|
|
| נשלח ב-10/5/2011 21:28 |
 |
| |
ישר כח מיאמית!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 23:17 |
|
| |
גם אני חשבתי על משהו לאשכול הזה, אמנם זה לא כ"כ עמוק, אבל חשוב, ואקטואלי לעכשיו.
בימי ספירת העומר אנחנו נוהגים קצת אבלות זכר לתלמידי רבי עקיבא שמתו בימים האלו, מכיוון שלא נהגו כבוד זה בזה.
כולנו צריכים בתקופה הזאת, להתחזק ולהתאמץ יותר לאהוב אחד את השני, ולהזהר בכבוד השני.
הקשר לפרחי מיאמי כמובן זה השיר הידוע שלהם: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא... וכולם מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה!
נ.ב.
מיאמית, מה שכתבת גם היה קשור לפרחי מיאמי באותה דרך (חוץ מהקשר לאשכול חצי חיוך) פשוט הכותרת שכתבת בהתחלה היא גם שיר של פרחי מיאמי "מצווה גדולה להיות בשמחה, להיות בשמחה, בשמחה תמיד"...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 23:29 |
|
| |
יישר כוחכם!
ווווווו............חדוה, זה ב-א-מ-ת נסיון גדול בשבילי שלא לשמוע עכשיו שירים!
זה פשוט מדגדג לי באוזניים!!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2011 00:49 |
|
| |
על תקן "המשגיח הרוחני " של הפורום גאה אני לומר כי השתפרתם קצת........
ראשית-תודה על החיזוקים!
שנית, חדווה היקרה -אהבתי מאוווודאת מה שכתבת, ממש לעניין!!!
והדרך שקישרת את המוסר למיאמי-מקורי ביותר !! ממש כיף לראות את הקישורים והחיזוקים
מזוית קצת שונה....... (מ-ח-ז-ק).
יוני770 - אני בהחלט מבינה את הקושי,זה השקט "שצורם" באוזניים....
אבל אחרי חיזוק כזה של ימי ספירת העומר(שאותי מאוד חיזק) אני בטוחה שיהיה לנו יותר קל להתמודד עם זה
כי הרי אנו מבינים על מה זה ולמה זה ובטח שעל תלמידים כאלו יש להתאבל ולהיזהר משמיעת שירים
בזמן זה,ובהחלט להתחזק במצוות שבין אדם לחברו!
וסתם שהיום יש מגוון רחב של שירים ווקאליים יפים,כאן המקום לציין את אלבום מיאמי"מסביב למדורה"
אלבום ווקאלי מרהיב ומיוחד, מעוורר ומרגש ,ויכול לספק כתחליף טוב לכל מוזיקה אחרת בימי ספירת העומר
ובימי בין המצרים...מומלץ בחוםםםם!
אז אני מאחלת המון,המון, המון סיעתא דישמיא!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2011 22:57 |
|
| |
המון יישר כוח לכל הכותבות.
מיאמית - תודה רבה על החייאת האשכול!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2011 21:30 |
|
| |
הזכות כולה שלי! אין בעד מה בכלללללל. 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2011 01:38 |
|
| |
קנאת סופרים תרבה חכמה!
שאלה מפרקי אבות שנלמד השבוע. פרק ג'.
כתוב במשנה ג':"שלשה שאכלו משלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים", דמשמע שצריכים לומר ד"ת , ואילו בשו"ע סימן קע סעיף א' נפסק שאין משיחין בשעת הסעודה שמא יבוא לידי סכנה(שיקדים קנה לושט),ויוצא שאין משיחין גם בד"ת?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2011 10:00 |
|
| |
לא משיחים תוך כדי שאוכלים, אבל כשאומרים דברי תורה עושים בד״כ הפסקה קצרה ואח״כ ממשיכים לאכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2011 22:44 |
|
| |
תמי 281
יפה מאד מה שכתבת, זוהי ההלכה. אבל אני שאלתי איך הגמרא מתישבת עם המשנה.
ואחדד את השאלה.
במסכת תענית מסופר שפעם ישבו רב נחנן ורב יצחק לסעוד. במהלך הסעודה ביקש רב נחמן מרב יצחק לומר דבר מה.
השיב לו רב יצחק, "הכי אמר רבי יוחנן אין משיחין בשעת הסעודה שמא יקדים קנה לושת ויבא לידי סכנה".
ישנם 2 נקודות שצריך להבין. א. מה פתאום רב נחמן ביקש מרב יצחק לדבר? מה, הוא לא ידע שאין משיחין וכו'?
2.אם באמת רב יצחק סבר שאין משיחין, למה ענה לו בכלל (הרי לדבריו זה סכנה) ? וגם אם נגיד שהוכרח לענות לו, אז למה לא הסתפק באמירת ההלכה בלבד ואת הטעם (שמא יבוא וכו') היה אומר לאחר הסעודה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2011 22:54 |
|
| |
קושיה יפה,ותרוץ לעיניין........
