עזרה בהבחנה בין שתי הוכחות

מקסמן

בהקשר של טענות לוגיות אפשר להגיד טיפש\חכם אבל מה הקשר לרשע?

_________________

וואלה.
איפה סוגדים לך?

_________________

מקס

למה? אם יש לו הוכחה שכלית והוא טועה בה למה הוא רשע?

_________________

לשאלתו המקורית של קנר, שביקש בהבחנה בין שתי ההוכחות:

כדי לענות על כך, ראשית צריך להבין שהמידע האמפירי שיש בידינו איננו מהווה "הוכחה" לא להתרחשותו של מעמד הר סיני ולא להתרחשותה של המהפכה האמריקאית וגם לא לתיאוריית היחסות של אינשטיין (או כל השערה מדעית או היסטורית אחרת) --- זאת אם מבינים "הוכחה" במובן הלוגי החמור של המילה. קרי: הנתונים האמפיריים שבידינו [בידי, בידך, בידי כל אחד] קונסיסטנטיים [=אינם סותרים לוגית] עם שלילת כל הנ"ל. 

אז איך באמת בוחרים את התיאוריה הנכונה מבין אינסוף התיאוריות השונות האפשריות בכל תחום?

או!

מהנ"ל ניתן ללמוד שכנראה (גם) באמצעות כלים פחות חמורים מאשר לוגיקה פר-סה. יש כל מיני כללי אצבע דוגמת התער של אוקהם, עקרון ההפרכה, עקרון המשמעותיות האמפירית, ואחרים. 

עכשיו, האם שימוש בכלים אלה מבטיח שהתיאוריה שנאמץ לאורם היא אמיתית? 

התשובה היא לא. נוכל עדיין לטעות. 

אבל השימוש בכלים אלה כן עוזר לנו להתאפס על הזרם הכאוטי של המידע שבידינו. 

מי שמחפש וודאות מוחלטת יצטרך להסתפק בטאוטולוגיות גרידא ["אם זה עץ , זה עץ" וכדומה] ולגבי כל השאר להישאר ב"צריך עיון".

עד כאן הערות כלליות מתודולוגיות. 

ועתה לגוף השאלה:

מישהו, נקרא לו "יוסי", שיציע שהמהפכה האמריקאית לא התרחשה, יצטרך להתמודד עם השאלה: אם כך, "מדוע יש כל כך הרבה עדויות עליה?" [או: "מדוע יש כל כך הרבה נתונים שההסבר המתבקש להם הוא שהתרחשה מהפכה בצפון האמריקה במאה ה-18?" או "מדוע כולם סבורים שהמהפכה האמריקאית התרחשה?"].


עכשיו, שאלה זו היא עדיין לא הוכחה לכך שיוסי טועה. 

אם יוסי מספיק יצירתי, הוא יוכל לספר סיפור שלם על קונספיראציה יהודית להטעיית העולם בנושא הזה או על טעות ענק שהתרחשה וכדומה. 

אם הוא בעל כושר אנאליטי מספיק, הוא גם יוכל לשמור תוך כדי כך על עקביות -- הן עקביות פנימית של התיאוריה עצמה והן עקביות בינה לבין כל הנתונים שבידינו.

אבל כל זאת כמובן גם הוא לא יוכיח את התיאוריה של יוסי. 

מה שאנו, הצופים מן הצד בוויכוח הזה, צריכים לעשות בשלב הזה הוא לשאול עצמינו איזו מבין התיאוריות סבירה יותר [לא במובן מתימטי של "סבירות", כמובן] בעינינו. ופה הזמן להשתמש בכללי האצבע דלהלן.

שימוש כזה בכלים הללו, כמובן, לא רק שלא  יבטיח אמיתות של מסקנותינו, אלא אף לא יבטיח אחדות דעים. אבל הוא כן יעזור לנו לבחור מבין התיאוריות השונות המוצעות. 


[אגב, טריוויה:

יש זרם "כפרני" בקרב ההיסטוריונים החוץ-אקדמיים הקרוי "הכרונולוגיה החדשה" שטוען שהציביליזאציה האנושית היא בערך בת 1000 שנה, וכל הסיפורים על מצריים העתיקה, יוון, רומא וכו' הם בעצם עדויות מקבילות לאירועים ידועים שהתרחשו באלף השנים האחרונות.

למשל שישו היה הקיסר הביזאנטי אנדרוניקוס והתנ"ך נכתב בימי הרנסאנס ומספר על אירועים מהתקופה.

עכשיו, לעניינינו, מה שמדהים הוא שהם משתמשים כאחת ההצדקות לאמיתות התיאוריה ב...תער של אוקהם: למה להניח 2 אירועים כשניתן "לכווץ" אותם לאחד?

ולך "תוכיח" שהתיאוריות שלהם הן טעויות.

