מקס,
אם נפזר את ערפל הסיסמאות ונביט נכוחה אל מול המציאות, מהר מאד יתברר כי הנס הגדול של המאות האחרונות הוא כי ברוך הוא וברוך שמו נתן עולמו לשומרים ואנשים הבינו כי עת לעשות לה' וצריך לנער הכול מהשורש. זה לא היה פשוט. הכנסייה עמדה על רגליה האחוריות ובזכות אנשים עם שאר רוח אשר הבינו כי אי אפשר לשעבד את כל העתיד של האנושות רק כדי לשמור על המעמדות הישנים, זכינו לעולם מפותח ונאור שאותו הנך כל כך מעריץ.
אני לא חושב שחייבים לעשות זאת בשיטת "עולם ישן עד היסוד נחריבה" אך המלאכה מרובה ואי אתה רשאי להיפטר ממנה בטענת "בגידה". כפי שכתבתי לא חייבים לבעוט בעבר. אפשר לומר תודה על שהבאתם אותנו עד הלום, לברור אוכל מתוך פסולת ולהתקדם לחיים טובים והגיוניים יותר.
אם העולם היה נוהג בצורה שאתה מטיף וגלילאו לדוגמא, לא היה "בוגד" בכנסיה ואנשי הצפון לא היו נלחמים ח"ו באנשי הדרום כדי לבטל את העבדות ועוד ועוד, הרי הם ובניהם היו ממשיכים ללכת לכנסיה ולהאמין בשדים ורוחות ולנוע על עגלות רתומות לסוסים, שעיקר ההבדל בינם לבין בעליהם הוא מספר הרגליים.
הרב מיימוני,
כתבת, על זה ענה רוזנצוויג שזה חלק מהשאלה הכללית איך ה' אירגן את העולם. ה' מתגלה לכל העולם אבל זה נעשה בשלבים. אנו זכינו להוולד בשכונה הנכונה. זה מחייב, וזה משמח. וזה לפעמים גם מעורר חשד. מה, אני בן של מלך? מה פתאום? על זה ענה רוזנצוויג שזה חלק מהשאלה הכללית איך ה' אירגן את העולם. ה' מתגלה לכל העולם אבל זה נעשה בשלבים. אנו זכינו להוולד בשכונה הנכונה. זה מחייב, וזה משמח. וזה לפעמים גם מעורר חשד. מה, אני בן של מלך? מה פתאום? אבל כן, זה כך.
.התשובה רלוונטית אולי לשאלה "איך". אני שואל "האם".
כאשר אתה כותב אבל כן, זה כך רק אני מרגיש צלילים מוכרים של דת "הככה"?
נקודה מעניינת שאולי לא חידדתי מספיק. יש לנו את הרמב"ם ואת ר' נחמן ואת הרב סולוויציק ואת רוזנצוויג ואת ליבוביץ''' וכמובן עוד הרבה, כל אחד חושב אחרת לגמרי. כמעט כולם סבורים כי מה שהשני חושב הוא הבל מוחלט, או עבודת אלילים, או כפירה בעיקר. וראה זה פלא. כ ו ל ם בסוף מגיעים לאותו מקום ממש. "דת השכונה" במרעה.
(או שמא הוכחה כי תורה מהשמיים, אבל חלק מהאישים הנ"ל לא מסכימים כלל לתורה מהשמיים. פלונטר).
בעל,
השוואה מעניינת.
חכם לעצמו,
אמת כפולה אינה בגדר שיטה לטעמי. במקרה הרע היא חוסר הבנה או חוסר מודעות או היתממות. במקרה הטוב זו השיטה הרפורמית האומרת, בגדול, תוכו אכל קליפתו זרק.
ההזדהות עם המסורת ברמה פולקלורית אין בה שום בעיה. זה אולי אפילו רצוי. נותן תחושת שייכות ומענה לצורך בתרבות וחיי חברה.
צענע,
ר' חיים התכוון לומר כי השאלות באמונה הן בעצם תשובות הנועדות להצדיק חיי הפקר.
לשאלתך, אני לא שולל מראש אפשרות לתשובות והוכחות מתקבלות על הדעת.
(תוקן ע"י מ"מ לבקשת הכותב)
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 06/05/2011 16:48:08