|
|
| נשלח ב-7/4/2011 20:54 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | מעשה בראשית ומעשה מרכבה הם לא עניין טכני, איינשטיין וכן המדע בעקבותיו דוגלים בחוקיות אחידה בטבע שזה בעצם טענת היהדות מאז ומתמיד,
הם טכניים מהבחינה הזאת שרוב ככל הזמן האדם לא מתפעל מהם ולכן הם דבר שהוא מחוץ לחיים שלו עצמו ולכן הם לא עדיפים על כל טכניקה אחרת ודאי שיש בזה עניין גדול ולדעת הרמב"ם יש בזה מעשה מרכבה ובכל זאת מדובר בהתפעלות חד פעמית ולכן לא היא עיקר החשיבות של החכמה לגבי עםארצים:
אין היום עםארצים, היום כל ילד לומד בגלל החינוך חובה, אין עם ארץ במובן חז"לי היום, כמעט בכל האנושות,
מסכים לגמרי, אלא שדיברתי על עמי הארץ ביחס לחכמים ושנה ופירש: הוא גם לא נכנס בהגדרה של עם ארץ רק בהגדרת מין,
בתכלס' אפילו העוסקים היום בדיני ממון לא בדיוק לומדים את ההיגיון המערבי בדיני נזיקין וממון, ודווקא פוסקים לפיהם,
כלומר: קיבלנו את דיני דמלכותא ולא עוסקים בלימודם כלל,
תבין שחייבים את משיח עכשיו ומיד
_________________
|
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 21:14 |
|
| |
[quote]
ירוחם כתב:
המצטט זו לא שנאה תחת שנאה. זו שנאה של נשיכה- לשנאת מוות עד רצח. כפי שכתבתי קודם הגמרא הבבלית הכניסה לפיהם של תנאים ואמוראים א"י, דברים שלא יכלו להגיד. [/quote]
ירוחם
(בדרך אחרת)
כבר הקשו התוספות איך מותר להורגו, והרי שפיכות דמים היא.
ותירצו בשם ר"י שמדובר בעם הארץ המכיר וכופר להכעיס, ומותר להורגו משום פיקוח נפש שהוא ליסטים וחשוד על הדמים.
אך המאירי פירש שהיא גוזמא בעלמא.
תוקן על ידי המצטט ב- 07/04/2011 21:32:21
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 21:38 |
|
| |
המצטט לא העלתי בדעתי לרגע כי זו הלכה למעשה כיוונו החכמים אפילו בלי המאירי- הרי יש גבול לכל טמטום- זו היתה שיחת בטלה של בית המדרש בין מנחה למעריב, שיחה פסולה ואבסורדית ומוטב היתה אם לא היתה נכתבת, אבל החברים כאן המנסים למצוא תרוצים והסברים לגמרא זו, הסבר ותרוץ בכל מחיר, מעציבה מאד.
ראש הישיבה נזף בתלמיד ואמר לו- מספרים עליך, כי אתה מתרועע עם נערות! רבי צעק התלמיד- זה שקר גס! שאג עליו הראש ישיבה- חצוף עבריין- ואתה מה רצית שזו תהיה אמת? לא מספיק שאומרים עליך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2011 22:03 |
|
| |
המצטט כתבת "אך המאירי פירש שהיא גוזמא בעלמא." היכן נעצר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 08:02 |
|
| |
פותח האשכול פתח בסוציולוגיה אבל היה לו לפתוח בנקודה בסיסית יותר. איך אמור להראות בית יהודי. אצלנו מהללים ומשבחים את הבית היהודי, בפרט את הלכות נידה הגורמות לשמירת המתח הזוגי ומונעות שיגרה. אולם אצלנו הלכות אלו הם רק תולדה של מעמד הנידה. האיסור בתורה הוא לגשת לאשה בנידת טומאתה, האשה היא טמאה ולכן לבעל אסור לגשת אליה. טומאת הנידה היא כשמה, מנודה. וידועים דברי הרמב"ן בנידון. גם אם נניח כדברי הרמב"ם שהתורה הקלה במעמד הנידה, עדיין המצב הרצוי בעיני חז"ל הוא חברות , דהיינו פרישה מטומאה, כהנים אמורים לאכול תרומה בטהרה וישראל ברגל חייבים לנהוג בכל הלכות טהרה. מכאן נובע שבבית הרצוי הנידה אכן היא מבודדת בימי נידתה. ואכן המשנה מדברת על בית הטומאות. ברור מאליו שגם בית ספר לבנות אי אפשר לקיים בתנאים כאלו, ואני משאיר את היתר לדמיונכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 12:33 |
