|
|
| נשלח ב-21/4/2011 10:48 |
 |
| |
בטכנולוגיות שהיו קיימות לפני כ-1500 שנה, (בזמן התלמוד) הצליחו להביא את תנורי ההיתוך של הברזל לחום נמוך יחסית, ולכן היה חלק רב של פחמן רב בברזל וגם נשארו כיסי אויר בין מולקולות הברזל.
כל זה גרם לבליעה רבה של התבשיל בסיר.
בטכנולוגיות של היום, אין כלל בליעה בכלי נירוסטה, וא"כ, זו אכן "בליעה הלכתית" ולא מציאותית.
כשנזכה ל"תורה חדשה מאיתי תצא", ישתנו כנראה גם הלכות אלו של בליעה בכלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2011 15:24 |
|
| |
בעבר גם לא יכלו לנקות היטב כמו היום... אם כי גם היום בדרך כלל לא מנקים מספיק טוב בטפלון ואלומיניום ויש עדיין שאריות שאפשר לראות בעין, להריח באף וכמובן לטעום.
אגב, קושיה שיש לי על טעם המחמירים בזכוכית משום שהיא מן העפר.
כל המתכות ראשיתן בעפר. זכוכית דומה למתכת כי היא מצריכה חום להפקת חומר הגלם ושונה מחרס שמצריך חום כדי לשמר את צורת הכלי שכבר קיימת.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2011 21:29 |
|
| |
נישט,
לא יפה! אני מהנדס ומעריך אותו כבעל מקצוע רציני. הוא עובד בחברת אנרגיה ולא בחצרות של גדוילים וד"ל. הוא אמנם 'רק' מסורתי ואת הבדיקה הנ"ל הוא ערך, כמדומני, לאחר דיון עם סטודנטית דתייה.
לבקשת מרובקה, שלחתי אליו הודעה (אני כבר לא עובד איתו), ומקווה לתשובה בקרוב.
מיימוני,
עברתי על האשכול שמקושר לעייל, ודעתי כמואדיב שם. נושאי הבליעה והפליטה זוהי מציאות אובייקטיבית לגמרי ולא כטומאה וטהרה. אני תולה את הערכות של חז"ל ב"השתנות הטבעיים" של ייצור כלי מתכת שבאמת בלעו בזמנם. נירוסטה לא בולעת.
דווקא הבוס שלי, שהוא יהודי יר"ש חידש לי שבקיצור שולחן ערוך "מקור חיים", הרב כתב שכאשר מגעילים, הזמן שיש להשעות את הכלים במים הרותחים, תלוי לגמרי בהערכה שלנו שהאיסור יפלט. אמור מעתה לא רק את הכלים אנו מגעילים אלא גם את נפשנו.
אליהו
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2011 22:08 |
|
| |
לאליהו
"דווקא הבוס שלי, שהוא יהודי יר"ש חידש לי שבקיצור שולחן ערוך "מקור חיים", הרב כתב שכאשר מגעילים, הזמן שיש להשעות את הכלים במים הרותחים, תלוי לגמרי בהערכה שלנו שהאיסור יפלט. אמור מעתה לא רק את הכלים אנו מגעילים אלא גם את נפשנו "
לא הבנתי איך המסקנה שלך(לא רק את הכלים אנו מגעילים אלא גם את נפשנו) נובעת מהנאמר (שזמן השהייה במים הרותחים תלוי בהערכה שלנו.)
לדעתי המסקנה הנובעת מהדברים היא שכולנו אמורים להיות כימאים מדופלמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2011 22:22 |
|
| |
היום לכולם יש סט לפסח מי בכלל מתעסק בהגעלת כלים נראה לי שזה הפך ליותר פולקלור
מצורך אמיתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2011 23:14 |
|
| |
צענע,
מאחר ולא כתוב שצריך להיות כימאים עם מיקרוסקופים ההערכה הזאת היא סובייקטיבית לגמרי ותלויה בתחושה שלנו שהיא פעולה נפשית. יש כאן אלמנט של חשבון נפש.
