היהדות והאיסלם

יעקב

שיטה חדשה!
אתה שם את הפואנטה בסוגריים, ואז
בשלב ראשון - דחפת את הפואנטה שלך בפסוק, בלי שישימו לב
בשלב שני - הוכחת מהפסוק

בקיצור - נביאי לא שווה (או חכמי) כמו שלא שווה (או פיזיקאֵי). נביא לחוד וחכם לחוד.
ובתור נביאים, או חכמים שעדיפים מ-, גם לא הצטיינו מנהיגי הכת הפרושית. ראה את הנזק שגרם רבי עקיבא כשנהה אחרי בר כוזיבא.

_________________

שי
הנושא של הפסוקים הוא הוראת התורה כמשה ולכן לא חשוב איך תבנה את המורה העיקר הוא שהוא "מקרב אחיך כמוני" ויש חובה לציית לו 
בקשר לשופטים מפורש בפרשת יתרו "ואתה תבחר לך אנשי חיל יראיי אלוהים שונאי בצע ושמתם על העם" והם דברים שהתקיימו לכל הפחות בעיני העם בחז"ל "וכתר תורה מונח בקרןן זוית וכלל הרוצה יבוא ויטול" לא מדובר כאן בכל כפיה או איזשהו החלטה מלמעלה אלא המציאות היא הקובעת שהטובים ביותר הם המורים - כך זה היה בזמנו וכך זה עד היום - לא ידוע לי על איזשהו שינוי

_________________

חכם לעצמו,

 מיספר מסקנות,

1.תפיסת עולם יהירה ואגוצנטרית שחשוב להוכיח בה כל הזמן מי צודק יותר ,מי חשוב יותר, היא תפיסה נאיבית וילדותית. איננו צריכים להוכיח מאום לאיש. תפקידה הבסיסי של ההלכה היא לגרום חיים טובים יותר, וליצור עולם מוסרי יותר. אם הצלחנו טוב מאד, סובלנות, צניעות וכבוד הדדי רק תורמים ללב העניין.

2. בצע בגציזציה של ההלכה לאמור: פסול כל התנהגות שלוקה בחוסר סבירות קיצוני. לטעמי הלכה שנוגדת ערכים מוסריים אוניברסאליים שאתה מזדהה איתם דינה להידחות.
 
3.פרספקטיבה יותר נכונה על עולם ההלכה. התנהלות דקדקנית, דווקאית וטרחנית מיותרת לחלוטין. עמידה חסרת פשר על כל רוטינה מצויה ויחס של רצינות תהומית לכל קשקוש שקיים בציבור הדתי ואצ"ל החרדי,[גם כשהיא עטופה במחלצות נאורות] ובמקביל יומרת חקירה אינטלקטואלית ,מהווה חוסר יושרה בוטה ומופגן.אין צורך לזנוח הלכות מצויות, אבל יחס יותר שלו ורך לא יזיק.(מול המדף או המקרר בסופר, תשמע אולי קול הקורא: מה אכפת לך? עוד כמה גרושים?!.... עזוב!! זה מסוכן! כך בונים עולם יהיר מסתגר בעל אפס סובלנות לדעה אחרת)
 
4.למד! למד! למד!.....

[בנוגע ל-2: נקוט זהירות. י-הוה עלול לכעוס (ראה ערך שמואל. וראה יהושע כ"ב)]

_________________

ירוחם
אינני יודעי מפני מה אתה משיב על גניבה ספרותית מהשפעה של דינים, השפעה של דינים אינו העתקה וגניבת חומר, לגיטימי שכל הדתות מדברות על דינים דומים, שהרי בני האדם דומים הם, ובעיות חייהם דומים זה לזה. (כמובן שאין דמיון מדויק אלא שכל הדתות קוצבות את דינו של הגונב, מי בכריתת ידו, ומי בתשלומי הגניבה בתוספת קנס). הדמיון לעלילות גלגלמש הוא רק במבול, אין בעלילות אלו הוראות ודינים. (אולי התכוונת לחמורבי, וכבר האריכו בזה והראו את חוסר הדמיון).
החלקים האחרים של ההודעה מבולבלים (אם התכוונת להסביר מפני מה בחרת בדת זו עשה זו בבהירות).  

