|
|
| נשלח ב-24/7/2015 18:09 |
 |
| |
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2015 23:44 |
|
| |
יישר כח. נו.. אז מה ההקשר?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2015 13:00 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת ואתחנן תשע"ה מסופר על יהודי שישב בשדה התעופה בהמתנה לטיסה, קנה חבילה של עוגיות והתרווח על אחת הכורסאות עם ספר, מולו התיישב בחור צעיר, להפתעתו הבחור לוקח את חבילת העוגיות מהשולחן פתח אותה, לוקח עוגייה אחת ומושיט לו ולוקח אחת לעצמו, הוא לא כל כך הבין מה קורה אבל בחר להבליג, בנתיים הבחור לוקח עוד עוגייה ונותן לו ועוד אחת לעצמו וכך עד שכמעט נגמרה החבילה, כשבסוף נשארה עוגייה אחת לקח אותה הבחור הצעיר חתך לשניים ונתן לו חצי ולקח חצי לעצמו, הוא ממש מתאפק, קם מהמקום בעצבים וצועד לכיוון המטוס, כשהתיישב במקומו במטוס פתח את התיק להוציא שוב את הספר ולהפתעתו גילה שם את העוגיות שלו... מסתבר שהבחור הצעיר שכל כך כעס עליו היה נדיב ביותר. *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים את הפרשה המוכרת לכל יהודי "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ומיד אחר כך "ואהבת את ה' אלוקיך" על פסוק זה שואלים המפרשים איך ניתן לצוות אדם על דבר שבלב? אם אני לא אוהב אותו האם ניתן לצוות עלי לאהוב? ומסבירים ש"ואהבת" פירושו "והתבוננת" תתבונן בדברים שיביאו אותך לידי אהבה כי לפעמים קשה לנו לאהוב כשאנחנו לא רואים את כל התמונה, על ידי שיהודי מתבונן בגדולתו של הקב"ה ובכל הנסים והנפלאות שהוא עושה עמנו בכל יום תתעורר אהבתו לקב"ה. *** לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ אלוקי ואהבה פנימית לקב"ה, הניצוץ הזה מתעורר בזמנים ובמצבים מיוחדים אצל כל אחד, והציווי בתורה הוא לעורר את הניצוץ הזה ולהבעיר ממנו להבה שתשאיר בנו את אש האהבה לתמיד. *** בתורת החסידות כתוב שאהבת ה' ואהבת ישראל הולכים ביחד, הפסוקים "ואהבת לרעך כמוך" ו "ואהבת את השם אלוקיך" קשורים אחד בשני, כמו שההתבוננות בטובו של הקב"ה תביא אותנו לאהבת ה' כך ההתבוננות בפנימיות של כל יהודי תביא אותנו לאהבת ישראל, כשנראה את הנפש האלוקית החבויה בכל יהודי, כשנבין שכולנו בני איש אחד, בניו של הקב"ה זה יעורר בתוכנו אהבה ואחווה לכל יהודי ויהודי וכשנאהב אחד את השני זה יחזק אצלינו גם את האהבה לקב"ה. *** בזכות החיזוק באהבת ישראל ובאחדות ישראל נזכה לראות גאולה אמתית ושלימה בקרוב ממש. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2015 13:10 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2015 16:43 |
|
| |
יישר כח!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2015 12:43 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת עקב תשע"ה לפני כ13 שנים נרצח העיתונאי דניאל פרל הי"ד על ידי טרוריסטים מוסלמים שערפו את ראשו, המילים האחרונות שאמר לפני הירצחו היו "אבי יהודי, אמי יהודייה, אני יהודי..." את המילים הללו ביקש ראש עיריית ניו יורק לשעבר, אד קוץ', לחקוק על מצבת קברו ולהוסיף גם את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". גם דניאל פרל וגם אד קוץ' לא היו אנשים דתיים ובכל זאת אלו המשפטים שהם בחרו להשאיר, מאיפה זה מגיע להם? בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הפנייה