פניני חז"לים שראיתי בחג הארוך הזה שרלוונטיים בנושאים שאני עוסק בהם כל הזמן.
חז"ל במליצתם אומרים: אם חוקי הטבע שהם דוממים יודעים לשמור על חוקיהם, בני ישראל שחסים על בניהם ובנותיהם על אחת כמה וכמה שצריכים לשמור על חוקים תבוניים שתשמר את נצחיותם באבולוציה. כלומר רואים כאן שהחשיבה היהודית היא חשיבה דורית ועל פי החשיבה הזה ברור השכר והעונש התורני, ולכן טיפש הוא אדם שחושב רק עולם הזה (חשיבה סטטית כמו חוקי הטבע) במקום לחשוב עולם הבא (חשיבה דינמית חשיבה לדורי דורות), ואז מתחיל לשאול שאלות כמו אחר (אלישע) איפה השכר ועונש ? לך תסביר לו שהחשיבה היהודית הוא לדורי דורות ואנו חסים על בנינו ובנותינו ולכן רלוונטי השכר והעונש.
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו
ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכים אין מקבלים שכר ואם חוטאים אין מקבלים פורענות ואין חסים על בניהם ועל בנותיהם לא שינו את מדתם אתם שאם זכיתם אתם מקבלים שכר ואם חטאתם אתם מקבלים פורענות ואתם חסים על בניכם ועל בנותיכם על אחת כמה וכמה שאתם צריכים שלא תשנו את מדותיכם.
הרבה שואלים אותי למה התורה נכתבה בלשון הבאי ? הנה חז"ל עמוק שמסביר שאילו ידעו האומות המשטרים והשלטונות (מלאכי השרת במליצה = מלכי האומות) מה יש בתורה ?! היו כבר מזמן משמידים אותה !! כך שתורה נכתבה בלשון הבאי שמראיה ראשונה יחשבו שזה כלום.
מדרש תנחומא (בובר) פרשת האזינו סימן ג
[ג] האזינו השמים, יערוף כמטר לקחי (דברים לב ב). אמר ר' יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום עמדו המלאכים להורגו, אמר להם בשביל שני דברים שיש בידי שניתנו לי מן השמים, אתם מבקשים להרגני, הניחוהו, משל למה הדבר דומה, לסוחר גדול המהלך במקום הסכנה, תפשוהו ליסטין, ביקשו להורגו, אמר להם בשביל חמשה מנים שיש בידי, אתם הורגים אותי, ולא היו יודעים שיש בידו אבנים טובות ומרגליות, שאין להם דמים, אמרו זה לזה מה בצע בהריגתו, אין בידו כלום, הניחוהו, כיון שנכנס למדינה, התחיל למכור אבנים טובות ומרגליות, אמרו לו אתמול כשתפשנו אותך, אמרת אין עמי אלא חמשה מנה, ועכשיו אתה מוציא אבנים טובות ומרגליות, אמר להם כשאמרתי לכם במקום הסכנה הייתי עומד, אף כך משה רבינו אמר למלאכים שני דברים בידי, מתנה גדולה היתה בידו, שנאמר עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם (תהלים סח יט), לכך אמר דוד טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף (שם /תהלים/ קיט עב), ואומר הנחמדים מזהב ומפז רב וגו' (שם /תהלים/ יט יא), ואומר אמרות ה' אמרות טהורות (שם /תהלים/ יב ז), אמרו ישראל למשה רבינו אשריך שלקחת מתנות, אמר להם אילולי שאמרתי למלאכי השרת שהן שני דברים, הייתי נשרף מאישם, והתורה הזאת הצילתני מידם, עליהם אמר יערוף כמטר לקחי, אין יערוף אלא הריגה, שנאמר וערפו שם את העגלה (דברים כא ד), ואין לקחי אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם (משלי ד ב).
הרבה שואלים אותי מה אני מתמקד בגשמיות יותר מרוחניות שבתורה וביהדות. על כך תראו חז"ל ידוע במסכת תענית.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ז עמוד א
אמר רב יהודה: גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי, ואין לקח אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו. רבא אמר: [גדול יום הגשמים] יותר מיום שניתנה בו תורה, שנאמר יערף כמטר לקחי מי נתלה במי - הוי אומר: קטן נתלה בגדול.
שואלים אותי למה גשמיות והאדם עיקר, יותר מעבדות האל ?
בראשית רבתי פרשת ויצא עמוד 144
שאל זקן אחד את אליהו, ב' דברים יש בלבבי ואני אוהבן אהבה גמורה, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהן קודם את חברו, תורה או ישראל. א"ל בני, דרכן של בני אדם לומר תורה קדמה לכל שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב), אבל אני אומר ישראל קדמו לכל שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתו (ירמיה ב' ג'), בה' כתוב לומר ראשית היו ישראל לתורה שהיא ה' ספרים, ואין תבואתו אלא תורה שנאמר ותבואתי מכסף נבחר (משלי ח' י"ט).
