|
|
| נשלח ב-12/4/2011 09:49 |
|
| |
"ואין עובד את ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ והנשים והקטנים, שמחנכין אותן לעבוד מיראה, עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה."
לעמי הארץ יש סיכוי שהרי אם ילמדו כבר תרבה דעתם ויעבדו מאהבה. כנ"ל הקטנים הרי יגדלו ואז כבר תרבה דעתם ויעבדו מאהבה..
אבל הנשים ? הרי זה פגם נצחי והן לנצח תעבודנה מיראה.
אז למה הרמב"ם הכליל אותן עם הקטנים ועמי הארץ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 10:02 |
|
| |
עובדה שהפגם כנראה לא נצחי וצענע ראיה לדבר..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 12:16 |
|
| |
זאת תורת ההימור. תוחלת הרווח הוא מושג קצת חמקמק. אינני יודע אם אני מתמצת בכך את דברי הרב מיכי או מוסיף עליהם מדעתי. כשהסיכוי נמוך מדי, לאפשרות לרווח גדול (בלעז, תוחלת הרווח) אין משמעות. לא רק בהיבט הפסיכולוגי. יש אין סוף אפשרויות לרווחים דמיוניים בהשקעה נמוכה. הלוטו מתומחר נכון לפי תוחלת הרווח. רוב האנשים הבריאים בנפשם, מוותרים בדרך כלל על רכישת כרטיס לוטו בגלל הסיכוי הנמוך. ולגוף תורת ההימור. כבר אמרו כל אלו שאמרו כי אם היו לנו רק שתי אופציות עוד היה אולי מקום לדון בזה. בפועל כאשר מספר האופציות הן כמספר המהמרים אין שום משמעות לתוחלת הרווח או לכל מושג אחר מתחום הכדאיות ההסתברותית. גם הרעיון כאילו אלוהים מתקיל אותנו בכוונה לא ממש נשמע לעניין. אף אחד לא היה מסכים לקבל התנהגות כזאת מצד גורם רציני. הופה. שכחתי. "לא מחשבותי מחשבותיכם". אוקיי. אני מקבל. אנא הפסיקו לפרשן את אלוהים. הטקטיקה לפרשן את מה שנוח ולהחליט מראש לא להבין את מה שלא מובן, היא חסרת משמעות. שאלה למקיימי דת "לייבוביץ". מי מחליט על אותה "הלכה" שהיא המאפיין היחיד של הדת ולפי איזה קריטריונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 15:59 |
|
| |
yakovw1
שמח שסוף סוף אנחנו מסכימים על משהו. אם תעיין בהודעתי הראשונה באשכול זה, תראה שהבאתי גאולה לעולם בנותני קרדיט לרמב"ם.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:03 |
|
| |
ייתכן, אכן הן הן דבריי. רק הערה אחת: אם היו שתי אפשרויות זה לא היה משנה את הטיעון הבסיסי. כשיש טענה על אוצר באי רחוק או שיש או שאין. אלו שתי אפשרויות, וההחלטה היא האם לצייד משלחת אל האי הזה או לא. השימוש בתוחלת הוא רלוונטי כקריטריון החלטה במקום שבו הסיכוי להגיע לתוחלת הוא סביר (בלשון מקצועית: כשסטיית התקן והמומנטים הגבוהים יותר הולכים וקטנים). ולא רלוונטי במקום שהסיכוי להגיע לתוחלת הוא קטן מאד. אין זה משנה אם יש שתי אפשרויות או יותר. מי שמציע לי הגרלה של עץ או פלי, אם ייפול על עץ אקבל מיליארד מיליארד דולר, ואם ייפול על פלי אשלם אלף. אלא שהמטבע אינה הוגנת, ולכן הסיכוי לעץ הוא מיליונית. תוחלת הרווח היא עצומה, ובכל זאת לא כדאי לשלם אפילו שקל אחד על הגרלה כזו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:11 |
|
| |
יתכן אם הבנתי נכון את מאמיני י"ל, אזי צבור שומרי ההלכ הוא קובע את ההלכה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:23 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | "ואין עובד את ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ והנשים והקטנים, שמחנכין אותן לעבוד מיראה, עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה."
לעמי הארץ יש סיכוי שהרי אם ילמדו כבר תרבה דעתם ויעבדו מאהבה. כנ"ל הקטנים הרי יגדלו ואז כבר תרבה דעתם ויעבדו מאהבה..
אבל הנשים ? הרי זה פגם נצחי והן לנצח תעבודנה מיראה.
