דומני שאין ישיבה בארץ שלא מקפידה לקרוא דרור לתלמידיה פעם אחת בשנה לתקופה של שבוע, שבועיים לפחות. החופשות אינן נחשבות כמבטלות מלימוד תורה, כי הלוא מטרתן היא להתרענן כדי שיוכלו לחזור שוב לעסק התורה אחרי הסתיימן, על פי העיקרון "חלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה". גם בצה"ל מעניקים חופשות לחיילים, גם שם מאותה סיבה בין היתר. מובן מאליו שבעתות מלחמה לא ניתן להתחשב בחיוניתן ובחשיבותן, ומבטלים אותן. הישיבות - מלבד מטרתן העצמית לעסוק בתורה - יש להן מטרה נוספת להגן על המדינה, ועל כן - כך מסבירים - לומדי הישיבות פטורים מלהתגייס, כי הלוא "תורה מגנא ומצלא". לימוד התורה מצילה ומגינה לא רק בעיתות מלחמה, אלא אף בעיתות שלום היא מגינה שלא תתרגשנה ותבאנה מלחמות. הישיבות בעצם מונעים מלחמה בכל רגע נתון, ומבחינה זאת "חיילי התורה" מצויים כל העת במצב מלחמה, וכל רגע שיתבטלו מלימוד התורה ייווצר מצב מסוכן. לאור זה נשאלת השאלה היאך מקיימים חופשות בישיבות? איך ניתן להתחשב בהן למרות חשיבותן וחיוניותן?
תוקנה הכותרת כדי להבהיר את הנושא ולהרחיבו.
תוקן על ידי עצכח ב- 06/04/2011 02:26:59
נשלח ב-5/4/2011 21:47
נו
נשלח ב-5/4/2011 21:50
למה לא לומדים כל הלילה ? למה לא מארגנים משמרות 24 שעות סביב השעון ? למה לא דואגים שלא יצאו כולם יחד לשירותים לפני מנחה ? למה בכלל מתפללים מנחה באמצע היום ?
נשלח ב-5/4/2011 21:59
אכן אפשר להכליל גם את השאלה מדוע לא מארגנים משמרות יום ולילה. התפילות גם הן משמשות למלחמה. התמיהה שלך מדוע לא דואגים שלא יצאו כולם ביחד לשירותים היא כמובן שינויא.
נשלח ב-6/4/2011 02:25
קדאפי
לא הבנתי מה לשאלתך ולפורום שלנו.
סיכמת בדבריך טענה ידועה שבעולם הישיבות נהוג להשתמש בה כדי לייקר את לימוד התורה. זה שיש לטענה זו השלכה חברתית כלפי פנים (עידוד הלומדים להישאר במקומם) וכלפי חוץ (להסביר מדוע פטורים מגיוס ומדוע ראוי לתרום כסף לישיבות ומדוע מותר לקבל) לא אומר שהטענה אינה נכונה. בוודאי שיש לה מקור. בגמרא דרשו שלולא קיבלו ישראל את התורה אזי ה' היה מחזיר את העולם לתוהו ובוהו. אפשר להבין זאת בצורות שונות, אך בישיבות משתמשים בכך באופן שתיארת. בוודאי שזו פרשנות שמופיעה בתלמוד ובמפרשים לדורותיהם.
עתה אתה שואל האם אין חיוב להקפיד עוד יותר על הלימוד ולא לשחרר בחורים ואברכים לנופש. כמדומה שזה קצת מוגזם. הרי אין האדם מלאך, והכלל הזה משמש כבר בגמרא כדי להתיר דברים רבים (הלשון המדוייקת יותר: לא ניתנה תורה למלאכי השרת).
ניתן אמנם לשאול מדוע "בין הזמנים" נקבע לחודשים אלו. יש לכך היסטוריה. אם הנידון הוא "תולדות בין הזמנים" אזי יש לכך מקום בפורום. ואדרבה, ישלימו היודעים.
מיימוני אני מודע היטב לצורך בחופשה, אך מדוע בחור, ויותר מכך אברך שמוגדר כמי שתורתו אומנותו אמור לקבל חופש יותר משמעותי מאדם עובד. גם אני הייתי שמח להיות כל ניסן בחופש על חשבון המעסיק.
נשלח ב-6/4/2011 19:39
ב"ה.
קדאפי התרגל להפציץ יעדים ללא הבחנה (או שמא הסקופרים מתעוררים בזכותו):
אין אנו בוחנים בפורום שלנו את המניעים של השאלה אלא את צדקתה.
וכפי שכתב בעל בעמיו, זו באמת שאלה, מדוע נותנים למי ש"תורתו אמנותו" חופשות ארוכות כל כך.
תשובה אפשרית היא שמערך היחסים בין האברך לכולל שונה משל אדם עובד לעבודתו. בוודאי ש"המשכורת" ראויה יותר לשם "מלגה" ואפילו "מלגה קטנה". ואם מדובר בישיבות, אזי אולי יש מקום להשוות בין החופשות של הישיבות לבין החופשות של מוסדות לימוד אחרים? בוודאי ששעות הלימוד בישיבות אמורות להיות ארוכות בהרבה מאשר אלו של מוסדות לימוד אחרים. ויש הבדלים נוספים, כמו העדר תוכנית לימוד מכוונת ומסודרת עם יעדים, כפי שכבר דנו בעבר בפורום. הישיבות מיועדות למסלול התקדמות אישי שמעוצב בידי הלומד, וזה לא תמיד מספיק. וכבר יצאתי מן הנקודה הראשונה של האשכול.
