|
|
| נשלח ב-7/4/2011 12:13 |
 |
| |
"חכמת הסופרים סורחת ויראי חטא נמאסים כיון שהחסידים הם עמי ארצות ואבירי הלב מתחכמים ועל ידי כך הבלבול הופך לעזות מצח "
ליעקב
אולי תפרט במילים פשוטות יותר מיהם החסידים עמי הארצות ומיהם אבירי הלב המתחכמים ואיך באופן מעשי לדעתך הם מתחכמים.
"הלשון האבסורדית בה הם נקטו היא רק בשביל להדגיש את הגוזמה שיש בדבר כמו שמבואר לכל לומד ולהפך אני חושב שהדבר בא לאזן במידה מסוימת את הביטויים הקודמים של השנאה כלפיהם אצל רבי עקיבא הוא אמר שהוא היה רוצה והוא לא ממש הלך לקיים את זה בין היתר בגלל האופי והמידות הטובות שהוא נחון בהם"
האם אינך סבור שתרוצך הוא פתח לכל אחד להשתמש בלשון שאינה נקיה ולומר שהוא רק הגזים בכוונה ומה בכלל אנחנו רוצים ממנו(כולל דרישות ההנהלה כאן בפורום)
ולגבי רבי עקיבא: האם עצם השימוש בלשון כזאת אינה מורה על מידות לא תקינות?
האם חז"ל לא ידעו שחיים ומוות ביד הלשון?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 12:21 |
|
| |
ירוחם
בגלל זה ציטטתי למעלה שסביר להניח, שהללו החזירו להם שנאה תחת שנאה, מה גם שממילא פעלה בקרבם השנאה הטבעית של הבור כלפי המלומד. וכפי שהעיד רבי עקיבה בעצמו (הנ"ל "תניא אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור ככלב. אמר להן: זה נושך ושובר עצם וזה נושך ואינו שובר עצם").
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 12:58 |
|
| |
רק הערה,
צריך לזכור שגם ההגדרה של עם הארץ שנויה במחלוקת, החל מקרא ושנה אבל לא שמש ת"ח , וכלה במי שאין לו מזוזה בפתחו.
בכל מקרה אין ספק (לי על כל פנים) שעולם המעמדות של בית שני הוא אחד הדברים שעמדו לישראל לרועץ לאורך הדורות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 13:17 |
|
| |
המצטט
זו לא שנאה תחת שנאה. זו שנאה של נשיכה- לשנאת מוות עד רצח.
כפי שכתבתי קודם הגמרא הבבלית הכניסה לפיהם של תנאים ואמוראים א"י, דברים שלא יכלו להגיד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 13:25 |
|
| |
ירוחם
על סמך מה אתה טוען שבקרב האמוראים הבבליים היתה יותר רתיעה מעם הארץ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 14:34 |
|
| |
הערה מתודית,
שמתם לב שהשרשור התחיל בהשפעת הטומאה על המעמדות , ומהר גלשנו לענין המעמדות בכלל באותה תקופה, ללמדך שלא הטומאה יצרה את המעמדות אלא אולי להפך, או כנראה יותר מדויק לומר שסיבה שלישית קדומה יותר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 14:38 |
|
| |
אש"צ
כלומר, אתה מסכים עם פורסטנברג שכמו שיש הבדל בסיסי בין ישראל לעמים, כך יש רמות של 'ישראליות', שמתבטאות בשמירת טהרה.
מה היא הסיבה השלישית לדעתך?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 15:09 |
|
| |
אם אין אומתנו אוצה אלא בתורתה היפלא כי הלאומיות מדורגת לפי הקפדה דתית?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 15:10 |
|
| |
תלמיד
קדימה להפרדת קהילות !
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 15:14 |
|
| |
מדוע כשר שהלאומיות תדורג לפי הידורים בהל' מדינה (דגל, שירות צבאי ועוד) ולא לפי דת? האם ניתן להכחיש כי היה ריבוד דתי? וממילא אם אין לנו אלא הדת זו תוצאה מוכרחת
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 17:24 |
|
| |
בעל,
אני לא מסכים לכך, אני רק אומר שעובדתית נוצרה בימי בית שני (עד היום !) הפרדה על בסיס הקפדה דתית.
