| נשלח ב-4/1/2016 02:17 |
 |
| |
 מכל דבר לומדים הוראה בעבודת ה'...
ב"ה שהדברים הסתדרו!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2016 23:23 |
|
| |
| מיאמוש כתב: |  | יצחק פרלמן? (כנר מפורסם בעבר)
|
|
מדוע החלטת להרוג אותו? אנו זקוקים עדיין לווירטואוז הלזה... רק לפני חודש נשיא ארה"ב העניק לו את מדליית החירות [העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב], ורק לפני כשבועיים הוחלט בישראל להעניק לו את פרס הנובל היהודי – פרס בראשית, בטקס שעתיד להתקיים בסוף הקיץ...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2016 06:21 |
|
| |
| משוררששיער כתבה: | |
| מיאמוש כתב: | | יצחק פרלמן? (כנר מפורסם בעבר)
|
|
מדוע החלטת להרוג אותו? אנו זקוקים עדיין לווירטואוז הלזה... רק לפני חודש נשיא ארה"ב העניק לו את מדליית החירות [העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארה"ב], ורק לפני כשבועיים הוחלט בישראל להעניק לו את פרס הנובל היהודי – פרס בראשית, בטקס שעתיד להתקיים בסוף הקיץ... |
|
אכן כן. לאחר שכתבתי זאת ראיתי כתבה על כך שהוא קיבל מדלייה,אך שכחתי לתקן את ההודעה.. נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2016 12:14 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת וארא תשע"ו אדם פשוט הגיע פעם לארמון המלך וראה את המלך יושב עם השרים והעבדים החשובים לארוחה מפוארת, להפתעתו הוא רואה שמגישים להם צלחות מפוארות אבל עליהם יש מעט מאוד אוכל. אמנם האוכל מעוצב בצורה מאוד יפה אבל המנות מאוד קטנות, הוא נכנס למטבח ורואה שמכל העיצובים נשאר המון אוכל ואותו אוכלים העבדים המשמשים כטבחים וכמלצרים, הוא מתפלא מאוד שהעבדים הפשוטים מקבלים יותר אוכל מאשר השרים, כשיצא מהארמון ראה שבפחים שעל יד הארמון יש עוד המון אוכל טוב שנשאר ונזרק, וכלבים המסתובבים שם ולא שייכים לארמון, זוכים ליהנות מכל כמויות המזון הגדולות האלו. ראה שם האיש אדם חכם והחליט לברר אצלו את פשר העניין. הסביר לו החכם, שעיקר הסעודה היא ליושבים ליד המלך ועבורם מכינים אוכל מעוצב ומכובד גם אם לא בכמויות, המלצרים מקבלים את השאריות והכלבים מקבלים את הפסולת. את המשל הזה מביא הרבי מליובאוויטש באחד ממאמריו ומסביר שהכלבים, שאינם חלק מעבודת הארמון במשל, מסמלים את אלו שלא עובדים או תורמים אלא הם רק רוצים לאכול, לשתות וליהנות ולא חושבים מה הם אמורים לתת בתמורה. העבדים שבמטבח מסמלים את אותם אנשים שעושים מעשים טובים אבל עושים אותם בלי חשק אלא רק בגלל שהם חייבים ואין להם ברירה, אבל היושבים ליד השולחן הם אלו שעושים את עבודת המלך בהתלהבות ובשמחה ולכן הם ראויים לשבת עם המלך. •• בפרשתנו אנחנו קוראים על התחלת המכות שהביא הקב"ה על המצריים כחלק מתהליך הגאולה של עם ישראל ממצרים. חז"ל אומרים "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" והסיבה לכך היא מכיוון שמצרים היא גם מלשון 'מיצרים', הם המגבלות והמעצורים שיש לכל אדם, ועל כל אחד מאתנו לצאת מהמצרים שלו, להשתחרר מההגבלות ולתת לנשמה את החירות להתבטא על פי שאיפותיה. מהדרך שאבותינו יצאו ממצרים נוכל ללמוד כיצד עלינו לצאת מ'מצרים' האישי שלנו ברובד הרוחני. •• המכה הראשונה שהביא הקב"ה על המצרים היתה מכת דם – כל המים של מצרים הפכו לדם. מים מסמלים קרירות ואדישות, ולעומת זאת דם מסמל חמימות והתלהבות. מלמדת אותנו הפרשה, אם אתה רוצה לצאת מה'מצרים' שלך, דבר ראשון תהפוך את האדישות להתלהבות, את אותן מצוות שאתה עושה תעשה בחשק באהבה ובשמחה ולא בצורה יבשה וטכנית בלבד. מאוד קל וטבעי להתלהב ולהתרגש מדברים גשמיים כמו אוכל טוב, טיול מוצלח, וכדומה; התורה מסבירה לנו שעלינו להפוך את הדברים, להשתדל להשקיע מחשבה והתבוננות בדברים הרוחניים שבחיינו ואם נפנים כמה מיוחדת היא הזכות לשבת בשולחן המלך, נצליח להכניס את החמימות וההתלהבות בקיום המצוות ובמעשים הטובים. יהי רצון שנזכה לתת לנשמה שלנו את תשומת הלב הראויה, נוסיף במצוות ובמעשים טובים בחום ובאהבה ובזכות המאמץ שלנו לצאת מ'מצרים' הרוחני האישי שלנו יוציא אותנו הקב"ה מהגלות ויביאנו לגאולה שלימה בקרוב ממש. שבת שלום! נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2016 12:17 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2016 12:58 |
