|
|
| נשלח ב-13/11/2015 13:07 |
 |
| |
יישר כח!
והקשר למיאמי?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2015 13:30 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2015 13:49 |
|
| |
כן,קראתי.
לא מצאתי קשר,אבל אולי למישהו יש רעיון לקשר:-)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2015 13:49 |
|
| |
כן,קראתי.
לא מצאתי קשר,אבל אולי למישהו אחר יש רעיון לקשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2015 17:00 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת ויצא תשע"ו פעם הגיעה לאוזנו של נפוליון שמועה – קבוצת חיילים מאחת הפלוגות יוצאת בכל לילה לבלות באחד מבתי המרזח באזור. נפוליון החליט שהוא חייב לראות במו עיניו את המחדל. לבש בגדים פשוטים, התיישב בבית המרזח וחיכה לבואם של החיילים. ואכן בשעה אחת בלילה החלו החיילים להיכנס זה אחר זה ולשתות עד כדי שכרות. לפנות בוקר צעק אחד החיילים: "חברה, חייבים לחזור לבסיס!" וכולם קמו ורצו לכיוון הבסיס. אבל מרוב שכרות נפלו בדרך ונרדמו זה אחרי זה. נפוליון עקב אחריהם. הוא עצר ליד החייל האחרון, שנפל ונרדם סמוך מאוד לבסיס, התכופף אליו וסימן לו סימן על הכובע. *** בבוקר הגיע נפוליון לבסיס וקרא לחיילים למסדר. ממקום עומדו ראה את הסימן על כובעו של החייל, קרא לו ושאל: "היכן היית הלילה?" והחייל ענה: "הייתי איפה שכולם היו". "ואיפה היו כולם?" חקר נפוליון. לא נותרה לחייל ברירה, והוא הודה שהם הלכו לבלות. נפוליון כעס מאוד וציווה להושיבו בכלא. החייל המסכן פנה לנפוליון ואמר: "יש לי שאלה. אני יודע שכבודו יסודי מאוד, וודאי עקב אחרינו. אני בטוח שכבודו ראה שאני הגעתי הכי קרוב למחנה לפני שנפלתי, ולמה בחר דווקא בי?" ענה לו נפוליון: "אתה צודק. אכן ראיתי שאתה נפלת הכי קרוב, אבל ראיתי שכולם נפלו כשפניהם למחנה, ואילו אתה - נפלת כשגבך למחנה ופניך לבית המרזח, הדבר מוכיח שגם כשחזרת למחנה הראש שלך עדיין בבית המרזח ולכן קראתי דווקא לך..." *** בפרשת השבוע אנחנו קוראים על יעקב אבינו שיוצא מבאר שבע בדרכו לחרן, יעקב יוצא כרגע מהחממה של בית יצחק שם עבודת השם באה בקלות והוא הולך לחרן לביתו של לבן הארמי, מרכז של עבודת אלילים ומדות רעות, הוא יודע ששם יהיה לו הרבה יותר קשה אך יעקב לא נבהל מהקשיים, הוא מודע לכך שבעולם שלנו האתגר הוא לא להישאר בבית יצחק אלא לצאת לחרן וגם שם להתנהג בדרך הנכונה, בדרכו לחרן נותן לנו יעקב שיעור איך יהודי אמור להתכונן להתמודדות עם מקום כמו חרן, הוא לוקח מאבני המקום ושם מראשותיו, מסביר רש"י "עשאן כמין מרזב סביב לראשו, שירא מפני חיות רעות" נשאלת השאלה, למה יעקב מגן רק על ראשו, האם לא היה עליו להגן על כל גופו? מסביר הרבי מליובאוויטש שהפחד של יעקב לא היה מחיות רעות גשמיות, אלא מחיות רעות רוחניות, יעקב יודע שהוא מגיע לבית לבן ושם הוא ייצטרך להתמודד עם הכוחות הרעים, לכן מקיף יעקב את ראשו באבנים כסמל להחלטתו שהראש שלו תמיד יישאר במקום הנכון וגם כשישקיע כוחות בשמירה על צאן לבן ובהתעסקות עם ענייני העולם הראש יישאר נקי לעבודת השם. *** לכל אחד מאתנו יש התעסקויות בענייני העולם ואי אפשר לשבת כל היום בבית הכנסת, אך עלינו לזכור להשאיר את הראש במקום הנכון ולהישמר שגם בהיותנו בעולם, נשאר מעליו. יהי רצון שנראה את ברכת השם בכל מעשינו ונזכה לשלב נכון בין החיים הגשמיים ובין הרוחניות השזורה בתוכם. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2015 17:11 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2015 23:04 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת וישלח תשע"ו מעשה בבחור צעיר, שסיים לימודי ציור ורצה לבחון את יכולותיו בתחום. הוא צייר ציור מושקע מאוד, הניח אותו על כן ציור באחד הקניונים המקומיים, וכתב מתחת לציור: "אני צייר מתחיל, ואשמח לקבל ביקורת על הציור שלי. כל מי שרואה כאן בעיה, טעות בפרופורציה או במשחק הצבעים וכד' - שייקח בבקשה, את העט השחור שהשארתי למטה, ויסמן לי איקס על המקום הבעייתי". למחרת הגיע ידידנו הצייר המתחיל לקניון, וחשכו עיניו - הציור מלא איקסים, כמעט עד אפס מקום, בבושת פנים הוא הוריד את ציורו וחשב לעצמו: "אין לי עתיד בציור". הוא לקח את הציור למורה, וסיפר לו על הניסיון המר. שאל אותו המורה: "האם תוכל לצייר ציור זהה לציור הזה?" "בוודאי", ענה הצייר המתחיל, וניגש מיד למלאכה. כעבור שלושה ימים הציור השני היה מוכן, זהה לחלוטין לקודמו. הצייר והמורה לקחו את הציור החדש, הניחו אותו על כן ציור בקניון אחר, וכתבו למטה כמעט אותו נוסח: "אני צייר מתחיל, ואני מעוניין לקבל ביקורת על הציור שלי". אך הפעם הורה המורה לכתוב, בשונה מהפעם הקודמת: "מי שרואה פה בעיה כלשהי, ירגיש בבקשה חופשי לתקן ולשפר, השארתי סט של צבעים ומכחולים לשימושכם..."למחרת הגיע הצייר, ונוכח לראות שאף אחד לא נגע בציור, גם שבוע לאחר מכן אף אחד לא תיקן כלום, חודש חלף ושום תיקון לא בוצע. אמר לו המורה: "רואה אתה את ההבדל? להגיד מה לא בסדר - כולם יודעים, אבל לתקן כמעט אף אחד לא יכול." *** בפרשתינו אנחנו קוראים על כך שיעקב שולח שליחים לעשיו והוא מורה להם לומר לעשיו "כה אמר עבדיך יעקב עם לבן גרתי... ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה..." בתורת החסידות כתוב שביאת הגאולה תלויה בעבודה של כל אחד ואחד מאתנו בתיקון העולם ושימוש בכל חלקיו לקדושה, לכן יעקב אומר לעשיו ויהי לי שור וחמור וכו' שאני מצדי השתמשתי בכל הדברים הגשמיים בצורה הנכונה והטובה ובזה העליתי לקדושה את כל החלקים שלי בעולם ויעקב מקווה שגם עשיו עשה את עבודתו ואז באמת אפשר לצעוד יחד לעולם יותר טוב עולם של גאולה, אך השליחים חוזרים ואומרים לו באנו אל אחיך אל עשיו" אמנם מבחינתך הוא אחיך אבל מבחינתו הוא עדיין עשיו כי עוד לא עשה את החלק שלו בתיקון העולם ולכן לא יכולה עדיין לבוא הגאולה. *** לכל אחד ואחת מאתנו יש את החלק שלו בעולם שעליו לתקן ולפעמים קל לנו להסתכל ולהיגד כמה רע יש כאן ולמה הקב"ה ברא עולם כזה מקולקל אבל התורה מלמדת אותנו שבמקום להגיד כמה רע פשוט עלינו לקחת את המכחול ולתקן ולהיות חלק מעולם מתוקן שיביא לגאולה. *** ביום שלישי הקרוב יחול התאריך י"ט בכסלו ראש השנה לחסידות, תורת החסידות מלמדת אותנו על הכוחות האדירים שיש לכל אחד מאתנו וגורמת לנו לפעול בעולם בצורה נכונה, במקום לשים איקס על המקומות הלא טובים שבעולם, פשוט לקחת את המכחול ולצייר אותם מחדש באור יפה ובהיר, וכפי שהרבי מליבואוויטש לימד אותנו, במקום להסתכל על מדינות מסוימות בעולם ולהגיד כמה חושך יש שם הוא שלח שליחים להאיר אותם וכך גם כל אחד מאתנו יכול, במקום להתלונן על כך שאין אחדות בארץ לפתוח את הדלת לשכן השונה ממני ובמקום לבכות על הרע שיש לנו פשוט לנסות לתקן אותו. ימים אלו הם ימים טובים להחלטה על הוספה בלימוד בתורת החסידות ויהי רצון שניקח את הכוחות של תורה זו ונשתמש בהם כראוי להכין את העולם לגאולה שלימה שתבוא בקרוב ממש. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2015 23:13 |
