|
|
| נשלח ב-29/5/2015 15:07 |
 |
| |
אסתרק???
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2015 15:45 |
|
| |
וואי שכחתי!
מיד
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2015 15:47 |
|
| |
מחכים:-)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2015 15:50 |
|
| |
מצויין! תודה מראש, אסתרק!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2015 15:53 |
|
| |
יקח לי כמה דקות, אני צריכה לעבור לפלאפון...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2015 16:10 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת נשא תשע"ה אל הבעל שם טוב הגיעה פעם שמועה על עני שיושב בעיירה פלונית וכל ברכותיו מתקיימות, הזמין הבעש"ט את העני כדי להבין מאיפה הכוח שלו, העני מגיע אל הרבי, ואומר "איש פשוט אני ואינני יודע למה כולם אומרים שברכותיי מתקיימות" ספר לי בבקשה את סיפור חייך, ביקש הבעש"ט, *** "חייט אני במקצועי" מספר העני "יחד עם חייט נוסף היינו עוברים מכפר לכפר, מקבלים עבודות מזדמנות ומזה היינו מתפרנסים, יום אחד פנה אלינו פריץ עשיר מאחת הערים ואמר שבתו מתחתנת והעבודה שלנו מצאה חן בעיניו, קיבלנו עבודה לכמה חודשים עם שכר נאה של 300 רובל לכל אחד, כשסיימנו את העבודה ועמדנו לצאת לדרכנו אמר לנו הפריץ "אולי יעניין אתכם, יש לי כאן בבור משפחה יהודית שהיו חייבים לי הרבה כסף והם כבר הרבה זמן נמקים שם בכלא, אני יודע שאצלכם היהודים יש מצווה גדולה של פדיון שבויים אולי תרצו לקיים מצווה?" *** שאלתי אותו בכמה כסף מדובר והוא ענה 300 רובל! התלבטתי לרגע ופניתי לחבר שלי "בא ניתן כל אחד 150 ובאמת נקיים מצווה גדולה" אך החבר אמר לי "עבדתי קשה על הכסף הזה ואני לא יכול לעשות זאת" לאחר מחשבה קלה פניתי לפריץ ואמרתי לו קח את 300 הרובלים שלי ושחרר את המשפחה, המשפחה שוחררה ואני חזרתי לעירי ללא שום כסף, כבר לא היה לי כוח להמשיך לעבוד והתיישבתי ברחוב לקבץ נדבות, עבר לידי יהודי, ביקשתי ממנו שיעזור והוא שאל "מה תתן לי בתמורה?" עניתי לו שאני יכול לברך אותו וכך עשיתי, מסתבר שבאותו יום הוא הצליח מאוד, למחרת לפני שיצא לעסקיו בא שוב לתרום ולבקש ברכה ושוב הצליח וכך יצא לי שם של מברך שברכותיו מתקיימות אבל אני לא יודע במה זכיתי" אמר לו הבעל שם טוב "עם המעשים הגדולים שעשית אין פלא שברכותיך מתקיימות". *** בפרשתנו כתוב הפסוק "וכל תרומה... אשר יקריבו לכהן לו יהיה" מפרש רש"י שהכוונה למצוות הביכורים אותם נותנים לכהן, מצוות הביכורים היא מצווה לא קלה, תחשבו על החקלאי שחורש, זורע, מעבד וסוף סוף צומחים לו הפירות שכל כך חיכה להם, מצווה עליו התורה שאת הפירות הראשונים שצומחים הוא צריך לתת לכהן, לכן אומרת לו התורה שדבר ראשון יפריש את הפירות ויקדיש אותם ורק אז ייתן אותם לכהן, בזה הוא מצהיר מיד בהתחלה שהפירות הללו אינם שלו ומלכתחילה צמחו אצלו על מנת להקדישם לה' על ידי נתינתם לכהן, כשהדבר מלכתחילה לא שלך יותר קל להוציא אותו ולתת. *** כיום כשאין לנו בית מקדש ולא ניתן לקיים את מצות הביכורים עם הפירות עדיין יש לנו אפשרות לקיים את אותו הדבר עם מצוות הצדקה, גם צדקה היא מצווה לא קלה, אדם עובד קשה כדי להרוויח את לחמו וכשסוף סוף רואה כסף אומרים לו שייתן עשר אחוז לצדקה, גם כאן הדרך להצליח היא בזה שידע מראש שרק תשעים אחוז מהכסף הם שלו ועשר אחוז הנוספים מלכתחילה הגיעו אליו רק כדי לתת לו את הזכות לנתינה. *** ובזה מבטיחה התורה "אשר ייתן לכהן לו יהיה" שאם הוא רק יפנים שהוא צינור של הקב"ה להעביר את הכסף למי שצריך ויקפיד לתת, הקב"ה ייתן לו את הברכה ש"לו יהיה" יהיה לו תמיד הרבה ויזכה תמיד להיות בצד הנותן. שנזכה להיות צינורות טובים לנתינה והקב"ה יעביר דרכנו הרבה שפע של ברכה והצלחה. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2015 16:20 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2015 14:30 |
