|
|
| נשלח ב-25/7/2011 15:00 |
 |
| |
ישר כח מנדי!!
לי יש ספור קטן שאחי ספר על הכרת הטוב גם במצבים הכי קשים... - כדברי ירחמיאל.
נהג מונית ירושלמי ישראלי הסיע איש מבוגר-זקן למאה שערים. למי שמכיר את רח' מאה שערים יודע שבהמשך הרח' נהיה צר - חד סיטרי ולעצור באמצע משמעו פקק עצום!
הנוסע הזקן שהליכתו כבדה בקש מהנהג לעצור באמצע הכביש לצד סמטה מסוימת, הנהג עצר ולאחר דקה שמע קריאה מנידת משטרה מאחוריו שימשיך לנסע ולא יעצר. הנהג בקש מהנוסע האם זה אפשרי שיעצר לו בהמשך, הנוסע שהיה מבוגר אמר שאינו יכול, וקשה לו ללכת. הנהג עצר שקריאות הנידת מהדהדות מאחורה הזקן ירד באיטיות שהוא גוזל עוד זמן על הכביש. השוטר מאחורה הגיע לנהג והחל להפליא בו את מכותיו על חוצפתו של הנהג, אחר לקח אותו לתחנת מעצר ופתח לו תיק. נהג המונית שהיה עצבני מכל הסיפור ובעיקר ממכותיו הלא צודקות של השוטר שבהם פצע אותו מכות יבשות החליט שלא יעבר על הסיפור בשתיקה ויוציא פיצויים מאותו שוטר חצוף... הוא הלך לחדר מיון ודרש בתוקף שיעשו לו צילום רנטגן לכל הגוף, הרופאים שהתפלאו על הבקשה הניעו אותו מכך. אך הוא שהיה נחוש לנקום באותו שוטר לא ויתר ודרש לרנטגן לכל הגוף כי כואב לו הגוף והוא רוצה לבדוק ולמצוא הוכחות כדי להוציא פיצויים מאותו שוטר שהכה אותו...
הרופאים בלית ברירה מלאו את בקשתו המוזרה ואחר בא אליו רופא עם התוצאות ושאלו "למה באת לעשות צילום?" הנהג הסביר שבא כדי לדרוש פיצויים מאותו שוטר נבזה... הרופא שאל "והיה לך כאבי רגלים לאחרונה?" הנהג שהיה נחוש לפיצויים השיב "כל הגוף של כואב, כן גם הרגלים..." הרופא אמר לו אני רוצה לספר לך סיפור "לפני שבוע היתה תאונה של משפחה בדרך לחתונה, ב"ה לא היו נפגעים אך אמבולנס שהגיע לזירה חיב לפנות את כל נוסעי המכונית ולעבור בדיקות. המשפחה שגם כך נהרסה שמחתה לא הבינה למה יש צורך בעוד משיכת זמן כשכולם נותרו בריאים. אך הם פונו ואז גילו שאחד מבני המשפחה נפגע באופן רציני באופן פנימי כך שנחסכו הרבה עוגמות נפש לעתיד..." הרופא סים את הסיפור ואז אמר "בצילומי הרנטגן בגופך גילו גידול באזור הברך, אזור זה הוא אזור שמאד קשה לעלות על המחלה בו, ואלו שחולים בה כשמגיעים לטיפול כבר אין בידי הרופאים מה לעשות ואין דרך לטפל בהם... או שהם נגמרים, או שכורתים את הרגל אם זה אפשרי... אבל אתה גילו את זה בזמן שיש עוד מה לעשות, זה נדיר! רק חשבתי שמחובתך ללכת לאותו שוטר ולהגיד לו תודה..."
(הסיפור אמיתי וקרה לו מזמן...)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/7/2011 20:53 |
|
| |
סיפור יפה, תודה. הכרתי את הסיפור על המשפחה שהוזכר פה, אבל לא את הסיפור על הנהג...
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2011 13:34 |
|
| |
שפירו ומנדי - תודה רבה ויישר כח לכם!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2011 16:17 |
|
| |
סיפור מדהים!
כל הכבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2011 00:27 |
|
| |
פירוש המילות
תתארו לעצמכם את ארי רוזנר שר "ואני תפילתי"...
עכשיו נבאר על קצה הלשון את תוכן הפסוק:
"ואני תפילתי לך ה' עת רצון " = אני מבקש ממך, כי הזמן שבו אני מתפלל אליך יהיה עת רצון - זמן שבו הבקשות נשמעות ומתקיימות.
