסי גרין, המלך הבלתי מעורער של המוסיקה החסידית בכל 4 העושורים האחרונים.
אבל עדיין פה ושם אפשר למצוא כמה לחנים 'מאולצים'.
אני מסכימה לגמרי. יוסי גרין זה יוסי גרין. יש לו משהו מאוד מיוחד בלחנים והוא חתום על 'נכסי צאן ברזל' רבים. זה אחת מנקודות החוזק העיקריות של אידיש נחת. אם כי גם ירחמיאל מלחין מצוין.
מצד הילדים: מיאמי הרבה יותר טבעיים, בלי כל מיני אפקטים לקולות, וזאת מעלה ענקית. (עודף רגש וצעקות כבר הזכרתי)
הזכרתי כבר את גיל הילדים, זה משפיע מאוד.
מצד העיבודים: אני אישית מעדיף לחזור לקלאסי של מונה רוזנבלום ומשה לאופר, אבל אם כבר אלקטרוני - אז נפתלי שניצלער, אברמי ברקו ויאן פרייטור.
מצד כוריאוגרפיה - יש להם הופעה אחת שנקראת 'ברכה און נחת' , ויש שם אפס כוריאוגרפיה. וגם העמידה על הבמה לא ממש יציבה.
זו ההופעה היחידה שיצאה בDVD, לא ראיתי אותה, אבל ראיתי הסרטות מהופעות שונות. אין להם הרבה ילדים, הכי הרבה שראיתי היה 15 ילדים. יש קצת תנועות, אבל באמת לא מספקות.
מה שהכי מעניין אותי בהופעות, אם הם שרים בלייב או לא. לרוב זה נשמע לי פלייבק... (מדי זהה למקור). אם יהיה לי זמן אביא כמה קישורים ותעזרו לי לזהות.
בכל אופן, מי שמתעניין אודות אידיש נחת - מומלץ בחום, רק כדאי לפעמים לעצור להתרעננות.
אגב, עוד אחד שסובל מעודף רגש זה מוטי שטיינמץ. יש לו קול מדהים וממש כיף ומעורר השראה לשמוע שיר או2 שלו. אבל אלבום שלם ברצף זה קשה. (ויש לו אלבום מצויין! שווה להאזין, אבל שיר ליום...) וואי נכון! אני כמעט תמיד לא מצליחה לסיים את השירים שלו. מדי מרגש בשבילי. ודווקא מאוד אהבתי אותו בהתחלה.
חשוב להדגיש: אני עדיין סבור שהם מקהלה מוצלחת ביותר, הדובדבן שבקריירה המשובחת של יוסי גרין .
רק שלמיאמי אני מסוגל להקשיב יומם וליל ללא הפסקה, משא''כ לאידיש נחת.
תוקן על ידי אפרים1 ב- 27/05/2019 13:53:38
תוקן על ידי אפרים1 ב- 27/05/2019 13:58:29 |
|
|
|
|
|
|
|
