|
|
| נשלח ב-1/5/2011 08:48 |
|
| |
הנושא של נהמא דכיסופא הטריד אותי מסבה אחרת, אני רואה אנשים שזה בכלל לא מפריע להם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 09:26 |
|
| |
אבל אולי יפריע בעולם האמת... לעצם העניין – ההודאה היא עבור ה' או רק אמצעי חינוכי עבורנו המדגים שדברים תלויים בה'? זו למעשה אותה בעיה כמו על עצם התפילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 10:32 |
|
| |
תלמיד גם אם ההודאה היא אמצעי חינוכי, יש לצפות שהיא תהיה הודאה אמתית (ע"ע ירמיהו ודניאל).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 11:38 |
|
| |
סליחה על הבורות : אבל מה זה נהנמא דכסיפא ? על הרמח''ל כבר שמענו , בעצם כל חרדי אדוק ממוצע בוודאי שמע
על הרמח''ל והעולם הבא , רוב ההשקפה של החרדים נובעת מזו של הרמח''ל שהיה קצת קיצוני בדעותיו,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 11:41 |
|
| |
נהמא דכיסופא, פירושו לחם של בושה, כלומר מתנה שאדם מקבל למרות שלא התייגע עליה. הרעיון מופיע כבר ברס"ג.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 12:14 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | נהמא דכיסופא, פירושו לחם של בושה, כלומר מתנה שאדם מקבל למרות שלא התייגע עליה.
הרעיון מופיע כבר ברס"ג. |
|
נהמא דכיסופא הוא המפריד הגדול שבין הבורא לנברא.
בעוד שהבורא הכל שלו מכוחו עצמו, הרי כל מה שהנברא מקבל זה מכח מי שחוצה לו.
כדי לצמצם במשהו את ההפרדה הזאת ניתקנה עבודת הנברא להחיל עליו את קבלתו מכח מעשיו, ובזה ילך וישתווה לבוראו.
כלומר עניין האחדות של המאציל (שהכל שלו וממנו) והרצון של הנברא להיות אחדותי כמוהו הוא שורש עניין העבודה (של כל הבריאה, לא רק האדם).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 12:22 |
|
| |
והא גופא קשיא - למה לי? והייתם כאלוקים?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/05/2011 12:24:17
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 12:29 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | והא גופא קשיא - למה לי?
והייתם כאלוקים? |
|
כשהמתבונן רואה שהקיים האמיתי הוא אחדותי אין לך שאיפה ברורה מזו להיות אמיתי ואחדותי כמוהו.
המשמעות המעשית היא לדאוג שכל דבר שנמצא בסביבתי יהיה מחובר אלי מכוחי (בזכות פעולותי) ולא כטלאי שהוא מתנת חינם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 12:33 |
|
| |
בעב
אדם שניצל מודה גם אם יודע שה' גרם לו הרעה אם יודע שה' אינו חייב לו מאומה
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 13:12 |
|
| |
הוא בהחלט חייב - הוא ברא אותו מהאינטרסים שלו והאדם לא יכול לדאוג לעצמו. גם אישה שעשתה ילד חייבת לדאוג לו (וזה לא סותר שיש נורמה לומר מילות תודה, אבל אם האמא מתנהגת אחרת היא פושעת).
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 13:20 |
|
| |
| thepresent כתב: |  | | הוא בהחלט חייב - הוא ברא אותו מהאינטרסים שלו והאדם לא יכול לדאוג לעצמו. גם אישה שעשתה ילד חייבת לדאוג לו (וזה לא סותר שיש נורמה לומר מילות תודה, אבל אם האמא מתנהגת אחרת היא פושעת). |
|
עצם בריאתו היא מתנת חינם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 13:32 |
|
| |
שי תקשה יותר חזק, הלא על פי הלכה אב שהעניק חיים לבנו חייב במזונותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 13:35 |
|
| |
למה היא מתנת חינם? זה הרי לא סוד כי על כורחו הוא נולד- וזה לא סוד שאביו ואמו רצו בלידתו- או נהנו מעשיתו. הוא היחיד שלא שאלו לדעתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 13:36 |
|
| |
(גילוי נאות: לא קראתי את כל האשכול אני עונה לשאלה שבראשו, לפי ההתפתלויות שנוצרו בתוכו) ההסבר פשוט, דרך הכניסה ואח"F היציאה ממצרים יצאנו מהגנאי בו היינו אנחנו כחלק מהאנושות כולה לפני כן, וזהו שאנחנו מזכירים בהגדה "בתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו" שבתחילה היו אבותינו עובדי ע"ז כמו שאר כל העולם, וע"י הדרך שהלכו בה האבות שהובילה (+השנאה ליוסף) בסופו של דבר לשיעבוד מצרים יצאנו מהמדריגה הזו, וזכינו לקרבת השם. מובן שלמי שהמושג קרבת השם לא מספיק ברור (שזה נכון במידה כזו או אחרת לכל אדם, אבל יש איזה סף שחלק מבני האדם מבינים ב"ה) קשה להבין מה רווח יש מכך, בפרט בימינו בהם לכאורה רוב האומות כבר לא עובדות ע"ז , אבל זה כבר נושא שמצריך עיון בפ"ע, ואכ"מ.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 13:39 |
|
| |
אם קראת לא שנית, ואם שנית לא שילשת, ואם שילשת לא פירשו לך, ואם פירשו לך לא הבנת (סוג של תיאוריה שאינה ניתנת להפרכה ;-) )
אני (נשמתי ו/או גופי) לא הייתי קיים לפני שנוצרתי, והסתדרתי טוב מאוד עם אִיוּנִי. מי שיצר אותי היה לו אינטרס בכך. על זה אין סיבה שאודה לו. וזה פשוט וללא ויכוח. אינני רואה כל סיבה למה ילד חייב להודות לאביו על שלא השתמש בקונדום.
כל הארגומנט יכול להתחיל רק על מה שהוא נותן לי. וגם על זה אמרתי שהוא חייב לדאוג לי. ככה מקובל אצל בני אדם לכל הפחות (מי שלא עובד לפי הכלל הזה נחשב לאדם אנטי מוסרי בעליל. אם כן אתה מודה לאל על שאינו אנטי מוסרי). ויתירה מכך שהוא ברא בי גם דפקט (נהמא דכיסופא) בכוונה כדי שיהיה מצב שאסבול. לא הצחיק בכלל; ממש לא. ועוד להגיד שהוא חפץ להיטיב... ממש מוזר איך אנשים חכמים יכלו להיות עיוורים כל כך (הם השליכו מהקיים - רגש בושה - על מה שלא היה חייב להיות)
_________________
|
|
|
|
|