|
|
| נשלח ב-28/8/2015 16:45 |
 |
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2015 22:04 |
|
| |
תזכורת:
אודות הימים שמח"י אלול עד ראש השנה, אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר "שהם י"ב ימים של חשבון הנפש על השנה החולפת, יום לחודש יום לחודש"(הרבי מליובאוויטש בשם חמיו אדמו"ר הריי"צ)
(ח"י אלול הוא יום החשבון של חדש תשרי העברה, וערב ראש השנה הוא יום הקבוע לחשבון של חודש אלול)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2015 00:49 |
|
| |
התנצלותי על האיחור, ועל ששכחתי אתכם בשבוע שעבר... ב"ה ממתק לשבת פרשת נצבים תשע"ה בכפר קטן ליד העיר מז'יבוז' היה חי רועה צאן צעיר, שנה אחת בימים שלפני יום הכיפורים התעורר בו הניצוץ היהודי והוא החליט ללכת להתפלל ביום כיפור, הוא הגיע לבית הכנסת של הבעל שם טוב, המוני יהודים נאספו להתפלל ביחד עם הצדיק, התפילה מתחילה וכולם רואים שהבעל שם טוב מתפלל השנה בדבקות עצומה, יותר מכל שנה, דביקותו של הבעל שם טוב סוחפת את כל הקהל וכולם מתפללים בהתרגשות גדולה, גם רועה הצאן נסחף בהתרגשות של כולם, הוא מרים את עיניו לשמים ואומר "ריבונו של עולם, אני לא יודע להתפלל, אבל אני יודע לנגן מאוד יפה בחליל אנגן בחליל שלי לכבודך, אנא קבל את תפילתי בדרך זו", הוא לוקח את החליל ומתחיל לנגן ניגון רועים, כל המתפללים משתתקים לרגע ומנסים להבין מי זה מפריע כאן לתפילה בנגינה בחליל? רק הבעל שם טוב מסתובב עם חיוך גדול, מזמין את רועה הצאן לעמוד לידו ומאותו רגע התפילה זורמת בשמחה גדולה, עם סיום הצום מספר הרבי לתלמידיו על כך שראה בעיני רוחו קטרוג גדול חלילה על עם ישראל ולכן כל כך התאמץ בתפילתו, התפילה המיוחדת של כולנו לא ביטלה את הגזירה ורק החליל המיוחד של רועה הצאן הוא זה שהצליח לבטל את רוע הגזירה, *** את הסיפור הזה סיפרתי לפני כמה שנים בבנגקוק, קם אחד המשתתפים והפנה שאלה אל הקהל, "מה היה כל כך מיוחד בחליל של הנער?" כולם כמובן ענו שהתפילה שלו היתה מכל הלב ובתמימות וכו' אמר אותו בחור "אני חושב שהיה כאן עוד משהו מיוחד, כאשר עומדים המוני יהודים ביחד בבית הכנסת ומתפללים, כולם מתפללים שתהיה שנה טובה אבל אם נשאל כל אחד למה הוא מתכוון כשמבקש שנה טובה, כל אחד יסביר משהו אחר, אחד יגיד ששנה טובה זה שהגינה שלו תצמיח עגבניות, האחר יגיד שהפרה שלו תתן חלב, אחד יבקש שמחיר היהלומים יעלה והשני יבקש דווקא שהמחיר ירד כי הוא עומד לקנות עכשיו יהלומים וכך כמספר האנשים כך מספר הפרשנויות למשמעות של שנה טובה, אבל כשנשמע קול החליל בבית הכנסת פתאום כל המחשבות של כולם התאחדו בשאלה "מה זה החליל הזה" ועצם זה שכולם התאחדו במחשבתם זה דבר שמחולל נפלאות ומבטל גזירות" *** פרשת השבוע מתחילה במילים "אתם נצבים היום כולכם...ראשיכם שבטיכם...חוטב עציך ושואב מימך" פרשה זו נקראת באופן קבוע בשבת שלפני ראש השנה ומסבירים המפרשים שהמילה היום שבפסוק "אתם נצבים היום כולכם" מכוונת לראש השנה והפסוק אומר לנו שעל ידי "כולכם" על ידי האחדות האמיתית של יהודים מכל סוג שהוא זוכים להיות "נצבים" בראש השנה במשמעות שעומדים זקופים וזכאים בדין כאשר עם ישראל מאוחדים ומרגישים את הערבות ההדדית האמתית ביניהם אזי הם יכולים להגיע לדין ברוגע ובשלווה מתוך ידיעה שהקב"ה יזכה אותם בדין וכתוב אותם לשנה טובה. *** שנזכה לקראת השנה החדשה להתאחד כולנו ולעמוד ניצבים כאיש אחד לקראת שנה טובה ומתוקה שנה של גאולה וישועה לכל עם ישראל. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2015 06:29 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2015 12:02 |
|
| |
תודה רבה, אסתרק!