|
| |
יישר כח!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2016 12:57 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת בא תשע"ו חנן היה ילד חכם מאוד, מפעם לפעם אהב ללכת לקרקס. מכל החיות בקרקס ריתק אותו הפיל הגדול, במהלך ההופעה הוא ראה את הפיל סוחב עצים ודוחף חביות וכולם מתפעלים מכוחו העצום. לאחר ההופעה ראה חנן שקושרים את הפיל עם שרשרת ליתד עץ קטנה שתקועה באדמה, הוא שאל את עצמו "איך ייתכן שהפיל שקודם סחב עצים גדולים נשאר במקום ולא בורח, הרי הוא יכול להשתחרר בקלות מהיתד?.." כששאל את המדריכים הם ענו לו שזהו פיל מאולף. ההסבר הזה לא סיפק אותו ושנים רבות ליוותה אותו השאלה עד שפגש באדם חכם שהסביר לו "כשהפיל היה פילון קטן קשרו אותו ליתד כזו כדי שלא יברח, הוא ניסה בכל כוחו להשתחרר ולא הצליח, הוא ניסה שוב ושוב ומשלא הצליח הגיע למסקנה שמיתד כזו הוא לא יכול להשתחרר אף פעם, לכן גם כשגדל וכוחו התחזק הוא נשאר שבוי במחשבות הילדותיות שלו ולכן הוא אפילו לא מנסה להשתחרר". •~• בפרשתנו אנחנו קוראים על כך שמשה רבנו אומר לפרעה בשם הקדוש ברוך הוא, "שלח את עמי". הקב"ה רוצה להוציא את עם ישראל לחירות ומבקש מפרעה לשחרר אותם, אבל המילה הבאה בפסוק היא "ויעבדוני". הקב"ה אמנם מוציא אותם מהגלות במצרים אבל הם הופכים להיות עבדים לקב"ה ומבחינה מסוימת נראה שעבדות רוחנית יותר חמורה מעבדות גשמית ואם כן היכן החירות שעם ישראל כל כך שמחים בה?! מסתבר שבניגוד למה שמקובל לחשוב שפירוש המילה חירות היא חופש, ישנה אפשרות לחיות לכאורה בחופש אבל לא באמת להיות בחירות, חירות אמתית היא לאו דווקא לא לעבוד קשה אלא לממש את עצמי במקסימום גם אם זה דורש הרבה עבודה. כמו שכשבעל חי נמצא בכלוב אפילו שאין לו דאגות והוא מקבל את האוכל והשתייה שלו מאנשים הוא אינו בחירות, ודווקא כשהוא בטבע וצריך לעבוד קשה למצוא את האוכל שלו אז הוא בחירות, כך גם כשאדם חופשי לעשות כל מה שירצה אבל אין לו את החופש לחשוב ולבטא את חכמתו ושכלו, הוא לא באמת בחירות. •~• כן הדבר בעם ישראל, כל זמן שהם תפוסים בהרגלים שלהם ממצריים ולא מצליחים לממש את רצונה של הנפש להתחבר לקב"ה, הם לא באמת בחירות, לכן אומר הקב"ה לפרעה "שלח את עמי" אבל לא מספיק שהם רק יצאו ממצרים, צריכים גם להוציא את מצרים מהם, "שלח את עמי" זה שלב ראשון אבל המטרה היא "ויעבדוני" דווקא כשהם יקבלו את התורה שתראה להם את הדרך והכלים לשליטה נכונה בחייהם אז הם יהיו בחירות אמתית. לכל אחד מאתנו ישנם הרגלים ומגבלות שמפריעות לנו בהתקדמותנו בחיים בגשמיות וברוחניות ועלינו לעשות כל מאמץ על מנת לצאת לחירות ולהגיע לארץ ישראל הרוחנית של חיינו. יהי רצון שבזכות העבודה האישית של כולנו לצאת ממצריים נזכה ליציאה של כל עם ישראל מהגלות לגאולה שלימה בקרוב ממש. שבת שלום! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2016 13:15 |
|
| |
אמן! יישר כח.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2016 13:41 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2016 21:22 |
|
| |
