|
|
| נשלח ב-2/7/2015 12:48 |
 |
| |
ב"ה ממתק לפרשת בלק תשע"ה רב ותלמיד הגיעו בדרכם לכפר קטן, דפקו בדלת אחד הצריפים וביקשו להתארח, בעלי הבית הזקנים קיבלו אותם במאור פנים ואירחו אותם ביד רחבה עם המעט שהיה להם בבית, הזקנים סיפרו שיש להם פרה חולבת וממנה הם מתפרנסים, מוכרים קצת חלב, קונים ירקות ופירות וחיים באושר. *** בבוקר למחרת הרב והתלמיד הודו להם על האירוח הנפלא ויצאו לדרכם, מיד כשיצאו מהבית ראו את הפרה רועה בחצר, אמר הרב לתלמיד קח את הפרה, תעביר אותה לכפר אחר ותשאיר אותה שם, התלמיד לא הבין למה הרב מצווה עליו לעשות כזה דבר אבל כתלמיד נאמן עשה כדברי הרב, עברו כמה ימים והתלמיד התייסר מאוד מכך שלקח מהאנשים הטובים האלו את הפרנסה שלהם, הוא פנה אל הרב ואמר לו "כבוד הרב, אני מצטער אני נאלץ להיפרד ממך, לא מסוגל להמשיך ללמוד מאדם כמוך שבאכזריות כזאת לקח מהם את פת לחמם, *** עברה שנה והתלמיד שמצפונו העיק עליו החליט ללכת לכפריים, להתנצל ולשלם להם את עלות הפרה, כשהגיע לכפר הופתע לראות כפר גדול עם בניינים, חוות, לולים ותעשייה שלימה, נכנס לבית הזקנים ושאל מה קרה כאן? הזקנים ששמחו לבואו סיפרו לו "משום מה בדיוק ביום שהלכתם הפרה שלנו נעלמה, ברגע הראשון נשברנו וחשבנו שלא יהיה לנו פרנסה אבל אחר כך הבנו שצריכים לעשות משהו, התחלנו לקנות ירקות בשוק ולמכור ברווח קטן, לאט לאט גדלנו וב"ה כפי שאתה רואה התעשרנו מאוד בשנה הזו. חזר התלמיד אל הרב שהסביר לו "ידעתי שעשה זקנים הנחמדים הללו נמצאים בשדה הנוחות שלהם הם לא ייתקדמו בחיים ולכן נאלצתי לעשות משהו קשה שיגרום להם להתעשר לפעמים דווקא מתוך הירידה מגיעה העלייה". *** פרשתנו מספרת את סיפורו של בלק מלך מואב שמזמין את בלעם לקלל את עם ישראל ובסופו של דבר הקב"ה מרשה לו ללכת אך מתנה שיוכל לדבר רק מה שהקב"ה יגיד לו לומר. כשרואים את מעשיו של בלק ושנאתו לעם ישראל מתעוררת התמיהה מדוע נקראת הפרשה על שמו של אדם רשע כזה. *** מוסבר בתורת החסידות שבלק מלמד אותנו את "יתרון האור הבא מן החושך" דווקא רצונו של בלק לקלל את עם ישראל גרם לכך שבלעם בא ובירך את עם ישראל בברכות גדולות מאוד כולל הנבואה על הגאולה העתידה ולכן נקראת הפרשה על שמו כי בשכירתו את בלעם נגרמה התעלות לעם ישראל וגם מבלק עצמו שהיה רשע וסימל חושך גדול יצא אור גדול בדמותו של דוד המלך, צאצא של רות המואבייה שהייתה מזרעו של בלק. *** לכל אחד מאיתנו יש בחיים מצבים שנראים קצת יותר חשוכים ושם הפרשה מלמד אותנו שכשאדם נקלע למצב של חושך בחייו עליו לנצל אותו כדי להביא לאור עוד יותר גדול ולהשתמש בכל ירידה לצורך עלייה. יהי רצון שכבר תקויים נבואתו של בלעם "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" ונזכה לראות את החושך של הגלות נהפך לאור של גאולה שלימה תיכף ומיד ממש שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2015 13:14 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2015 13:15 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 12:46 |
