| נשלח ב-12/4/2011 11:28 |
 |
| |
נוטריקון
"לשון חז"ל מלטינית notare לכתוב, לסמן באותיות. הצורה "נוטריקון" אופינית ליוונית, נראה שללשון חז"ל הגיעה דרך היוונית "
נוטריון
"על פי השימוש העכשוי בשפות אירופה מלטינית notarius - כתבן, פקיד, לבלר. הצורה העברית לקוחה מהצורה המופיעה בלשון חז"ל שלחו נוטרין שלהן וקלפו את הסיד והשיאוה (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף לה, עמוד א) מהלטינית הנ"ל, כנראה דרך היוָנית".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 11:35 |
|
| |
שערי נוטריקון לא ננעלו...
המילה "תיקו" מופיעה בתלמוד כמילה ארמית שמקורה במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע.
בפירוש התוספות יום טוב למסכת עדיות (ח, ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות".
"שנתיים לאחר הקמתו של המושב זרעית שונה שמו לכפר רוזנוולד, על שמו של נדבן יהודי-אמריקאי, ויליאם רוזנוולד. השם הלועזי עורר התנגדות עזה של התושבים, ולכן הציע יהודה זיו, מי שהיה יושב ראש ועדת השמות הממשלתית לקבוע כי זרעית פירושו זכר רוזנוולד עמנו ישאר תמיד. "
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 15:18 |
|
| |
הדרשות על פחז נמצאות(בלי המילה נוטריקון) בבראשית רבה צ"ח ד' (בדקתי רק בנוסח הדפוסים)
פחז כמים אל תותר רבי אליעזר ור' יהושע רבי אליעזר אמר פחז"ת חטא"ת זני"ת רבי יהושע אמר פרק"ת עול חלל"ת יצועי ז"ע יצרך עליך רבי אליעזר בן יעקב אמר פסע"ת על דת חבת"ה בבכורתך ז"ר נעשית למתנותיך אמרו עד עכשיו אנו צריכין למודעי בא ר' אליעזר המודעי ופירש זע"ת חרד"ת פר"ח חטא מעל ראשך
נראה שכל הדוגמאות בדברי התנאים הן ממלים יחידאיות, כמו "פחז", ,ירט", שלא יכלו למצוא להן פירוש באופן אחר. כרגיל, אחרי שהמציאו את השיטה, האמוראים השתמשו בה גם שלא במקום הצורך.
לפירוש "מן התורה מנין" יש להביא את יבמות ד א, "ואמר רבי אלעזר סמוכים מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר" . שהיא ראיה מתהלים ולא מן התורה,
וכן את חולין קלט ב, "אמרי ליה פפונאי לרב מתנה ... משה מן התורה מנין בשגם הוא בשר, המן מן התורה מנין המן העץ, אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר, מרדכי מן התורה מנין דכתיב מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא". שאי אפשר לומר שהם מקורות אמתיים, שהדרשן אומר שזו כוונת המקרא, אלא לשם נוי בעלמא.
(אגב, לעניינא דיומא, פפונאי ורב מתנא הם גם גיבורי הסיפור הידוע על מים שלנו ובני העיר שבאו לדרוש מים מן החכם, ויש מפרשים שפפוניא שלהם היתה כמו העיירה חלם שלנו, וכן נראה).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 17:17 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | דינו
כתבת (אני מעתיק כי זה ניסוח מוצלח מאד):
נוטריקון של משחקי מלים וחלקי מלים הוא ענין מרכזי בתרבות ובצורת הכתיבה של המקרא, ... מלה המורכבת מכמה הברות המזכירות ענינים שונים.
ואני שואל: האמנם?
ברשימה שיש לנו של נוטריקונים יש נדמה לי כעשר דוגמאות. האם זה נקרא "מרכזי"?
מהיכן למדנו שזה היה "מרכזי בתרבות של המקרא"? האם זה היה קיים בעוד מקומות בעם ישראל, בעמים אחרים?
