בס"ד
בטח המבוגרים שביננו יבינו את האפיזודה עליה אספר כעת:
במשרד שאני עובדת כל העובדים (היו) חילוניים ,כאלו שהאידיאולוגיה שלהם קובעת להם
את החיים.
צבא ,לימודים, בילויים ,חיים משוגעים ורק אח"כ מתפנים לחשוב על חיי הזוגיות.
כשהגעתי למשרד, חרדית יחידה בין שלל מינים ואנשים כולם היו בהלם על בחורה קטנה וצעירה (הייתי הבחורה הקטנה ביותר במשרד)
שכל חלומה הוא לפגוש את האביר על הסוס( נו,בעצם לא ממש אביר ,הרי הוא אמור להיות אברך כולל..)
וכמה שיותר מהר.
'תעשי חיים'
'את צעירה'
אלו מסוג המילים שהייתי שומעת אינספור פעמים ביום.
אך מהר הם נדבקו בלהיטותי למצא את זיווגי הראוי.
זה כלל הצעות שידוכים שונות ומשונות (כל בחור עם כיפה נחשב חרדי !).
כל זה היה עד לפני כשנה.
לפני שנה בערך נכנסה (דרכי)למשרד בחורה חרדית מהעיר בה אני מתגוררת ,גם היא רווקה אך קטנה ממני ב-4 שנים.
כולם ציפו לחתונת שתינו אך לחתונתי ציפו יותר.
לפני כמה שבועות התמזל מזלה של חברתי לעבודה וב"ה מצאה היא את זיווגה באושר.
מכאן מתחיל הסיוט של חיי במשרד עלי אדמות!!!!!!1
כששמעו כולם על אירוסיה היה קשה להם לקבל שהיא הולכת להתחתן לפני...
(כאילו מה,זה דבר שנתון לבחירה?!)
היו דיבורים והיו רכילויות שאני קצת מתקוממת על זה וכ"כ קשה לי וכואב לי ובלה בלה בלה.
זה התבטא בכך שלא היו מברכים את הכלה במז"ט בפני...
מה שרציתי לומר הוא:
דייייי אנשים!!!!!!!!!!!!!!!
זה שאחרים הקרובים אלי וקטנים ממני מתחתנים לפני לא גורם לי לא לשמוח באמת
או לרצות להתאבד
כן!
אפשר לומר גם לי מזל טוב!
מזל טוב על זה שחברתי מצאה את שלה.
אני לא אפגע ,באמת!!!
אני יודעת שגם יום האושר שלי יבא.
אני לא דואגת.
כותרת האשכול הייתה במקור
אפשר לומר לי מזל-טוב....!!!
אך שונתה מתוך התחשבות בבעלי הלב החלש
