הלוואי והייתי צדיקה. משתדלת...
אני מצרפת משהו שכתבתי בניסן תשס"ט שמתאים למה שכתבת על דעת התורה והמידות:
בס"ד כ"ט בניסן התשס"ט
"הליכות עולם לו"
המלה "הלכה" בתוספת י' (הקב"ה) יוצרת את המלה "הליכה"
ובהיפוך אותיות "היכל ה".
רק קיום התורה וההלכות בשיתוף עם הקב"ה, (ז"א ההשתדלות להדבק במידותיו – אמת, חסד, ענווה, שלום, רחמים, וכו') יכולה להוביל להליכה נכונה בדרך ה', הליכה להיכל ה'.
בשביל להתקרב ל-ה', יש להכין כלי מתאים. הכלי=כליה:
"שתי כליות יש בו באדם, אחת יועצתו לטובה, ואחת יועצתו לרעה, ומסתברא דטובה לימינו ורעה לשמאלו, דכתיב לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו" (ברכות, ס"א, א).
הרב ניר אמר שבשביל להצליח לא ליפול צריך לעשות כל דבר עם כוונת הלב.
מתי יש כוונת הלב? כשמכניסים את הקב"ה, כשעושים לשם שמיים.
כשאין כוונת הלב, הכל נראה הבל ח"ו.
בע"ה, שנזכה תמיד לבחור בדרך הטובה, בצד ימין.
להכניס בכל דבר את הקב"ה,
לעשות כל דבר עם כוונת הלב ולשם שמיים,
ושנזכה כולנו לגאולה שלימה ברחמים!
באהבה,
טליה.