| נשלח ב-5/11/2011 22:00 |
 |
| |
(נ"ב - נטסון, בזכות מה שכתבת זכרתי להחליף ל"ותן טל ומטר"...  )
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 12:33 |
|
| |
| פרחי_מיאמי כתב: |  |
איך זה קשור לפרחי מיאמי? - בגלל השיר של אלי גרסטנר, "To Eretz Yisroel"...
אה, זה לא שיר של מיאמי...
אבל בכל זאת נשאיר את הקשר הזה, כי הפינה השבועית כאן מוקדשת בהערכה למנהל הפורום דניאל ישי - שלראשונה מזה שנה ומשהו משוחרר מהגשת הפינה המיתולוגית "חוזר בתשובה".
פורום פרחי מיאמי מצדיע בזאת לדניאל על החלק שלו בהפיכת פורומי המוזיקה כאן למקום טוב יותר, ערכי יותר, מקום שעושה נחת רוח לקב"ה.
ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה מעם ה' אלוקי ישראל!
ואתם, כל חברי הפורום היקרים - גם לכם יש חלק לא מבוטל בהשכנת השכינה כאן בפורומים שלנו. קבלו כאן, מעל במה זו - יישר כוח גדול.
|
|
תודה אידי :)
מי שיוזם את הפיכת הפורומים למקום ערכי יותר זאת אך ורק את.
ש'כוייח!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2011 19:52 |
|
| |
| פסנתר_כנף כתב: | |
תודה אידי :)
מי שיוזם את הפיכת הפורומים למקום ערכי יותר זאת אך ורק את.
ש'כוייח! |
|
מצטרפת בכל פה,ומעל במה זו אני רוצה להודות לאידי,שתקנה את הודעתי (ב-דירוג הופעת הבמה של ירחמיאל.)
אני באמת חושבת שמה שנכתב שם לא היה ראוי,גם אם לא היתה בו,מן הרצינות.
ומעניני דיומא,פירוש יפה למי שעדיין לא מכיר:
"משיב הרוח ומוריד הגשם"-כאשר אדם ישיב(לש' נושב),יניע את הרוח,כלומר הרוחניות-
יפעל ויחזק את הצד הרוחני שבו,ממילא-"מוריד הגשם"...,החלק הגשמי שבו יתפוס פחות מקום,
ולא ימנע ממנו להתקדם בעבודתו הרוחנית."עשה טוב,ו"הסור מרע" יגיע אוטומטית.
לכולם,חורף בריא וחמים בעבודת ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2011 20:26 |
|
| |
לרפואת אסתר חיה בת סוזן שושנה.
כשאברהם אבינו( להלן א"א) עמד בניסיון העקֵדה(הניסיון העשירי) אמר לו הקב"ה: "עתה ידעתי כי יְרֵא אלוקים אתה".
וכי תשעה ניסיונות לא היה דיי בהם להוכיח שאברהם היה ירא-אלוקים("עתה ידעתי")?!
הדגש בפסוק הוא על עניין היראה – "ירא אלוקים".בעצם א"א היה איש חסד בטבעו, כי עבודתו את קונו הייתה במידת האהבה. (למשל הכנסת אורחים).ואילו היראה היא היפך מטבע אברהם. עניינה דין, הקפדה.
עד ניסיון העקדה היה אפשר לטעון שאברהם עבד את בוראו על-פי טבעו בלבד, אפי' פירסום ה' בעולם, כי גם זה הוא חלק ממידת החסד וההשפעה(לגלות לאחרים). אך עדיין לא הייתה הוכחה שהתמסרותו לקב"ה הייתה מעל טבעו.
אולם בניסיון העקֵדה התברר שאברהם היה מוכן לעשות את הדבר המנוגד בתכלית לטבעו. פעולת העקֵדה דרשה ממנו לקחת את בנו-יחידו ולהעלותו לעולה – ההפך הגמור מחסד ומנתינה. וכאשר עמד אברהם בניסיון הזה(העשירי) התברר שעבודתו את קונו לא הייתה מצד טבעו, אלא מתוך התמסרות מוחלטת לקב"ה. (עתה ידעתי) ההוראה אלינו: איש שהוא חסד בטבעו צריך להשתמש במידת הגבורה, ומי שהוא איש גבורה בטבעו, צריך לשלב בעבודתו את מידת החסד.