של משה רבנו לעם ישראל "מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה..." מה מבקשים מכם בסך הכל רק יראת השם, שואלת הגמרא האם יראה היא דבר שניתן להגיע אליו כל כך בקלות, שמשה אומר לנו בסך הכל זה מה שמבקשים מכם? והגמרא עונה עבור משה רבנו זה אכן דבר קל, שואל בעל התניא הרי משה רבנו מדבר אלינו ואומר לנו שאנחנו יכולים להגיע לידי יראה ומה עוזר לנו שלמשה רבנו קל להגיע לידי יראה? תנסו לחשוב, אדם עשיר מאוד פונה אלינו ואומר "כל אחד יתרום בסך הכל מליון דולר" וכשנגיד לו מליון דולר זה הרבה כסף יגיד לנו העשיר "עבורי זה לא הרבה", הרי אתה מבקש מאתנו שאנחנו ניתן ומה עוזר לנו שעבורך זה לא הרבה, מסביר בעל התניא שלכל יהודי יש ניצוץ משה רבנו בתוכו ולגבי הניצוץ הזה אכן יראת השם היא דבר שניתן להגיע אליו אלא שהדרישה מאתנו היא שנעבוד ונגלה את הניצוץ הזה. משה רבנו הוא הסמל של החיבור בין יהודי לקב"ה, לכל יהודי יש בתוכו ניצוץ של משה רבנו שאם רק יעורר אותו יצליח להתחבר בקלות לקב"ה, הניצוץ הזה מתעורר לפעמים גם מבלי שנעבוד, בכל מיני זמנים מיוחדים בחיינו והם גורמים ליהודי להרגיש חיבור מיוחד לקב"ה. לפעמים זה כשאדם נמצא בזמן מסוכן כמו מלחמה וכדומה ולפעמים להיפך כשהוא נמצא בזמן שמאוד טוב לו והוא מרגיש צורך להודות להשם, אז פתאום הוא מגלה עד כמה היהדות שבתוכו היא חלק בלתי נפרד ממנו. משה רבנו מעורר את עם ישראל בכך שהוא מגלה להם שמה שהשם דורש מאיתם נמצא בהישג יד ועליהם רק להתבונן פנימה ולגלות שיראת השם ואהבת השם הם חלק מחיינו. יהי רצון שנצליח כולנו לגלות את הניצוצות שבתוכנו וכשנחבר את כל הניצוצות ביחד ייווצר אור אחד גדול, אור של גאולה שלימה שבימים אלו כולנו מרגישים עד כמה אנו זקוקים לה. שבת שלום! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2015 13:01 |
|
| |
אמן! יישר כח.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2015 13:29 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2015 15:25 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת ראה תשע"ה יהודי עשיר נכנס פעם אל המגיד ממעזריטש, שאל אותו הרבי מה אתה נוהג לאכול כל יום? התפאר העשיר "אני נוהג להסתגף ולהתנזר מהעולם, אני אוכל בדיוק כמו העני, פת במלח ומים במשורה". אמר לו המגיד "זה לא בסדר! עליך לאכול בשר טוב ולשתות מי דבש כדרך העשירים". תמהו התלמידים, מה רע במנהג של העשיר שלא להתפנק מדי בתענוגות העולם? הסביר להם הרבי "אם העשיר יאכל בשר וישתה מי דבש ייתן לעני לפחות פת במלח אך אם הוא יאכל פת במלח ייתן לעני לאכול אבנים..." בפרשתנו פרשת ראה אנו רואים איך משה נותן לעם ישראל כלים לביטול האנוכיות המושרשת כל כך בלבו של האדם, הוא מתחיל עם המצווה של מעשר שני אותו נוהגים לתת בשנה הראשונה והשניה שלאחר השמיטה, מעשר זה נאכל על ידי הבעלים אבל חובה להעלותו לירושלים ולאכלו שם מה שנותן הרגשה שאין לנו בעלות על הכסף שלנו. מכאן ממשיכה התורה במצוות מעשר עני בשנה השלישית חובה לתת עשר אחוז מהיבול לעני שזה כבר שלב נוסף וקשה יותר, עלי לתת מפירות שעבדתי עליהם קשה, לאדם שלא עשה כלום למעני. בהמשך באה מצווה שעוד יותר לא מתקבלת על הדעת והיא מצות שמיטת כספים, ההלכה היא שכאשר מגיעה שנת השמיטה יש שמיטה לכספים, אדם שהלווה לחברו כסף אינו גובה את חובו, ובמילים אחרות