|
| |
יישר כח אסתרק!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 12:48 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 14:32 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת פנחס תשע"ה בנימין היה יהודי עשיר מאוד, אביו הזקן היה גר אצלו בבית וחי חיי רווחה ושמחה, עם השנים כשהאב החל להזדקן וכבר לא יכל לשמור על הרכוש היקר בבית, החל בנימין להרגיש שהחזקת אביו בבית היא עול גדול מדי, יום אחד ארז את חבילת המטלטלים של האבא ושילחו מביתו. *** עברו כמה חודשים וביום חורפי אחד יצא יוסי בנו הקטן של בנימין לרחוב והנה הוא רואה איש זקן יושב ומקבץ נדבות, יוסי פנה אל הקבצן לתת לו מטבע מדמי הכיס שלו אך מה רבה הייתה הפתעתו כשראה שהקבצן הוא לא אחר מאשר סבא! יוסי הזדעזע ושאל "סבא, מה אוכל לעשות למענך?" הסבא ענה לו "אם תואיל להביא לי מעיל תעשה עמדי חסד גדול אני ממש קופא מקור" יוסי רץ הביתה וביקש מאבא מעיל עבור סבא, בנימין שהיה נבוך מכל העניין אמר ליוסי "רוץ לעליית הגג שם תמצא מעיל ישן עבור סבא", יוסי עלה במהירות למעלה ובנימין מחכה שירד, *** הזמן עובר ויוסי לא יורד, עלה האבא לראות מה קורה, להפתעתו הוא רואה את יוסי עם מספריים ביד חותך את המעיל לשניים, בפנים חמורות שואל האב את הבן "מה אתה עושה?" ויוסי עונה "אבא החלטתי שאתן לסבא רק חצי מהמעיל ואת החצי השני אשמור לך כשאתה תזדקן ואזרוק אותך מהבית שיהיה לי מה לתת לך...!" כמובן שהמסר הועבר, האב ובנו הלכו יחד לבקש מסבא סליחה ולהחזירו הביתה. *** בפרשתנו אנחנו קוראים את סיפורן של בנות צלפחד, 5 בנות שרואות את משה מחלק את הארץ לשבטים לפי משפחות והן טוענות "אבינו מת ומדוע ייגרע חלקינו?" משה שואל את הקב"ה והתשובה שהוא מקבל "כן בנות צלפחד דוברות" אכן מגיע להן חלק ונחלה בארץ ישראל. *** מי היה אותו צלפחד שזכה לבנות כאלו שרוצות חלק בארץ ושהקב"ה מצדיק את רצונן? ישנה דעה שאומרת שלאחר שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ ועם ישראל נענשו להישאר במדבר, קמה קבוצת "מעפילים" שהחליטו לנסות בכל זאת לעלות לארץ ומשה אמר להם שלא יעלו כי אין ה' בקרבם ולא יצליחו, אך הם היו כל כך חדורים ברצון להגיע לארץ שהלכו וניסו בכל זאת לעלות ובפועל נהרגו בידי עמי הארץ. *** אומרים לנו חז"ל צלפחד אמנם חטא בכך שניסה לעלות לארץ כשנאסר עליהם אך היה אדם עם אידיאלים, הוא היה חדור ברצון ותשוקה גדולה לארץ ישראל, לכן זכה לבנות כל כך מיוחדות שגם להם היה רצון לקבל חלק מארץ ישראל והקב"ה אומר למשה שישמע למה שהן אומרות. *** והמסר אלינו, כשאנחנו רוצים להחדיר בילדינו חינוך ומוסר עלינו לדעת שמה שהילד יראה בבית זה מה שהוא יעשה בהמשך חייו, הדרך הכי טובה היא לתת דוגמא אישית טובה ולגרום להם לרצות לחקות את התנהגותנו. יהי רצון שנזכה להיות חדורים בעשיית הטוב למען עם ישראל וארץ ישראל ובזה נזכה לגדל דורות של בנים ובנות עוסקים בתורה ובמעשים טובים. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 15:14 |
|
| |
יישר כח!