קביעתך עושה רושם חזק מאד, אבל על מה אתה מבסס אותה? על עצם התופעה שחז"ל דרשו נוטריקונים? והרי ראינו, מן הדוגמאות שהבאתי, שרובם אינם קשורים באמת לטקסט. הבולט מכולם הוא "משפטים". הלדעתך גם זה נוטריקון שנותן התורה הכין כדי שנדרוש אותו?
|
|
לא אמרתי שהנוטריקון [במובן של ראשי תיבות] הוא מרכזי במקרא, אלא שמשחקי המלים והצלילים והלשון נופל על לשון, תופעה המצויה מאות פעמים בספרי התורה ובכל ספרי הנביאים, החל ממדרשי שמות וכלה בצורות התנסחות
תוקן על ידי דינוזאורוס ב- 12/04/2011 17:29:13
|
|
|
|
| נשלח ב-12/4/2011 23:12 |
|
| |
דינו
עכשו התבלבלתי. תחת השם הכללי של "משחקי לשון" ניתן לכלול משמעויות שהן לדעתי מכוונות במקרא, כגון הדוגמא הקלאסית, שמביאה נחמה לייבוביץ משם בנו יעקב, כלל "המילה המנחה" - כאשר מילה יחסית נדירה מופיעה בשתי פרשיות כדי לקשר ביניהן. זה כלל פרשני סיפורי. והוא "מעיקר עומק הפשט" לדעתי.
אבל יש דרשות אחרות, כמו הסוג שהביא תחז"ל.
אז לומר שהן כולן "מן התורה" במובן של "כוונת המחבר" (ה' שאמר למשה)? אתמהה.
***
תחזל
חלק ממקורות אלו שהבאת נמצאו לפני בפרוייקט השו"ת בשעה שחיפשתי את המקורות.
ציינתי לעיל שלפעמים לשון "מן התורה" היא לאו דווקא.
לגבי אחד המקורות שלך, עם זאת, אפשר לפרשו כך שאינו רק מדרבנן.
אני מעתיק את לשונך:
"לפירוש "מן התורה מנין" יש להביא את יבמות ד א, "ואמר רבי אלעזר סמוכים מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר" . שהיא ראיה מתהלים ולא מן התורה, "
אבל יתכן שהכוונה כזו. "אמת וישר" הוא כינוי לתורה (וכמדומה שכך משמע שהבינו במסכת מגילה בדיון על היותה נתונה מסיני). אם כן, ניתן להבין את הפסוק כמרמז שיש "סמוכים" בתוך "אמיתה של תורה" וזה, בהיותו חלק מן התורה, שנועד לדרשה, הרי זה גם כן "לעד לעולם". זו עדותו של בעל תהלים לגבי מידת הדרשה של סמוכים. (אלא שאין זה פשט הכתוב בתהלים, הלא כן?
***
אני מאד מסכים עם הניסוח הבא:
נראה שכל הדוגמאות בדברי התנאים הן ממלים יחידאיות, כמו "פחז", ,ירט", שלא יכלו למצוא להן פירוש באופן אחר. כרגיל, אחרי שהמציאו את השיטה, האמוראים השתמשו בה גם שלא במקום הצורך.
אבל אז בטלו דברי דינו שזו אכן מידה בתורה, לדרוש מילים באופן של "נוטריקון" ולכך נ יתנו מילים אלו, שהרי ה' רואה הכל מראש, וה' סמך שתוך שימוש בידיעותינו ובכשרונותינו, ובאינטואיציה, והכל לשם שמים, נוכל לנחש ולכוון לאמת. אתה יודע מה, אני מוכן לוותר על הסכמתי לדברי דינו. אבל חוששני שאני תופס עמדה מנוגדת לשלו מפני שגישתי להרמנויטיקה (=מילה גדולה כדי לומר דבר פשוט: תורת הפרשנות) שונה כנראה משלו. אולי אפשר לכנות את גישתו "פתוחה" לעומת שלי ה"סגורה".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 13:43 |
|
| |
לא הבנתי. בין אם הפסוק בתהלים מזכיר את התורה, ובין אם אינו מזכיר אותה (" סמוכים לעד לעולם" חוזר על הפסוק הקודם "נאמנים כל פִקּוּדָיו", היינו מצוות התורה, ואין צריך לדרוש "באמת וישר" כדי לפרש אותו על התורה), הוא רק פסוק בתהלים, והוא בכלל "דברי קבלה" ולא "דברי תורה",
ואי אפשר לומר עליו "סמוכים מן התורה מנין", שהרי למדנו סמוכים רק מתהלים, ואין ראיה מן התורה עצמה לסמוכים.