הסיבה לכך לדעתי היא שבעקבות החורבן היה צורך לייצר גדירות והגדרות תודעתית משמעותיות כדי לבסס עתיד לעם ולתורת ישראל, באופן שהאחריות נפלה על פרטים ו/או קבוצות אליטיסטיות (ת"ח/כהנים ועוד) ובמקביל כמובן התחילו לצמוח כתות בשלב מסוים.
בכל מקרה היות ולא היה אתוס אחיד שמאחד את כולם תחתיו מחד, ומאידך היה להט אידאולוגי רב, הדרך מכאן לשנאת חינם ולחורבן די קצרה.
גם אם בטווח הארוך אכן נוצר אתוס שהצליח לאחד פחות או יותר את העם (אני מתכווין לדרך שחז"ל הטוו) לימי הגלות השסעים נמצאים מתחת לפני השטח עד היום (ומבצבצים מעת לעת...) ובמובנים רבים דוקא במאות השנים האחרונות הכל יותא החוצה וגובה מחירים לא קלים...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 18:04 |
|
| |
| 1yakovw כתב: |  | | מקס החלום שלנו הוא לא על פיתוח טכני של הפיזיקה אלא על כנות על יושר ועל טהרת לב שאין צורך בדמיון מפותח בשביל לראות אותו כיון שהוא כאן בפנינוחכמת הסופרים סורחת ויראי חטא נמאסים כיון שהחסידים הם עמי ארצות ואבירי הלב מתחכמים ועל ידי כך הבלבול הופך לעזות מצחבדרך התורה הלכנו והגענו עד הלום במסירות נפש, הצפייה שלנו היא שהמסירות הזאת תצמיח לנו פרי שיהיה שווה אותו וכל הצער והצרות שחווינו על בשרינו יהפכו אותנו למופנמים יותר ולעשירים ברגש אנושי יותר, והיא תקוותינוירוחםהנימוק של הגמרא שם היא "על חייו לא חס על חיי חברו לא כל שכן" מי שלא חס שאין לו כל רחמים בלב וכל מה שהוא עושה זה רק "לדרוס ולאכול" אין לו כל תקנה אלא בקנאה ואפילו בשנאה רק בשביל שיתעורר וירגיש את הסביבה שלו ושיש דברים בעולם מעבר לשקיעה במדמנה של הדריסה והאכילה שלוהגמ' שציטטתי היא היכן שציינתי ומי שלמד גמרא מימיו הוא כבר בחוג הפנימי אלא אם כן הוא שנה ופירש |
|
מעשה בראשית ומעשה מרכבה הם לא עניין טכני, איינשטיין וכן המדע בעקבותיו דוגלים בחוקיות אחידה בטבע שזה בעצם טענת היהדות מאז ומתמיד,
לגבי עםארצים:
אין היום עםארצים, היום כל ילד לומד בגלל החינוך חובה, אין עם ארץ במובן חז"לי היום, כמעט בכל האנושות,
ושנה ופירש: הוא גם לא נכנס בהגדרה של עם ארץ רק בהגדרת מין,
בתכלס' אפילו העוסקים היום בדיני ממון לא בדיוק לומדים את ההיגיון המערבי בדיני נזיקין וממון, ודווקא פוסקים לפיהם,
כלומר: קיבלנו את דיני דמלכותא ולא עוסקים בלימודם כלל,
תבין שחייבים את משיח עכשיו ומיד
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 20:18 |
|
| |
בעל
לפי בקשתך עיינתי קצת במקורות, על אמירות הפוכות בצורה קיצונית מהגמרא הבבלית בפסחים. אבות פרק ב רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
פרק ד איזהו מכובד המכבד את הבריות שנאמר (שמואל א' ב') כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו הדגש הוא על הבריות לא על ת"ח. ת ברכות דף יט תא שמע: גדול כבוד הבריות שדוחה [את] לא תעשה שבת ברכות דף יז מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה: אני בריה וחברי בריה, אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו,
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק. ירושלמי מסכת נדרים פרק ט דף מא טור ג /ה"ד ואהבת לרעך כמוך ר' עקיבה או' זהו כלל גדול בתורה
סנהדרין - ואהבת לרעך כמוך, ברור לו מיתה יפה .