פרזנט
היכולת שלך לקפוץ מטענה לטענה היא מדהימה, אם ברצונך לפתוח דיון על אנכרוניזם במקרא עשה זאת בצורה מלאה, ולא רק ציון על מילת כהנים, אם אתה סבור שהמקרא נכתב לאחר המאורעות הוכח זאת.
התגלות היחיד כלשונך, נעשתה לפני קהל קצת יותר גדול מהמספר הזעום שראה את ישו הולך על המים, או המספר המעיד על כך שאכלו קהל גדול מעט לחמים, וכן בכל ניסי הנצרות. (כעת מן הסתם תשתמש בכך שהתורה מאוחרת למאורעות). הנבואה היא גם קריטריון להוכחה, הראה לי בבקשה דת אחת שניבאה מאורעות ותהליכים בצורה מדויקת. (כמובן שלא תהיה נבואה בסגנון: ויאמר ה' נתניהו יהא ראש ממשלה, ופרס נשיא וכדו' מספיק לי נבואה על כך שהארץ תהיה שוממה במשך זמן רב, עד שישובו אליה בני ישראל). העובדה ששרדו סיפורים החורגים מן הדמיון (הר מלכא) אינה מעידה על כל ההיסטוריה שהיא מוטעית, מלבד זאת שלא בטוח שכוונת הגמרא מלכתחילה היא שלא להגזים.
סמכותם של החכמים היא לא ליצור רפורמות אלא לפרש (המקורות של שד"ל שכוחם של חז"ל הוא רפורמאציה, היא מתקנותיהם שזה לא שייך כלל לפירוש), יש להם כח לתקן בגבולות מסוימים וכוחם העיקרי הוא פרשנות לתורה לפי כללים המסורים בידי עם ישראל במשך תקופה ארוכה, לא על 'אמות מידה מוסריות חוץ-תורניות אלא על פי ירידה לכוונת התורה ולדרישותיה.
אילו ישו היה מדגיש את חובת הלב, לא היה אלא משגיח זוטר, משעקרה הנצרות את חובת קיום המצוות, (ואת האמונה בטהרתה) פרשה מן היהדות.            

תוקן על ידי אגוסטינוס ב- 10/04/2011 20:21:57

תודה - אתה לא הראשון שמצביע על יכולותיי הוירטואוזיות.

ציינתי היטב את הבדל המספרים, ולא נותר לי אלא להשתמש במנטרה העצכחית על קריאת הנכתב.

אתה זה שמוזמן להראות לי דת אחת (מעבר לאיש האלוהים נוטרדמוס זצוקללה"ה) שניבאה דברים מדויקים (ו-לא - סיפורי ספתא בתלמוד שהומצאו בגלל הצורך לאמת את אותן נבואות אינן בגדר מימוש נבואות). לשם התחלה - חפש את המילים "ציקלון B" "רכבות משא" "כדורי עופרת" "אקדח" "רובה" "טנקים" "שריפה" "קברי אחים" "קפיאה למוות בשלג" בטקסט שפירט 98 (!) מכות וחליים אפשריים, וכתב "דן" על שם העתיד.

העובדה ששרדו סיפורים החורגים מגבול הדמיון אינה מעידה שום דבר, כמובן. מלבד שלא בטוח שכוונת הכותב מלכתחילה אינה להגזים. חלק מהסיפורים שרדו כעיקר אמונה באל י-הוה, חלקם נבלעו בים הברברת התלמודית, חלקם שרדו אצל כת מזרח אירופאית אחת ויצרו אנטגוניזם חריף אצל המתנגדים לה, וחלקם נחשבים לאמונות תפלות של יוצאי צפון אפריקה מדרום הארץ. 

סמכותם של חז"ל אינה ליצור רפורמציות אלא לפרש (שד"ל שמד"ל). ובמסגרת הפירוש הם מחליטים שלומר שההדגשה "לא תחוס עיניך" לא דווקא - זהו פירוש ולא רפורמציה. בינגו!

אם ישו הוא משגיח זוטר אז הפרושים (חז"ל) אינם אלא מק"קים שמחפשים מי לא קם לתפילה בזמן. לפי מה שהתרשמתי הוא ניסה לתת דגש אמוני וחברתי ליהדות המקראית (=לא-פרושית) של זמנו, בניגוד לכתות לא-פרושיות אחרות שמצאו להן דגשים אחרים (פולחן מקדשי אצל הצדוקים, התנזרות אצל האיסיים, וכן הלאה. האדם מחפש משמעות...). את ביטול המצוות המעשיות עשו אנשים אחריו - אבל כדי לעמוד על עומק העניין אינך יכול ללמוד מוויקיפדיה או מהעמך הנוצרי, כשם שלא לומדים על עומקה של הדת היהודית מהתנ"ך, התלמוד או החרדים בבני-ברק; יש לחפש את מניין העצכחניקים הנוצרים שיתנו לך את תיאוריית הקונספירציה שלהם על מהות הנצרות (למשל שביטול המצוות המעשיות הייתה הוראת שעה שאי אפשר להחזירם כי כבר איבדנו את הכוח הפרשני של פאולוס ז"ל, ושהשילוש הקדוש אינו אלא הסבר לנשים וילדים אבל כמובן שלאמיתו של דבר האל הוא טרנסצנדנטי. או שיש כאן סודות עליונים. בערך כמו האפולוגיות של ההגשמה והקורבנות ותחיית המתים של רמב"ם ושל ה"אופס..."ים במקרא על "בני האלוהים" וכדומה) 


ולסיום - אני חייב לך מחמאה:
היה לי ממש קשה להתמודד עם טיעוניך הנכוחים. שופרך לנשי!

_________________

ניתן לקבל לינק לקאסוטו?
תודה מראש.