ועל כרחך "מן התורה" לאו דוקא כאן, והוא כמו הלשון "חייב משום כך וכך", שיש מקומות שהוא חיוב דאורייתא ויש מקומות שהוא איסור דרבנן ואין לוקים עליו
ואף נוטריקון ייתכן שאינו מן התורה לדעת חכמים אלא אסמכתא בעלמא.
כאן אני חוזר ושואל מה ששאלתי פעם:
מנין לך שמבחינה הלכתית יש בתורה דין חתוך לכל שאלה לתורה שאנו אמורים להגיע אליו?
שמא על דעת כן ניתנה, שבכל דור יעשו חכמי הדור לפי שיקול דעתם ולפי מה שייראה להם, ולא היתה דעת נותן התורה יתברך שיצטרכו להגיע דוקא לפירוש המקורי, של כל מילה כדי לפסוק הלכה.
ולפי זה, כשם שלגבי שיעורים, לפי ר' יוסי, "הכל לפי דעתו של רואה", כך לגבי הלכות, האדם צריך להתקרב לאמת ככל יכולתו, ורצון נותן התורה שיעשה לפי מה שהגיע אליו,
ולכן, כשיכלו חז"ל לפרש מילה לפי ראיות ממקרא או מלשון חכמים או מארמית, פירשו, וכשלא יכלו, והדרך היחידה שיכלו לפרש על פיה היתה נוטריקון, פירשו בנוטריקון, ועל דעת כן ניתנה תורה,
לענ"ד פשוט שגם זה בכלל "לא ניתנה תורה למלאכי השרת", והקב"ה ידע שישראל יוכלו לפרש אותה רק לפי גבולות שכלם, בכל דור לפי שכלו, ולא ייתכן שייתבעו ליותר מכך.
ואז לא תצטרך להסתבך להבין כל דבר בתלמוד עד שיהיה נכון לפי דעותינו, אלא שחובת חז"ל היתה לפסוק לפי הידוע להם,
השאלה למה אנו צריכים לשמוע להם היא שאלה אחרת. התשובה לדעתי, ולא ראיתי שדיברו על כך באשכול על "ראשונים כמלאכים": אנו כבר רגילים לקרוא את התורה דרך חז"ל ולא "ליד"/"עם" חז"ל, (בנושאים הלכתיים), ולפיכך איננו יכולים לחלוק עליהם. וכיוצא בזה, האם פוסקים היום הלכה לפי הגמרא או לפי הראשונים? וכמה בני אדם לומדים את הגמרא ישירות ולא דרך הראשונים? ויש רבנים שפוסקים רק דרך הב"י ויש שרק דרך נושאי כלי השו"ע, וכן הלאה
_________________
תלמיד חכמים ז"ל (די שטחי, חוששני)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 13:53 |
|
| |
| ת_ח_ז_ל כתב: | | כאן אני חוזר ושואל מה ששאלתי פעם:
מנין לך שמבחינה הלכתית יש בתורה דין חתוך לכל שאלה לתורה שאנו אמורים להגיע אליו?
שמא על דעת כן ניתנה, שבכל דור יעשו חכמי הדור לפי שיקול דעתם ולפי מה שייראה להם, ולא היתה דעת נותן התורה יתברך שיצטרכו להגיע דוקא לפירוש המקורי, של כל מילה כדי לפסוק הלכה.
ולפי זה, כשם שלגבי שיעורים, לפי ר' יוסי, "הכל לפי דעתו של רואה", כך לגבי הלכות, האדם צריך להתקרב לאמת ככל יכולתו, ורצון נותן התורה שיעשה לפי מה שהגיע אליו,
ולכן, כשיכלו חז"ל לפרש מילה לפי ראיות ממקרא או מלשון חכמים או מארמית, פירשו, וכשלא יכלו, והדרך היחידה שיכלו לפרש על פיה היתה נוטריקון, פירשו בנוטריקון, ועל דעת כן ניתנה תורה,
לענ"ד פשוט שגם זה בכלל "לא ניתנה תורה למלאכי השרת", והקב"ה ידע שישראל יוכלו לפרש אותה רק לפי גבולות שכלם, בכל דור לפי שכלו, ולא ייתכן שייתבעו ליותר מכך.
