|
|
| נשלח ב-28/4/2011 14:52 |
 |
| |
שותפי,
לא על זה אבל על כך שמצב בתי הדין הרבניים לא הכי טוב בלשון המעטה (למרות שיש גם דיינים הגונים וראויים) יש ויש לצערי, בכל מקרה התייחסתי למכלול הדברים ולא דוקא לנקודה הספיציפית הזו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 16:35 |
|
| |
האם אכן יש בית דין במושב רבנים מוכרים המגייר שלא כהוגן בגין שוחד?
אם לא, אין לך הוצאת שם רע גדולה מזו וכסות הפיליטון אין בה לכסות את ערוות ההשמצה ללא בסיס.
אם כן, אנא פירוט. אני אופתע מאד אם זה נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 16:40 |
|
| |
| ייתכן כתב: |  | האם אכן יש בית דין במושב רבנים מוכרים המגייר שלא כהוגן בגין שוחד?
אם לא, אין לך הוצאת שם רע גדולה מזו וכסות הפיליטון אין בה לכסות את ערוות ההשמצה ללא בסיס.
אם כן, אנא פירוט. אני אופתע מאד אם זה נכון. |
|
נו, ירוחם, מחכים לתגובתך.
כל כך נהנית מהשכן הטוב, קדימה.
גיבורים גדולים בחסות האינטרנט, כך נראות כל השמצותיכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 19:41 |
|
| |
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 28/04/2011 19:42:14
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 19:42 |
|
| |
| נורת_אזהרה כתב: | | אגב, פתרונו של ר"ש שקאפ דומה מאד לפתרונה של הלוגיקה המודרנית את פאראדוקס קארול [כן -- לואיס קארול, ההוא מאליסה בארץ הפלאות]:
הפאראדוקס, שלא אכנס אליו, הניח בטעות שטענה מסוג "אם p אז לא-p" היא סתירתית. ולא היא. טענה זו אמיתית אם לא-p ושקרית אם p. כך שזו טענה קונטינגנטית לחלוטין [בהנחה ש-p קונטינגנטי] וערך האמת שלה תמיד זהה לערך האמת של הטענה "לא-p". במילים אחרות, "אם p אז לא-p" שקול ל-"לא-p" [כל אחת מהטענות נובעת מהשניה].
וראיתי גדולים וטובים שטעו בזה גם בימינו בקרב הפילוסופים [אפילו אהובי דוד סטוב]..
_________________
האם אתה מתכוון לפרדוקס של מה שהצב אמר לאכילס? כי אם כן, לא הצלחתי להבין איזה קשר יש בין הפרדוקס לבין דבריך בנוגע לפתרונו.
|
|
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 21:02 |
|
| |
.
תוקן על ידי צענערענע ב- 28/04/2011 21:10:29
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 21:06 |
|
| |
[quote]שותף
יש הרבה בבני ברק- שמבחינת תורת סוד והמוסר הם גויים באורחם, ערלים בליבם.והם גוירו בזכות כספם, וזוכים גם לעליות מכובדות ומושב במזרח. כפי שנאמר כסף מטהר ממזרים, ומיהד את הערלים.
ליתכן והשותף
ירוחם כלל לא מדבר על גרים אלא על אנשים (ערלי לב ש"גוירו" ויושבים בכתל המזרח בגלל כספם.
הגיור שהוא מדבר עליו הוא מטאפורי בלבד.[
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 22:11 |
|
| |
מיכי,
התלמוד מחלק שלענין האב אנו מאמינים לסיפור שלו ולענין הבן אנו לא מאמינים לסיפור שלו, הבעיה שאם לענין הבן אנו לא מאמינים לסיפור שלו, אז לכאורה ביחס לבן הוא צריך להיות נאמן [אפי' שביחס אליו אנו אומרים שהוא פסול לעדות] וכו' וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 22:28 |
|
| |
ספרא,
ברמה הנורמטיבית זה בדיוק כמו אצל רש"ש: מכיון שעדותו על עצמו כורתת את הענף שעליו היא עצמה יושבת אנחנו לא מקבלים אותה (ומה שהוא כן נאמן על עצמו זה כעין שוויא אנפשיה ולא נאמנות ממש).