"אלוקים ברב חסדך, ענני באמת ישעך"= ותענה לבקשותיי ותושיע אותי, בגודל מידת החסד שלך, ובישועתך האמיתית והקיימת לעד. (ע"פ סידור תהילת ה', בהוצאת ה"רשת")
אולי עכשיו השיר ירגש אותנו יותר.
גוט שאבעס, ולא לשכוח שיש לנו שבת מאד מיוחדת. גם שבת "חזק" וגם "שבת מברכים".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2011 16:43 |
|
| |
מיאמית לא יודע למה אבל הצלחת ל'זעזע ' אותי (אולי בגלל כל סימני הקריאה...:)))
ברצינות- אני חושב שאת צודקת!מאוד!
בואו נסתכל קצת באירועים האחרונים כדי שהלב שלנו יתמלא ב...לא יודע איך להגדיר את זה אפילו,
הרצח המזעזע של לייבי ז"ל,רציחות שהיו השבוע,גניבות,אסונות של פיגועים,ורבנים גדולים,צדיקים,אנשי מעלה,אנשי קודש שהלכו ממנו בצורה כה מכאיבה כה מזעזעת וכל זה...קרה ע"י יהודים!!!בית ישראל, עמ"י,האחים שלנו!!!!וכידוע שעם-ישראל ערבים זה לזה!!מה קרה?לא להם...מה קרה לנו?זה הדגש,זו השאלה שצריך כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו!!!
אנחנו,כל עמ"י האחים צריכים להתעורר התעוררות עצומה לתשובה ומעשים טובים.בניינו,ולא צריך להתבייש מלהודות בכך,האם לא ירדנו?ואני מתכוון לירידה רוחנית?.אני חושב שמין ההכרח צריך להביא כמה נקודות שבהן ,ועליהן צריך לעבוד!-דבר ראשון רבותי- א-כ-ז-ר-י-ו-ת! בכל אדם יש טבע של אכזריות (כן גם ביהודים,לצערינו)
שהוא נהנה לספק אותו. מובא במדרש שעתיד הקב"ה לתבע עלבון סוסים מרוכביהם. קל וחומר לעלבון של בני אדם.לכן צריך יותר מכל לשבר את טבע האכזריות ולהתנהג ברחמנות (וכל אחד יחפש במה הוא צריך להשתפר בנ"ל..) שנית עלינו להתשפר בפן האישי יותר שלנו והוא- דיבור,מחשבה ומעשה (שכידוע הם לבושי הנפש,תניא)
בשם הבעל-שם טוב מובא,שכאשר יש לאדם צער מילדיו ידע שפגם איזה פגם במחשבה (מחשבה רעה על מישהו,מחשבות זרות וכדומה...) לכן מרמזים לו בילדיו-מידה כנכד מידה-כי צאצאיו של האדם יוצאים ממוחו .ואם יש לו צער מאישתו אז פגם בדיבור,כי האישה היא הנפש שהיא הדיבור ואם יש לו צער בממון אז ידע שהפגם במעשה-מידה כנגד מידה-כי הממון כנגד עולם העשיה.מה למדים מכך?הכל מידה כנגד מידה.הקב"ה לא מעניש סתם.עלינו להתחזק!,לשמור על עצמנו ועל הנפשות שלנו! רובתיי- מי לה' אלי? אז נכון,קשה לעשות 'ספץ' ולשנות את עצמנו,אבל אם רק תחשבו על כך כמה עשו ועושים בשבלינו הרבנים הקדושים,שמסרו את נפשם למעננו,שלמעננו הם כאן!ולמעננו הם סובלים את הצורות שלנו!(כידוע גם על מלך המשיח שנקרא מצורע,ובפרוש הפשטני י-מצורע על כך שסובל את תחלואי הגלות והחטאים שלנו)ככתוב שהקב"ה שתל והעמיד צדיקים בכל ודור ודור שיראו לנו את הדרך הנכונה.לסיכום,דעו כמה כוח יש ביהודי,!כמה כוח יש לנו לעשות את רצון ה'!כמה כוח יש לנו אם רק נרצה באמת ונעשה את זה! כמה כוח יש לך!ולי!ולכולם!ואם תגידו ,זה קשה,לא היום-מחר,אנל'א יכל,אל תדחו!אל תקשיבו לצד הזה,הסטרא אחרא-צד הרע,היצר הרע שמנסה לעשות הכל,אבל ממש הכל כדי להמית אותנו,ר"ל!אז אל תתנו לו,כי ה' נתן לנו כוח להצליח!
