היהדות והאיסלם

בעל
אמנם חז"ל דיברו מפורש על עולם שהוא מחוץ לעולם שלנו אך מנגד הם גם פירשו שעיקר הקיום הוא בעשייה לשמה שהוא בהכרח לא שייך לעולמות ההם

שי
אני חושב שאתה טועה בנקודה הבסיסית של העניין
עינינו ראו ולא זר פירושו הוא שהעם כולו קיבל על עצמו עול מלכות שמים מסיבות שבהכרה ושבהרגשה ובשביל הדבר הזה אין כל צורך באמצעים אחרים כמו שכותב הרמב"ם שמי שמאמין בגלל האותות והמופתים יש בלבו דופי 
והתורה אומרת "השמע עם קול אלוהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי" שבו משה מדבר לישראל על מציאות שבהכרח הייתה ידועה להם וחוץ מזה בהכרח שגם היה בה כדי שכנוע ולכן אי אפשר לומר שמדובר בהמצאה חדשה שלא הייתה מוכרת להם קודם
לעומת זאת הנצרות והאיסלם רק מתבססים על המציאות הזאת שהייתה ידועה מישראל קודם והמטרה שלהם לא הייתה אלא להמשיך את המציאות הזאת של התורה רק עם הכנסת המצאות ומוטיבים חדשים שהיו זרים לה קודם
ודבר נוסף - סברת חז"ל עדיפה מסברת ישוע מהסיבה שהם הוסמכו לכך על ידי התורה עצמה בניגוד וישו שאם אמנם היה דינו כנביא הוראתו הייתה נידונה כדין זקן ממרא כיון שהיא לא הייתה מקובלת על חכמים שהוסמכו לכך

_________________

ירוחם, "נביא אקים בקירבך מקרב אחיך כמוני" "וקמת ועלית אל המקום ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם"

_________________

מואדיב

לא חידוש,
אבל מראה שההוכחות לעדיפות אינן אלא מקריות ויחסי הסיבה-תוצאה שהן מקיימות עם האמונה הן בכיוון ההפוך.
הכל יוצא מתוך האמונה שמה שאתה עושה הוא נכון, ואז אתה מחפש איזה עדיפויות יש לך.
כמו אדם שיחליט שההומיאופתיה עדיפה על הרפואה הקונבנציונלית, ואז יוכיח זאת בהחלטה השרירותית שהקריטריון ההכרחי והמספק להשוואה בין גישות רפואיות הוא היחס האנושי של המטפלים ובכך ההומיאופתיה עדיפה מ.ש.ל.

אילו לא היו בצופן התנכי ראיות מושלמות לאלוהותו של ישוע הנוצרי - היה הוא ראיה מושלמת ליהדות. מכיוון שיש = משמע זה לא קריטריון טוב להשוואה.
אילו לא היו סיפורי נבואה בשאר הדתות, הייתה הנבואה קריטריון טוב להשוואה (מה, נראה לך הגיוני שבני אדם יאמינו למישהו שטוען שהוא שמע את הא-ל ואומר להם תעשו כך וכך?). מכיוון שיש = זה אינו קריטריון טוב (הרי ידוע שבני אדם מאמינים לכל שטות בקונסטלציות מסוימות)
אילו הייתה הדת היהודית מלאה חכמה ובינה, הייתה זו הוכחה לעדיפותה. כיוון שאין זה כך (את התיאולוגיה הפרימיטיבית שלה היא החליפה מתיאולוגיות של דתות ההמשך שלה, מצוותיה חסרות כל משמעות לאדם אחרי שנת 0 לספירה, חוסר המוסריות שבה מזעזע) - אז לא מעזים להביא את זה כהוכחה (אלא רק כהתפלפלות מזוכיסטית בפורום מסוים), למרות שבתורת משה נאמר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים.
אנשים שלא יודעים שחוקים דומים להפליא נמצאים בדתות ותרבויות קדומות ירבו להתפעם מהחכמה שבחוקים. מי שיודע לא יעשה זאת.
אילו היה בנצרות תיאור של מעמד הר מון-בלאן הכולל מספר אנשים לא סביר ואנכרוניזמים לא היו היהודים משתמשים במעמד הר סיני כהוכחה. הרי אחרי הכל, התיאור התנ"כי על 600000 גברים לבד מנשים, טף וזקנים וכולל מילים כמו 'כהנים' שקול לתיאור שבו אנשים לפני אלפיים שנה נסעו עם מרצדסים לשמוע את דברי הא-ל וכולל מילים כמו 'ליכודניקים'. מחר ימצאו שדת מסוימת גם השתמשה בזה, ואז ההוכחה נופלת (ואת ההתחייבות של התורה ימצאו דרך לתרץ. לא אלמן ישראל כידוע). 

