|
|
| נשלח ב-17/4/2011 21:56 |
 |
| |
מוטי, קראת את דברי סליפקין או שאתה סתם יורה מהמותן? לדידי ההוכחות שלו הן די מוצקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 11:15 |
|
| |
שועתק,
ראה כאן:
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 23:06 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2011 07:02 |
|
| |
לא, לא קראתי ואני גם לא מתכוין לקרוא ספרים עבי כרס המוכיחים שרש"י היה מגשים את הבורא. ( או כאלו שמוכיחים שהרמב"ם היה מוסלמי )
אם תואיל בטובך לתת הוכחה אחת ברורה מתוך דברי רש"י, רק אחת, שרש"י היה מבין המגשימים את הבורא אודה לך מאד.
יש לרש"י כל כך הרבה כתבים, בכל מקצועות התורה, אני בטוח שלא תתקשה למצוא לפחות 50 הוכחות, אבל אסתפק באחת יען אני אוהב לבהשתכנע מהר.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2011 09:31 |
|
| |
הכונה כמובן לפירוש רש"י למסכת אבות למשנת "חביב אדם שנברא בצלם", אלא שיש להעיר שאי"ז פירוש של רש"י, אלא דבי רש"י, מעין קיצור של המחזור ויטרי, [ובכל מהדורה של ש"ס מופיע בנוסח קצת אחר], אעתיק את הלשון, ואניח לאחרים להתכתש מה זה מוכיח ומה לא.
"כלומר חיבה יתירה חיבבו שנבראו בצלם אלהים עצמו. שנאמר כי בצלם אלהים. בצלם אלהים עצמו עשאו המקום. ואית דלא גרסי הא, דכיון דאין לצור דמיון ולא תמונה. מי שאומר כזה (-א.ס. שלא גורסים את זה, כדמוכח בהמשך) חיישינן שמא מין הוא. ואף כי בצלם אית מתרג' ארי בצלמא ה' עבד. ולא בצלמא די"י...." (מחזור ויטרי).
"חבה יתירה נודעת לו כלומר חבה יתירה חבבו שבראו בצלם עצמו שנאמר וכו' וכל המפטפט ודורשו לצד אחר כי בצלם וכו' נזרקה בו אפיקורסות". ("פירוש רש"י" למסכת אבות).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2011 17:13 |
|
| |
מוטי אם אתה בוחר מה לקרוא על יסוד אמונותיך אני מצדיע לך.
רש"י מתעלם ביודעין מפסוקים המגשימים את הבורא וגם אינו מביא את אונקלוס, כגון בפסוק "אלוקים מתהלך בגן", או "וילך ה' כאשר כילה לדבר אל אברהם", "הראהו קשר של תפילין", וכבר לא נדבר על עיני ה' ויד ה' וכיוצא באלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 09:06 |
|
| |
ספרא,
בלינק שהביא ספרן לעיל כבר הוסבר שאין ראיה כלל מדברי המחזור ויטרי, אלא בדיוק להיפך.
שועתק,
במקום לבזבז את זמנך היקר בניתוח התנהגותי,השב לעניין והבא הוכחה שרש"י האמין שהקב"ה גוף. מה שהבאת אין בו צל צלה של ראיה ובודאי לא הוכחה.ואפילו אני, שאין זמני יקר כלל וכלל , לא אטרח בדחייתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 18:06 |
|
| |
גם אני היית מעדיף להניח שרש"י לא היה מהגדולים וטובים.
השאלה היא על מי היא חובת ההוכחה. רש"י היה יכול להביע את התנגדותו להגשמת הא-ל המובנת מהמקראות בהמון מקומות בחומש ובתנ"ך ובחר שלא לעשות זאת. אפשר שניתן לתרץ את מעשיו. אבל הגישה הפשוטה היא שהסיבה שלא עשה זאת ולא ראה לנכון להסביר את הפסוק "מתהלך בתוך הגן" הוא "וילך ה'" או "וראית את אחורי" בצורה ברורה המנוגדת לדעת המגשימים, היא משום שאין הוא סבור כך.
באם ההנחה הפשוטה היא שבכל הדורות היתה דעת כל גדולי ישראל נגד ההגשמה, אכן אין חובהעל רש"י לעסוק בזה. אבל זה עצמו לא ברור.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 22:43 |
|
| |
מוטי,
בגלל דבריך קראתי כעת מה שכתבו שם, אמנם לא קראתי הכל כי כבדה עלי המלאכה, אבל אם התכונת לביאור שהופך את התואר מין על המגשימים, [מה שבאתי לשלול בסוגרים שהוספתי לעיל], אני חושב שאין זה משמעות הלשון כלל בהמשך, שמביא את התרגום בלשון "אף", מה גם שהכונה תלמד משאר הנוסחאות דבי רש"י שהובא משפט זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 22:46 |
|
| |
שועתק, אינך מבחין בין גדולי ישראל שהיו בעד ההגשמה, לבין גדולי ישראל שלא היה כזה אכפת להם, כלומר, שלא סברו את ההגשמה אבל לא ראו בכך כפירה ומינות ולא ראו צורך לעורר על זה. [וזה פחות או יותר שיטת ראב"ד].
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 23:54 |
|
| |
ספרא, נראה לך שרש"י היה מכלל אלה? הרי אין שום הגיון להגשים מלבד הבנת המקראות והמדרשות כפשוטם כדברי הראב"ד. ואם כך, מי שלא איכפת לו נכנס אוטומטית בכלל המגשימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2011 22:49 |
|
| |
ספרא,
אם לא תוסיף ביאור בסוגריים לא תצטרך להניח שמחבר הספר היה מן המגשימים את הבורא. לכן לא תוסיף ולא תסבור. ואם תתעקש לסבור כי היה מן המגשימים, לכל היותר סברתך יש כאן, הוכחה ממחבר הספר אין כאן. ואני הקטן , לחומר הנושא הנדון, חפץ בהוכחות חד משמעיות ולא בסברות הקורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2011 07:43 |
|
| |
עיין רבינו יונה על אבות פ"ב מ"ב "עין רואה ואוזן שומעת".
הוא בא לאפוקי מדעת____________ ??
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 14:56 |
|
| |
לריח שמניך,
תודה על ההפניה, חיפשתי את הפירוש ברשת ולא מצאתי. אם תוכל בבקשה להפנות למקור עצמו או לצטט את כאן את דבריו, יועיל מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 19:41 |
|
| |
ההפניה לרבינו יונה אין בה כלום.
|
|
|
|
|
