בית פורומים עצור כאן חושבים

קרבן פסח בזמן הזה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-12/4/2011 23:19 לינק ישיר 
קרבן פסח בזמן הזה

יותם שאל האם אין עלינו להקריב קרבן פסח בזמן הזה.

http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=4&topic_id=2883911&forum_id=1364

כיון שהאשכול שלו, "משיח לא בא בינתים אולי נתארגן", התארך, אני מנצל את זכותי לפי חוקת הפורום ופותח אשכול חדש על הסתעפות זו מדבריו.

כמדומה שהנושא של קרבן פסח בזמן הזה מעולם לא עלה בפורום. וחבל. זה נושא מרתק, אקטואלי, ומספק הזדמנות לעיון בסדר הפחות נלמד של קודשים. לצערי כבר כמה שנים לא עסקתי בסוגיה זו, אבל אפשר להיזכר. ומנאי ומכל חברינו תסתיים שמעתתא.

***

יותם וכולם

כפי שטען בשעתו הגרי"ד סולוביצ'יק ע"ה, הקמת המדינה באישור העולם יכולה להחשב כסימן משמים, כ"קול דודי דופק".

יש עוד תהליכים שהתרחשו בחברה הישראלית בעשרות השנים שהיא קיימת שיכולים להראות כמקדמים את עידן המשיח.

אבל התנאים שהוזכרו לזיהוי עידן זה רחוקים מלהתממש.

זה לדעתי לא פוטר אותנו, אלו שסבורים שראוי שתהיה מדינה יהודית, מלעמול על קיומה וקיום המצוות התלויות בה. בשכבר הימים קיויתי שאזכה להשתתף בהקרבת הפסח.

זה לא בלתי אפשרי מצד ההלכה. יש כמובן בעיות ושאלות שצריך לפתור.

1. כולנו בחזקת טמאי מתים – אבל קרבן ציבור קרב בטומאה.

מצד שני, עלינו לטפל בטומאות אחרות (בעיקר טומאת קרי), אבל לזה מספיקה טבילה.

2. בין למאן דאמר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא במקום המקדש (הרמב"ם) ובין למאן דאמר קדושה ראשונה בטלה אבל שניה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא, יש קדושה במקום המקדש שמאפשרת להקריב.

(צריך ביאור רב של מונחים אלו ואיני יכול לעשות זאת כרגע).

3. אין לנו בית וגם לא מזבח. אבל הבית עצמו אינו מעכב. איני זוכר אם צריך בנית מזבח, אבל האם זה בלתי אפשרי?

4. איך מזהים כהנים ואיך משיגים בגדי כהונה?

5. איך מזהים את מקום המזבח?

6. איך מזהים בהמות שאינן בעלות מום?

לשאלות ההלכתיות יש פתרונות. הן גם נידונו בספרי פוסקים ורבנים מאז ראשית ימי הציונות.

אחד מן המטא כללים שיש להסתייע בו הוא שאין עלינו המלאכה לגמור ואין אנו בני חורין להיבטל ממנה. כלומר, אם אין אנו יודעים בדיוק את מקום המזבח, ניתן להשתמש בכל הכלים שיש לנו, כגון מחקר ארכיאולוגי, ולא לומר: איננו יודעים ולכן אנו אסורים ופטורים.

איננו יודעים לזהות כהנים בוודאות אבל יש משפחות כהונה עם ייחוס. בגדי כהונה נעשים ומוכנים בידי אגודה בירושלים.

הבעיות העיקריות הן טכניות, אבל אולי הן כבר חורגות מן הטכני.

א. האם הממשלה והחברה מסביב, כוונתי ליהודית, תאפשר להקריב קרבן?

לכאורה ניתן לתבוע זכות לעשות זאת (אם כי אולי תהיה התנגדות מצד "צער בעלי חיים").

ב. איך זה יסתדר פוליטית ובטחונית? אוהו, זו שאלה של פיקוח נפש של העם, אולי. (כשהייתי צעיר ברוחי ובידיעותי ובאמונתי, הייתי עונה: אנו נשתדל וה' יעשה את השאר. אין לי היום את הבטחון הנועז של אז).

ג.  האם אנו, האורתודוכסים, באמת רוצים קרבנות? האם אנו מסוגלים להתמודד ולו עם קרבן פסח פעם בשנה?

אשאל את עצמי: האם אני מסוגל לקחת את משפחתי, לעלות לרגל, למצוא מקום לינה, להצטייד באוכל, לקנות בהמה, לעלות איתה להר הבית, להכין סכין, להתמנות על חבורה, להערך לסדר פסח על אחד הגגות, נניח, ברובע היהודי?

