ברכות להרב מיכי על ספרו "אלוהים משחק בקוביות" (דיון על הספר)

אולי שמישהו יסביר על מה הספר.
ועוד משהו  אני לא מצליח להבין איך רב מסכים לכתוב שם ה' מלא
על עטיפת הספר שלו.

דייר

מי שלא חושש מיראת שמים מזוייפת.. וכבר ראיתי ספרים של רבנים ששם הויה מופיע ואכמ"ל.

_________________

עכשיו התקשרתי וגם בסטימצקי בקריית אונו הוא נמצא וארכוש אותו היום... ד"א כנראה שהרב מיכי לא כתב אותו למגזר החרדי מאחר והוא עולה 118 ש"ח, מחיר גבוה לכל הדעות לספר.. בבני ברק אפשר להכניס איזה 6 ספרים במחיר הנ"ל. כמובן שעל איכות משלמים :)

_________________

כמובן ששם הספר מכוון לאמרתו של איינשטיין.

אבל במקור הבא מוכח שרעיון המשחק בקוביות כן או לא איננו מקורי  גם אצל איינשטיין:




"אחד הציטוטים המוכרים ביותר בעולם הדת והמדע הוא אמרתו של אלברט איינשטיין: "אלוהים לא משחק בקוביות". עיון מעמיק מגלה שהאלים, במיתולוגיות השונות, הם דווקא שחקני קוביה מושבעים.
 

מה אמר איינשטיין? אחד הציטוטים המוכרים והנדושים ביותר בעולם הדת והמדע הוא אמרתו של הפיזיקאי אלברט איינשטיין: "אלוהים לא משחק בקוביות". אמירה עמוקה שבאה לתאר את חוסר שביעות רצונו של איינשטיין מהמקריות הטבועה בתורת הקוונטים.
 

בחיפוש פשוט בגוגל אנו מגלים שהציטוט חוזר ומופיע מאות פעמים בגירסאות שונות, ואף ב"אייל הקורא" התפרסמה סדרת מאמרים על תורת הקוונטים, תחת הכותרת "מתי מטיל אלוהים את הקוביות?" האמרה נטבעה במכתב של איינשטיין למקס בורן (ולא לנילס בוהר כפי שנהוג לחשוב) משנת 1926. במכתב אומר איינשטיין: "תיאוריית מכניקת הקוונטים אומרת הרבה, אך אינה מקרבת אותנו בעצם אל סודו של ה'זקן' [אמר, והתכוון לאלוהים]. אני, מכל מקום, משוכנע שהוא לא משחק בקוביות
 

אמרתו הציורית של איינשטיין נותנת דימוי קליט להשקפת עולם שפינוזיסטית לגבי האל ומקומו בעולם, והיא  "אין בטבע הדברים כלום מן המקרה אלא הכל נכרע מתוך הכרח הטבע האלהי להמצא ולפעול באופן ידוע... ואין שום דבר מקרי." אמרה ציורית, אמנם, אך האם היא מקורית? מהיכן לאיינשטיין דימוי של אלים המשחקים בקוביה? האם חבויות באמרה תדמיות־עומק של התרבות האנושית לגבי דרך ניהוגו של העולם ותפקידן של הקוביות בו?


בהפלגה שערכתי על כנפי האלים והמיתולוגיות מצאתי שהאלים משחקים גם משחקים בקוביות. הדימוי של אלים משחקים בקוביות הינו, מסתבר, נפוץ ומקובל במיתולוגיות. המשחק מופיע בשלושה מקרים: לשם הנאה ושעשוע; כדרך לחלוקת משאבים והגדרת תחומי שלטון בחלל ובזמן, כחלק מתהליך בריאה או "סידור מחדש" של העולם; כאמצעי לקביעה שרירותית של גורל האדם והעולם. משחק קוביות להנאה ושעשוע מהו משחק, אם לא בראש ובראשונה הנאה ושעשוע? ואם בני תמותה בשר־ודם נהנים ממשחק טוב, מדוע תיחסך הנאה זו מאליהם? מסתבר שבמיתולוגיות שונות מנהלים האלים חיי שעשוע, עליצות וחוסר־דאגה, בשונה מאלוהים הרציני וחמור־הסבר שאנו מכירים. השעשוע והעליצות של האלים מקרינים על העולם רוח טובה, ברכה ושלום, והם סמל לסדר והרמוניה. לפי המיתולוגיה הגרמאנית־נורדית, בימים הקדומים המטושטשים מרוב ענני קסם ושנים רבות שחלפו, שכנו האלים בהיכל אסגארד אשר במישור אידה. הם שלטו על העולם ושיחקו ....


http://www.haayal.co.il/story_2312

האם ניתן ליישב בין תורת האבולוציה לאמונה? האם מי שמאמין בקיומו של אלוהים נידון לנצח לכפור בממצאי המדע? האם ניאו-דרוויניסט הוא בהכרח גם אתיאיסט? הספר אלוהים משחק בקוביות הוא מענה מבריק לשאלות האלה, המיישב במקוריות ובתבונה בין האמונה באלוהים לבין תורת האבולוציה ומציג בפני קוראיו טענה חדשנית, שלפיה נקודות המוצא של שני הצדדים נכונות אבל מסקנותיהם מוטעות. נראה שלא לנצח נצטרך לבחור בין שתי חלופות גרועות: להיות מאמינים-טיפשים או אתיאיסטים-חכמים.

הפולמוס סביב האבולוציה מסרב לדעוך כבר כמאה וחמישים שנה. למעשה, הוא מסלים ומתנהל יותר ויותר כדו-שיח של חירשים. האדם, כמדומה, צריך לבחור בין חלופה גרועה לגרועה יותר – משום שהניאו-דרוויניסטים מציגים את המאמין כמי שמאיים על המדע ועל הנאורות, והמאמינים מציגים את הניאו-דרוויניסטים כרשעים וכופרים.

אף על פי שהשיח נשלט בידי קצוות קיצוניים, רוב הציבור נמצא בתווך. אבל עמדת הביניים הזאת חסרה ביסוס תיאורטי ושיטתי, ולכן היא כמעט נעדרת מהמרחב הציבורי ומהדיון הפילוסופי-מדעי שנערך בו.

תיאוריית האבולוציה מבוססת היטב, הן תיאורטית הן אמפירית. אך רבות מן הפרשנויות המוצעות לה – גם תיאיסטיות וגם אלה שנוטות אל האתיאיזם – לוקות בכשלים מסוגים שונים. בספרו של דוקינס יש אלוהים? מופיעים כשלים כאלה לרוב, ומיכאל אבהרם מציג כאן ביקורת מדעית ופילוסופית מקיפה ונוקבת כנגד טיעוניו. הוא מנתק את הקשר הגורדי, המקובל על מרבית העוסקים בתחום, בין השאלות הפילוסופיות והתיאולוגיות על אודות אלוהים לבין השאלות המדעיות. המסקנות העולות ממנו עשויות להפתיע רבים מן הקוראים.