אם החסד אינו משולב בגבורה, עלולה להיות נתינה מוגזמת ואפילו בלתי-רצויה. יש מצבים שבהם הנתינה וההשפעה עלולות להזיק, והאדם צריך לבחון אם ראוי לגמול חסד במצב כזה במצבים שונים.
איך משלבים את שני הקווים?
ע"י להתמסרות מוחלטת אל הקב"ה, שלמעלה מטבעו ומתכונותיו, שאז אין הוא פועל על-פי טבעו, אלא על-פי רצון ה', ולכן בכוחו לשלב את כל הקווים בעבודת ה'.
מעובד על פי המדור "שולחן שבת" שבשיחת השבוע גיליון 1242)
-----------------------------
אפשר להצטרף לאמירת התהילים באשכול הזה:
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2911874&forum_id=21217
תוקן על ידי אידי ב- 09/11/2011 22:39:54
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2011 10:55 |
|
| |
נטסון, בזכות השיחה שלך היה לי שיחה שהייתי צריך למסור ולא היה לי זמן כל כך להכין, ובדיוק ראיתי את זה כאן וישר טסתי ל"שיחת השבוע" אז תודה רבה ושיהיה לך לזכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2011 14:54 |
|
| |
יישר כוח ענק, מכל הלב, לכל אלו שלקחו חלק בתהילים המחולק שלנו.
ההתאחדות באהבת ישראל הזאת כל כך מדהימה - - -
אין ספק שחוץ מהכל, גם עשינו בזה הכנה לגאולה השלימה, שאז יתאחד כל עם ישראל באופן המושלם ביותר.
איך ציטט נטסון כאן בעמ' 9? "נתאחד, נתחזק, ננצח".
בעז"ה,
We know united we'll succeed, succeed, united we'll succeed - - - !
תוקן על ידי אידי ב- 11/11/2011 14:55:09
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 19:05 |
|
| |
אני רוצה לשתף אתכם בסיטואציה שנכחתי בה.אותי היא רגשה,ואני בטוחה, שיש בה לימוד זכות על עמ"י,
שחשוב כ"כ,בימים הקשים שעוברים עלינו,מבית ומחוץ.
יום שישי האחרון.ערב שב"ק פ' וירא,אני נמצאת על האוטובוס,בדרכי לעשות את השבת,באחת מערי הקודש תובב"א.
אנחנו מגיעים לכניסה לעיר,השעה כבר סמוכה לשבת.מספר נוסעים, אורזים חפצים וילדים...,נפנים לרדת מהאוטובוס.
אברך צעיר,אב לשלושה בנים ותינוקת,עולה במרוצה מהדלת האחורית, חזרה אל האוטובוס,
הוא לא מדבר,רק נראה מוטרד,הוא מתכופף,ומסתכל אחורה וקדימה,משתטח על הרצפה,מתרומם,ושוב כורע...,
ברור שהוא מחפש משהו,אני עדיין לא יודעת מה.כי בסוף הוא מתייאש,ויורד מהאוטובוס.
הדלת נסגרת,והאוטובוס כמעט ממשיך בדרכו.כמה ספסלים לפני,יושב אברך,אולי קצת פחות צעיר,שמסתכל על רצפת האוטובוס שלידי.אני תוהה,במה בדיוק הוא מתמקד,כשפתאום,אני רואה אותו קופץ ממקומו,חוטף משהו למרגלותי,צולף אותו מהחלון,לכיוון התחנה,דופק שתי דפיקות,וסוגר את החלון.
האוטובוס,עזב את התחנה.מותיר בה אב לשלושה בנים,תינוקת קטנה ומוצץ אחד.....בסה"כ מוצץ.