|
| |
ישכוייח!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2015 23:23 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2015 23:29 |
|
| |
לי זה הזכיר את השיר: כל ישראל ערבים זה לזה. בהקשר של השלוחים המוזכרים לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2015 23:35 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2015 00:32 |
|
| |
יישר כח אסתרק!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2015 10:17 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת וישב תשע"ו האחים הקדושים רבי זושא ורבי אלימלך נקלעו פעם לעיירה, הייתה איזושהי אי הבנה ושמו אותם בבית הסוהר. באמצע הלילה ר' זושא מתעורר ושומע את אחיו אלימלך בוכה, שואל ר' זושא את אחיו "מדוע נפלה רוחך?" ור' אלימלך עונה "אני מסתכל על החדר ורואה שבאמצע החדר יש דלי שבו עושים האסירים את צרכייהם, בחדר כזה אסור להתפלל, מה נעשה כשנצטרך להתפלל שחרית עוד מעט?". משיב לו ר' זושא "זו דווקא סיבה להיות בשמחה! מה הסיבה שאנחנו מתפללים כל יום כי הקב"ה ציווה עלינו להתפלל. את המצווה להתפלל כל יום זכינו לקיים הרבה פעמים אבל את המצווה שלא להתפלל במקום כזה עדיין לא זכינו אף פעם לקיים וכי זו לא סיבה לשמוח?" רבי אלימלך הסכים איתו ושניהם החלו לשמוח ומתוך השמחה החלו לרקוד. האסירים שהתעוררו שמחו על הרעיון לשבור שיגרה והצטרפו לריקוד. הסוהרים התעוררו מהרעש ופתחו את האשנב לראות מה קורה. לתדהמתם הם רואים את כל האסירים על הרגליים לפנות בוקר רוקדים, מיד פתחו את הדלת ושאלו מה קרה כל האסירים הצביעו על האחים הקדושים, האחים הצביעו על הדלי, אמרו הסוהרים "זה מה שמשמח אתכם?" לקחו את הדלי והוציאו אותו ואז האחים יכלו להתפלל. בפרשת השבוע נקרא על יוסף שחולם על כך שאחיו ישתחוו לו, על האחים שמתנכלים אליו ומוכרים אותו לעבד ובסופו של דבר הוא מוצא את עצמו משנה למלך מצריים. פעמים רבות בחיינו אנו מגיעים למצבים בהם יש לנו את כל ה"סיבות", לכאורה, להיות עצובים או להיות בלי מצב רוח בא יוסף ומלמד אותנו אם אתה מעוניין לצאת מהמצב הזה, אתה תצליח עם אמונה ושמחה ובנוסף גם כשתראה מישהו לידך עצוב אל תאמר 'זה טבעי שיש אנשים פחות שמחים', גש אליהם ותראה איך תוכל לעזור. באופן דומה, אנחנו רואים גם בחג החנוכה היוונים נכנסו לבית המקדש וטימאו את כל השמנים. היו היהודים יכולים להגיד "אין מה לעשות! אין שמן טהור נדליק, בשמן טמא..". ואפילו לאחר שמצאו את כד השמן היו יכולים להגיד, בכל מקרה זה לא יספיק ל8 ימים אז למה להדליק?! אבל הם מצידם היו באמונה שימצאו ובאמונה שהם מצידם צריכים לעשות ככל יכולתם מבלי לאבד תקווה וה' מצדו עזר להם ונתן להם למצוא את הכד שבסופו של דבר דלק שמונה ימים בנס. יהי רצון שנזכה להמשיך את אור החנוכה לכל ימי השנה בבריאות שמחה ונחת. שבת שלום וחנוכה שמח! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2015 11:24 |
|
| |
יישר כח!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2015 12:11 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
|