דייר,
בד"כ אני רואה מעמד של הגעת כלים בריכוזים חרדיים שם הפרוטה לא תמיד מצוייה .
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2011 00:07 |
|
| |
אליהו
טול איקון ירוק על האבחנה היפה כי "נשתנו הטבעים בכלים".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2011 07:15 |
|
| |
אנסאזי <לא יפה! אני מהנדס ומעריך אותו כבעל מקצוע רציני. הוא עובד בחברת אנרגיה ולא בחצרות של גדוילים וד"ל. הוא אמנם 'רק' מסורתי ואת הבדיקה הנ"ל הוא ערך, כמדומני, לאחר דיון עם סטודנטית דתייה> איני מהנדס ולא נאלצתי למהנדס העובד בחברת אנרגיה שיבדוק במיקרוסקופ אלקטרוני כדי לדעת שכפית ממתכת שאינה חדירה לנוזלים שהוכנסה לתבשיל בשרי, אין בה עקבות תבשיל כל שהם, או כדי לבדוק כפית ממתכת נקבובית שהוכנסה לתבשיל בשרי כדי לדעת שיש בה עקבות תבשיל. לסטודנטית דתייה יש דין קפילא? שבת שלום ומועדים לשמחה.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 22/04/2011 07:17:19
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2011 07:36 |
|
| |
והרי הצעה לניסוי לבדיקת בליעה:
להרתיח מים בכלי שקודם בושל בו נניח בשר.
מסתמא המים המורתחים יגרמו לבליעה להיפלט לתוכם ולהתערבב בהם.
עכשיו לבדוק במעבדה מתאימה האם יש במים אלה שאריות מיקרוסקופיות של בשר.
לא קשה לעשות ניסוי כזה, מישהו מתנדב?
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2011 08:16 |
|
| |
נישטאיך, יעקב וכולם
הגישה המודרנית, המדעית, בנויה על ניסויים. בקצרה: לומדים את התיאוריה, מיישמים אותה לגבי המקרה בשטח, ועורכים ניסוי שיכול להפריך את התיאוריה. אם הניסוי לא סתר אותה, הוא מצטרף כאישוש לתיאוריה עד הפעם הבאה (פופר).
לכן הצעתו של יעקב333 היא הדרך הפשוטה לבדוק אם נשתנו הטבעים בכלי מתכת.
אמנם מה שכתבתי כאן אינו כה פשוט. איך בודקים שאריות בשריות? אני משער שאיש מעבדה לא יתקשה להצביע על ניסוי אחד לפחות לכך. (יש לדוגמא ניסויים לזיהוי כמויות דם אדם על ידי הוספת חומר מסויים לתערובת חשודה). מה שפחות ברור לי הוא מה מועיל כאן מיקרוסקופ אלקטרוני (ואיזה סדר גודל של מולקולות הוא בודק, ומדוע דווקא מכשיר זה דרוש כאן, כפי שכבר כתבתי לעיל).
בכל אופן, המבחן הזה עשוי להכריע את הכף.
***
נישטאיך
דברי אנסאזי על המהנדס ועל הסטודנטית אכן נראה שאינם נוגעים לענייננו. אם עורכי הניסויים היו בקיאים בתחום ועשו את הניסויים לפי כללי התיאוריות הכימיות והביולוגיות הנחוצות, זה מספיק. ואם לא, לא. מה לנו ולהשתייכות המגדרית או המגזרית של המשתתפים כל עוד אינם חשודים לשקר?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2011 12:11 |
|
| |
שמניךטובים כתב:
|
והנה הצעה כדי לוודא האם הכלים בולעים:
לבשל בסיר אוכל, נניח בשר.
לאחר
הבישול לנקות היטב את הסיר ולהרתיח בו מים נקיים.
