מה אתם חושבים שיש בפרחי מיאמי ואין במקהלות אחרות ולהפך...

אין לי משהו נגדם, בעיני הם נחמדים וגם כמה שירים שלהם אני אוהבת....
אין צורך להעלב זה סתם דיון....

יש ויש. יש אומנם כמה ילדים שבאו ברישול מסויים, אבל זה לא קשור למקהלה אלא לסגנון של הילדים עצמם, שהולכים בצורה כזאת תמיד. מנגד היו כמה וכמה שבאו באופן מכובד.

לזה אני מתכוונת לכל אלה שניראים מרושל איך ירחמיאל נתן ככה שיסריטו אותם...
אני מאמינה שגם בישיבה בויס יש ילדים שנראים ככה אבל בקליפים לא רואים את זה כולם ניראים יפה ומסודר....

בקיצור ולתמצית העניין
את מנסה לנצח בתחרות מי טוב יותר המיאמיס'צילדרן או הישיבה-צילדרן?

ממש לא זה עינין אחר לגמרי

כל אחד טוב בדברים אחרים.
אלי ביחצ"נות וקליפים חדשניים ואלקטרוניים, ומיאמי בסגנון שמרן יותר של הופעות ולחנים.

חחח, איזה דיון מצחיק...
בתור אחת בדעה מהצד, שאין לה חיבה יתירה לא למיאמי ולא לישיבה-בויס, מה שאני רואה או יותר נכון שומעת - מיאמי יותר שולטים בטונים שלהם... אם נגדיר זאת ככה...
אבל זה לא סותר שאני לא מסוגלת לשמוע את YBC כי אני שומעת אותם, ואת השירים של הבית ספר שלי, את מיאמי ואת ברוך לוין, את מ.ב.ד. ואברהם פריד ואת ההקלטה שאחיין שלי שר ומזייף בה נוראות...
כל עוד זה שיר - אני נהנית, אם מישהו החליט להלחין מחדש איזה מנגינה נדושה זה בעיה שלו, במקרה הכי גרוע אני עושה סטופ לנגן..
העניין של הפיג'מות באמת מצחיק, אבל זה סגנון של בחורים, מההכרות של המשפחה שלי עם אחד מהפרחים כשהוא בא אלינו לבקר הוא בא יום אחד עם חולצה מכופתרת יופי ויום אחר כך בדרך לים, טוב, יש מצב שהוא היה בדרך לים באמת...
זה הסגנון של הבחורים והפרחים, בעניין לקליפ זה משהו אחר... יש מצב תקעו שם מאחורי הקלעים כזה, מהחזרות, וגם אם הם ידעו שזה קליפ, הם באו להראות פה איך החזרות ממש באותנטי ולא איך הם באו שיסריטו אותם לחזרות,
אני מאמינה שגם בחזרות ובאימונים של ישיבה-בויס יש ילדונים שבאים עם בגדים שנראים כמו פיג'מות, אבל ברגע שעומדת שם מסרטה עם כולם נעמדים ומתחייטים יפה יפה,
ושניהם צודקים, 
הם נראים יותר מכובד, והם נראים יותר זורמים ומאחורי הקלעים...

מסכימה
כשזה טבעי זה יותר יפה, וזה מה שאהבתי בקליפ הזה,את הספונטניות.

אני לא חושבת שזה יותר יפה,
אני חושבת שיפה מאד שיש לנו שתי מקהלות שונות כל כך, כך שיש לנו גם מהסוג הזה וגם מהסוג הזה, מה יותר טוב מזה?... כל הרוצה יבוא ויהנה ממה שעושה לו טוב על הלב...
ומה זה לא אכפת לי אם הם עם (אוהו אוהו...:) פיג'מות או חולצות גבריות סגורות עד למעלה, העיקר שעושים לי שמח?... אני אוהבת את השיר - אני אראה את הקליפ, אני לא אוהבת - אני לא אראה...
למרות, שהקליפ עושה המון, אבל זה כבר נושא לדיון נפרד, ויש הרבה מה לומר עליו...

חשיבה נכונה.
נשמח לשמוח את דעתך ,כאן או באשכול נפרד, כרצונך:)

פתחתי פה

כמו שכבר כתבתי התחלתי לשמוע את פרחי מיאמי בעקבות שיחה עם חברה. וחיפשתי קליפים של מיאמי כדי להחליט איזה דיסק אני רוצה לקנות. ופתאום 'פרחי בני הישיבות - כל המתפלל', תודו שזה נשמע צדיק כזה... פתחתי וטוב שישבתי כי ממש הזדעזעתי, מה זה הפרצופים האלה?! אני זוכרת שקיבלתי את הרושם שמדובר במקהלה של ת"ת, היו שם מורה, תלמידים ולוח, ואיזו מקהלה מכובדת תאפשר פרצופים כאלה למצלמה?! מה ששיכנע אותי סופית שמדובר במקהלת ת"ת היה שהעברתי לאמצע והיה שם ילד קטנטן ששר בקול צפצפני (אין בזה משהו רע, קול אופייני לילדים בגיל הזה), איזו מקהלה מצרפת לשורותיה ילד מה'מכינה'?!

