חז"לים על דרך מקסמן

שמות פרק לב

(כו) וַיַּעֲמד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיּאמֶר מִי לַיקוָק אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי:
(כז) וַיּאמֶר לָהֶם כּה אָמַר יְקוָק אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרבוֹ:
(כח) וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר משֶׁה וַיִּפּל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ:

אליהו רבה (איש שלום) פרשה ד ד"ה מפני מה זכה

ויעמד משה בשער וגו' ויאמר להם כה אמר ה' וגו': מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ שלא אמר לו הקב"ה למשה כך לעמוד בשער המחנה ולומר מי לה' אלי (שם /שמות ל"ב/) ולומר כה אמר ה' אלהי ישראל (שם /שמות ל"ב/), אלא שהיה משה צדיק דן קל וחומר בעצמו, אמר, אם אני אומר לישראל, הרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו (שם /שמות ל"ב/ כ"ז), יהו ישראל אומרים, לא כך למדתנו, סנהדרין שהורגת נפש אחת בשבוע נקראת מחבלנית, מפני מה אתה הורג שלשת אלפים ביום [אחד], לפיכך תלה בכבוד שלמעלה, שנאמר כה אמר ה' (בלי שאמר לו, ובאמת חז"ל שואלים איפה אמר לו ? ומתרצים "זובח לאלהים יחרם" (שמות כב' יט')ויש בחז"ל שמתרצים שאמר לו לך רד = מרדות כלומר רד מלשון מרדות הם צריכים (שמו"ר max )  מה ענין שלאחריו, (כלומר ראיה שבאמת לא האלוקים אמר לו max ) ויעשו בני לוי כדבר משה (ולא כתוב כדבר האלוקים max ) 

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מט

רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם ?! למוד הגדה !!!! שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומדבק בדרכיו.

(משנת רבי אליעזר פרשה א  )
אמר ר' אליעזר ביר' שמעון, כל מקום שאתה מוצא דבריו שלרבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה עשה אזנך כאפרכסת, שנאמר להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך לתבונה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם למוד לך הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את התורה ודרכי בוראך, ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו.

(מדרש תהלים (בובר) מזמור קלו)
תניא ר' יוסי אומר אוי להם לבריות שרואות ואינם יודעים מה רואות, עומדין ואינם יודעין על מה עומדים, הארץ על מה היא עומדת,??
 

(מכת בכורות רציונאלי בחז"ל, הבכורים פשוט היו איום כי הם האמינו במשה, ואז פשוט הרגו אותם, מבחינת הבא להורגך השכם להורגו)

מדרש תהלים (בובר) מזמור קלו

למכה מצרים בבכוריהם. בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות, א"ל כחצות הלילה ומת כל בכור, נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם ואמרו להם כל מה שאמר משה הביא עלינו, אין אתם מבקשים שנחיה, בואו והוציאו את העברים האלו מבינינו, ואם לאו אנו מתים, השיבו להם ואמרו אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאין מכאן, מה עשו נכנסו כל הבכורות אצל פרעה, והיו מצווחין לפרעה, ואומרים בבקשה ממך הוצא את העם הזה שבשבילם רעה תבא עלינו ועליך, אמר לעבדיו צאו וקפחו שוקיהם של אלו, מה עשו הבכורות מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו, שנאמר למכה מצרים בבכוריהם, למכה בכורי מצרים אין כתיב כאן, אלא למכה מצרים בבכוריהם, ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם,

(קריאת ים סוף רציונאלי ?!)

(מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בראשית סימן ז)
בוא וראה כל מי שבקש לעשות עצמו אלוה בונה לו פלטרין בתוך המים פרעה בנה לו פלטרין בתוך המים וסתם מי נילוס שלא ירדו לתוך הים (סכר בל"ז max) והמים מתגברין ותולין הפלטרין והגביהו אותו ונשאוהו למעלה שנא' (יחזקאל כט) דבר ואמרת כה אמר אדני ה' הנני אליך פרעה מלך מצרים התנין הגדול וגו', א"ל הקב"ה רשע נתגאית במים במים אתה מת דכתיב ונער פרעה וחילו וגו'

(מדרש חז"ל עמוק מאוד, בעניין התבונה,)

