|
|
| נשלח ב-29/1/2014 22:59 |
 |
| |
ומה הוא בא לרמז?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2014 15:25 |
|
| |
שהיא שמחה שהבנת את כוונתה ונתת קישור!!:)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 00:45 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 11:45 |
|
| |
ב"ה
ממתק לשבת פרשת תרומה תשע"ד
לפני שנים, היה יהודי עשיר שפנה אל הרבי מליבאוויטש בהצעה לממן את כל פעילות בתי חב"ד בעולם, הוא כתב לרבי שהוא רוצה להקים עסק שלו צמוד לכל אחד מבתי חב"ד (בזמנו עוד לא היו כל כך הרבה...) וההכנסות יממנו את העלויות של כל הפעילות,
הרבי ענה לו במכתב שהוא מאוד מודה לו על הרעיון אבל הוא לא מסכים משתי סיבות, סיבה אחת, כי הוא לא רוצה לשייך את פעילות בתי חב"ד לשום עסק, שאנשים לא יחשבו שהפעילות והעזרה של חב"ד לכל יהודי מונעת מאינטרס עסקי, והסיבה השנייה כותב לו הרבי, בתי חב"ד בעולם מטרתם לעזור לכל יהודי בגשמיות וברוחניות, לתת אפשרות להניח תפילין, לעשות שבת או לאכול כשר ואני רוצה שגם ייתנו לכל יהודי את הזכות להיות שותף בפעילות הזו, אם אתה תממן הכל ויבוא מישהו לתרום יגידו לו אנחנו לא צריכים, כבר יש מישהו שתורם ואז אותו יהודי לא יזכה להיות שותף.
בפרשת השבוע אנו קוראים על הבית המיוחד שעם ישראל נצטוו לבנות לקב"ה במדבר, כשקוראים את הפרשה עולה מיד השאלה "האם הקב"ה באמת זקוק לבית גשמי כדי להשרות את שכינתו? האם לא השרה את שכינתו על העם כבר במתן תורה?"
והתשובה היא, עד להקמת המשכן כל השראת השכינה הייתה רק מלמעלה, עם ישראל לא התאמצו יותר מדי, הם הגיעו להר סיני ושם הקב"ה השרה עליהם את שכינתו, כשרוצים שהשכינה תחדור לתוכם מצפה מהם הקב"ה שיתאמצו וייתנו גם הם את חלקם ולכן הקב"ה אומר למשה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" אמנם עם ישראל בונים משכן פיזי, אבל המטרה של המשכן היא להשרות את השכינה בתוך כל אחד ואחד מעם ישראל.
זו גם הסיבה שאת התרומות למשכן גייסו מכל עם ישראל ולא פנו רק לעשירים שבעם, כי כל אחד צריך להיות שותף בהקמת המשכן עם מה שיש לו, לאחד היה זהב, לשני היה עורות ולשלישי שמן, רק כשכולם ביחד התאחדו ותרמו את מה שיש להם זכו להקים את המשכן וכך גם זכו להשראת השכינה בתוכם.
אמנם את בית המקדש בירושלים אין לנו עדיין אבל את המקדש הפרטי שבתוכנו כל אחד מאיתנו יכול להקים, באמצעות המתנה המיוחדת שהקב"ה העניק לו, מי שהקב"ה חנן אותו ביכולת לשיר משרה את השכינה באמצעות שירה של הלל לה', מי שיודע לכתוב כותב דברי חכמה שיקרבו את עם ישראל לקב"ה ומי שיש לו כסף יתרום לצדקה, על ידי כל מצווה ומעשה טוב שאנו עושים מתרבה השראת השכינה שבתוכנו ובזכות זה שנגדיל את ה"ושכנתי בתוכם" נזכה בקרוב ממש ל"ועשו לי מקדש" כפשוטו בגאולה אמיתית ושלימה.
שבת שלום
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 13:12 |
|
| |
חיה יישר כח גדול שאת מביאה לנו כל שבוע ממתק לשבת!
אגב מותר להעתיק מהאתר שם? איך המדיניות שלהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 13:18 |
|
| |
הקשר למיאמי: כל מי שעוסקים...
אחשוב על עוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2014 14:19 |
|
| |
יפה חי'ה!!
אשריך, מזכת הרבים:)
נראה לי גם השיר TOGETHE , לא?
ביחד, כולם.. זו הכוונה...
מה שבטוח - חי'ה מביאה את החידוש ואנחנו את השירים..
כיף להיות שותפים במצווה!!
תודה חיוש!!:)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2014 22:54 |
|
| |
וואיי איך רואים שחיה פשוט חסרה פה בכל המובנים!!העליזות של הפורום...הממתק של שבת.....החיות וההומור הבריא שלה........בכל אופן יש למישהו משהו תורני על פורים אולי?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2014 14:49 |
|
| |
נכון:(
איפה היא באמת??
לאן היא נעלמה???
