|
|
| נשלח ב-31/8/2011 17:21 |
 |
| |
ייתכן
ראה תשובה ארוכה יותר לעיל.
לגבי מה שכתבת ליהי אור הרי העיקרון נראה צודק. אולם אני חושש שאתה מתעלם ממשהו שהצבעתי עליו בעבר. כיניתי אותו "גישה דיכוטומית". הכל או לא כלום. או אובייקטיביות מוחלטת (שכמובן אינה בת השגה) או שהכל מסופק, הכל מפוקפק, הכל לא ראוי לאמון, מהכל ראוי לברוח עד הקצה האחרון.
יש מצבי בינים, ואנו נמצאים בתוכם, בין נרצה בין לאו. מזה שאני יודע שלפעמים אני חולם לא נובע שכל החיים הם חלום. מזה שאני מגלה לפעמים שטעיתי לא נובע שהכל טעות. כמו במשל של אותו פילוסוף של המדע, אנו שטים ברפסודה ומתקנים אותה תוך כדי שיט. הלה כתב זאת על המדע. זה נכון על כל חלקי החיים, וכנראה גם על האמונה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 17:24 |
|
| |
הרב מיימוני, ספקנות ובקשת הוכחות אינם בגדר "לא כלום". צא וראה לאן הגישה המדעית הובילה את העולם. אני חוזר לשאלה היסודית. האם התחימה שלך את מה לקבל בלית ברירה (למה "לית ברירה"?) אינה שרירותית לחלוטין?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 17:39 |
|
| |
ייתכן לא דברתי על אוביקטיביות אלא על חשיבה על הכל מהתחלה אם אחליט שמישהו נאמן להאמין לכל דבריו זה יכול להיות הכרעה אובייקטיבית כמו כל הכרעה אחרת. ואם נצרף לזה את ההנחה כי איני יכול להגיע לכל האמת לבד זה הופך את שאלת האימון לעקרית. מיימוני זה שהחלטת [כן פשוט החלטת עברתי על הרבה אשכולות בנושא ולא מצאתי נימוק רציני לזה] שהקבלה הוא שקר לא בונה את היכולת שלך להכריע אלא להיפך. לדעתי זה פשוט טעות. [לא כפירה אלא טעות] ואתה לא יכול להתעלם מזה שאין חכם יהוד במאות שנים אחרונות שסבר כך. שאם אתה חשב אתה צודק אתה מעמיד את המסורת של מאות שנים [לפחות] כטועים ומרמים. וממילא מטיל בספק כבד את כל המסורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 17:42 |
|
| |
יהי,
היינו טעמא.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 17:51 |
|
| |
ייתכן
האם לא כתבתי ברור?
מה זו שרירותיות? האם בדיקה והכרעה על פי המידע שיש לי הן שרירות? אתמהה.
יהי אור
ה"קבלה" היא גוש גדול של טענות מסוגים שונים.
קח לדוגמא את האשכול על קדמות הזוהר, שבו מוכח (לדעתי, על פי נימוקים כמובן) שהזוהר לא יכול היה לצאת מידי רשב"י.
האם לדעתך זו טעות לסבור כן? אתה מוזמן להגיב שם.
יש גם אשכולות נוספים על הקבלה. אתה מוזמן בכל אחד מהם להסביר במה אני טועה ומדוע. אשמח לקרוא. (אבל האשכול הזה עמוס דיו מכפי שיכול לשאת עוד נושא...).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 17:53 |
|
| |
טיעון "בלית ברירה" הוא שרירותי.
ניתן להחילו על כל אמונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 18:06 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  |
קח לדוגמא את האשכול על קדמות הזוהר, שבו מוכח (לדעתי, על פי נימוקים כמובן) שהזוהר לא יכול היה לצאת מידי רשב"י.
|
|
הרב מיימוני:
זה לא פוסל את התוכן. לו היה נכון התוכן אז מה לי ר' שמעון ומה לי אתה כתבת ??
יש הרבה חכמה בתוכן במוסר בזוהר בסך הכל זו מדרשים שעשו עליה עריכה לא מקצועית ותלו על אילן גבוה,
לגבי אמיתות המציאות והמדע מהזוהר אין ההבדל בין הזוהר לשאר מדרשי חז"ל
הייתי מוסיף לומר שכמו בחז"ל יש הרבה השקפות ופילוסופיות שיוצאות מדבריהם, כלומר בעליל רואים שיש הרבה פילוסופיות בחז"ל ונוגדות אחת לשניה, כך גם בזוהר רואים זאת, ואם תרצה זה עוד הוכחה שזה לא כותב אחד, זו פשוט לקט מדרשים בעריכה דפוקה,
תוקן על ידי maxmen ב- 31/08/2011 18:18:26
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 21:08 |
|
| |
הרב המיימוני
אתה חוזר שוב ושוב על כך שזו גישה של או הכל או כלום, אלא שאין זה נכון כלל או כלל.
מספיק שתביא הוכחות הסתברותיות, הסטוריות והגיוניות.
לבנתיים גם את זה לא אף אחד לא מביא. בנתיים זה כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 08:13 |
|
| |
ספרן, תמהני, אם אכן מושאי האמונה ממשיים וזו אמת עובדתית איננו במצב בו על אדם להכריע, לפחות בענייני המעשה, אם לשמור את השבת הקרובה או לא? (ואיני נכנס לשאלה אם, לפי האמונה, המחייב לנהוג הינו כח – שכר ועונש - או ערך של אמת. רק אם יחשוב החושב שהדת וולונטרית יש מקום לדבריך).