(מדרש תהלים (בובר) מזמור קלו)
תנא דבי אליהו פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום מצאני אדם אחד שהיה בו מקרא ואין בידו משנה אמר לי רבי רוצה אני לומר לפניך דבר אחד ומתירא אני שמא תקפיד אמרתי לו ח"ו ?! אם אתה שואלני בדבר תורה,?! (לך ספר את זה לכת ההשקפה max) א"ל ר' מפני מה כתיב נותן לחם לכל בשר, וכתיב נותן לבהמה לחמה (תהלים קמז ט), וכי אין אדם מכין לחמו, ??? (בקושי רב ?? max) א"ל זהו דרך ארץ עושה בידיו והקב"ה מברך מעשה ידיו, שנאמר למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך (דברים יד כט), יכול יהא יושב ובטל,(?! ויהיה לו אוכל ולחם ? max)  ת"ל אשר תעשה (!!! בלי עמל לא יהיה לו לחם max) (שם שם /דברים י"ד/) א"ל תשובה זו היא שטה ראשונה שאמרתי לך, והיא מקובלת בעיני, (כלומר הבין בעל המקרא הזה שהאדם צריך לעמול בשביל לחם ובהמה לא צריכה, אבל זה שהאדם צריך לעמול זה  נקרא שהאלוקים נותן לו ? max ) אמר לו בני אשיבך, צא ולמד מן השוטה כשנטלה ממנו חכמה אינו יכול לפרנס עצמו שעה אחת, כך בני אדם כשנטלה מהם דעה חשובים כבהמה וכחיה ועוף, והקב"ה מחלק מזונות לכל באי עולם. (אייך ? עם התבונה הדעת שנתן לו max )

(זכות מלאכה עומדת איפה שזכות אבות לא יכול לעמוד לנו, חז"ל ענק ביותר)

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא סימן יג

מכאן אנו למדין שזכות מלאכה עומדת במקום שאין יכול זכות אבות לעמוד, שנאמר לולי אלהי אבי אלהי אברהם וגו' א"כ לא עמדה לו זכות אבותיו אלא לשמירת ממונו, את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש, שהזהירו מהרע לו בזכות יגיע כפיו למד שלא יאמר אדם אוכל ואשתה ואראה בטוב ולא אטריח עצמי ומן השמים ירחמו, לכך נאמר ומעשה ידיו ברכת (איוב א), צריך לאדם לעמול ולעשות בשתי ידיו והקב"ה שולח את ברכתו,

(חז"ל בעניין אייך עובדת הנבואה, מתי אמר בחצי הלילה ??)

(פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא יז - ויהי בחצי הלילה)
מקים דבר עבדו זה משה לא כן עבדי משה (במדבר י"ב ז'), ועצת מלאכיו ישלים זה משה וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (שם /במדבר/ כ' ט"ז), אמר הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה (שמות י"ב י"ב) הלך משה ואמר לישראל כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים (שם /שמות/ י"א ד') אמר הקב"ה כבר הבטחתי למשה ואמרתי לו בכל ביתי נאמן הוא (במדבר שם), יהא משה עבדי כזבן,(?!) אלא מה אמר משה כחצות הלילה אף אני פועל בחצי הלילה.

(בכל זאת התקיים דבר האלוקים שאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, ולאו דווקא בחצות)

(פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ז - ויהי בחצי הלילה)
אמר ר' יוחנן בן זכאי מצינו שהיום והלילה קרויין יום, דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א: ה). ר' יהושע בר' נחמיה שמע לה מן הדא, גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום תאיר כחשיכה כאורה (תהלים קלט: יב), חשיכה שהיא אורה לפני, ולילה לתשמישן של בריות. הוי בו ביום מתו בכוריהם של מצרים. הא כיצד ?, לקו מכת מיתה מבערב והיו מפרפרין כל הלילה ומתים ביום. ומה טעם ? כלנו מתנו אין כתו' כאן אלא כלנו מתים (שמות יב: לג), מייתי' ואזלין. הה"ד ביום הכותי כל בכור (במדבר ג: יג), ולהלן את אומ' ביום הקדשתי לי כל בכור (עיין שם /במדבר/ ח: יז), אמור מעתה ביום שמתו בכוריהם של מצרים בו ביום הקדשתי לי כל בכור.

