מה אתם חושבים שיש בפרחי מיאמי ואין במקהלות אחרות ולהפך...

הוא נולד בארץ,הוא אמר את זה בראיון.השאלה איפה הוא גדל? כי אם בגיל קטן הם היגרו לחו״ל אז הוא לא קיבל את המטליות הישראלית. תראו אני לא שוללת את זה שיש גם ישראלים חמודים ואני חייה במנטליות ישראלית-אז אני לא שונאת אותה.אבל לא יודעת החוצפה הישראלית כבר ידועה לכל ולפעמים מורידה מערך בני אדם.כמובן שגם לאמריקאים יש צדדים לכאן ולכאן. אולי יבוא אמריקאי וישפוט?

פסנתר,לא אכזבת אותי בכלל.האמריקאים גם משתוללים ומתלהבים מכל שטות.אב לישראלים יש חוצפה מפורסמת.
אני אתן לכם דוגמא:לפני כמה שנים היינו בהולנד.טיילנו שם באיזה פארק של תחנות קמח.כל ההולנדים הייקים והמנומסים הולכים ברוגע בשקט ובשלווה.פתאום אנחנו שומעים דיבורים רמים וצעקות."מה נראה לך שאני אסחב לך את זה?אני לא משרתת שלך!" ככה אני שומעת ילדה שצועקת על אחותה.הם מתקרבים ולעינינו נגלית-איך לא- משפחה ישראלית רגילה (לא דתיים) שמכל מאות האנשים שהולכים שם ומדברים בינם לבין עצמם בשקט הם היחידים שצעקו.
ואפילו בארה"ב ניתן לראות את זה.אני מודה ששם זה פחות בולט כי האמריקאים מייצרים מספיק רעש בעצמם,אבל עדיין ישראלי זה ישראלי ולכן אני לא מסכימה איתכם.קחו למשל את ההופעה של "יבוא" הקהל שם היה (לפחות לפי הדי.וי.די) שקט ומנומס יחסית.הם מחאו כפיים בתחילת ובסיום כל שיר וכשירחימאל עלה לבמה.
מותר למחוא כפיים ולהנות בהופעה אבל מכאן ועד לשאוג ולצרוח בפראות ולהרוס לאחרים את כל ההופעה-הדרך רחוקה.אפילו בסיום ההופעה של "רווח" ששם האנשים גם קפצו ורקדו,זה עדיין היה נחמד ובגבול הטעם הטוב.
אני רואה שאתם לא מסכימים איתי,אבל אין לי בעיה עם זה וזאת דעתי.

גריני,אמרתי ״יחסית״ וגם הדגשתי את זה.כי אין הופעה מושלמת(חוץ מקונצרט חזנות אולי ששם הקהל לא צורח) אבל תודי שההופעות בארה״ב יותר רגועות ביחס למה שהולך בישראל.ואני מדברת על ההופעות של פרחי מיאמי בלבד כעת.