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 08:34 |
|
| |
תלמיד, דבריך נכונים ונכוחים מנקודת מבטו של תושב השכונה. האשכול בא לדון בבסיסה ובנכונותה בכלל של זו. במבט מבחוץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 08:44 |
|
| |
ספרן לא הבנתי. גם זר (להוציא מתושב השכונה) ששומע את הרעיון "אלוקים מחייב מעשים" (הדגשתי שאני כותב בהנחה שהדת אינה וולונטרית) נדרש להכריע אם הוא נכון. זה כל מה שכתבתי (ודישה הלוך ושוב שאין די נתונים להכרעה חד משמעית מוכחת בהוכחה מוחלטת אינה פותרת). שיכריע גם שלא. כלאחר יד או מתוך היסוסים רבים. מי שמכריע שכן מכריע שב 60% (נניח) זו האמצת העובדתית והוא "חייב" לה וממילא כופה אחרים כי הכפיה מחוייבת עליו במסגרת הדת הזו, שהוא מקבלה כאמת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 09:09 |
|
| |
תלמיד, זו כל השאלה, מדוע הוא מקבל דווקא את דת שכונתו כאמת. הרי מגוון האפשרויות העומדות לפניו גדול וסותר בין אפשרות (דת, זרם וכו') אחת לאחרת. ואותו ה"זר" אומר לעצמו: שב ואל תעשה עדיף.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 09:39 |
|
| |
אין ספק שאנשים בנויים כך שקל להם להצדיק את אורח חייהם מאשר לשנות. היות וההכרעה הדתית מאוד אמורפית ותלויה בשערה אך טבעי שקורה כך. טיפש מי שטוען שרוב החושבים היהודיים הדתיים לו היו נולדים בחברה אחרת היו דתיים. אבל משנולדת כך או כך והאמונה אינה תלויה בעובדות ובתופעות ברות בדיקה ולכל היותר העובדות והתופעות יכולות לתת ראיות שאינן מוכרחות אין לאדם ברירה אלא להשתמש במעט שיש ולשקלל את הראיות. שב ואל תעשה הינו פתרון רק כאשר לדעת האדם האחוזים (שאי אפשר למודדם בדיוק) פחות או יותר שווים. כאמור, ברור שהשקלול מוטה לפי נתוני המוצא של האדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 09:55 |
|
| |
תלמיד, לכן, בלית ברירה, הסבירות היא האמורה להורות על מספר האחוזים המשוער. אחר אותה סבירות תר האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 12:52 |
|
| |
לדייר
"צענע אני רק בא להראות שייתכן משתמש בדוקינס כמן שחסיד שוטה של ברסלב משתמש בליקוטי מוהר"ן מצטט בלי להבין ובלי להבחין על מה הוא מדבר. אחרי זה הוא עוד מטיף על דת השכונה על זה אמרו חז"ל קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. "
נובע מדבריך שכל מי שטועה בהבנת דבר אחד בדבר צדדי ביותר בתורה הוא חסיד שוטה של התורה כולה.
יוצא מכך שכל עם ישראל בלי יוצא מן הכלל הם חסידים שוטים.
לייתכן
"צענע, דוקינס מתייחס לאלו המנסים להשלות כי הדת היא הגיונית. אליהם מתייחסת הפרודיה. את מאמצת את מסקנתו כי הדת הינה אמונה. אני מסכים לחלוטין כי לאמונה שאינה נובעת מהוכחות או מהגיון, כללים שונים מלמדע. זה בדיוק מה שדוקינס מנסה להוכיח. שהדת אינה נובעת מהגיון. כך הבנתי. לכן קישרתי זאת לאשכול דת השכונה"
יש להבדיל בין ההוכחות למציאות בורא לעולם לבין ההוכחות להתגלות על הר סיני,,ללידת ישו מבתולה,לסוסו המעופפף של מוחמד.
אם תכנס לאתר הדברות תראה שהם מצטטים בעיקר פרופסורים נוצרים בריאתנים כי אצלינו אין הרבה פרופסורים בריאתנים כי אין חרדי שהוא פרופסור(איך היה מוצא שידוך?)
כלומר "ההוכחות"למיניהן שמביאים אותם בריאתנים( ושאותם מאמצים המחבתים למיניהם בשמחה (שהרי ,מה לעשות,"חכמה בגויים תאמין) הן משותפות לכל הדתות המונותאיסטיות ואילו ההפרדה לדתות השכונה נעשית רק לגבי מה היו מעשיו של בורא העולם ולאיזה שכונה הוא חילק את הניסים המרשימים ביותר ואת ההתגלות הברורה יותר.
ובאותה פרודיה דוקינס מדבר על שוני בהוכחות לעצם המצאות בורא לעולם וכאן הוא טועה כי בנקודה זו אין שוני בין הדתות .
הפרודיה הכי מוצלחת שניתן לחבר היא בנושא אימוץ רעיון האבולוציה על ידי דתיים והתאמתה כביכול למה שכתוב בתורה.
רק חבל שלא קם עוד הקומיקאי המוכשר שיעשה את זה.
תוקן על ידי צענערענע ב- 01/09/2011 13:04:15
 |
|
|
|
|
|