|
| |
| צעג כתב: |  | פותח האשכול פתח בסוציולוגיה אבל היה לו לפתוח בנקודה בסיסית יותר. איך אמור להראות בית יהודי.אצלנו מהללים ומשבחים את הבית היהודי, בפרט את הלכות נידה הגורמות לשמירת המתח הזוגי ומונעות שיגרה. אולם אצלנו הלכות אלו הם רק תולדה של מעמד הנידה. האיסור בתורה הוא לגשת לאשה בנידת טומאתה, האשה היא טמאה ולכן לבעל אסור לגשת אליה. טומאת הנידה היא כשמה, מנודה. וידועים דברי הרמב"ן בנידון. גם אם נניח כדברי הרמב"ם שהתורה הקלה במעמד הנידה, עדיין המצב הרצוי בעיני חז"ל הוא חברות , דהיינו פרישה מטומאה, כהנים אמורים לאכול תרומה בטהרה וישראל ברגל חייבים לנהוג בכל הלכות טהרה. מכאן נובע שבבית הרצוי הנידה אכן היא מבודדת בימי נידתה. ואכן המשנה מדברת על בית הטומאות. ברור מאליו שגם בית ספר לבנות אי אפשר לקיים בתנאים כאלו, ואני משאיר את היתר לדמיונכם. |
|
בחז"ל כתוב גם הטעם הזה, כלומר, רצונם לומר שהמהות הטבע היא בגלל המתח שצינת,
ראה לעיל ההסבר שלי בעניין,
שטמאה לעצמו אין לו חיסרון, רק החיבור לטמאה, היא הבעיה כמו חיבור לחולי ולחוסר נקיון ולרע וחיבור לחברה ואומה רעה,
כלומר: חיבור בזמן נידה היא רע לו ולה, אבל לא שיש לה בעצמה איזה חיסרון,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2011 13:14 |
|
| |
לך תסביר זאת לזו שיושבת בבית הטומאות ומנועה ממגע בכל מה שבבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2011 08:24 |
|
| |
בעב הפרדת הקהילות אינה נגרמת כל עוד שכבת ה"חברים" הינה דקה ובפרט כאשר היא תלויה באחרים ומכירה בכך (או שאם אינה מכירה בכך הם יכולים לגרום לה בקלות להכיר בכך). מתקיים איזשהו היזון חוזר בין החברים הזקוקים לאחרים והאחרים הזקוקים להם (זאת כאשר הם עקרונית "דתיים"). חשובני שזה היה הרקע בתקופה בה "שוכללו" דינים אלו. בכל מצב אחר אכן יש בעניין בעיה.
הוספה - משום מה לא הוזכרו כאן דברי ר' יוסי (כמדומני) שבלקראת סוף מס' חגיגה הסביר קולות בענייני טהרה שלא יהא כל אחד בונה במה לעצמו
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 10/04/2011 08:26:16
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2011 08:45 |
|
| |
תלמיד לכאורה דברי ר' יוסי הם כבר תגובה למצב שנוצר וסליחה על המדעיות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2013 22:52 |
|
| |
מתוך שיחה עם חבר עלתה תובנה שייתכן ומטרת דיני חברות היתה ליצור ריבוד חברתי, ראו רמב"ם סוף הלכות טומאת אוכלין:
אף על פי שמותר לאכול אוכלין טמאים ולשתות משקין טמאים, חסידים הראשונים היו אוכלין חוליהן בטהרה ונזהרין מן הטומאות כולן כל ימיהן; והן הנקראין פרושים. ודבר זה קדושה יתרה היא, ודרך חסידות שיהיה אדם נבדל ופורש משאר העם, ולא ייגע בהן ולא יאכל וישתה עימהן: שהפרישות מביאה לידי טהרת הגוף ממעשים הרעים, וטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש מן הדעות הרעות, וקדושת הנפש גורמת להידמות בשכינה, שנאמר "והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני"
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/08/2013 22:54:45
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2016 16:44 |
|
| |
טהרה וקהילה בעת העתיקה http://goo.gl/B8zFKl
|
|
|
|
|