תדמיינו לעצמכם,שעה לפני שבת,חנויות סגורות ותינוקת בלי מוצץ.
באותו רגע,אמרתי לעצמי,אשרינו.מי כעמך ישראל.איזו מסירות ודאגה,ללא צורך במילים.
חסד,לא חייב להיות גרנדיוזי.הוא יכול להיות קטן,וענק כאחד.כמה נחת יש לקב"ה,מהמעשים הללו.
ובזכותם,גם ננצל מחבלי משיח,כפי שנאמר "מה יעשה אדם וינצל....יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".
תוקן על ידי לבבית30 ב- 13/11/2011 19:09:47
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2011 19:07 |
|
| |
| לבבית30 כתב: | | אני רוצה לשתף אתכם בסיטואציה שנכחתי בה,אותי היא רגשה,ואני בטוחה, שיש בה לימוד זכות על עמ"י,שחשוב כ"כ בימים הקשים שעוברים עלינו,מבית ומחוץ.
יום שישי האחרון.ערב שב"ק פ' וירא,אני נמצאת על האוטובוס,בדרכי לעשות את השבת,באחת מערי הקודש תובב"א.
אנחנו מגיעים לכניסה לעיר,השעה כבר סמוכה לשבת.מספר נוסעים, אורזים חפצים וילדים...,נפנים לרדת מהאוטובוס.
אברך צעיר,אב לשלושה בנים ותינוקת,עולה במרוצה מהדלת האחורית, חזרה אל האוטובוס,
הוא לא מדבר,רק נראה מוטרד,הוא מתכופף,ומסתכל אחורה וקדימה,משתטח על הרצפה,מתרומם,ושוב כורע...,
ברור שהוא מחפש משהו,אני עדיין לא יודעת מה.כי בסוף הוא התייאש,וירד מהאוטובוס.
הדלת נסגרת,והאוטובוס כמעט ממשיך בדרכו.כמה ספסלים לפני,יושב אברך,אולי קצת פחות צעיר,שמסתכל על רצפת האוטובוס שלידי,אני תוהה,במה בדיוק הוא מתמקד,כשפתאום אני רואה אותו,קופץ ממקומו חוטף משהו למרגלותי,צולף אותו מהחלון,לכיוון התחנה,דופק שתי דפיקות,וסוגר את החלון.
האוטובוס,עזב את התחנה.מותיר בה אב לשלושה ילדים,תינוקת קטנה ומוצץ אחד.....בסה"כ מוצץ.
תדמיינו לעצמכם,שעה לפני שבת,חנויות סגורות ותינוקת בלי מוצץ.
באותו רגע,אמרתי לעצמי,אשרינו.מי כעמך ישראל.איזו מסירות ודאגה,ללא צורך במילים.
חסד,לא חייב להיות גרנדיוזי.הוא יכול להיות קטן,וענק כאחד.כמה נחת יש לקב"ה,מהמעשים הללו.
ובזכותם,גם ננצל מחבלי משיח,כפי שנאמר "מה יעשה אדם וינצל....יעסוק בתורה ובגמילות חסדים". |
|
צודקת בכל מילה ודווקא החסדים 'הקטנים' הללו הם כ"כ נחוצים...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2011 21:32 |
|
| |
לא אהיה בימים הקרובים בפורום. לכן אקדים את ברכתי:
גוט יו"ט גוט יו"ט! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותחתמו!
נ.ב ולבני הישיבות שבינינו: לא לשכוח!
האירוע השנתי הגדול בבניני האומה יום חמישי הקרוב בשעה 21:00 בערב.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 22:28 |
|
| |
פרשת וישב: סיפור החיים של היהודי
פרשת השבוע מספרת לנו על כל הטלטלות שעבר יוסף בחייו. "יוסף", אגב, הוא כינוי כללי לעם ישראל - "(הקב"ה) נוהג כצאן (את) יוסף"...
בכל אופן, בחייו של יוסף אנחנו רואים 3 תקופות:
1. החמימות הראשונית
יוסף שוהה באושר בבית אביו שבארץ ישראל בתור הבן האהוב ביותר, ולומד תורה מפי יעקב אביו יומם ולילה.