"על כל אחד ואחד לדעת,כי הוא ית' בהשגחתו הפרטית נותן לכל אדם האפשרות להביא רצון העליון ית' מן הכח אל הפועל,בקיום המצוות ובחיזוק היהדות ותורתנו הקדושה בכל עת ובכל מקום שהוא,ואין הדבר תלוי אלא בעבדתו."
(היום יום ,לוח אור זרוע לחסידי חב"ד,כ"א אייר)
ועוד משהו קטן לסיום-
ממכתב כ"ק האדמו"ר שליט"א (הריי"צ נ"ע)-
"בתקופה הנוכחית של "הרת עולם",כשהעולם מזדעזע מפאת "חבלי משיח", והשי"ת הצית את חומת הגלות....
מחובתו של כל יהודי,איש ואישה זקן וצעיר,לשאול את עצמו:
מה עשיתי ומה אני עושה בכדי להקל את "חבלי משיח" ולזכות לגאולה השלמה על-ידי משיח צדקנו?"
(עד כאן לשונו)
תודה מיאמית שעוררת אותי ואת כולם ואת העיניין הזה.
ודברים שיוצאים מהלב נכנסים אל הלב
שבת שלום,ויהי רצון שעוד הרגע ניפגש כולם בגאולה השלמה!אמן!
תוקן על ידי mendy7700 ב- 29/07/2011 16:49:02
תוקן על ידי mendy7700 ב- 29/07/2011 16:52:55
תוקן על ידי mendy7700 ב- 29/07/2011 17:26:29
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2011 17:29 |
|
| |
נ.ב- סליחה על ה'תיקונים' ;) ככה זה שמקלידים במהירות ומכל הלב
(כידוע שחזקת שלוש זה חוזק ,ודי למבין)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2011 18:11 |
|
| |
לא זוכרת בדיוק מה המקור:
ברגעים האחרונים לפני עלות השחר, החושך מתגבר ונעשה כפול ומכופל. ככה, כשרואים חושך סמיך מאוד - זה סימן שתיכף עולה השחר.
על דרך זה, דווקא כשרואים בעולם ובגלות חושך כפול ומכופל - זה סימן שתיכף ומיד ממש עולה אור הגאולה.
(נדמה לי שזה מובא על הפסוק "אז ייבקע כשחר אורך".)
ובהקשר למה שכתב מנדי - ישנו פסק דין ידוע ברמב"ם - עשה מצווה אחת, הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות, וגרם לו ולהם תשועה והצלה.
--
אם היינו חושבים על זה מראש, היינו יכולים לחלק את התהילים כדי להגיע לספר שלם בשבת מברכים - מה אתם אומרים?
--
בכל אופן, להתראות עוד היום בבית המקדש השלישי בירושלים הבנויה!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2011 01:53 |
|
| |
מיאמית ומנדי - חיזקתם אותי מאוד, תודה רבה לכם!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2011 08:58 |
|
| |
ואו, אתם פשוט מחזקים !!!!
אבל ת'כלס יש למישו רעיון על מה לשים את הדגש?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2011 19:07 |
|
| |
שלום
שלום,
רציתי לשאול שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן
נכנסתי לכאן במקרה (אני אוהב מוסיקה) וראיתי את הפינה הזו.ראיתי שאתם מאוד מחזקים אז אולי תכלו לעזור לי
השבוע הלוויתי את התפילין לחבר שלי באוטובוס, ובסופו של דבר התפילין נשכחו שם, ומאז אבדו עקבותיהם....
הקטע הוא , שלא הייתי מוציא את התפילין מהתיק אם הוא לא היה מבקש ממני עזרה....
אני מבין שהקב"ה גורם להכל בעולם, ובטח יש סיבה לכך שבאה עלי הצרה הזאת....
אבל לעיתים אני רואה שהאמונה שלי "נסדקת" בעקבות מה שקרה...
אני לא מבין: אני עזרתי לבנאדם, עשיתי מצווה, אז למה הקב"ה מעניש אותי דווקא במה שעשית מצווה? אני ממש משתדל להיות בסדר בחופש הגדול הזה, נכון שמעדתי, אבל לרוב זה היה בשוגג, אז מה הקב"ה רוצה לרמוז לי?