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2014 22:54 |
|
| |
חבר'ה, החלטתי למלא קצת את מקומה של חיה.. סליחה שזה באיחור, אבל דברי תורה תמיד רלוונטים  : ממתק לשבת.. מעשה בגן חיות בו מת הדוב היחיד שהיה באיזור, מנהל המקום שלא הצליח למצוא דוב חדש הגה רעיון מקורי: הוא לקח יהודי, הלביש אותו בפרווה של דוב, והציב אותו בכלוב במקום הדוב שמת. באחד הימים, פרץ האריה לכלוב של הדוב והתקרב לעברו בשאגות. הדוב היהודי רעד מפחד וזעק "שמע ישראל". להפתעתו, הוא שמע את האריה ממשיך ואומר "ה' אלוקינו ה' אחד"... צחוק, צחוק, אבל יש כאן מסר רציני. כל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו עטוף בפרווה של בעל חי. אומנם האדם ניחן בכישרונות מיוחדים שאין לבעלי החיים והוא נחשב ל'נזר הבריאה'. אולם כאשר הוא משתמש בכישרונותיו לחומריות וסיפוק היצרים בלבד, אין הוא שונה במובן מסויים מהבהמה. עליונותו של האדם על הבהמה באה לידי ביטוי דווקא בנשמה האלוקית שיש בו, ב"שמע ישראל" הבוקע מתוכו. מבחינה מסוימת אדם עלול להידרדר לרמות גרועות מהבהמה. שכן הבהמה פועלת לפי אינסטינקטים שאלוקים טבע בה ובשל כך אין לה אפשרות לפעול בניגוד לטבעה. גם כאשר בעל חי מזיק לסביבה הוא אינו עושה זאת מתוך רוע אלא כחלק מהאופי בו ניחן ובמסגרת תפקידו בעולם. לעומת זאת, האדם פועל מתוך בחירה חופשית! בידו ההחלטה האם לנהוג כראוי או לא להתנהג כיאה לאדם, לכן, כאשר אדם חוטא מתפקידו מבחינה מסויימת הוא גרוע מן הבהמה. את המסר הזה מעבירה פרשת השבוע. בפרשה הקודמת (שמיני) קראנו על בעלי חיים טהורים וטמאים, ובפרשתנו (תזריע) מסופר על בני אדם טהורים וטמאים. מדוע הציבה התורה את האדם אחרי בעלי החיים? בכך מציבה התורה תמרור אזהרה לאדם: עצור, חיה לפניך! באפשרותך להיות נזר הבריאה, אך גם – חלילה – ברמות נמוכות מבעלי חיים. הבחירה בידיך והכוחות אצלך! שנזכה לגאולה שלימה בהתגלות הרבי מלך המשיח תיכף ומיד. שבת שלום! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2014 23:43 |
|
| |
וואו!תודה!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2014 10:00 |
|
| |
אסתרק - יישר כח על יוזמתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2014 22:37 |
|
| |
והקשר המיאמי: שמע ישרא-אל, השם - א-לו-ק-א-י-נו...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2014 00:38 |
|
| |
יש לי כמה מילים על פסח, את הקשר למיאמי תעשו בשירי פסח כולם...
סדר הפסח - סדר נקיון נפש האדם
יציאה משעבוד מצרים היום היא בעצם יציאת המצרים הפרטית של כל אחד ואחת מכל קושי שקים אצלו, סדר הפסח ממחיז בצורה נפלאה את הדרך והשלבים של היציאה מן הקשיים והמצוקות כשם שעשו אבותינו במצרים. אנשים במצוקה משקיעים יותר זמן בלחפש היכן היציאה מן המצוקה, במקום בכיצד אצא מן המצוקה, היציאה מן השעבוד תבוא רק עם השינוי בתוכנו פנימה, כי במצרים הקב"ה לא רק שחרר את אבותינו מעול השעבוד אלא הוציא אותם מארץ השעבוד, והסיבה לכך היא משום שכל עוד הם לא חוו את השחרור בתוכם, שהם עבדים חופשיים - גם אם הם כבר לא היו כפופים למרות פרעה, אילו נשארו במצרים היו נשארים עבדים במהותם. זהו הסדר של תהליך ההתנקות מהטומאה לקדושה כדי להיות עבדי חורין:
"קדש"- תהליך תסיסת היין, באמצע התהליך התהליך מצחין ומסריח בתסיסה אך לסופו יש מוצר משובח. כך האדם עובר תהליכים קשים ולא נעימים, אך לאחר מאמץ יש מוצר גמור משובח.
"ורחץ"- להטהר ולהתנקות מן הלכלוך ע"מ להתקדש
"כרפס"- מי מלח סמל לדמעות, דמעות של קושי ויאוש, זה חלק של התהליך של היציאה משעבוד
"יחץ"- את החלק הגדול מחביאים לאפיקומן, יחץ = שבירה. כשאדם מתחיל תהליך של קדושה זה שובר, יש שבירה של קושי. אז את החלק הגדול של השבר צופנים לו לעולם הבא, את החלק הגדול שאנו לא רואים זה צפון לנו לעולם הבא, מה שנסתר מבינתנו
"מגיד"- אחרי החלק של "היחץ" של השבירה מהקושי, אזה צריך את ה"מגיד" - שיעורי חיזוק, תלמוד תורה.
"רחצה"- הטהרות נוספת לשלב גבוה
"מוציא מצה"- מצה סמל ענווה, אחרי ה"רחצה" אז אתה מוציא את המצה שבך, העוונה והגדלות
"מרור"- המסכת לא נגמרה, מגיע שלב נוסף של מרור. המצה האמיתית היא זו שאנו אוכלים עם המרור, עם הקשיים, מקבלים את הייסורים באהבה ואפילו מברכים על המרור
"כורך"- מקבלים את המרור עם הטעם של המתוק
"שולחן עורך"- השכר הגדול של מי שעבר את התהליך בהצלחה, השולחן שהקב"ה עורך עבור הצדיקים לעתיד לבוא
"צפון"- השכר הצפון לעולם הבא
"הלל נרצה"- הגאולה הגדולה אחרי הנקיות מכל הקליפות
קצת משמעות על הסדר שאנחנו עושים, לי אישית הדברים היו בגדר חידוש
תוקן על ידי shapiro3 ב- 10/04/2014 00:39:59
תוקן על ידי shapiro3 ב- 10/04/2014 00:42:13
|
|
|
|
|
|
