"חבלי משיח" בגירסא המוסלמית

בסרט "הופעתו המחודשת [של האמאם] קרובה מאוד" נטען, כי יש לפרש את האירועים, שהתרחשו בשנים האחרונות במזרח התיכון, כעדות לשובו הצפוי בקרוב של המהדי. הפצתו של הסרט החלה אומנם לפני ההתפתחויות הדרמטיות, שפקדו לאחרונה את העולם הערבי, אך בצל אירועים אלה עורר הסרט עניין רב במיוחד ותפוצתו גדלה. יוצרי הסרט קושרים בין אירועים, שהתרחשו בשנים האחרונות במזרח התיכון, ובהם: המלחמה בעיראק וההתפתחויות בלבנון ובזירה הפלסטינית, לבין התרחשויות עליהן מצביעים מקורות הלכתיים שיעים שונים כמעידות על שובו הצפוי של האמאם השנים-עשר. כמו כן מקשר הסרט בין הופעתם של דמויות פוליטיות מרכזיות במזרח התיכון, ובהם: עלי ח'אמנהאי, חסן נצראללה והמלך הסעודי עבדאללה, לבין דמויות, שהופעתן מסמנת על-פי מקורות שיעים את שובו של האמאם (ניתן לצפות בסרט בפרסית שאורכו כ-75 דקות בכתובת האינטרנט: 
http://www.shiatv.net/view_video.php?viewkey=14974e7fd34f975ced5b )

תפוצתו הנרחבת של הסרט והעניין הרב שהוא עורר גרר לאחרונה ביקורת חריפה מצד חוגים שמרנים-מסורתיים בממסד הדתי השיעי באיראן, המנהל מזה שנים מערכה תקיפה כנגד גילויי אסלאם עממי ומשיחיות. בסוף השבוע שעבר פרסם המרכז למשיחיות הפועל במכללה הדתית בעיר קום (Qom ) גילוי דעת מפורט הדוחה מכל וכל את הטענות המועלות בסרט.

אנשי הדת טוענים, כי הסרט מבוסס על מסורות דתיות חלשות ובלתי-אמינות ועל מקורות הלכתיים שאינם מבוססים וכי חלק מהטענות המועלות בסרט אף אינן נתמכות כלל על-ידי אסמכתאות הלכתיות כלשהן. בגילוי הדעת נטען, כי מכונן המהפכה האסלאמית, איתאללה רוחאללה ח'מיני, קבע אומנם, כי המהפכה האסלאמית באיראן יכולה להיחשב כצעד ראשון בתהליך שובו של האמאם וכהקדמה לבוא הגאולה. הניסיון לתת סימנים על בסיס אירועים אקטואליים למועד שובו של האמאם מהווה, עם זאת, סטייה מעקרונות ההלכה השיעית. היכולת לקבוע את מועד שובו הצפוי של האמאם השנים-עשר נתונה באופן בלעדי בידי האל וקישור אירועים שונים לסימנים המעידים, כביכול, על בוא הגאולה, הינו מסוכן, כיוון שיש בו כדי לטעת ספק בקרב המאמינים ביחס לעקרון המשיחיות.

עוד נכתב בגילוי הדעת, כי רק אנשי הדת, ובראשם שליט חכם ההלכה (ולי פקיה, Vali Faqih , כינויו של המנהיג העליון באיראן), מוסמכים להביע עמדה בנושאים דתיים, ובכלל זה בסוגיות הקשורות לשובו הצפוי של האמאם השנים-עשר. לאף אחד אחר אין סמכות להתבטא בנושאים הקשורים לשובו של האמאם ולשחק ברגשותיו של הציבור בהתבסס על עדויות מפוקפקות וחלשות. אנשי הדת מדגישים, כי בהתאם לעקרונות האמונה השיעית, חל איסור חמור לקבוע את מועד שובו של האמאם השנים-עשר וכי מי שעושה זאת הוא בחזקת שקרן. טענות כדוגמת אלה המועלות בסרט הדוקומנטרי משרתות, לטענת אנשי הדת השמרנים, את אויבי השיעים בקרב הנוצרים והיהודים הקיצוניים המבקשים אף הם להכשיר את הקרקע למלחמת יום הדין ולשובו של המשיח בהתאם לאמונתם (www.mahdi313.org ).

גם אתרים המזוהים עם הזרם השמרני-מסורתי מתחו ביקורת חריפה כנגד מפיצי הסרט והאשימו אותם בסטייה מעקרונות ההלכה השיעית. עיקרון הציפייה לשובו של האמאם הוא עקרון מרכזי באסלאם השיעי וכל מאמין שיעי מייחל לשובו, נטען על-ידי מבקרי הסרט. יצירת ציפיות שווא בקרב הציבור בנוגע למועד שובו של המהדי, למשל: באמצעות הפצת סרטים בעניין זה, מזיקה, עם זאת, ופוגעת בהכנה המחשבתית והנפשית של הציבור לקראת יום שובו של האמאם (www.yalsarat.com , 6 מרץ).

ביטוי לתפישה הרואה בהתפתחויות בעולם הערבי סימן אפשרי לשובו הצפוי של המהדי ניכר השבוע גם בדרשת יום השישי של איש הדת הבכיר, איתאללה מחמד אמאמי-כאשאני (Mohammad Emami-Kashani ). בדרשתו בטהראן אמר אמאמי-כאשאני כי התקוממויות בעולם הערבי וטבח אזרחים בידי שליטיהם הרודניים עשויים להיחשב על-פי הספרות ההלכתית השיעית כסימנים המעידים על שובו הצפוי של המהדי (פארס, 11 מרץ).

יצוין, כי בשנים האחרונות מנהל המשטר האיראני מערכה כוללת, שנועדה להגביר את הפיקוח על ביטויים דתיים, שאינם עולים בקנה אחד עם הפרשנות הרשמית המקובלת על ההנהגה הדתית הנוכחית באיראן ועם תפישת שלטון חכם הדת. כל תפישה שיש בה משום ערעור על מעמדם של אנשי הדת ומאפשרת פרשנות, שאינה תלויה בממסד הדתי, נחשבת כאיום תיאולוגי, אידיאולוגי ופוליטי למשטר ולמעמדו של המנהיג העליון.

המערכה להידוק הפיקוח על חיי הדת במדינה באה לידי ביטוי בהגברת המאבק כנגד תופעות של אסלאם עממי ומשיחיות שיעית, בדיכוי פעילותם של מסדרים צופים ובהצרת צעדיהם של אנשי דת המערערים על תפישת "שלטון חכם הדת". חלק מהמאבק הגובר נגד תופעת המשיחיות קשור גם להתנהלותו של הנשיא מחמוד אחמדינז'אד, שמרבה להתייחס לאפשרות שובו של האמאם הנעלם. תפישותיו המשיחיות של אחמדינז'אד עוררו ביקורת רבה בקרב בכירים בממסד הדתי ובקרב מבקריו במחנה השמרני.