|
| |
פרשת השבוע: בהעלותך. כולנו מכירים את הברכה שאומרים לפני אכילת לחם - " ברוך... המוציא לכם מן הארץ". אבל מה מברכים על לחם המגיע מן השמים? בפרשה מסופר על המן - הלחם שירד במדבר מדי יום מן השמים. אכן, יש הטוענים שבירכו עליו "המוציא לכם מן השמים"! במבט שטחי נראה לנו שלחם מהשמים הוא נס ולחם מהארץ הוא טבע. האמת היא שהלחם הרגיל והפרנסה בכלל הם נס; הם באים לנו רק ברצון ה', ולא משנה כמה נעבוד. גם אם ניקלע חלילה לקושי כלכלי - ניזכר במן ונהיה רגועים. כך אמרו חכמינו: "מי שיש לו מה לאכול היום ואומר מה אוכל מחר - הוא מחוסר אמונה". נבטח ונשמח. כניסת השבת: 19:15 צאת השבת: 20:28 שבת שלום. נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2015 14:31 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2015 17:55 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת בהעלותך תשע"ה אתמול בערב זכינו לקבל את "פרס ירושלים לאחדות ישראל" בבית הנשיא בירושלים, זכות גדולה היא לנו לקבל פרס כזה ואנו מרגישים שנבחרנו לקבל את הפרס עבור הרבי מליובאוויטש ומפעל השליחות כולו, אין ספק שהשלוחים בעולם עומדים בשורה הראשונה באיחוד עם ישראל והפרס הוא של כולם. באירוע המיוחד דיברו כל הדוברים המכובדים על חשיבותה של האחדות ועל כך שאחדות זו לא אחידות, השאיפה שלנו היא שלמרות השוני נלמד לקבל האחד את השני. *** היה פעם יהודי שהגיע לקונצרט מפורסם ומשום מה ראה שהמוזיקה לא זורמת כמובטח, החליט שהוא חייב לבדוק היכן הבעיה ולאחר שהתבונן בצוות הנגנים חשב שהבין את הבעיה, הוא פנה למנצח ואמר לו "איך אתה רוצה להוציא מוזיקה טובה כשהבאת כל כך הרבה כלים שונים, אחד כנר, אחד חלילן, אחד פסנתרן וכו' אם היית מביא 10 כנרים זה היה זורם" אומר לו המנצח "הבעיה היא לא הכלים השונים ולהיפך שילוב הכלים יכול להוציא מוזיקה הרבה יותר יפה, הבעיה הא שהם לא מנגנים את אותה המנגינה..." *** בפרשתנו אנחנו קוראים על הציווי האלוקי לאהרון הכהן "בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", מוסבר בחסידות שהקב"ה אומר לאהרון כשאתה רוצה להאיר את עם ישראל דע לך שיש בעם ישראל שבעה קני מנורה, לא כולם אותו דבר יש לכל אחד את המנהגים שלו ואת הדרכים שלו וזה לגיטימי לגמרי, אין צורך שכולם יאירו בדיוק באותה צורה, אבל אתה צריך לדאוג ש"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" שכולם יכוונו לאותה מטרה של עשיית העולם הזה מקום טוב וראוי להשראת שכינתו של הקב"ה, זה שיש לכל אחד את המנהג שלו ואת כלי הנגינה שלו בעבודת ה' זה היופי ורק שכולם צריכים לנגן את אותה מנגינה. *** לפעמים יש כאלו שאומרים "בא לא נתווכח נעשה כמו שאני רוצה ואז נסתדר" במלמדת אותנו התורה שאחדות יכולה להיות משולבת מהרבה צבעים והעיקר שכולנו נתכוון לשם שמים. יהי רצון שנצליח לחזק את האחדות בתוכנו ולכוון את הנרות של כולנו שיאירו לאותה מטרה של חיזוק עם ישראל והפיכת העולם למקום טוב יותר וכך נזכה להתאחד עם כל עם ישראל בבית מקדשינו, בקרוב ממש. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2015 23:15 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2015 13:00 |
|
| |
מיאמוש ואסתרק- יישר כח
אסתרק- את הממתק, את לא מביאה מאתר צא"ח?(שם זה מופיע כבר ביום רביעי - חמישי...)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2015 13:39 |
|
| |
טוב לדעת שאפשר להביא את זה משם:)
אני תמיד מביאה מהווטסאפ...