האמת,דברי התורה ממש מחיים את הסעודה!!!
אני מחפשת וורט יפה ששמעתי,אבל משום מה לא ממש עולה לי............
למישהו יש משהו? איזה רעיון?
אפשר לפתח את זה ואח"כ לנסות לקשר את זה למיאמי......
למי שיש משהו אשמח שיעלה את הרעיון ויחד נפתח אותו!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2011 23:02 |
|
| |
ואוו netson מזה החריפות הזו,לא הספקתי לאחוז ראש.....
אבל אני חושבת שהראש שלך מתאים לכאן! קושיות,עניינים זה מחמם קצת את העסק.....
הגעת למקום הנכון!
שלחתי תגובה עוד לפני שהספקתי לראות את התגובה האמיתית......(ראו תגובה למעלה).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2011 23:33 |
|
| |
נחזור לקושי,יותר נכון התרוץ.....
נראה בדבריו של רבי יצחק כי בתשובתו שלו לרבי נחמן היתה השאלה
מדוע מבקש ממנו לדבר בזמן הסעודה(והרי יכול להקדים קנה לוושט???),
וגם דבר הלכה(שאסור לדבר בשעת הסעודה !)
-מכאן שמופרך הקושי: אם הוכרח לענות מדוע לא ענה בדבר הלכה
והיה משאיר את השאלה לאחר הסעודה?
אלא שבדבריו היו גם שאלה וגם דבר הלכה.......
מעניין לדעת את התרוץ הנכון לדבר.......
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2011 18:04 |
|
| |
netson, אתה יודע את התשובה? כי זה די מסקרן אותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2011 00:02 |
|
| |
טוב אז ככה (...כחכוח בגרון) בעז"ה מחר החל מהשקיעה יחול י"ד באייר. כולכם בוודאי מכירים את הסיפור ההיסטורי שגרם (לשמחתנו) לא לאמר תחנון ביום זה.
נעשה חזרה קצרה: כשהיו עמ"י במדבר נגשו קומץ יהודים שלא היה ביכולתם להקריב את קרבן הפסח בגלל שהיו טמאים, אל משה ואהרון וטענו ותבעו "רבינו, מה איתנו? מדוע ולמה נגרע?" ואכן, לאחר שמשה העביר את התלונה לקב"ה הגיעה ההוראה שיש אפשרות להקריב את קרבן פסח חודש אח"כ.כלומר בעצם בזכות תביעתם והתעקשותם של עמ"י הם קיבלו את מצוות פסח שני. (עד אז היה תרי"ב מצוות וע"י תביעתם נוספה מצווה =תרי"ג) בספר 'היום יום' כתוב: "ענינו של פסח שני: עס איז ניטא קיין פארפאלען=אין מצב אבוד, תמיד אפשר לתקן ולהשלים. אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה, ואפילו- "לכם", שהדבר היה ברצון, על אף הכל אפשר לתקן." כמובן שאפשר לשייך את זה לכל דבר בחיים, הרוחניים בפרט אבל גם הגשמיים, יש אינספור דוגמאות כל אחד בעניינו הוא.אבל התכלית היא התגלות המשיח בעולם.
בעצם זה כמו שאתם מצפים ומדסקסים על זה בפורום, אם יצא דיסק חדש לפרחי מיאמי או לא, ההופעה בפסח היא הופעת די וי די או שרק בסוכות וכו' וכו'. והמשל דומה לנמשל, רק קצת, כי בדיסק של פרחי מיאמי ההחלטות נותרות בידי ירחמיאל ביגון ואילו בנמשל זה כבר העבודה שלנו, לא לחכות שהקב"ה כשירצה אז ישלח לנו את המשיח, שכן הקב"ה מעוניין וממתין לנו שאנחנו נעשה משהו בנידון ולא 'נזרוק' עליו את הכל. ורבי יוסף יצחק שניאורסון (האדמו"ר השישי לשושלת חב"ד) אמר שבעצם כבר סיימנו את עבודת הבירורים ואפילו צחצחנו הכפתורים כל שנותר לעשות ללמוד מאבות אבותינו ולתבוע ולדרוש "למה נגרע". וכאשר נבקש זאת מכל הלב יעזור ה' ויחיש את גאולתנו במהרה בימינו.
בעז"ה שנזכה עוד היום אמן!!!
ואם כבר אז כבר שיהיה לרפואת דוד צבי בן איידל, ונחום בן שרה (אימנו)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2011 21:28 |
|
| |
אמן.
משיחמשיח, תמשיך להביא דברים כאלה - - -
חזק ואקטואלי.
שכוייח.
|
|
|
|
|