וכמובן - לרפורמות הכת הפרושית אין שמץ. לדעתי אילו לא היו ראשוני הנוצרים מבטלים את המצוות המעשיות היו הנוצרים זרם לגיטימי ביהדות (נהרא נהרא ופשטיה). ו-כן, גם הרפורמות הפרושיות התקבלו על ליבו של העם בין היתר בגלל שהן קלות יותר, ומדברות יותר אל הלב (ברור שאף יהודי לא היה מקבל על עצמו את המפלצת של ימינו, שהתפתחה במשך 2000 שנה, אבל היא לא הייתה כזו בתקופה הראשונה. היא הייתה יותר מסבירת פנים מאשר זו הצדוקית) מהפרקטיקה הצדוקית (בדיוק כשם שטוענים על הנצרות).

_________________

 הם טענו שחכם עדיף מנביא וכך זה בהכרח כיון שצריך מי שיורה
מהפסוק השני רואים שיש גורם שיפוט מרכזי שכפופים אליו כל השופטים בכל המקומות האחרים כיון שיש צורך "בתורה אחת ומשפט אחד" ומכאן הדין של זקן ממרא שגם הוא מפורש בבתורה

_________________

יעקב
נראה שדברי כבודו אינם מדויקים לחלוטין (מיימוני - מאחוריך!)
תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  טו נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן.  טז כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל, לֵאמֹר:  לֹא אֹסֵף, לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהָי, וְאֶת-הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא-אֶרְאֶה עוֹד, וְלֹא אָמוּת.  יז וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי:  הֵיטִיבוּ, אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ.  יח נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ.  יט וְהָיָה, הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא-יִשְׁמַע אֶל-דְּבָרַי, אֲשֶׁר יְדַבֵּר, בִּשְׁמִי--אָנֹכִי, אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ.  כ אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים--וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא.  כא וְכִי תֹאמַר, בִּלְבָבֶךָ:  אֵיכָה נֵדַע אֶת-הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה.  כב אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהוָה, וְלֹא-יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא--הוּא הַדָּבָר, אֲשֶׁר לֹא-דִבְּרוֹ יְהוָה:  בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ.  {ס}

עד כמה שידוע לי בתורה אין כל הבחנה בין הגדרת החוק להגדרת המשפט [תיקון- מפורש התורה מדברת על "בין דם לדם ובין דין לדין ובין נגע לנגע"]
כוחו של ישו לא גרע כלל אם הוא היה משתף פעולה עם החכמים ומצליח לשכנע אותם - כנראה שהייתה חסרה אחת מהסיבות או שניהם [וכך מסתבר יותר]

_________________

שי
זה בדיוק השאלה מהו "כמוני" שהוא בניגוד לכישוף האם האות הם העיקר - זה ודאי לא יתכן כיון שהמכשפים כל מה שהם יודעים זה לעשות אותות ומפתים. ובהכרח אם כן ש"כמוני" הוא על הדרך של "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים"
אגב, מאוד נהנתי מהניתוח המדויק שלך של הפסוקים

_________________