אני ממש לא יודע מה לעשות, מצד אחד לא תמו רחמי ה', ועכשיו אני מתפלל שהקב"ה יעזור לי ושאני אמצא את התפילין, אבל אני מפחד שאם אני אמשיך להתפלל, אני אתחיל להתייאש....
אני בטוח שהקב"ה מכוון הכל בעולם, ושלכל דבר יש סיבה, אבל מידי פעם אני שוקע בדיכאון, ומתחיל לפחד, שאולי הקב"ה כועס עלי? ואולי אני לא באמת מאמין?
אני לא יודע מה לעשות.....
תוקן על ידי רועי10R ב- 02/08/2011 19:11:26
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2011 20:58 |
|
| |
קודם כל - ברוך הבא!  ולענייננו: זה ממש מתסכל - להרגיש שנענשים על משהו טוב שעשינו... אגב, אתה לא הראשון ששואל את זה - איוב כבר הקדים אותך בשאלת ה"צדיק ורע לו" הידועה. "אתה לא באמת מאמין" - זה בוודאי לא יכול להיות - תקרא מה שכתבת :) אנחנו כולנו מאמינים שהקב"ה הוא מקור הכל, ושאין רע יורד מלמעלה. רק מה? לפעמים הטוב בא ממקור כל כך גבוה - "עלמא דאתכסיא" (עולם מכוסה ונשגב) - שאנחנו לא מצליחים לראות שהוא באמת טוב - כי כאמור, הוא "טוב מכוסה". יכול להיות שבהמשך יתברר לך הטוב שבאיבוד התפילין - למשל: מישהו שכבר שנים לא הניח תפילין מצא אותן, ובזכותן-בזכותך הנכד שלו יחזור ליהדות או משהו כזה. ייתכן גם שלא ייצא מזה מקרה כל כך דרמטי, אבל ממצווה לא יכול בשום אופן לצאת דבר רע. מה שכן, יכול להיות שחוץ מזה הקב"ה באמת רוצה גם לעורר אותך להתחזק יותר במשהו שקשור לתפילין. (מעולם לא הנחתי תפילין, אז אני לא אתן דוגמאות ;) דבר אחד בטוח: הקב"ה לא כועס עליך - הוא אוהב אותך. נסה לדבר איתו, לבקש ממנו עזרה. זאת לא פריווילגיה לחסידי ברסלב בלבד. ואם לקשר למיאמי - אז יש את השיר של ארי גולדוואג Hashem_Loves_You ... (בגרסה הווקאלית!)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2011 21:55 |
|
| |
אנסה קצת לחזק בעיניני אמונה ובטחון מפי החזו"א:
1) קצת אמונה - ליהודי אף פעם אסור להתיאש בשום מצב! ברגע שאתה בוטח בקב"ה ומאמין שהכל מאיתו יתברך אתה בעצם מפיל את "התיק" חזרה אליו, וזה בעצם מה שהוא רוצה - שתאמין שהוא זה שצריך לטפל בכל עיניך! האמונה באלוקים צריכה לנסוך בך בטחון ולגרום לך לשלווה שכן אתה יודע שהוא זה שמטפל בזה ואין יותר טוב ממנו שיטפל בעיניך!
2) אל יאוש! - להכנס לדכאון ולחשוב שזה פתח לנסיגה זהו עצת היצר הרע. שכן הקב"ה אינו מעמיד אותנו בניסיונות שאין אנו יכולים לעמוד בהם. וגם אם חטאת זה לא לעונש עבורך אלא לעורר אותך! שכן אם יהודי יגיד לעצמו "במילא אין לי תקנה כי חטאתי הרבה אז אמשיך לחטוא" הרי הוא עושה ההפך מרצונו של הבורא, שכן יהודי לעולם לא יוכל לקים מצוות בגישה הזו. זה נכון שאלוקים מעניש על חטאים אך לעומת זאת בפעמים בהם התגברת הוא משלם לך שכר לאלפים שלא כמו מלך בשר ודם שמעניש על חטא אחד וכל זכויתך נמחקו כלא היו...