חנינה לבעלי חובות, התורה מצווה שגם סמוך לשנת השמיטה לא יאמר אדם אינני יכול להלוות מכיוון שאני מסכן את כספי שמא לא יוחזר לי ומחובתו להלוות אם יש ביכולתו. במילים "פתוח תפתח את ידך" שבפרשתינו, התורה אומרת לנו שמי שמקבל הכי הרבה מהנתינה זה דווקא הנותן, אם תפתח פעם אחת תתאהב במצווה ותתרגל לתת וכך ידך תיפתח מעצמה ויהיה לך קל יותר לתת. יהי רצון שנזכה להיות מורגלים בנתינה, ולא נצטרך לידי מתנת בשר ודם... כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה. חודש טוב ושבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2015 15:28 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-14/8/2015 17:44 |
|
| |
יישר כח אסתרק
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2015 12:37 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת שופטים תשע"ה באחת מהערים באירופה היה מושל שתחת חסותו היו היהודים זוכים לשקט ולרוגע. מושל זה אהב לקבל שוחד וכך היו היהודים קונים לעצמם שקט וביטחון. יום אחד הוחלף המושל ומחליפו הודיע שהוא בשום אופן לא ייקח שוחד, היהודים נבהלו וחששו מאוד שהנה עכשיו יורע מצבם והמושל יתנכל אליהם. הגיעו היהודים לרב ופרשו בפניו את חששותיהם, הרב חייך, אמר להם 'אל תדאגו, הכל יסתדר'; וביקש הרב להיפגש עם המושל החדש. בעיצומו של הקיץ המושל מזמין את הרב לפגישה. הרב מגיע לבית המושל לבוש בבגדי חורף כבדים, מעיל מצמר, מגפיים, צעיף עשוי פרווה וכובע צמר גדול. המושל, אשר רואה את הרב כך, מתחיל לצחוק ושואל "מה קרה לך כבוד הרב? מה זה הבגדים האלו?" והרב בשיא הפשטות עונה לו "עוד מעט ירד שלג"; המושל צוחק ואומר לו " השכחת שאנחנו באמצע הקיץ?!" הרב עונה "אני יודע שאנחנו בקיץ ובכל זאת ירד שלג, אני מוכן להתערב אתך על כך". המושל צוחק ומחליט להתערב עם הרב על 5000 רובל, הרב מפקיד את סכום הכסף בידי נאמן ויוצא לביתו שמח, וכשחזר לביתו הוא אומר ליהודי העיר "אין מה לדאוג המושל קיבל שוחד 5000 רובל מעכשיו הכל יהיה בסדר". פרשתנו מתחילה במילים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"; ולאחר מכן מזהירה התורה את השופטים "לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד כי השוחד יעוור..." כאשר אדם מקבל שוחד, דעתו מתעוותת והוא שופט לטובת זה שממנו קיבל טובת הנאה. בחסידות מוסבר, שהשערים עליהם מדברת התורה אלו העיניים, האוזניים והפה. העיניים צריכות שופטים בשביל לדעת מה לראות ועל מה לבחור לא להסתכל; האוזניים צריכות להיזהר ולדעת למה להקשיב ולמה לא; הפה שצריך להיזהר בדיבורו וכו'. על כך באה התורה ומורה לנו "לא תיקח שוחד"; האדם מעצם טבעו משוחד כלפי עצמו ומכיוון שהוא השופט שאמור לשמור על השערים הללו, עליו לשים לב לא להיות משוחד במשפט ועליו להיות ערני לכל דבר שנכנס או יוצא בהם. חודש אלול אותו התחלנו בימים אלו הוא חודש חשבון הנפש של כולנו ובו אנחנו עושים בדיקה על כל השנה לדעת אם אכן השופטים שעומדים בשערינו עושים את עבודתם נאמנה. ההתבוננות בטוח תביא אותנו למסקנה שיש מה לשפר וההחלטות לעשות את השינוי הנדרש יעזרו לנו לחיות בעולם יותר טוב וייתנו לנו את הזכות להיכתב ולהיחתם לחיים טובים ומאושרים, חיים של גאולה אמתית ושלימה. שבת שלום! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2015 12:40 |
|
| |
יפה מאוד!