ברמה הלוגית אין כאן מבנה מורכב, מהבן אליו ולהיפך, אלא ממנו לעצמו. מכיון שהוא גוי הוא לא נאמן לומר שהוא עצמו גוי. במובן הזה זה לא דומה לפרודכס נשוא האשכול. למעשה זה ממש פרדוכס השקרן, של משפט שמתייחס לעצמו (הוראה עצמית). כמו אדם שאומר: אני שקרן. או, במקרה זה: אני לא נאמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2011 23:14 |
|
| |
אכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2011 11:29 |
|
| |
צענע,
אני התייחסתי לדברי השכן עי"ש. כאשר דברים עלולים להתפרש כהטלת דופי ממשית ראוי לחכמים להיזהר בדבריהם.
כאמור, לא התייחסתי בדברי לירוחם, אלא להשכן שאמנם כתב בצורה היתולית, אך כביקורת על דברים שמתרחשים כביכול במציאות ועל כך באתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2011 11:38 |
|
| |
ייתכן,
כשכותבים פארודיה תמיד מנפחים דברים שקיימים במציאות. כך שגם אם יש מקום לקוות שהמצב לא גרוע עד כדי כך (וגם סתם מקום למצוא את הטוב במצב ו/או לבקר ביקורת בונה יותר) אני חושב שהמצב מספיק בעייתי ויש קוי דימיון בינו לבין מה שהוא תאר, שאני לא חושב שנכון לטייח ולבטל לחלוטין את מה שהוא כתב, גם אם ברור שצריך להיזהר מלהעצים את הדברים יותר מדי, לכן הגבתי מתוך קבלה עקרונית של הביקורת אך גם מתוך הסתייגות מהסגנון שמגזים בראיית הרע ובהפיכתו לשליט כביכול במציאות שיש בה גם לא מעט אמת וטוב.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2011 10:16 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: | | לא -- אני מדבר על פאראדוקס קארול, הידוע גם כפאראדוקס המספרה [יש גם פאראדוקס קארול בפיזיקה -- שזה משהו אחר וע"ש קארול אחר, ויש גם את הפאראדוקס שהזכרת עם הצב והאכילס, שגם אותו מכנים לעתים פאראדוקס קארול]:
_________________
|
|
תודה. קראתי את הערך בוויקיפדיה והבנתי אחרת את פתרון הפרדוקס:
שהטענה ["A גורר את B" וגם "A גורר את לא-B"] אינה סתירה (זאת אומרת, ששתי תת-הטענות אינן סותרות זו את זו). אמנם אם נטען "A" (דהיינו, ש-A אמת) נגיע לסתירה (כי אז המסקנה תהיה שגם B וגם לא-B), ולכן הטענה ["A גורר את B" וגם "A גורר את לא-B"] שקולה לטענה [לא-A].
ואפשר גם באופן פורמלי:
(A -> B) & (A -> !B) = (!A + B) & (!A + !B) = !A + (B & !B) = !A + F = !A
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2011 16:07 |
|
| |
ובמה מה שכתבת שונה ממה שאני כתבתי [מלבד השימוש במילה "גורר" שהוא דו משמעי --- כי "א גורר את ב" יכול להתפרש הן כ"אם א אז ב" והן כ"מ-א נובע ב" (וזה לגמרי לא אותו הדבר! אם תרצה, אסביר..)]? _________________
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2011 16:44 |
|
| |
אה -- הסתכלתי במה שכתבתי והבנתי את ההבדל שראית:
אני כתבתי שהטעות היא בכך שחושבים ש-"אם א אז לא-א" זו סתירה ואתה כותב שהטעות היא בכך שחושבים ש-"(אם א אז ב) וגם (אם א אז לא-ב)" זו סתירה.
נכון -- אתה צודק שהניסוח שלך יותר רלוונטי לפאראדוקס קארול.
אבל הבלבול, אם תשים לב, בשני המקרים הוא אותו הבלבול: שלא שמים לב שאימפליקאציה יכולה להיות אמיתית באופן "ריק" [כשהרישא שלה שקרית]..
_________________
|
|
|
|
|