3) אין מקרה בעולם -כל הבריאה היא מעל תבונת האדם ואין אנו יכולים להבין נסתרות. עינין התפילין אכן תמוה אך בטוחני שהכל היה ויהיה לטובה! גם לי היה מקרה דומה השנה בדיוק לאחר שקבלתי על עצמי קבלה בנוגע למשהו נלקח ממני הדבר הזה. אני גם תהיתי רבות ושאלתי מדוע זה קרה הרי בדיוק קבלתי קבלה?! אלא שביגוני שכנעתי את עצמי שהכל לטובה. ואכן לאחר זמן מה קרה מקרה והעינין התבהר והבנתי היטב שמה שנלקח ממני היה לטובתי האישית בלבד! אני במקרה הזה זכיתי וראיתי שזה לטובתי אך רבים הם המקרים שעינינו עוורות מלראות את הטובות שבדבר. אך לי ברור מעל לכל ספק שכל מקרה בעולם לטובה הוא!
4) תפילה- העיצה הכי טובה בעינין היא פשוט להתפלל. כן גם על התפילין האבודות, וגם על זה שאלוקים יחזק אותך ויעזור לך, ועל כל קושי בחיים שלך פשוט דבר אליו, ספר לו ותבקש עזרה. אלוקים מחכה לתפילה שלך ותאמין לי מניסיון התפילות הן הדבר היחיד בחיים שלי שתמיד תמיד עזרו לי!!!
עינין אמונה ובטחון זה עינין של תרגול, פשוט תכניס למודה שלך שאין מקרה בעולם ויש מי שמנהל את העולם והכל בהשגחתו ובהנהלתו - תאמין לי זה משרה רוגע ושלווה תסמך עליו ותתן לו לנהל את העינינים שלו, ותדאג שאתה תנהל מצדך בדרך הכי טובה את הענינים שלך!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2011 08:59 |
|
| |
יש לי משהו בדיוק בשבילך, אתמול שמעתי הרצאה על זה שכל דבר שבנ"א מקבל מאלוקים ואפילו שזה רע עבורו אמור מאוד לשמח אותו משום שזה מראה שהק"בה מעוניין בו מאוד וחפץ שיתקרב אליו, כי אם היה מיואש ממנו אז גם מכות הוא לא היה מקבל!!! והמרצה הביא דוגמא לאדמור מגור שהיה עובר בין החסידים שלו ומי שהיה מקבל ממנו סטירה- היה עושה סעודה וכולם היו ניגשים אליו ואומרים לו מזל טוב !!! ולמה? כי רק אבא נותן לבן סטירה, ואם אותו בנ"א זכה לקבל סטירה מהאדמור זה אומר שהאדמור מרגיש כלפיו קירבה של אב לבן !!!!!!
אז תתעודד מתוק אלוקים אוהב אותך!!!!! תעשה צעד קטן ותיראה איזה אור גדול ניפתח אליך!!!!
|
|
|
|
|
!!! כי מקירבך תצא הרעה.....ממש ימות המשיח!! אנשים ת-ת-ע-ו-ר-ר-ו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! קומו ועשו מעשה!!!! כולנו צריכים לאזור כח ואומץ כן אומץ!!!! להתחזק!!! לקבל על עצמינו איזושהי קבלה למען עצמינו....הקרקע נשמטת מתחת לרגלינו....כל המנהיגים.....תביאו זרם אחד בבחינת אין בית אשר אין בו מת...שמענו גם על הליטאים וגם על החסידים והספרדים מכל הזרמים נפטרו רבנים גדולים וחשובים!!! והכל..... בשלנו הסער הגדול הזה!!!!!!! ולא חסר במה להתחזק!!! (לשון הרע!!!, צניעות!!!, ברכות!!!, כיבוד הורים!!!!, בנ"א לחבירו!!!! ועוד המון...) אז אנא חברים למעננו! למען כלל עם ישראל הרבו במעשי חסד!!! התחזקו בלא להתבייש מה יאמרו ומה יגידו!!!! תארו לכם שכל גדולי ישראל נלקחים במקום רבבות מאיתנו-פשוטי העם....בקצב הזה נשאר כעדר בלי רועה!!!! חייבים להתחזק!!! אין מנוס! בפרט בימי בין המיצרים ותשעה באב שבפתח...על זה היה דווה ליבנו....על אלה חשכו עיננו!!!!.....למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים!!!!.....השיבנו ה' אליך ונשובה!!!...חדש ימינו כקדם!!!!! ויהי רצון שבזכות כל התחקות שנתחזק ונקבל על עצמינו ה' ימהר ויחיש לגאלנו!!!! ויבנה בית מקדשנו במהרה בימינו בקרוב!!!! 