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2015 16:37 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 14:59 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת שלח תשע"ה מסופר במדרש על רבי חנינא בן דוסא שהיה אדם עני ומאוד רצה להביא מתנה לבית המקדש אך לא היה בידו כלום, יום אחד מצא אבן גדולה מאוד סיתת את האבן בצורה מאוד יפה, רצה להביאה לירושלים, אך לא היה בידו כסף לשלם לסבלים, הצטער רבי חנינא מאוד, ראה הקב"ה את צערו ושלח לו 5 מלאכים בדמות אדם שהסכימו לקחת את האבן עבורו, בתנאי שישים את אצבעו על האבן ביחד אתם, שם רבי חנינא את אצבעו ע האבן ומיד ראה את עצמו עם האבן ליד בית המקדש... *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שמשה רבנו שולח מרגלים לראות את ארץ כנען ולתכנן איך לכבוש אותה, המרגלים חוזרים ואומרים, אמנם היא ארץ זבת חלב ודבש אבל היא ארץ אוכלת יושביה, האנשים ענקיים, "ונהיה בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם" ולא נוכל לכבוש אותה. כשרואים איך שהמרגלים מוציאים את דיבת הארץ נשאלת השאלה למה בכלל לשלוח מרגלים, האם אנחנו לא סומכים על הקב"ה שידע איך לתכנן לנו את כיבוש הארץ? *** אלא שכאן אנו לומדים לשלב בין ההשתדלות של האדם ובין האמונה בכך שהקב"ה מכוון אותנו, מצד אחד על האדם לדעת שהקב"ה הוא זה שמוביל אותו ובו תלויה ההצלחה, עצם הידיעה שההצלחה תלויה בה' כבר נותנת לו את הביטחון שהוא הולך להצליח, אלא שבד בבד עם האמונה, על האדם לפעול על פי הטבע, כשאדם חולה עליו להתפלל לה' שתהיה לו רפואה אבל קודם עליו ללכת לרופא, כשעומדים להיכנס לארץ והולכת להיות מלחמה צריכים לשלוח מומחים שייבדקו ויגידו לנו מהי הדרך הנכונה לעשות זאת, והעשייה שלנו היא הכלי לברכת השם שאכן נצליח. המלאכים יכולים לסחוב את האבן עבורנו אבל עלינו לשים אצבע ביחד אתם... *** הטעות של המרגלים הייתה שהם שכחו מהי מטרת שליחותם ובמקום לבדוק איך לכבוש את הארץ הם ניסו לבדוק האם בכלל יש ביכולתנו לכבוש אותה, מכאן גם נובע חוסר הביטחון שלהם שהם רואים את עצמם כחגבים ולכן גם הסובבים אותם רואים אותם כך, כי כשאדם מגיע בכוחותיו שלו ולא בברכת השם הוא אכן קטן מאוד ואין בכוחו לנצח. *** המסר ברור מאוד בכל דבר שאנחנו רוצים להצליח עלינו לדעת שההצלחה תלויה בברכת השם ויחד עם זאת עלינו לעשות את המקסימום התלוי בנו על מנת שהדברים יסתדרו על פי הטבע. *** יהי רצון שנשכיל להשקיע את כוחנו בדברים הנכונים ונזכור שברכת השם היא הגורמת להצלחה, כך נזכה לראות את ברכת השם בצורה גלויה בכל מעשינו. הועלה מוקדם כפיצוי על שבוע שעבר  נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
|