הגמרא הזו מופיע מספר פעמים בש"ס- מה פרוש ברור לו מיתה יפה? הגמרא אומרת זאת במקרה של הוצאה להורג על ידי בית דין .כלומר הדברים נאמרים לראש אב בית דין-
כבוד ראש הסנהדרין. זה עתה גזרת גזר דין מות על הפושע הזה שנמצאה אשם וחויב במיתת בית דין, כ"ת שים לב הוא נשאר רעך, למרות ההבדלים הגדול ביניהכם רש"י שמות פרק כ והרי דברים קל וחומר ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך, לא תנהג בהם מנהג בזיון, חבירך שהוא בדמות יוצרך, ומקפיד על בזיונו, על אחת כמה וכמה:
יומא דף נז אמרוה קמיה דרבי ירמיה. אמר: בבלאי טפשאי! משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן! פסחים דף קיג תנו רבנן: שלשה שונאין זה את זה, אלו הן: הכלבים, והתרנגולין, והחברין. ויש אומרים: אף הזונות. ויש אומרים: אף תלמידי חכמים שבבבל. _________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 20:42 |
|
| |
צענע
במילים פשוטות הכוונה שלי הייתה שבעבר היה יוקר לחכמה כיון שהייתה זהות מאוחדת בין החכמה והיראה "הן יראת אלוהים היא חכמה וסור מרע בינה" החכמה הייתה פשוט להבחין ולפרוש מהרע ובזה הצטיינו החכמים ובדבר הזה האמינו לא רק החכמים אלא כל העם [אמנם היה צורך לומר את הדבר אבל לאחר האמירה היה בה כדי שכנוע]
לעומת היום שהיראת אלוקים מצטיירת כתמימות שאין בה חכמה כיון שהיראים תולים את יראתם בין היתר ביראת העונש ולא בהכלת המציאות בצורה שלימה יותר שהיא המרחיקה ברמה הבסיסית באופן טבעי מחטא
במילים אחרות - אילולי יראת העונש לא הייתה קיימת היראה הייתה מצטיירת בעיני הכל כרוממות האנושית העליונה האפשרית כיון שיש בזה איפוק ויש בזה אמת קיימת והעולם מתפעל מציור היופי ובפרט כיון שהיא באדם שבאופן טבעי קשה להתעלם מהנוכחות שלו
"אבירי לב רחוקים מצדקה" הם מכוערים ודוחים בעצם נוכחותם וכשהם מתחכמים פעמים שברק הרעיונות שלהם מטשטש את הכיעור והדחיה שבהם ולכן הם גם יכולים להשפיע על אחרים ולקרב אותם לחטאים שהם גסים בהם ובקרבתם לאחרים גם האחרים נעשים גסים בחטאים ההם
וכאן מגיע הבלבול שיוצר את החוצפה "פני הדור כפני הכלב והאמת נעדרת" במצב האנורכיסטי שנוצר העזים והחצופים מרימים ראש והציבור שומע להם כיון שאין לו דבר ברור ובמצב הזה באמת אין לנו במה להיעזר אלא בסבלנות של תקווה לעתיד טוב יותר ובבורא שהכל שלו
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 20:46 |
|
| |
בקשר לאבסורד הוא זועק כיון שמדובר בחילול יום הכיפור והוא בא לתקן את הביטוי שמצד עצמו היה נצרך אלא שיש סכנה שיקחו אותו בצורה חופשית מדאי וכוללת מדאי דבר שלא אליו הייתה הכוונה באמירה
_________________
|
|
|
|
|