ואז לא תצטרך להסתבך להבין כל דבר בתלמוד עד שיהיה נכון לפי דעותינו, אלא שחובת חז"ל היתה לפסוק לפי הידוע להם,
השאלה למה אנו צריכים לשמוע להם היא שאלה אחרת. התשובה לדעתי, ולא ראיתי שדיברו על כך באשכול על "ראשונים כמלאכים": אנו כבר רגילים לקרוא את התורה דרך חז"ל ולא "ליד"/"עם" חז"ל, (בנושאים הלכתיים), ולפיכך איננו יכולים לחלוק עליהם. וכיוצא בזה, האם פוסקים היום הלכה לפי הגמרא או לפי הראשונים? וכמה בני אדם לומדים את הגמרא ישירות ולא דרך הראשונים? ויש רבנים שפוסקים רק דרך הב"י ויש שרק דרך נושאי כלי השו"ע, וכן הלאה |
|
דבריך צודקים מאד, לדעתי.
אמנם זה נקרא שיש בתורה דין חתוך לכל שאלה, כי התורה מאפשרת פתרון מסויים במפגש שבין דבריה ובין דעתו של חכם מסויים במקום ובזמן נתונים, וכמספר חכמי התורה שבכל הדורות כך מספר הבנות התורה האפשריות.
כמובן, לעניין מעשה אנחנו הולכים אחרי הזרם העיקרי של החכמים, לפי כל כללי הפסיקה שהתקבלו, בעיקר מהסיבה הפשוטה הנקראת ענווה והכרת ערכנו האמיתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 15:39 |
|
| |
(התירוץ שלי מועיל גם לאחרים מדורות קודמים, כדי שלא תצטרך לקבוע ערכים לחכמים, ולקבוע שכל מי שחי בדורות האחרונים ערכו חייב להיות פחות מדורות ראשונים, ובמיוחד לשיטתך, שהרי לרמב"ם לפי דעתך היתה מדרגה נמוכה מהרבה אדמורים, שהרי לא זכה לרוח הקודש. לדבריי, השינוי באופן הלימוד הוא מה שגורם לחכמי דור להיות כפופים לחכמי הדורות שלפניהם.
ובעיקר, שהרי הכלל שבתלמוד "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" הוא בלי הגבלה, ולא נאמר שהדיין צריך לחוש לדורות קודמים, ולכן אני צריך את התירוץ הזה).
צד אחד הוא שהפסק נחתך ישירות ע"י הקב"ה (או שהוא כמו תוצאה מתמטית מרצונו), והחכם צריך להגיע אליו, והצד השני הוא שהחכם אמור לקבוע בעצמו, ולומר שהפסק חתוך בגלל הנסיבות דומה לאמירה שבמפולת שלג חתוך מראש לאיפה יגיע כל פתית. (אלא אם כן אתה סובר שהקב"ה מכוון את דעתו של החכם לחשוב כן, ייתכן שכך הוא, אבל מבחינה הלכתית יש תוקף לפסק גם בלי התערבות עליונה, כל שהפוסק ראוי לפסוק).
_________________
תלמיד חכמים ז"ל (די שטחי, חוששני)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 17:07 |
|
| |
,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 18:00 |
|
| |
שלום שלום
יש לי מכונית ישנה ונדרשתי למתקן קרבורטורים (מאייד) שנמצא ברחוב בעל הטורים בתל אביב, רחוב בו מוסכים רבים, שרב יושביהם והבאים בצל קורתם, בטוחים ששמו של הרחוב נגזר מעיסוקם.....
בזמן ההמתנה למדתי מעט בפרשת השבוע וכמובן התמקדתי בפירוש המדובר...
ותהיתי.. מה לגדול כמו רבי יעקב בעל הטורים ולפרפראות אלו?