 

בשעה שאני כותב את המילים האלו אני חש מצד אחד געגוע רב למצות קרבן פסח. מצד שני, אני יודע שזה חלום, ולכן אני יכול להרשות לעצמי לחלום.

וכל זאת גם אם היינו משיגים איזו הסכמה מן הערבים שיניחו לנו לקיים לפחות מצות פסח. אך האם מקום המזבח אינו בדיוק בתוך אחד המסגדים שלהם?

 

לפיכך, אני נשאר עם החלום. אבל כמנהג יהודים בכל הדורות, אני הופך את התקוה ממציאות מעשית למציאות הלכתית, ומעלה את השאלה בבית המדרש כאפשרות תיאורטית...


_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/4/2011 23:47 לינק ישיר 

חלום?

כנראה שאינך קורא עתונים.
מכון המקדש מציע קרבן פסח לציבור-השחיטה בהר הבית.-12 שקל למשתתף.
(הרב קנייבסקי הביע את שביעות רצונו.כך נאמר בידיעה)

http://is.gd/TcaPPi

תוקן על ידי צענערענע ב- 12/04/2011 23:48:48




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/4/2011 23:55 לינק ישיר 

עיכובים ניתן למצוא בנקל לכל דבר שבקדושה.

אם נחכה לצער בעלי חיים, לערבים ולחברה הישראלית לא נגיע למקדש.

צריך להיות נחשון לפני המחנה על-מנת לעבור תהליכים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2011 00:11 לינק ישיר 

צענע

לא ידעתי. אני רואה שחשוב לקרוא עיתונים...

איך הם פותרים את הבעיות שלנו?

האם הם זיהו את מקום המזבח? האם אפשר להקריב בלי מזבח (אולי כן, אבל איפה ייזרק הדם)? אפשר למצוא כהנים וכאמור זה לא מפריע שכולנו טמאי מתים.

האם הממשלה והערבים יתנו להקריב?

ואיפה ייאכל הכזית של הבשר? זה אפשרי רק בתוך החומות, עד כמה שאני זוכר. האם יסתמכו על החומה של ירושלים של היום? ואז יאכלו רק ברובע המוסלמי או היהודי?

אלו ממש ימות המשיח, להניח שבני דודנו הישמעאלים יניחו לנו להקריב ולאכול ולערוך סדר פסח...

מצד שני, 12 שקלים לאדם זה לא הרבה,  תלוי בגודל המשפחה. מצד שלישי, צריך להיזהר מנדר. מי שהניח את הכסף בצד ואמר שזה לקרבן פסח, כנראה המעות אסורות, ויש לאבדן. מי שאמר שיתן, יתכן שאינו חייב להפריש עד שבאמת תהיה אפשרות הקרבה. וצ"ע.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2011 00:19 לינק ישיר 

הרב מיימוני,

כתבת,  האם אנו, האורתודוכסים, באמת רוצים קרבנות? האם אנו מסוגלים להתמודד ולו עם קרבן פסח פעם בשנה?

חוששני כי זה טעמם הפנימי התת מודע של המתנגדים לקרבן פסח גם בזמן שהיתה היתכנות סבירה להקרבתו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2011 01:09 לינק ישיר 

יתכן

דברים המסתברים כתבת.

אמנם מה שכתבתי על "התנגדות לקרבן פסח" טעון בירור. התנגדות זו על שום מה?

אני יכול להעלות בדעתי (או בדמיוני) כמה תרחישים שהם מנוגדים.

א. משום קדושה יתרה. מי אני שאהיה ראוי. או הדור.

ב. המשך של הקודם: החלום תמיד יפה יותר מהמציאות, ואנו יודעים זאת. לכן עדיף להשאיר את הקדושה הגדולה שאנו מצפים לה בהקרבת קרבן לעתיד לבוא שהוא רחוק מכדי להגיע.

ג. מיאוס בעבודת המקדש בפועל שהיא כרוכה במאמצים רבים ובשפיכות דמים. (ספק בעיני אם זה נכון).

ד. פחד מפני שינויים. על זה יש להוסיף כי כפי שימות המשיח הם משהו שמקוים לו, כך הם גם דבר שמפחדים מפניו, והרי גם בגמרא אמר (רב יוסף?) ייתי ולא אחמיניה (שיבוא ולא אראנו, מחמת גודל הצרות שאמורות להיות אז. אפשר לדון ואף להתוכח על משמעות אמירה זו, אבל היא ודאי משקפת פחד ויוצרת פחד).