אחרי שסיימתם לצחוק, אתם מוזמנים להמשיך לקרוא.
עד היום לא הצלחתי לראות את הקליפ הזה, למרות שאני יודעת שזו מקהלה מפורסמת, ואת האלבומים 'ואהבת' ו'שבחי' אפשר לומר שאני ממש אוהבת.


בד"כ לא יצא לי להשוות בין המקהלות, כל אחת והתחום שלה אבל:

זה התחיל שקניתי את 'יבא' וזה היה בערך ככה: שמעתי את 'איום ונורא', ואז השיר הסתיים והייתי חייבת לשמוע אותו שוב, ועוד כמה פעמים עד שהצלחתי לעבור לשיר הבא, שהיה לא פחות ולא יותר 'מעם ה''. טוב, לקח כמה ימים עד שהגעתי לשיר 'עזור נא' שרק אותו שמעתי ברציפות כמה ימים.


 ואז, יצא 'שמו של מלך' וציפיתי שאם ירחמיאל הוציא אלבום מושקע אז גם פה יהיו לי כמה ימים של מוסיקה חדשה. איזה... השיר הראשון נקטע בפתאומיות שלא גרמה לי לרצות לשמוע אותו שוב. השיר השני נמרח וכו', זה לא  שלא היו שירים טובים, אבל... גם האלבום היה נשמע כמו להקה של 4-5 סולנים בליווי מקהלה.

עימות 2 התרחש שיצאו האלבומים לצפייה, קניתי את שניהם ביחד. ואחותי ואני התיישבנו לצפות. התחלנו ב'יבא' של מיאמי, פותחים בטוב, לא? היה כיף! קודם כל הראו לנו את כל הסולנים, תלבושות מעניינות (שתינו הסכמנו שהחולצה הכסופה יותר יפה, אבל חייבים את האדומה בשביל שישבור את הצבע, האפודה הסולידית והווסט המנצנץ השתלב יפה עם התאורה). הריקודים אחידים ויפים, הסולנים מצויינים (יאיר עם העוצמות, יושי עם הקצב, דוד עם הכישרון, בנימין רבינא והטונים המטורפים, האחים אייל עם הכימיה המדהימה בינהם ויהודה גורקין - מה לא?) 

ואז עברנו לישיבה בויס. וראינו את הקהל וזה היה מעצבן שילמתי על מקהלה, לא על קהל, ונראה לי שיש פה בעיה של צניעות. שוב, מעט סולנים והרבה מקהלה. רגע של הלם, הם עדיין עם האפודות האדומות. הריקודים - אני לא באמת יכולה להאמין שהם שרים ורוקדים ככה, לא מסתדר עם ההגיון. הרבה פעמים הריקוד עולה על השיר. היה שם סולן עם קול מדהים - אלכסנדר רוסל, שבקושי זכה לסולואים וזה ממש עיצבן.

בקיצור, אחרי שסיימנו, אחותי אומרת לי "בואי נראה שוב את פרחי מיאמי" צודקת, צריך לסיים עם טעם טוב.

שהגענו לשיר 'משיח' היא אמרה "ירחמיאל נותן את החלקים הגבוהים לילדים שיכולים לעשות את זה בלי שזה ישמע צעקה", צודקת 2.



אז מה יש בפרחי מיאמי?

- בפרחי מיאמי יש את ירחמיאל ביגן, שעושה מה שבא לו גם אם ההגיון אומר אחרת (בא לו להוציא אלבום צפיה שצולם ברחובות ירושלים - הוציא, בא לו להקים מקהלה בארץ - הקים... וכו'). לא נראה לי שיש מישהו שיכול לאמן ילדים כמו שהוא עושה את זה. מה שמשפיע על ההבדלים הבאים:

הילדים בפרחי מיאמי פשוט יודעים לשיר. נקודה! לעלות זה לעלות, קול שני זה קול שני.
הלחנים - שאני שומעת שיר אני רוצה לדעת בוודאות שהוא יהודי ובלי השראות זרות... זה אחד מסימני הדגל של מיאמי. 
בהופעות יש אינטראקציה בין הילדים, החיוכים והמבטים בהופעות זה אחד הדברים המעניינים בהופעות שלהם. אין את זה במקהלות אחרות (אולי זה פחות קשור לירחמיאל).
תלבושות - יהיו שיגידו שלמיאמי יש תלבושות צבעוניות מדי, אני חושבת שילד במקהלה לא אמור להראות כמו ילד שאמא שלחה לבית כנסת. אבל אם יש תלבושת שלא אוהבים - אל דאגה, תוך שנתיים המקהלה מחליפה תלבושות.

היו עוד כמה הבדלים שלא עולים לי עכשיו.