יו"ט שני של גלויות – עד מתי?

ירוחם
אתה וודאי יודע מה שהרמב"ם כתב על שיטת ר"ח בקידוש החודש (שהיא שיטת רס"ג).

_________________

יש כאן אלמנט מוזר.

מותר לחכמים להוסיף תקנות.
כשהם עושים זאת, הם אומרים למעשה שא-לוהים רוצה שתעשה דברים שלא כתובים בתורה (הרי הוא מעוניין תכל'ס שאקיים מצוות דרבנן)

כעת נבחן מה משמעות המילים 
לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת יְ-הוָה אֱ-לֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם
(דברים ד' ב')
ואיך הדברים לא מתנגשים.


1.
לא תוסיף = לא תוסיף אם אין לך סיבה טובה? למשל, לא תאמר שא-לוהים מצווה לעמוד על הראש כל בוקר (גם לזה תיתכן סיבה טובה, למשל להראות כניעות מוחלטת או משהו כזה, אבל לשם הדוגמה)?
לא נראה.
המשמעות של הפסוק כוללת גם מקרה כזה, בפרט לאור העובדה שמטבע הדברים אם מישהו יוסיף הוא יעשה זאת בגלל סיבה כלשהי.



2. לא תוסיף = לא תאמר שא-לוהים מעוניין שתקיים מצווה X שלא כתובה בטקסט המקראי.
אבל הוא כן מעוניין שתקיים מצוות דרבנן, פֶּר הגדרה.




3. 
אמור מעתה:
לפי הפרשנות הפרושית-רבנית,
לא תוסיף = לא תאמר שא-לוהים עצמו אמר את מצווה X, אך אתה יכול לומר שהוא מעוניין בכך, אבל הוא לא אמר.
זה בדיוק להוסיף. כאילו, דא? ברור שמה שלא כתוב הוא לא אמר במפורש... למי היתה "הוא אמינא" לטעון שהוא אמר במפורש מה שהוא לא אמר? האם הכוונה היא "לא תכתוב בספר התורה "וידבר י-הוה אל משה לאמר: עמדו על הראש כל בוקר" ותסתמך על זה כמקור", למעט אם לא תכתוב את זה רק תטען שהוא מעוניין?

מה ההבדל בין זה לבין הטענה שהוא מעוניין שתשמור גם את יום ראשון לקדשו מסיבות מסוימות (הופה... בלי לשים לב חזרתי לעניין היום טוב שני) אלא שהקריטריונים לשמירת יום ראשון (שהוא לא מדאורייתא אל מד-thepresent) קלים יותר מהקריטריונים לשמירת שבת?
העובדה שלמה שהוא אמר יש קריטריונים אחרים לעומת מה שהוא לא אמר אלא רק מעוניין (ספק לקולא או לחומרא [בלי להתעסק עם שיטת הרמב"ם שמדאורייתא בשני המקרים לקולא ואז אין לאמיתו של דבר הבדל בין הדברים], אפשרויות הביטול, הקלה במצבי הפסד מרובה וכו') אינה רלבנטית.



אני רק שואל ומתוך בורות - אשמח לשמוע תשובה שתניח את דעתי.

_________________

ירוחם
עכשיו נכנסת למבוך מעניין.
רס"ג, שהיה כנראה מודע לטענותיך, חידש חידוש עצום ששמירת יום טוב שני בחוץ לארץ אינה מספק אלא כבר מסיני נמסר שבארץ צריך לשמור יום אחד ובחוצה לארץ יומים (אוצר הגאונים, מסכת ביצה סימן ה).
אם כן באת להקל ונמצאת צחמיר.

ירוחם
אמאי פסקת לקרא בסכינא חריפא? שיטת רס"ג ביו"ט שני נובעת משיטתו בקידוש החודש.

שי
איך שאני מבין איסור לא תוסיף הוא בעיקר בשביל שלא תגרע וכמו שאמרו חכמים "כל המוסיף גורע" כיון שההוספה לכשעצמה האדם עושה על חשבון עצמו ולכן מצד עצמו אין בזה שום בעיה אלא שמי שמוסיף איסורים מעשיים הוא מחטיא את עיקר הכוונה כיון שהוא עושה את הטפל עיקר וממילא העיקר נעשה טפל והוא הגירוע
ומהסיבה הזאת כל דבר ששיערו חז"ל שהוא משמרת לדברי תורה שהם מצריכים אותו בשביל שלא ייעקר עיקר הדין אין בו חשש ולהפך הם מצווים בו מדרשת הכתוב ושמרתם את המצות שלא כתוב ועשיתם מצות כיון שבכל מקרה אם הוא לא ישמור הם יחמיצו ומזה למדו חז"ל שאם יש דבר שיש בו חשש שיתקלקל צריך מעשה שמירה מיוחד ולכן הם דרשו מזה "עשו משמרת למשמרת"

_________________