ומתוך שכך עלתה בי המחשבה שאם גדול שכמותו טרח וכתב, כנראה שיש דברים בגו ולא שעשועים בעלמא.
ועדיין תוהה?
דברים מדהימים כמו למשל (ואיני יודע אם נוטריקון יקרא לו...) :
על הפסוק: " מי יעלה לנו השמימה?"
ראשי התיבות "מילה"
סופי התיבות : השם המפורש (איני יודע אם נהוג כאן לכתוב את האותיות ממש...)
דוגמא זו מקרית היא? מכוונת? ערוכה? (וכן כל השאר)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 18:37 |
|
| |
סוד כמוס:
על הפסוק "האשה ...נתנה לי מן העץ", כתוב בבעל הטורים "לפי פשוטו שהכתני בעץ עד ששמעתי לדבריה",
מקורו במחברות עמנואל, מחברת עשרים ושתים, שאלת האיש העשירי. ראה כאן http://benyehuda.org/haromi/022.html
(אל תתפלא על בעל הטורים שעיין במחברות עמנואל, גם ר' יונתן אייבשיץ כנראה קרא בהן, כי הן המקור היחיד לכלל "גיד הנשה נוהג בזכרים ובנקבות", שהובא בכרתי סימן ס"ה ס"ק ט"ז בשם סמ"ג ואינו שם, ראה באותה מחברת בשאלת האיש התשיעי).
ומכאן תלמד מה באמת חשב בעל הטורים על הגימטריאות.
לתמימים מופלגים:
הגימטריאות הן הקדמה לפירושו הארוך על התורה, שבעוונות הדורות אינו מצוי כמותן. אם היה חושב שהפירוש הוא "לפי פשוטו", לא היה כותב אותו בחלק הגימטריאות אלא בפירוש הארוך.
מפורש בהקדמתו לפירושו שהגימטריאות נועדו לשעשע הלבבות, ולא שחשב אותן לדברי תורה.
אמנם יש שם גם חלק גדול מן הספר "טעמי מסורת המקרא" של מהר"ם מרוטנבורג, ואין ספק שבעל הטורים החשיב אותו, אפילו אחרי שהושפע בספרד מהרד"ק והרמב"ן, ואם כן יש שם גם דברים רציניים, אבל אם הכל היה
דברי תורה גמורים בעיניו לא היה כותב בתוכו בדיחות _________________
תוקן על ידי ת_ח_ז_ל ב- 13/04/2011 18:50:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 19:09 |
|
| |
הבעל הטורים לא חידש ח"ו לפי זה, רק לקח דרשות קיימות או קבלה שהיית מקובל ממסורת, וסמך באומנות נפלאה לפרפראות
ולא ח"ו הפוך,
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 19:44 |
|
| |
| ת_ח_ז_ל כתב: | | (אל תתפלא על בעל הטורים שעיין במחברות עמנואל, גם ר' יונתן אייבשיץ כנראה קרא בהן, כי הן המקור היחיד לכלל "גיד הנשה נוהג בזכרים ובנקבות", שהובא בכרתי סימן ס"ה ס"ק ט"ז בשם סמ"ג ואינו שם, ראה באותה מחברת בשאלת האיש התשיעי |
|
טעות נושנת, וכוונת רי"א לספר הניקור וצ"ל סה"נ במקום סמ"ג, וכבר האריכו בזה בדור שלפנינו. מגוחך לחשוב שהתעורר ויכוח הלכתי כיצד לפסוק בעקבות פרשנות של מחברות עמנואל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 22:32 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2011 23:51 |
|
| |
| דינוזאורוס כתב: | |
טעות נושנת, וכוונת רי"א לספר הניקור וצ"ל סה"נ במקום סמ"ג, וכבר האריכו בזה בדור שלפנינו. מגוחך לחשוב שהתעורר ויכוח הלכתי כיצד לפסוק בעקבות פרשנות של מחברות עמנואל.
|
|
כוונתו לספר "סדר הלכות ניקור". ר' שלמה נעכעס ב"הפרדס" ח"ד חוב' א' סי' י'.
_________________
|
|
|
|
|