מיאמוש- אין זה שיר בנושא 'אחדות' לפרחי מיאמי?(אולי משהו באנגלית?)
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2015 12:26 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2015 12:28 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2015 06:02 |
|
| |
לפני מספר חודשים הועלה באשכול זה מעשה רב, אודות ה'יחידות' [כך מכונה הפגישה עם הרבי, לא?] שהיתה לראש הממשלה מנחם בגין עם הרבי מליובאוויטש, בה ביקש ממנו הרבי לסור לצרפת, ולדבר על ליבה של נערה יהודיה שלא תינשא לערל – כמה מדהים שלרבי היה אכפת. על מעשה זה הגיב netson: "אף פעם לא שמעתי על הסיפור הזה. אם זה התרחש בשעה שהיה ראש ממשלה, זה ממש אדיר!!!". ובתשובה הגיבה אסתרק: "דווקא הכרתי אותו קודם. לא נראה לי שזה היה כשהוא היה ראש ממשלה, רק שר החוץ או משהו בכיר אחר". ובכן, ראשית ארצה להתייחס לסוף דבריה של אסתרק, ולהעמיד את הדברים על דיוק סברא של סרק: מנחם בגין שימש כשר חוץ בממשלת ישראל לתקופה קצרה מאד, כך שאם להעלות השערה ו'להפיל' את המעשה על אחת מתקופות חייו האחרות של מנחם בגין [בהם לא שימש כראש ממשלה], סביר יותר להניח שהוא אירע בתקופת היותו יו"ר האופוזיציה. ובאשר לגוף המעשה: בכניסתי לפורום באותו השבוע לגור, פגשו עיני במעשה האמור, ולמען האמת הוא היה מוכר לי. איני זוכר עתה באיזה מעמד ובאילו נסיבות נחשפתי אליו לראשונה, אולם הוא כלל לא היה זר לי כשפגשתיו באחרונה. בשל כך, מה מאד גדלה תמיהתי כשקראתי את דבריו של netson ונחשפתי לעובדה שבקרב חסידי חב"ד עצמם המעשה אינו מוכר ['אם בנחל שוטף נפלה חכה – מה יעשו מי גבים'? אגב, מאותה הסוגיא ממנה הוקסם הפתגם העממי המפורסם 'אם בארזים נפלה שלהבת – מה יעשו איזובי קיר' – תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כה עמוד ב], וגדלה אף שבעתיים כשקראתי את דבריה של אסתרק ונחשפתי לעובדה שאף בקרב חסידי חב"ד להם המעשה מוכר, דקדוק המעשה המדויק זר ומנוכר. ובכן, אשמח להעמיד חסידים על דיוקם של מעשים: אודה ולא אבוש להוסיף בנימה אישית, כי אף אנכי הקטן, כששמעתי את המעשה מאת הפייטן, הנחתי בליבי כי אף אם המעשה נכון ואינו שביב אטרקציה, הוא אירע ככל הנראה בתקופת היותו יו"ר האופוזיציה. אמנם, באחד מביקוריי בארץ ישראל, הזדמן לי לשבת בקרב חבר מרעים, ומענין לענין באותו הענין סיפרתי את המעשה האמור, תוך שאני מוסיף הסתייגות מתבקשת באשר למהימנותו ודקדוקי אמינותו כאמור. בסיום סיפורי, קם אחד מהיושבים בסמוך, אדם בשנות השישים לחייו בעל חזות מזרחית מובהקת, כשהוא פונה אלי בשאלה: 'מנין אתה מכיר את הסיפור?', תוך שהוא משווה לשאלתו בלא משים טון מאשים משהו, כאומר 'מנין לך להכיר סיפורים שאינך אמור לשמוע עליהם'?... באתי במבוכה קלה אך השבתי: 'איני יודע להראות את מקורו בצור החלמיש; שמעתיו אי פעם מחסיד ותיק ישיש'. בתגובה, הוא הביט בי בחיוך קל ופלט: 'הינך מספר לי? אני הייתי שם!'