יישר כח
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2015 15:07 |
|
| |
והקשר למיאמי?:-)
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2015 16:24 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת כי תצא תשע"ה רב חבדניק צעיר נסע פעם מקנדה לניו יורק נסיעת לילה אחרי חתונה, אחרי כמה שעות נהיגה הרגיש שהוא מאוד עייף וחייב לעצור לנוח, ירד מהכביש המהיר והחל לחפש מלון, הוא נוסע ונוסע ואין שום מלון באופק, רק אחרי כחצי שעה נסיעה מצא סוף סוף מלון דרכים קטן, הוא נכנס אך הפקידה אומרת לו "אני מצטערת אין לנו חדרים פנויים", שואל אותה הרב "תגידי לי היכן יש מלון נוסף כי אני ממש לא מסוגל לנהוג יותר, אני חייב לישון כמה שעות", עונה לו הפקידה "האמת היא שבכל האזור אין שום מלונות אבל ישנו בית אבות כמה קילומטרים מכאן וכשיש להם חדר פנוי הם משכירים" הגיע הרב לאותו בית אבות, הבחור הנחמד בקבלה אמר לו שבדיוק התפנה חדר באותו יום ונתן לו מפתח, החבדניק העדיף לא לחשוב מה זה חדר שהתפנה בבית אבות והלך לישון, *** בבוקר הוא מתפלל ועומד לצאת לדרך, כשהוא כבר עומד ליד הרכב הוא חושב לעצמו, "אם הגעתי עד לכאן בהשגחה פרטית כנראה שיש לי כאן שליחות" הוא חוזר פנימה ושואל את הפקיד "האם יש כאן יהודים?" הפקיד אומר לו "מעניין שאתה שואל, היה לנו כאן רק יהודי אחד במקום, הוא היה גר בחדר שישנת בו ואתמול הוא נפטר, עכשיו אנחנו מחכים לכומר שיבוא לקחת אותו לקבורה" הרב הצעיר אומר לו "בטח אתה מתכוון שאתם מחכים לרב?" והפקיד אומר לו "לא, יש לנו כומר שאחראי על ענייני הקבורה והוא מטפל בכל התהליך, התחיל הרב להסביר לו את חשיבות הקבורה היהודית ובשלב מסוים הפקיד אומר לו "אתה יודע מה? אתה רב? אקח את הפרטים שלך, אוציא לך תעודת פטירה ותיקח איתך את הנפטר, החבדניק שלנו נדהם לרגע מהרעיון של גופה בתא המטען שלו.. אבל כשהתעשת, הבין שלצורך זה נשלח לשם והסכים, ואחרי כחצי שעה הוא יוצא לדרך עם מטען קצת חריג... *** הוא נסע מיד לקהילה היהודית הקרובה והחל להסביר למזכיר הקהילה את העניין, אך המזכיר שנבהל מהרעיון אמר לו "הרב לא כאן תחזור מחר", כשראה שלא מכאן תבוא הישועה נסע לעוד קהילה, הוא מספר לרב את הסיפור ושניהם מתפעלים איך הגיע בדיוק בזמן להביא יהודי לקבורה יהודית, הרב מספר לו שבבית הקברות שלהם יש חלקה מיוחדת שמישהו תרם עבור יהודים גלמודים ובודדים שיוכלו להיקבר ללא תשלום, שני הרבנים הולכים להכין את הנפטר לטהרה ופתאום רב הקהילה צועק "זה לא יאומן, היהודי הזה היה חבר בקהילה שלנו, לפני כחמש שנים הוא נעלם וכולנו חיפשנו אותו ביחד עם המשטרה אך לא מצאנו אותו, תראה באיזו השגחה פרטית הוא חזר להיקבר בדיוק כאן בבית הקברות הקהילתי שלנו, אך מה שיותר מדהים זה שחמש שנים לפני שהוא נעלם הוא זה שתרם את החלקה המיוחדת לאנשים גלמודים כאן בבית הקברות... *** בפרשתנו אנו קוראים על מצוות שילוח הקן, "כי ייקרה קן ציפור לפניך בדרך על כל עץ או על הארץ, אפרוחים או ביצים... לא תיקח את האם על הבנים ...שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך" אנחנו רואים שהתורה מאריכה מאוד בתיאור פרטי המקרה, והרי היתה יכולה לכתוב בקיצור אם תראה קן ציפורים אל תיקח האם על הבנים מדוע התורה מאריכה כל כך? מסבירים המפרשים, שהרבה פעמים אדם מרגיש שבשביל לקיים מצווה הוא צריך להתכונן והוא מעדיף לדחות למתי שיהיה לו יותר זמן וראש פנוי, מגיעה התורה ומראה לנו בפירוט שהמצוות יכולות להיות בכל מיני סיטואציות, "על העץ או הארץ, אפרוחים או ביצים" המצוות נמצאות סביבנו בכל מקום ואנחנו פשוט צריכים לפקוח את העיניים ולנצל את ההזדמנויות שיש לנו *** אנחנו נמצאים בשבועות האחרונים של השנה וזה הזמן לקבל החלטה להסתכל סביבנו ולמצוא את כל המצוות שמחכות לנו, לשים לב לאדם שזקוק לחיוך או מילה טובה שלנו, להצטרף לשיעור קצר, להניח תפילין, להדליק נרות וכו', כך נוכל להיכנס לשנה החדשה עם עוד מצוות ומעשים טובים ונזכה להיכתב כולנו לחיים טובים ומאושרים בגשמיות וברוחניות ולשנה של גאולה אמתית ושלימה. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
|