אליהו רבה (איש שלום) פרשה טו
אמר לי, רבי שני דברים יש לי בלבבי, ואני אוהבן אהבה גדולה, תורה וישראל, אבל איני יודע אי זה מהן קודם, אמרתי לו, דרכן של בני אדם שאומרים, תורה קדומה לכל, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח' כ"ב), אבל הייתי אומר, ישראל קדושים [קודמין], שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתו (ירמיה ב' ג'), משל למלך בשר ודם, (שהיה) [שהיו] לו אשה ובנים בתוך ביתו, וכתב את האיגרת, אילמלי אשתו ובניו של מלך שעושין לו רצונו בתוך ביתו לא חזרה האיגרת, ביד שליח, קודש ישראל לה', ואומר ה' קנני ראשית דרכו מדה אחת, בישראל מהו אומר מרחוק ה' נראה לי וגו' (ירמיה ל"א ב'),
אני טוען כל הזמן שבחשיבה התנכית כל אדם בהווה הוא אדם ראשון התנכי והוא לא צריך להאמין בעבר, הכל מתחיל ממנו בהווה. הנה חז"ל (במדרשי ההלכה בספרי) עמוק שאומר את אותן דברים.
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שט
הלה' תגמלו זאת: משל למה הדבר דומה לאחד שהיה עומד וצוהב כנגד אביו בשוק אמרו לו השומעים שוטה שבעולם כנגד מי אתה עומד וצוהב כנגד אביך שמע כמה עמל עמל בך וכמה יגיעה יגע בך אם לא כבדתו לשעבר צריך אתה לכבדו עכשיו שלא יהא כותב כל נכסיו לאחרים כך אמר להם משה לישראל אם אי אתם זכורים נסים וגבורות שעשה לכם הקדוש ברוך הוא במצרים הזכרו כמה טובות עתיד ליתן לכם לעולם הבא.
חז"ל עמוק שאין אנו ירושה לאלוהים כי אבותינו התחייבו על חשבונינו או מה. רק להפך כל אדם בהווה הוא קניינו מרצונו החופשי.
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שט
הלא הוא אביך קנך, אמר להם משה לישראל חביבים אתם לו קנין אתם לו ואי אתם ירושה לו משל לאחד שהורישו אביו עשר שדות ועמד וקנה שדה אחת משלו והיה אוהב אותה מכל שדות שהורישו אביו וכן מי שהורישו אביו עשר פלטריאות ועמד וקנה פלטריא אחת משלו ואותה היה אוהב מכל פלטיריאות שהנחילו אביו כך אמר להם משה לישראל חביבים אתם לו קנין אתם לו ואי אתם ירושה לו
אגב: משה רבינו טוען שהחשיבה היהודית חייבת היסטוריה וזה תוקף המשפט "זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך וזקינך יאמרו לך" וגו' כלומר הגל ואחריו כל ההוגים המודרניים לא ממש חידשו כאן משהו חדש. בניגוד להם שהתודעה האנושית מתקדמת לטוב, חז"ל חושבים שלא, שיש בכל דור ודור חזרה נצחית של רשעים.
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שי
אין לך דור שאין בו כאנשי דור המבול ואין לך דור שאין בו כאנשי סדום
טענתי שהיום שיש חינוך חובה כל אחד פונקציונלית הוא נביא שאל צריך בייביסיטר. הנה חז"ל עמוק ביותר במדרש ההלכה. (אני מציין את "מדרש ההלכה" לאלה שרוצים מרוב טיפשותם להבדיל בין המדרשים)
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שי
שאל אביך ויגדך, למחר עתידים ישראל להיות רואים ושומעים כשומעים מפי הקדוש ברוך הוא שנאמר (ישעיה ל כא: מלבי"ם: כי ה' ישגיח בפרטות שלא תתעו על ידי טעות הנביא) ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר ואומר +שם /ישעיה/ ל כ+ לא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך. זקניך ויאמרו לך, מה שהראיתי לזקנים בהר כענין שנאמר +שמות כד א+ ואל משה אמר עלה אל ה'
חלוקת הארצות הידוע
ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שיא
בהנחל עליון גוים, כשהנחיל הקדוש ברוך הוא עולם לאומות פירש תחומה של כל אומה ואומה כדי שלא יהו מעורבים שילח בני גומר לגומר בני מגוג למגוג בני מדי למדי בני יון ליון בני תובל לתובל פירש תחומן של אומות כדי שלא יכנסו לארץ ישראל יצב גבולות עמים
מכאן נבין למה ירמיהו ויחזקאל מבטיחים לאומות שיחזרו לנחלתם בדיוק כמו שהם מבטיחים לבני ישראל.
ירמיהו
פרק מח (מז) וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְקֹוָ֑ק ירמיהו פרק מט (ו) וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת
בְּנֵֽי־עַמּ֖וֹן נְאֻם־יְקֹוָֽק. יחזקאל פרק
כט (יד) וְשַׁבְתִּי֙ אֶת־שְׁב֣וּת מִצְרַ֔יִם
לצערינו לא נשאר מהם זכר וגם מעשרת השבטים לא נשאר זכר, כך שרק בני ישראל (שתי שבטים שבכל דור נכחדים מהם 80%) חוזרים לנחלתם שנפל בגורל נח לבניו.
ע"כ, יש עוד הרבה חז"לים עמוקים ביותר שראיתי בחג הארוך הזה אבל התעייפתי.
בברכה
Max maxmen
תוקן על ידי maxmen ב- 28/09/2014 01:08:15