כך גם נשמתו של היהודי, לפני ירידתה לעולם הזה, נמצאת מתחת כיסא הכבוד, על כל המשתמע... תענוג עילאי.
2. הנפילה
"יוסף הורד מצרימה"... הבן האהוב נקרע מביתו ונמכר לעבד, ואח"כ נאסר... גם ברוחניות זאת היתה ירידה גדולה - מצרים היתה כידוע שיא הטומאה.
כך גם נשמתו של היהודי: הנשמה נופלת בבת אחת מתחת כסא הכבוד אל עולם השקר, השפל והחומרי. כאן נכונות לה התמודדויות לא פשוטות, הן בגשמיות והן ברוחניות. לא קל. לא קל בכלל.
3. תכלית הירידה
דווקא בעקבות הירידה הקשה למצרים, נעשה יוסף שליט על כל ארץ מצרים! מעמד גבוה בהרבה ממה שהיה לו בהתחלה, בבית אביו. גם ברוחניות: את התואר "יוסף הצדיק" קיבל יוסף רק לאחר שעמד בנסיונות הקשים שעברו עליו במצרים.
זה גם כפל המשמעויות:
יוסף הורד מצרימה (וגם הנשמה ירדה לעולם הזה), אבל הירידה נהפכה לרדייה (=שליטה) על כל ארץ מצרים והקשיים שהיא מזמנת.
(ע"פ שולחן שבת בראשית עמ' 248)
לע"נ אסתר דוריס בת סוזן שושנה.
ויהי רצון שנזכה כבר לגאולה האמיתית והשלימה ונתראה איתה שוב פנים אל פנים, בקרוב מאוד!! הקב"ה, אפשר היום. כולנו עומדים הכן!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2011 23:21 |
|
| |
לימוד חסידות
רבים טוענים כי הם עסוקים בטרדות הפרנסה, משפחה, ספורט וכו'.
או להבדיל לימוד תורה והלכה אך לא מוצאים זמן ללימוד חסידות.
על כך ישנו סיפור מרבי ישראל סלנטר, אבי תנועת המוסר,
שעבר מעיר לעיר ושכנע יהודים להקדיש חצי שעה ביום ללימוד מוסר.
שאלו יהודי קשה-יום: יש לי רק חצי שעה ללמוד, ואני מקדישה ללימוד הלכה למעשה.
כיצד אספיק ללמוד גם מוסר? ענה לו: למד מוסר, ואז תיווכח שיש לך יותר מחצי שעה...
אם כך כאשר לומדים מוסר, על אחת כמה וכמה בלימוד חסידות שהיא פנימיות התורה המקשרת ומאחדת את פנימיות נפשו של יהודי עם פנימיות ה', מתוך הבנה עמוקה וחיות מתחדשת לתורה ומצוותיה.
כאשר לומדים היטב על הקב"ה, התורה ועם-ישראל, והקשר שביניהם,
בצורה מובנית ומוסברת, מן הקל אל הכבד – הרגש שנוצר מזה חזק ובר קיימא,
התפילה מלאה חיות, וכל היום חדור באמונה ושמחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 00:01 |
|
| |
פששששש.........שלאגריסט! נאום של משפיע אמיתי.
(תגלה את האמת,איזו הרצאה שמעת עכשיו... ? :)הלואי עלי....
אז תמשיך לחזק את כולנו ברעיונות יפים.
אשריך!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2011 08:30 |
|
| |
תודה!!! אבל עם אני ימשיך לחזק פה, אתם תגיעו לכזה מצב רוחני גבוה עד כדי כך שתשכחו ממיאמי. אז כדאי שנשאיר את זה ככה כדי שהפורום הזה לא יהפוך לפורום של קבלה
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2011 15:18 |
|
| |
אל תדאג, שלאגריסט... לא כל כך מהר :)
בכל מקרה, יישר כוח!
|
|
|
|
|