. למבטי המשתאה הוא החל לספר את סיפור חייו - אותו אחסוך מכם וממני בזמן עמוס זה כערב ראש השנה - מתוכו עלה כי מדובר באחד מחברי ה'ליכוד' הוותיקים, אותם מצביעי 'בגין' לדורותיהם. כך הוא הלך ודילג בסיפורו מעשור לעשור, עדי הגיעו לאותה התקופה בה התרחש המעשה, כשהוא משלים את הפאזל ומגלה את אזני כי מתוקף מעמדו, הוא 'זכה' להצטרף לנסיעתו של ראש הממשלה לניו יורק, אותו הוא זוכר עד עצם היום הזה [איך לא?...], כלומר, עד עצם יום סיפורו לפני מספר שנים. כחסידי חב"ד [ושמא גם כמי שאינם...], הייתם צריכים לראות את עיניו בורקות כשסיפר על הפגישה עם הרבי מליובאוויטש, ומוסיף פרטים מרתקים על מטרת הנסיעה ועל אותה הפגישה. לצערי, מפאת קוצר הזמן כאמור, איאלץ לחסוך מכם אף את הפרטים והתיאור האמור - אולי אמצא זמן להשלימם ביום מן הימים, עת יהיו הדקות כנהרות והזמן כימים - ואדלג ישירות אל היסודות המרכזיים עליהם נתמך-נשען מעשינו. מובן, שעל-אף רצף הפרטים שבסיפורו, שקלחו מפיו בשטף מתארים את ביקורו, לא יכולתי להתאפק מלהשחיל את השאלה שבערה בקצה לשוני: 'הוא שימש באותה התקופה כראש ממשלה'?. וכאן הגיעה התשובה המפתיעה מכיוונו: 'ודאי. היה זה [זמן קצר] לאחר שנבחר לראש ממשלה'... הוא הוסיף והעמיד דברים על דיוקם, לפיהם לא היתה זו בקשה לעצירה מיוחדת בצרפת רק לצורך השליחות המקודשת, שכן ראש הממשלה התעתד לבקר בלאו-הכי בצרפת, אולם הוא דאג להוסיף כי הוא לא שכח כיצד במשך כל הטיסה לצרפת שוחח עמם מנחם בגין על הפגישה המיוחדת והבקשה העוד יותר מיוחדת לה זכה מהרבי, וכי 'דבר ראשון שהוא מתכונן לעשות מיד עם נחיתתו בצרפת - עוד קודם שיתפנה לעיסוקיו הדיפלומטיים - הוא מילוי השליחות שהטיל עליו הרבי מליובאוויטש'... בידי להוסיף פרטים נוספים על אותו מעשה מופלא, כמו גם להוסיף את ראייתי את המעשה מן הזווית האישית שלי בגדולה, אולם "מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח" שיש בהכנת צרכי שבת ויו"ט כבר הורונו רבותינו [תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מג עמוד ב], ואם כך הוא בכל יום-טוב, הרי שבערב 'יום הזיכרון' בו עלינו להכין עצמנו, ליום אשר 'מלך במשפט יעמיד ארץ' בו נקבל מלכותו עלינו, חובה כפולה ומכופלת עלינו לקצר באמרינו, ולדחות לאחר זמן את שלל הגיגנו. "ברם זכור אותו האיש לטוב .. שאלמלא הוא – נשתכח תורה מישראל .. שבא .. ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובל עיר ועיר" [ראה: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כא עמוד א].
תוקן על ידי משוררששיער ב- 13/09/2015 06:03:05
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2015 10:03 |
|
| |
משורר, מרגש לקרוא. לדעת שהוא קיבל את השליחות בתור ראש ממשלה, ושהפרטים אותם אתה כותב מדוייקים ומהימנים, ובמיוחד- כמה מנחם בגין התרגש ושמח בהיותו במטוס לקראת השליחות שהרבי נתן לו. תודה.
נשמח לשמוע בקרוב את הפרטים הנוספים. לא מוותרים עליהם!