ללמדך שקצת שימוש בשכל הישר לא מזיק --- גם כשאתה ניצב למול מתודות "חמורות". בל נשכח שאת המתודות הללו פיתחנו בהסתמך על השכל הישר..]


זו כל התשובה כולה על רגל אחת, וכל השאר פירושא הוא, זיל גמור.

תוקן על ידי רדףהשיג ב- 07/05/2011 23:47:20

ההוה, הגישה שלך היא הפוכה להגיון הפשוט שמציע אמנון יצחק.

אם נותנים אמון במסורת ההיסטוריה העממית, הרי שאין הבדל בין מלחמת העצמאות של ארה"ב (שרוב בני האדם לא קראו עליה או בדקו אותה במחקר) לבין מעמד הר סיני. וזו טענה צודקת בפני מי ש"סתם כך" אינו מאמין במסורת מעמד הר סיני.

כדי לסתור את דבריו לא די להוכיח סבירות נמוכה ליציאת מצרים, או להצביע על בעיות קלות באמינות המסורת, משום שרוב בני האדם מתנהלים על בסיס אמון בבני אדם והסובבים אותם, וכאשר מדובר על מוצא העם וההיסטוריה שלו עצמו (להבדיל ממיתוסים ועלילות מיתולוגיות) יש להוכיח בבירור כי האירוע לא התרחש - על מנת לנתץ את אמינות המסורת.

אדם המתנהל על בסיס אמון בבני אדם ובאנושות, אינו חוקר כל דבר בעצמו.

אדם חולה, ניגש לרופא ומבקש אבחון. הוא אינו דורש מהרופא הוכחה שהוא למד ושהוא יודע את המקצוע.

לאחר מכן הוא ניגש עם המרשם אל בית המרקחת ומבקש לרכוש תרופה. הוא אינו דורש מהרוקח הוכחה למקוריות התרופה ושהחומר הנמצא בבקבוקון הוא אכן החומר התרופתי.

לאחר מכן הוא בולע את התרופה ומצפה לישועה... ואינו חוקר האם היצרן חקר נכון את הנושא והתרופה אמורה לרפא.

על סמך מה הוא נותן אמון?!

לפחות שתי סיבות:
1. האדם נולד עם אמון בסביבה.
2. ישנה מערכת פיקוח ואכיפה שדואגת לסבירות נמוכה לכשל וזיוף באחד השלבים לעיל.

עבור מסורת מעמד הר סיני, יש לנו גם אמון פשוט באבותינו. ולאמון זה התכוון אמנון יצחק - שאין הבדל בין מסורת אזרחי ארה"ב שאינם נסמכים על מסמכים ומחקרים בכדי לחגוג את עצמאותם - לבין מסורת העם היהודי.

במידה ואנו חושדים ומפקפקים באמינות מסורת הדורות, עלינו לבחון כמה דברים:

תוכן המסורת - האם ניתן להחדיר בעם שלם תודעה של קבלת תורה והתגלות האל בפני כל אחד מהעם?!
מעבירי המסורת - עד כמה היה להם ענין לשמר ולדייק בהעברת הדברים?!
העברת המסורת - האם היא התנהלה באופן שמאפשר לנו לסמוך על הדיוק?!

אדם מן השורה באם הוא סבור שלא ניתן להחדיר תודעה קולקטיבית בעם, ושהעברת המסורת התנהלה בצורה תקינה - עליו להסיק שמעמד הר סיני התרחש באותה הסבירות שהוא נוטל את תרופת מרשם בביטחון מבלי לבדוק באיזה ליין היא יוצרה ומי היו עובדי המשמרת.

----------------
לגבי המשפט "כל סיפור יציאת מצריים לא יתכן כלל".

משפט זה טעון הוכחה. משום שהוא נאמר מתוך הנחות המשורשרות אחת אחר השניה.
הנחה ש"המצרים לא אספו במהירות את הצפרדעים ולא צברו אותם חמרים חמרים", הנחה ש"לא התרחשה מגפה אחר מכת צפרדעים", הנחה ש"מצרים לא נפלה למצב של חולשה ושפל באותה עת", והנחה ש"אין אלוהים או שהוא אינו עושה ניסים". וכו' וכו'.

הצד השוה שבהם שהם הנחות לא מוכחות והן הנחות מאוד נוחות להכחשת הסיפור.

ואין בדעתי להאריך בדיון בנושא משום שלדעתי ההנחה הבסיסית המוטעית כאן היא תיארוך תקופות השכבות בארכיאולוגיית א"י לפי התיארוך של כרנולוגיית מצריים כך שהתנ"ך מקבל יחס לא אמין בתאוריו. ואילו על פי הצעתו של יהושע עציון בספרו "התנ"ך האבוד" ל"הצערת" השכבות - אמינות התנ"ך לפחות כ"ספר תאור היסטורי אמין" מקבל משנה תוקף גם לאדם שאינו מאמין (כיהושע עציון עצמו).

וזה ישליך גם על מעמד הר סיני.

_________________