(שיטה אחרת, מי לא ידע מתי חצות הלילה,)

(פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ז - ויהי בחצי הלילה)
תני ר' שמעון בן יוחאי: משה לא היה יודע לא עתותיו ולא רגעיו ולא זמניו של לילה לפיכך אמר כחצות הלילה

(אנו מבחינת גרים ??)

(מדרש תנחומא (ורשא) פרשת לך לך סימן ו)
א"ל ר"ש בן לקיש חביב הגר לפני הקב"ה מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני, למה ? שכל אותן אוכלוסין אלולי שראו הקולות והלפידים וברקים וההרים רועשים וקול שופרות (ו)לא קבלו עליהם מלכות שמים, וזה לא ראה אחד מכולם ובא ומשלים עצמו להקב"ה וקבל עליו עול מלכות שמים יש חביב מזה ??? 

(מדרש עמוק בעניין תוכן לוחת הברית, מול כל האלילים\פרטומין,)

(מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים סימן ט)
אמר רבי חנינא בשעה שהקב"ה ידין את העולם תופשן לדין הן ואלהיהם ומעמיד להם פרטומין (ציורים של חצי גוף העליון כמו שנהוג בבתי המשפט וכדומה max) ומביא שתי הלוחות שבהן עשרת הדברות ואומר להם כלום השגיחו עליכם ?! ואומרים לפניו מיום שבראת אותנו לא השגיחו עלינו אלא עמך ישראל בלבד (כלומר לוחות הברית שהם חוקי היסוד של האומות הם שמרו עליהם, ולא כל האידואולוגיות שהפרטומין\הציורים מסמלים להם, max ) 

(אנחנו צריכים להבין שאין את הלוחות כלל, אז אייך הם שומרים עליהם ועלינו ? התשובה הפשוטה לעומק שהכוונה שהתוכן של הלוחות שומרים עלינו ועליהם,)

(חז"ל עמוק ביותר,)

(פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק לו)
מכאן אמרו אל תתיירא מפני איש שוטר ומושל ( = אפי לא יראי שמים, כי יש לו את הפחד מהחוק שלו max ) אלא מפני איש שאין בו יראת שמים,


(אייך התבונה\האלוקים כביכול מתחרט שיצאו בחיפזון)

(שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יט)
אבל לעתיד לבוא (ישעיה נב) כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון, למה הדבר דומה, לסוחר שנכנס לשרות בפונדק עמד שם כל היום, בלילה עמד ונטל כל אשר לו ויצא לדרכו, עמדה הפונדקית בבקר והתחילה צווחת ראו הפרגמטוטוס עמד בלילה ונטל כל אשר לי ויצא לו שמע אותו הפרגמטוטוס ואמר מי גרם לי לשמוע כך אלא מפני שיצאתי בלילה לפיכך נשבע אני שלא אצא בלילה עוד, כך התקינו ישראל עצמן בלילה לצאת בהשכמה עמדו המצרים אחר שהלכו להם ואמרו נרדוף אחריהם מפני שנטלו כל אשר לנו שנא' (שמות יד) וירדפו מצרים אחריהם א"ל הקב"ה מי גרם לכם כל אלו (?!) חפזון שיצאתם בו (!!) מיכן ואילך כי לא בחפזון תצאו לשעבר אני ובית דיני הייתי מהלך לפניהם שנאמר (שם /שמות/ יג) וה' הולך לפניהם יומם, אבל לע"ל אני לבדי שנאמר (ישעיה נב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל.

(חז"ל מול חז"ל לגבי נפילת צלם של נבוכדנצר)

בראשית רבה (וילנא) פרשת ויצא פרשה סח

והנה מלאכי אלהים, זה דניאל, עולים ויורדים בו, שעלה והוציא את בלעו מתוך פיו, הה"ד (ירמיה נא) ופקדתי על בל בבבל והוצאתי את בלעו מפיו, שהיה לו תנין אחד לנבוכדנצר והיה בולע כל מה שהיו משליכין לפניו, א"ל נבוכדנצר לדניאל כמה כחו גדול שבולע כל מה שמשליכין לפניו, אמר לו דניאל תן לי רשות ואני מתישו, נתן רשות, מה עשה נטל תבן והטמין לתוכו מסמרים השליך לפניו ונקבו מסמרים את בני מעיו, הה"ד והוצאתי את בלעו מפיו.