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי אסתרק ב- 13/09/2015 10:04:07
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2015 10:13 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2015 22:19 |
|
| |
יישר כח משורר!
| משוררששיער כתב: |  | | בידי להוסיף פרטים נוספים על אותו מעשה מופלא, כמו גם להוסיף את ראייתי את המעשה מן הזווית האישית שלי בגדולה, אולם "מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח" שיש בהכנת צרכי שבת ויו"ט כבר הורונו רבותינו [תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מג עמוד ב], ואם כך הוא בכל יום-טוב, הרי שבערב 'יום הזיכרון' בו עלינו להכין עצמנו, ליום אשר 'מלך במשפט יעמיד ארץ' בו נקבל מלכותו עלינו, חובה כפולה ומכופלת עלינו לקצר באמרינו, ולדחות לאחר זמן את שלל הגיגנו. |
|
מוכרח אני להגיב על הקטע האחרון.
כתוב שבשבת משיח לא יכול לבוא (מצד עירוב וכדו'), ובאחת ההתועדויות הרבי אמר(תוכן) שכיון שאנו נמצאים בדור דעקבתא דמשיחא וכו וכו', משיח יכול לבוא בשבת. היי... הרי כתוב שהוא לא יכול לבוא כאמור מצד עירוב וכדו', הסביר הרבי, שכמשיח יבוא הוא יתרץ גם את הקושיא הזאת... העיקר שיבוא.
הרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר פעם שמשיח "ימצא" את הדרך לבוא בשבת ואפי' בערב שבת...
עכ"פ מחכים לאריכות בעניין ככל שזה מעניין באמת...
תוקן על ידי netson ב- 15/09/2015 22:20:08
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2015 22:38 |
|
| |
| netson כתב: | | יישר כח משורר!
מוכרח אני להגיב על הקטע האחרון.
כתוב שבשבת משיח לא יכול לבוא (מצד עירוב וכדו'), ובאחת ההתועדויות הרבי אמר(תוכן) שכיון שאנו נמצאים בדור דעקבתא דמשיחא וכו וכו', משיח יכול לבוא בשבת. היי... הרי כתוב שהוא לא יכול לבוא כאמור מצד עירוב וכדו', הסביר הרבי, שכמשיח יבוא הוא יתרץ גם את הקושיא הזאת... העיקר שיבוא.
הרב מרדכי אליהו זצ"ל אמר פעם שמשיח "ימצא" את הדרך לבוא בשבת ואפי' בערב שבת...
עכ"פ מחכים לאריכות בעניין ככל שזה מעניין באמת...
|
|
אכן. דברים נכוחים. דברים ברוח דומה אמר עוד בשנים שלפני המלחמה הגרא"ו ווסרמן הי"ד, בעל ה'קובץ שיעורים', לפיהם בימים טרופים שכאלו כל עיכוב בביאת המשיח משמעותו פיקוח נפש, ומכיון שהלכה היא בידינו מסורה כי פיקוח נפש דוחה שבת, הרי שמשיח בהחלט יכול להתגלות אף בשבת. אמנם, ברצוני לחדד, כי הביאורים שהבאת מוסבים אודות ביאת המשיח בשבת, זמן בו אם נקבל שמשיח נמנע מלבוא [הדבר תלוי בספק הגמ' שם אם 'יש תחומין למעלה מעשרה' או לאו] הדבר נובע מחמת איסור דאורייתא, ואילו מאמר הגמ' שהוזכר תוך דבריי מוסב אודות ביאת אליהו בערב שבת, זמן בו הימנעותו מלבוא אינה תלויה כלל באיסור דאורייתא [כאיסור תחומין המוזכר בהקשר ביאת המשיח בשבת] או דרבנן, ודברי הגמ' אינם נתמכים אלא על ה'טורח' שיש לישראל בביאתו משום שעליהם להכין צרכי שבת ויו"ט [ואמנם, משום-כך אכן מבארת הגמ' כי משיח עצמו ודאי יכול לבוא אף בערב שבת, זאת משום שבביאתו יהיו כל באי עולם עבדים לישראל, ושוב לא יזדקקו לטרוח בעצמם בהכנת צרכי הסעודות], כך שאם כל הימנעותו אינה מחמת איסור תורה ואינה נובעת אלא מחמת טירחת ישראל, דומני שאין צורך להוגיע את מוחנו יותר מדאי בכדי 'למצא פתרונות' לביאתו בערב שבת; עלינו פשוט להסכים לטרוח מעט...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2015 22:41 |