את המים האלה ("ששאבו" את
בליעת הבשר מדפנות הסיר) לבדוק במעבדה, האם הם מכילים חלקיקים מהבשר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2011 13:10 |
|
| |
תודה למנהלי משנה, מקווה שהפעם זה יעבור.
שלחתי את ההודעה לפורום תחת הניק השני (יעקוב333) קיבלתי הודעת טעות מהמחשב.
ואז החלטתי לשלוח לבקש ממנהלי משנה להכניס את ההודעה תחת הניק המוכר כאן, ועכשיו מתברר לי שהיא בעצם נקלטה תחת הניק השני.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2011 06:31 |
|
| |
מיימוני לטבע ולבדיקות המדעיות אין כל השפעה על ההלכה. להלכה כללים משלה ורק לפיהם היא פועלת, ולא משנה אם בדקו במירוסקופ אלקטרוני או ברוח הקודש (לא בשמים היא), למשל, ההלכה המובאת בשולחן ערוך יורה דעה הלכות מליחה סימן סט סעיף כ: "בשר שנמלח, ושהה כדי מליחה, ונתנוהו אחר כך בכלי בלא הדחה ונתמלא מציר, מותר". וכתב הש"ך י שם בס"ק עט: "ונתמלא מציר מותר - הטעם דציר היוצא מבשר לאחר ששהה שיעור מליחה אינו אלא מוהל בעלמא ואע"פ שהמלח שעל הבשר אסור שהדם מעורב בו והמלח נתמחה בציר מ"מ בטל הוא בציר כ"כ הפוסקים". הנראה לך שיהיה מדען שיבדוק את הציר בבדיקה מדעית שלא יאמר שאין המוהל אלא דם מעורב במלח? ראה כאן: מליחת בשר על פי המדע המודרני: http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=1902167&forum_id=1364
ובהודעת "ממלא" (הודעה שלישית): "אגב, יצא לאחרונה ספר של חידושי הגרי"ד סולוביצ'יק על יו"ד וראיתי שם שלטענתו מליחה אינה מנקה את הבשר מהדם אלא שדם שנטמע בו המלח לא חשוב דם לעניין איסורי תורה (והוא מוכיח זאת מכמה עניינים בשס - אני אשתדל להביא את דבריו בימים הקרובים)...". וכך הוא גם בהלכה ש"כלי שני אינו מבשל", להעיר מדברי התוספות במסכת שבת דף מ עמוד ב: "ושמע מינה כלי שני אינו מבשל - תימה מאי שנא כלי שני מכלי ראשון דאי יד סולדת אפי' כלי שני נמי ואי אין יד סולדת אפילו כלי ראשון נמי אינו מבשל ויש לומר לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד סולדת בו אסור אבל כלי שני אף על גב דיד סולדת בו מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר".
מאתרו של ידידנו אראל: ההבדל בין כלי ראשון וכלי שני - קביעות מציאותיות בהלכה
מועדים לשמחה וחג שמח לכולכם.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 24/04/2011 07:29:32
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2011 08:06 |
|
| |
נישטאיך
אני מסכים ששימושים מילוליים משתנים כדי לפשר בין ההלכה המקובלת לבין המציאות המתגלה מחדש.
עד כמה ניתן למשוך את ההגדרות? זה הנושא שלנו. כלומר, גם זה הנושא שלנו לצד הבירור העובדתי מדעי.
לגבי ספרו של הגרי"ד, מי הוציאו? לא ראיתיו בבני ברק (איקון מתכונן לרוץ לחנויות).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2011 09:55 |
|
| |
מיימוני
שם הספר הוא: "שיעורי הגרי"ד על יו"ד - מפי השמועה".
שיעוריו האחרים יצאו ע"י מוסד הרב קוק, וייתכן שגם ספר זה יצא על ידםץ
חג שמח.
|
|
|
|
|