ב"ה ממתק לשבת פרשת בשלח תשע"ו קבוצת סטודנטים נכנסו פעם לשיחה אישית עם הרבי מליבאוויטש. לקראת סוף הפגישה, שאל אחד הסטודנטים "שמעתי שאומרים שהרבי מסוגל לעשות ניסים, האם זה נכון?" ענה לו הרבי "היכולת לעשות ניסים אינה מוגבלת רק לאדם כזה או אחר, כל אחד מאיתנו יכול לחולל נסים, בכל אחד מאיתנו יש נפש אלוקית ולכן ביכולתנו להתגבר על מגבלותינו הטבעיות- גדולות ומאיימות ככל שיהיו. כדי להמחיש זאת", אמר הרבי בחיוך, "אעשה עכשיו נס. כל אחד מכם יחליט עכשיו להשתפר בתחום אחד שהוא מרגיש שעליו לשפר, תחום שעד היום הוא הרגיש שההתקדמות בו היא מעבר ליכולותיו, ותראו שתצליחו כל אחד במשימה שלו. כך תראו שלנשמה יש את הכוח להתגבר מעל המציאות הטבעית וזה נס..." *** בפרשת השבוע נקרא על קריעת ים סוף, במדרש מסופר שכשעם ישראל הגיעו אל הים בצאתם ממצרים החלה דילמה קשה: המצרים רודפים אחריהם, והים לפניהם, מה עושים? נחלקו עם ישראל לארבעה קבוצות, קבוצה אחת אומרת "ניפול אל הים, עדיף מאשר לחזור לעבדות הקשה". קבוצה שנייה אומרת "בואו נתקפל ונחזור למצרים", קבוצה שלישית אומרת "בואו נלחם!" וקבוצה רביעית אומרת "נתפלל". משה רבנו אומר להם בפסוק אחד: אף אחד מכם לא צודק. לקבוצה הראשונה "התייצבו וראו את ישועת ה'", לקבוצה השנייה "אשר ראיתם את מצריים עד היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם", לשלישית "ה' יילחם לכם" ולרביעית "ואתם תחרישון". משה מתכוון באמירתו לעם ישראל, כשיש לכם צו אלוקי להגיע להר סיני אין שום סיבה ליפול ברוחכם ובטח שאין מקום לחזור למצריים, אבל זה גם לא הזמן להלחם, ואפילו לא המקום להתפלל, אלא "דבר אל בני ישראל וייסעו". קיבלתם פקודה למסע, שום דבר לא צריך לעצור אתכם, תמשיכו במסע ותראו שהמכשולים ייעלמו. *** לכל אחד מאיתנו יש את יציאת מצריים האישית שלנו, וגם במסע האישי הזה אנחנו עומדים בדילמה בין הים למצריים, עם כל מיני קשיים והפרעות שמונעים מאיתנו את ההתקדמות הרוחנית. איך מתמודדים? ישנם כאלו שאומרים "ניפול אל הים" מכיוון שהעולם הזה הוא עולם קשה שמפריע בעבודת השם, אכנס לתוך הים של המצוות ואתנתק מהעולם. אחרים אומרים, נחזור למצריים, נעבוד את השם בצורה של מצריים בהרגשה של עבדות ושל חוסר ברירה, יש שלוקחים את העבודה בצורה של מלחמה ומנסים כל הזמן לגרש את החושך במקלות במקום להדליק אור, ויש שיושבים בחוסר מעש ואומרים נתפלל וה' יעשה את העבודה. לכל אלו מזכיר משה רבנו: "יש לך תפקיד אלוקי שנועד עבורך, פשוט תצעד בדרך ותראה שהים יבקע. כל הקשיים שיש לך בדרך ייעלמו, רק תהיה דבק במטרה ותזכור שאתה צועד להר סיני האישי שלך". *** יהי רצון שנשתמש בכוחות העל טבעיים שלנו ונחולל נסים באמצעות ההחלטה להשתפר בתחום אחד שנראה למעלה מיכולותינו. כך נקרע את הים בדרכנו לגאולה אישית, שתזרז ותמהר את הגאולה של כל עם ישראל בקרוב ממש. שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2016 21:50 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2016 23:29 |
|
| |
אמן. והקשר המיאמי הוא "בשמחה רבה"
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2016 23:32 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 03:51 |
|
| |
| מיאמוש כתב: | | יישר כח!
הקשר למיאמי:
השיר והיה שעמדה ממיאמי שירו לו,השיר דור לדור החדש
|
|
ערכת כאן ניסוי חברתי קטן, בכדי לבחון את עירנות הקוראים?... אני בעניי לא זכיתי להבין את ההקשר המוסיקלי שבשירים הללו אל הפיסה התורתית. באשר להפנייה הראשונה שלך, יכולני למצא קשר דווקא לשיר אחר שהופיע באותה היצירה, הלא הוא "עבדים היינו". אגב, אם כבר בפינה התורנית עסקינן, מותר לשאול מיהו הכותב שעומד מאחורי הממתקים לשבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 06:17 |
|
| |
יש קשר במילים. ב'ממתק' מובא ציטוט 'בכל דור ודור' אז אני קישרתי לשיר דור לדור גם אם אין קשר תוכני. וכל שאר הענינים של מצרים קשורים לפסח. נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
|