|
| |
יישר כח!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2015 11:59 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת וילך תשע"ו מספר הרב וילהלם, שליח הרבי מליובאוויטש בבנגקוק: בראש השנה ישבנו על הספות בבית חב"ד והתפתח דיון מעניין, "איך זה שעם כל הישראלים שאנו פוגשים בטיול אנחנו מרגישים משפחה ומאד נחמד לנו לשבת איתם ביחד? וגם, מה מושך את כל המטיילים לבוא לשמוע קידוש ולהתחבר יותר לרוחניות?" היו שטענו בתוקף שזה רק בגלל שאנחנו בטיול והכל נחמד ונעים ואנחנו לא באמת "עצמנו", אבל מיד כשחוזרים לארץ מתגלה המצב הטבעי שלנו. והיו שסברו בדיוק הפוך, שבארץ אנו מושפעים מהפוליטיקה, מהלחצים ומעומס העבודה; אבל דווקא בטיול מתגלה ה"אני האמיתי" שלנו, מתגלה החיבור בינינו כעם אחד, וגם החיבור עם הנשמה שלנו. בסופו של הדיון כולם השתכנעו שאכן כאן בטיול זה באמת אנחנו, והלוואי שנצליח גם בארץ להישאר עם ההרגשה הזו.. אמרתי להם, שלא מפתיע שהם בחרו במסקנה שמוציאה אותם אנשים טובים יותר.. אך זוהי האמת, ומעניין שזהו עניינה המרכזי והמיוחד של השנה החדשה אליה נכנסנו בימים אלו "שנת הקהל"... בפרשת השבוע "פרשת וילך" אותה משה אומר לבני ישראל ביומו האחרון, הוא מצווה עליהם את המצווה המיוחדת, מצוות הקהל. אחת לשבע שנים עם סיום שנת השמיטה היו כל עם ישראל מתאספים בבית המקדש והמלך שהיה באותה תקופה היה מקריא קטעים מהתורה לכל העם. מעמד מכובד זה נקרא "הקהל" ועל שמו נקראת כל השנה שלאחר השמיטה "שנת הקהל". מטרת המעמד היתה לשחזר את מעמד קבלת התורה בהר סיני, לחזק את עם ישראל ביראת שמים ולזרזם במצוות. מסביר הרבי מליובאוויטש על כך שבמשך שנת השמיטה עם ישראל התנתקו מעבודת האדמה לשנה שלימה וממילא התעסקו יותר ברוחניות (הם היו בסוג של טיול...), ועכשיו עם סיום השנה (עם חזרתם לארץ...) הם מתאספים ביחד כדי ללמוד איך לקחת את הרוחניות שחוו ולהביא אותה לידי ביטוי בשש השנים הבאות בהם יחזרו לעבודת האדמה ויחזרו להתעסקות עם הגשמיות. כיום כאשר אין לנו בית מקדש איך נוכל לקיים מצווה זו? מסביר הרבי שכיום תפקידנו לחזק את האחדות בתוכנו על ידי עריכת התכנסויות מיוחדות לשנה זו בהם נחזק אחד את השני בעשיית מצוות ומעשים טובים. בנוסף, אם נשים לב נראה שהתורה מדגישה שהמצווה היא להקהיל אנשים נשים וטף. לכל אחד מקבוצות אלו יש תכונות ומעלות, יש מעלות שמיוחדות לאנשים, יש מעלות שמיוחדות לנשים ויש גם דברים שניתן ללמוד דווקא מהטף. כך גם לכל אחד באופן אישי יש קצת מכל התכונות הללו ושנת הקהל זה הזמן לאחד את כל הכוחות שבתוכנו ולהשתמש בכל הכוחות ביחד כדי לחזק את הקשר עם הקב"ה. אין ספק שהאחדות של כל עם ישראל ואיחוד הכוחות שבתוכנו הם ההכנה הכי טובה להיחתם ביום הכיפורים לשנה טובה ומתוקה; כפי שנאמר "ברכנו אבינו כולנו כאחד" - כשאנחנו מאוחדים אזי אנחנו ראויים לברכת השם. יהי רצון שעל ידי ההוספה באחדות של כולנו כעם ועל ידי החיזוק של כל אחד באופן אישי עם איחוד כל הכוחות שבתוכו נזכה כבר השנה בחג הסוכות לחוות שוב את המעמד המיוחד של הקהל בבית המקדש. שבת שלום! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2015 12:04 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
|