מהו ההקשר המיאמסטי?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 16:04 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 16:05 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 16:36 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2015 16:59 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת מטות מסעי תשע"ה מסופר על מלך שראה פעם פרפר מאוד יפה והחליט שהוא רוצה שמישהו יצייר לו את הפרפר המיוחד הזה אבל שהציור יהיה ממש חי והבטיח פרס גדול למי שיצייר ציור שימצא חן בעיניו אבל אם יצייר והציור לא ימצא חן בעיניו יוצא להורג, הסתובבו עבדי המלך וחיפשו צייר שיסכים אבל אף אחד לא הסכים, כולם חששו שהציור לא ימצא חן בעיני המלך, יום אחד הגיע אל המלך צייר בעל שם עולמי ואמר למלך "אני יכול לצייר את הפרפר, אבל ייקח לי שנה" המלך הסכים, לקראת סיום השנה ביקש הצייר עוד שנה ובלית ברירה הסכים המלך, *** אחרי שנתיים המלך מחכה בהתרגשות לראות את הציור, הצייר לוקח דף ותוך שלוש דקות מצייר ציור מדהים ומדויק של הפרפר, המלך כעס מאוד ואמר לו "הציור מדהים, אבל אם אתה יודע לצייר כל כך מדוייק בכזו מהירות למה נתת לי לחכות" לקח אותו הצייר, הכניס אותו לחדרו, הראה לו אלפי דפים ואמר לו "אתה רואה, במשך שנתיים התאמנתי וציירתי, לא הייתי מגיע לרמה שהגעתי עכשיו בלי כל האימונים עד עכשיו". *** השבת נקרא בתורה את פרשיות מטות ומסעי, בפרשת מסעי מספרת לנו התורה על המסעות ושמות המקומות בהם חנו עם ישראל בצאתם ממצרים אך אינה מפרטת מה עשו בכל מקום ונשאלת השאלה למה עלינו לדעת את פירוט כל המסעות האלו? *** שאלה נוספת, למה על כל המסעות נכתב "בצאתם ממצרים" הרי רק המסע הראשון היה יציאה ממצרים אחר כך זה כבר היה יציאה מהחניה הבאה? אלא שהתורה אומרת לנו שמהיציאה ממצרים ועד ההגעה לארץ ישראל זה מסע אחד גדול שבו האדם יוצא שוב ושוב ממצרים וכל זמן שלא הגיע לארץ ישראל עוד לא השלים את יציאתו ממצרים, לכן חשוב כל פרט ופרט במסע שגם הוא חלק מאותה עבודה גדולה. *** יציאת מצרים קיימת ברובד הנפשי של כולנו, לכל אחד יש את המצרים שבתוכו, אלו המיצרים וההגבלות שהוא צריך לצאת מהם ולהגיע אל ארץ ישראל שבנפשו, זהו מסע ארוך עם הרבה חניות בדרך, יכול אדם לבוא ולומר על חלק מסויים במסע "למה אני צריך את השלב המיותר הזה, למה איני יכול להגיע ישר לשלמות הנפשית שלי" אבל אם לא יתייחס לכל פרט ופרט בדרך לא יצליח להגיע לשלמותה של ארץ ישראל שבנפשו, כך בכל שלב בחייו של האדם עליו לדעת שלא סתם הגיע למקום מסוים או לסיטואציה מסוימת, אם ההשגחה הפרטית הובילה אותו למקום הזה או למצב הזה, הרי זה חלק מהמסע הפנימי האישי שלו על מנת להשלים את ייעודו בעולם שזהו ארץ ישראל האישי שלו, *** אני יושב פעמים רבות בבית חב"ד בבנגקוק ורואה מטיילים שנוסעים ללאוס, לווייטנאם, לקמבודיה, הודו, נפאל וכו' וכל אחד בטוח שהוא נוסע למדינה שהוא בחר רק בגלל שהוא אוהב את הנופים והתרבויות באותו מקום, אבל האמת היא שההשגחה הפרטית מובילה כל אחד מאיתנו בדיוק למקומות שבהם הוא צריך להיות ושם מחכים לו ניצוצות רוחניים שעליו להאיר באמצעות מעשיו הטובים וכמו שאף אחד לא יטפס לפסגה של ההימליה ובירידה ייזכר ששכח להצטלם למעלה, כך עלינו להשתדל לא לפספס את הסיבה העיקרית שלשמה הגענו לכל מקום בעולם ולהשתדל תמיד להוסיף עוד מצווה ועוד מעשה טוב ובכך להתקדם עוד שלב במסע לארץ ישראל שלנו. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2015 21:37 |