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ז

 ורבנן אומרים כמה הוה נבוכדנצר מפתהו לדניאל ואומר לו לית את סגיד לצלמא דרידא ליה ואית ליה ממשא, אמר ליה תא חמי מהו עביד, ואת מן גרמך את סגיד ליה, מה עשה אותו רשע נטל ציצו של כהן גדול ונתנו לתוך פיו, וכינס כל זני זמרא והוו מקלסין קדמוהי והוא אומר אנכי ה' אלהיך, כיון דחמא דניאל כן אמר ליה לית את יהיב לי רשותא למיסק ולמנשק הדין צלמא דידך על פומיה, אמר ליה ולמה על פומיה, אמר ליה דהוא טעים משתעי, מיד נתן לו רשות וסלק מיסלק, אישתבע לציצא ואמר ליה בשר ודם אני ושלוחו של הקב"ה אני אלא הזהר שלא יתחלל בך שם שמים וגוזר אני עליך שתבא אחרי, בא לנשקו והוציא בלעו מתוך פיו, מן דנחת מתכנשין כל זני זמרא והוו מקלסין קדמוהי ולא הוה עביד כלום, באותה שעה הפיל הרוח את הצלם, כיון שראו אומות העולם נסים וגבורות שעשה הקב"ה עם חנניה וחבריו, הוו נסבין ית טעותהון ומתברין יתהון, ועבדין יתהון זוגין פעמונין ותלן יתהון בכלביהון ובחמוריהון, והוו מקרקשין בהון ואמרון אתון חמון למה הוינן סגדין, לקיים מה שנא' כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה, ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן, זה פרץ וזרח, מה פרץ וזרח נגזרה עליהם שריפה ולא נשרפו, אף אלו נגזרה עליהם שריפה ולא נשרפו, וריח אפך כתפוחים, אמר רבי אלעזר מאחר שכתב בהן (דניאל ג') וריח נור לא עדת בהון, ואת אמר וריח אפך כתפוחים, ולמה היה דומה ריחן לריח שדה של תפוחים.
 

(עוד בעניין נבואה, האם בני נח יכולים לסמוך על שבועת האלוקים בעניין המבול ?)

בראשית רבה (וילנא) פרשת נח פרשה לד

רב הונא בשם רבי אחא מה סבורים בני נח שבריתן כרותה ועומדת לעד, כך אמרתי להם עוד כל ימי הארץ וגו', אלא כל זמן שהיום והלילה קיימין בריתן קיימת וכשיבא אותו היום שכתוב בו (זכריה יד) והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה באותה שעה ותופר ביום ההוא, א"ר יצחק מי גרם להם שימרדו בי לא על שהן זורעין ולא קוצרין

(במדרש אחר אומר שהשבועה היית גם על חלק ולאו דווקא על הכל הארץ, במילא השבועה לעולם לא התקיים, אל כורחינו שהתבונה של נח דיבר (כלומר בכדי להמשיך להוליד הוא הרגיע את עצמו את בניו וצאצאיו לעולמים שלא יהיה יותר מבול) ולא שהאלוקים באמת הבטיח בשבועה שלא יהיה צונאמי ומבול על חלק או אפי על כל הארץ ח"ו)


(מה שאסתר ידע לא יודעים אנשי כת ההשקפה)

אסתר רבה (וילנא) פרשה ח

ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי, אמרה לו לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים אלו הן י"ג וי"ד וט"ו בניסן, שלח לה (= מרדכי) והרי בהם יום ראשון של פסח, אמרה לו (= אסתר) זקן שבישראל (= ראש סנהדרין) למה הוא פסח, (כלומר בשביל מה פסח אם אין אומה שיקיים את הפסח ?? max) מיד שמע מרדכי והודה לדבריה הה"ד ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר,

חברי וחכמי וגולשי הפורום,יש עמי עוד הרבה מאוד שרציתי ולכתוב, אבל הזמן שלי נגמר,
בברכה
max

פסחים דף קיח.  אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה: קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף,

סנהדרין דף כב.     אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: קשה לזווגם כקריעת ים סוף,

והשאלה היא- למי זה קשה?   לה' ודאי שזה לא קשה! לאדם ? מה לאדם ולקריעת ים סוף?