הפינה התורנית

טוב, אז לכאן תאווה נפשי לכתוב.....
אנו ימים ספורים לפני יום הרת עולם, יום בו ניצבים כולנו בדין ועוברים לפני בורא העולם כבני מרון....
מדרש תנחומא על עניין הברכות והקללות אומר שלאחר שנאמרו הקללות הוריקו פניהם ואמרו עמ"י: וכי איך נוכל לחיות עם קללות כאלו?? לעולם לא נוכל לעמוד בזה...
אמר להם משה רבינו: "אתם ניצבים כולכם היום"- "היום"-הכוונה לראש השנה, "כולכם"- כשאתם יחד מאוגדים.

"חיים כולכם היום"- כשאתם יחד = "חיים"- לא יבואו עליכם הקללות הקשות והנוראות האלו.
"היום"- ביום ראש השנה שבו נכתבים.
אם מצויים באגודה אחת-חיים ולא צריך לפחד מהקללות וזוכים לחיים טובים.
משל למה הדבר דומה?
לאגודת קנים- כשהם יחד באגודה שלמה אף אחד, גם החזק ביותר לא יכול לשוברם, אך כשכל קנה לבד בפני עצמו גם תינוק רך בשנים יכול לשברו בנקל.

"ואני תפילתי לך ה' עת רצון"- 
אימתי עת רצון?
-בעת שהציבור מתפלל.
"
פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם"-
מתחיל בלשון יחיד- "ערער", וממשיך ברבים-"תפילתם", אלא כשאדם נמצא לבדו-ערער-הקב"ה פונה לתפילתו, בודק אותה אם ראויה היא לפניו ומדייק בה יותר, ואילו ברבים- "ולא בזה את תפילתם"- מקבל אותה ללא עוררין!
מקבלה מבלי לבדוק אותה יותר מידי אם ראויה להתקבל.
על כן אדם שלא יכול להתפלל עם הציבור לפחות יקפיד להתפלל בזמן שהציבור מתפלל שאז זה זמן רצון!

"אל תהי רשע בפני עצמך-
אם אתה צדיק יכול אתה להיות בפני עצמך, אך אם חלילה אתה רשע- לא תשרוד בפני עצמך,אלא תתחבר לכלל וכך תשרוד ותעבור.
אם מצויים בציבור =יחד- אזי עוברים גם אם כל אחד נפקד לחוד אזי הוא נמצא בעת רצון עם הציבור ואז מתייחסים לעבירות בפחות דיקדוק.
ומתי מאוחדים ומאוגדים? -כשיש קשר בינהם, דואגים זה לזה ואיכפת לאחד מהאחר.
אז בימים הנותרים לכתיבה ולאחר מכן לחתימה יעזרנו אב הרחמים להיות מאוחדים באמת מתוך קירבה ועזרה הדדית איש לרעהו ונזכה כל עמ"י לעבור את הדין ובס"ד להיכתב ולהיחתם לחיים טובים ולשלום לגאולה, לשמחה, לנחת, לבריאות הנפש והגוף ,אושר ועושר והרבה אחדות!!!!!!!!!!
                                                                                   כתיבה וחתימה טובה!