ואפשר עוד.

לאיזו מאלו התכוונת?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2011 03:00 לינק ישיר 

אם טעם הגעגועים לקרבן פסח הוא כדי לקיים עוד מצוה,  היה מן הראוי לעשות כמעשי אלה העורפים פטר חמור ועוד.

האדם המודרני לא מסוגל כלל לעכל את הקדושה בזריקת דם ושריפת חלבים.


השאלה היא אם זהו פגם בנפשנו שאנו מושפעים מהתרבות הכללית, או שמא זה עצמו שיש סיבות טכניות המונעות מאתנו להתעסק במעשים כאלה,  גם הוא בהשגחה העליונה.

יש המשתוקקים ומתגעגעים לשחיטה וזריקה ושריפה מהסיבה שהם רוצים לבעוט בתרבות, ולכאורה אין זה לשמה.




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-13/4/2011 03:15 לינק ישיר 

לעולם לא נחזור לקרבנות של בעלי חיים, ראו בלנבוכי הדור של הרב קוק, שטוען שיחזרו לקרבנות מן הצומח,

אבל לפי חז"ל שכל הקורבנות הם רק לאנשים שרגילים לע"ז
והיות שהיום אין אנשים שרגילים ושעושים כך, אין סיבה לחזור לזה, זה אכזרי ומיותר,

הנה החז"ל
אל פתח אהל מועד יקריב אותו: ואל פתח אהל מועד לא הביאו ר' פנחס בשם ר' לוי  משל  לבן מלכים שגס לבו עליו והיה למוד לאכול נבלות וטרפות, אמר המלך זה יהיה תדיר על שלחני ומעצמו הוא נידור, כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר
עבודה זרה במצרים והיו מביאים קרבניהם לשעירים, ואין שעירים אלא שדים וכו' והיו ישראל מקריבים קרבנותיהן באיסור במה ופורענות באות עליהן, אמר הקב"ה יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באהל מועד והן נפרשים מעבודה זרה והם ניצולים (ויקרא רבה כב ח)

והיום באמת האנושות מעצמו נידור מאכזריות מסוג כזה,
כך ראו את זה חז"ל ואחריהם הרמב"ם וכך צריך להיות שהאומה הרחמנית ביותר צריך וחייב לא לחזור לקרבנות של בעלי חיים, 

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2011 07:09 לינק ישיר 

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2011 07:48 לינק ישיר 

שועתק

יש להרחיב עוד. המצוות היו כלי לעיבוד החיים הרגילים. ואב לכולן מצות שילוח הקן. כי תלך בדרך. כי ייקרה לפניך קן. ומה שלא נאמר: כי תרצה את הביצים. שהרי בזמנם היו אוכלים כל עוף טהור וביצת עוף טהור. ועם קשיי הפרנסה והעוני, מציאת ביצים או אפרוחים היתה מציאה יקרה (ויש אומרים שאף היו מעסיקים אדם בתשלום בחיפוש מציאות).

ואצלנו?

זה הפך למירוץ אחרי מצוה מן התורה ואחרי סגולה (כמדומה שזה אמור להועיל לפריון כלומר לחשוכי ילדים ה' ירחם).

וכדי לא למנוע טוב מבעליו, נוהגים שאחד זוכה בקן, משלח את הציפור, קונה את הביצים, ומפקיר אותן, כדי שיוכל השני לבוא אחריו, וכן הלאה.

אבל לדעתי אין להשוות בין "משחקים אלו", שנובעים סוף סוף מן הרצון הטוב לעשות מצוות של ה' ולא להסתפק באותן מצוות בודדות מן התורה שנותרו לנו (ואע"פ שהן החשובות, כגון חובות הלבבות, עשיית חסד ועוד), להשוות ביניהן לבין מצות קרבן פסח, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ובה היינו לעם. ואע"פ שזו מצות עשה, מי שחדל מעשייתה במזיד חייב כרת.

***
מקסמן

יפה כתבת. אך האמנם האדם המודרני כבר התנתק כל כך משפיכת דם של בעלי חיים?

ואין חדש תחת השמש של הפורום. כבר היה בעבר אשכול של בוגי הטוב שנעלם לנו ועסק בנושא זה. האידיאליזציה של אי אכילת בשר. ושם כמדומה שהובאו דברים כשלך.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2011 08:00 לינק ישיר 

מתי לאחרונה שחטנו עז ברחובה של עיר? ניתן כמובן לטעון שאנחנו לא צמחונים ומדוע לפתע אנחנו נהיים מפונקים, אבל לא מעט דברים אנחנו חייבים לעשות ובכל זאת עושים אותם בצינעה, מדוע שחיטה חייבת להיות מאורע פומבי?