אז למה הרמב"ם הכליל אותן עם הקטנים ועמי הארץ? |
|
זה המקור ברמב"ם לאבחנה בין מין למגדר - למרות שזכר בדרך כלל לא הופך לנקבה, אשה יכולה להפוך לגבר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 16:35 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | | "ואין עובד את ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ והנשים והקטנים, שמחנכין אותן לעבוד מיראה, עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה." לעמי הארץ יש סיכוי שהרי אם ילמדו כבר תרבה דעתם ויעבדו מאהבה.כנ"ל הקטנים הרי יגדלו ואז כבר תרבה דעתם ויעבדו מאהבה..אבל הנשים ? הרי זה פגם נצחי והן לנצח תעבודנה מיראה.אז למה הרמב"ם הכליל אותן עם הקטנים ועמי הארץ? |
|
שכל הנשים לא לומדות אז אין סיבה לומר עם ארץ כלפיהם, מספיק לומר נשים, וכן לגבי ילדים,
רק בגברים שהם לומדים יש לחלק בין תלמיד שלומד לעםארץ שלא לומד,
אבל אין ספק שכהיום שנשים גם לומדות, אז אין אנו יכולים לומר זאת, כלומר צריך גם לחלק כמו אצל הגברים,
בת\אשה שלומדת, בת\אשה שלא לומדת,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 17:00 |
|
| |
הרב מיכי, צדקו דבריך. ברור שגם במקרה של שתי אפשרויות בלבד, ברגע שהסיכוי אפסי, מיעוט האפשרויות אינו משנה את הטיעון. אני התכוונתי לומר לגבי "תורת" ההימור, היינו אימוץ הדת בגלל הימור, כי ריבוי האפשרויות מעקר כל אפשרות להחליט על כיוון מסוים ולו כהימור. בעל, בקיצור, התמזל מזלנו לחיות עם שומרי הלכה מסוג מסוים שבגינם אנו משועבדים לכל כך הרבה מצוות... אין לי הרבה מה לומר למי שזה נראה לו מתאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 17:20 |
|
| |
יתכן נדבר עכשיו כאנשי מדע מהסוג שאינו חביב על יהודים דתיים/חרדיים. לדידם, חכמים בתקופת יבנה עשו מהפך מקל דרמטי. ההלכה הקדומה היתה הרבה יותר מחמירה (ראה ספריו של גילת על ר' אליעזר ועל התפתחות ההלכה וספרו של אייל רגב על הצדוקים והלכתם). הואיל וכך, מצבנו הוקל מאשר אם היינו נשארים כאנשי ההלכה הקדומה.
_________________
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 12/04/2011 17:24:47
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 17:23 |
|
| |
לדעתי דוגמאות מעולם הממון לא שייכות להימור בנושא דת.
(כפי שפעם הסביר לי מהמר דת)-גם סיכוי בגובה של שמינית האחוז שאולי יש רעל בבקבוק המים שלפניך גורם לך לא לשתות את המים ולכן אין כל צורך בדיבור על וודאות גבוהה מזו.
תוקן על ידי צענערענע ב- 12/04/2011 17:26:43
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 17:25 |
|
| |
אין לי כלים לבדוק האם חכמים בתקופת יבנה הקילו. אני כן יודע לומר כי מאז חז"ל ועד היום נוספו ריבי רבאות פרטים והלכות. הבעיה האמיתית עמוקה יותר. אותם שומרי הלכה שקובעים את ההלכה הם במקרה הטוב שוטים גמורים בעיני לייבוביץ ובמקרה הרע עובדי עבודה זרה. מה מצא להתחבר דווקא עימם. אנו חוזרים שוב ל"טיעון השכונה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 17:30 |
|
| |
לבדיקה, עיין בספרים שהזכרתי. ניתן לראות גם קולות מענינות. לדוגמא, באבל בטל הדין שכל שמתאבלים עליו מתאבלים עמו. האשכנזים סברו לא פעם שבטל הטעם בטלה הגזרה ולכן הקלו במים אחרונים ובנטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה. י"ל וודאי השתמש בטיעון השכונה, הרי לשיטתו רי"ק, שהוא הנציג האולטימטיבי של יהדות ההלכה, היה מקובל וידועה דעתו של י"ל על קבלה. אבל אל תצפה ממנו לעקביות והוא קבע שפרדוקס לגי אינו פרדוקס דתי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 17:30 |
|
| |
צענע, ואם בכל בקבוק בעולם יש סיכוי קלוש של רעל לא נשתה כלל? נמות בצמא? ריבוי האפשרויות האין סופיות, הסיכוי/סיכון הנמוך מאד (גם אם דת עצכ"ח היא גילוי שכינה ממש, עדיין מסתבר כי אלוהים יהיה חייב להתחשב גם בטענות הספק. דומני כי אפילו הרב מיימוני פתח פעם אשכול עם טיעון דומה) והידע וההבנה שלנו אודות המצאת הדת אמורות להביא למסקנה כי ניתן לשתות לרוויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 17:37 |
|
| |
ניתן לומר כי השימוש של לייבוביץ במילים מורכבות חסרות פשר הוא אבן יסוד במשנתו הדתית. ראיתי פעם התבטאות דומה לשלי מפי אבי רביצקי. כמובן קצת יותר בעדינות. אינני יודע באיזו שפה הוא דיבר בתחומי התמחותו המדעיים. ברור לי שלא במשפטיים חסרי פשר. כבר כתבתי כאן שהוא ניצל עד תום את העובדה שרוב שומעי לקחו לא ידעו דבר וחצי דבר על דת ויהדות ונחשפו לזה רק באמצעות משחקי המילים שלו. מה פירוש המילות "פרדוקס לוגי אינו פרדוקס דתי"?
|
|
|
|
|