|
| |
יפה מאוד! יישר כח!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2015 23:08 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2015 17:24 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת דברים, שבת חזון תשע"ה סוחר יהודי הולך בדרכו הביתה ברוסיה. החורף אשר הקדים לבוא תפס אותו לא מוכן; הקור חודר לעצמות והדרך לבית עוד ארוכה. מרחוק הוא רואה אור קטן ומקווה שאולי יש שם בית שיוכל להתחמם בו. מתקרב היהודי אל הבית ורואה מזוזה בפתח; מהמחשבה על החום הנעים שיהיה בפנים מתמלא היהודי בשמחה. הסוחר היהודי דופק בדלת אך השעה מאוחרת, דרי הבית ישנים ולא שומעים. דופק ודופק ואין מענה. הסוחר מתיישב על המפתן ואט אט מתחיל להתייאש, לפתע הוא נעמד ומתחיל לרקוד עד שעלה השחר, אז יושבי הבית התעוררו ופתחו את הדלת. כאשר ראו אותו, הם מיד הזמינו אותו להיכנס ולהתחמם ליד האח הבוערת, הגישו לו אוכל ושאלו אותו מה קרה. היהודי מספר להם: "הגעתי באמצע הלילה וממש חיכיתי להתחמם בביתכם, כשלא שמעתם אותי התיישבתי בייאוש והתחלתי להרגיש את ידיי ואת רגליי קופאים מהקור. הבנתי שאני הולך למות כאן במקום והשלמתי עם המצב, אך לפתע עלתה במוחי המחשבה איך אתם יושבי הבית תרגישו כשתראו יהודי שוכב מת בפתח ביתכם רק בגלל שישנתם ולא שמעתם אותו, המחשבה הזו גרמה לי לקום ולרקוד ולהתחמם ורק לא ליפול וכך בזכות זה שחשבתי עליכם ודאגתי לכם ניצלו חיי". ••• ספר דברים אותו נתחיל לקרוא השבוע פותח בדברי תוכחה שמשה רבנו נותן לעם ישראל אך משה לא מפרט את החטאים והנפילות של עם ישראל הוא רק רומז להם בכמה מילים את שמות המקומות בהם חטאו ומקווה שיבינו שעליהם לתקן. בדרך כלל אף אדם לא אוהב לקבל ביקורת ומצד שני אדם חכם מבין שהביקורת יכולה לעזור לו להשתפר. וכאן הדבר תלוי בעיקר במבקר; אם המטרה שלו היא בביקורת עצמה - הרי שדבריו ייאמרו ולא יפעלו שום שינוי; אך אם המטרה היא לעזור לחברו יחשוב - איך להגיד את הדברים בצורה הנכונה שיהיה לחבר קל לקבל. משה רבנו בענוותנותו ובאהבתו לעם ישראל מלמד אותנו איך אפשר להגיד את הדברים בתמציתיות ובלי לפגוע וכך לפעול על המקבל שישנה את דרכיו. ••• בימים אלו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, אשר נחרב בגלל שנאת חינם. וכל זמן שהוא לא נבנה כנראה שעדיין יש לנו מה להשתפר בעניין. עלינו להוסיף באהבת חינם, להרגיל את עצמינו לחשוב על טובת הזולת ולחפש איך להיטיב אחד לשני. בזכות זה שנוסיף באהבת ישראל נזכה שהצום שנדחה ליום ראשון יידחה כבר לגמרי ונזכה לחגוג את היום הזה עם משיח צדקנו בקרוב ממש. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
|
'light up the nights'