שנים אני חי בתחושה המעיקה שתפילותינו בנידון הם כצפצוף הזרזיר. שאלה פשוטה, האם באמת זה ישמח אותנו להדחס כולנו בירושלים של בין החומות או שאנחנו מעדיפים לעשות את הסדר בסלון ביתנו? שאלה דומה קיימת ביחס ליום הכפורים. בתפילת מוסף אנו אומרים את סדר העבודה, איזה יום כיפור יותר מרומם, צבור קטן יחסית שעומד בבית המקדש ואצל יתר עם ישראל הוא מצויין כיום צום בלבד, או יום הכפורים שלנו שכולנו עומדים לבושי לבן בבית הכנסת ומתפללים תפילה מרוממת?

באשכול סמוך דובר על משמעות דיני טומאה וטהרה.
http://is.gd/SYYJuS האם אנחנו באמת רוצים חברה שמבוססת על דינים אלו?

ולא נכנס כאן לשאלת המשטר.

אני מודע למטר האבנים שאני עלול לחטוף, אך בכל זאת מותר וצריך להעלות שאלות.


_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2011 08:05 לינק ישיר 

צעג

אדרבה! ראוי לשאול וכך לומדים.

וכמדומה ששאלותיך החריפות דומות לשאלותי לעיל. ובמיוחד לכך שאנו מדמיינים לעצמנו את המקדש באופן מרומם ופוחדים שהמציאות תהיה שונה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2011 08:50 לינק ישיר 

 

צעג

אם נקודת המוצא היא "האם ישמח אותנו להדחס" והיכן אוכל לטפוח בידי הימנית על שכמי השמאלית ולהשתבח שעמדתי בתפילה מרוממת, אזי אולי אתה צודק (אולי – כי גם בהתאספות המונית ברגל יש מן הסתם להרבה אנשים משהו מרומם [איני בטוח שחיובי]) אבל אם נקודת המוצא היא קיום חובה –אם תפילתי היא למען צרכי באמת מדובר בצפצוף הזרזיר, אבל אם היא למען קיום חובתי לתרום למצוות המקדש – מה רע בזה? [שאלה היא מה הטעם בתפילה למען קיום חובות. אבל אותה שאלה היא גם מה הטעם בה למען תראה מלכות ה'. רק עבור הרווחים הצפויים שלי מהעניין? המתפלל כך הוא "טפיל" על ה'. אבל זה נוגע לעניין התפילה ולא כאן המקום]




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2011 09:03 לינק ישיר 

חזרנו לאשאלה הבסיסית על טעמי מצוות. ושוב אשאל, ברמה הקיומית, האם אנחנו מוכנים, מתפללים ומצפים, לדברים שהם בעצם תמוהים לנו. האם אנחנו מתפללים שיאכפו עלינו דברים שקשה לנו להלמם עם הערכים שלנו, או שגם התפילה היא צפצוף הזרזירף ואולי תאמר שתפילה אמורה להיות צפצוף זרזיר כי אנחנו מחויבים להתפלל.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/4/2011 09:12 לינק ישיר 

.


עד שאתה שואל האם נשמח להצטופף בירושלים כולנו, על טפינו הצורחים וצאננו הפועות, שאל שאלות קרובות יותר:


האם משמח אותנו לפרוש מנשותינו שבועים בכל חודש?

האם משמח אותנו להמנע מקינוח חלבי לאחר ארוחה בשרית?



השאלה שניצבת בפנינו היא האם מוטלת עלינו החובה. אינני נמנע מלחבק את אשתי בגלל שהמנעות זו משמחת אותי, אלא משום שכך צוויתי. אני שותק, כי כך עלתה לפניו.



אם המסקנה תהיה שאני מחוייב בקרבן פסח, עלי לפעול בדרך סבירה לנסות ולעמוד במחוייבות זו. השאלה אם אני באמת רוצה - כלל אינה רלבנטית. גם האומר "ייתי ולא אחמיניה", ממשיך להתפלל "ולירושלים עירך ברחמים תשוב".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-13/4/2011 09:18 לינק ישיר 

מואדיב
הדיון כאן מסביר לי את הקסם שהילך י"ל.

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קרבן פסח בזמן הזה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext